יום שישי, 8 בפברואר 2019

המדור לחיפוש קרובים: הטיול של ברל, החבר של יוסיפון והבת של יהואש

על שולחני הצטברו שלוש חידות היסטוריות, וכיוון שידי קצרה מלהושיע הנה הן לפני קוראי הבלוג, שמא מהם תצא התשועה. וגם אם לא תימצאנה התשובות, לפחות נלמד משהו חדש על הישן.

א. ברל כצנלסון בטיול בבעל בק

חזית מקדש בכחוס בבעל בק, בערך 1920 (ויקיפדיה)

בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת היו עתיקות בעל בק שבבקעת הלבנון אתר טיולים פופולרי שנכלל במסלולי הטיולים לצפון ארץ ישראל, ללבנון ולסוריה.

הנה למשל תוכנית הטיול שערכה הסתדרות המורים בקיץ תרפ"ט:

דבר, 19 באוגוסט 1929

וכאן, מודעת פרסומת של סוכנות טיולים, כולל המחיר לשמונה ימים (9.900 לירות ארץ ישראליות):

דבר, 15 ביוני 1938

אורה רענן מצאה בניירות שהותיר אחריו אביה צילום לא ידוע ובו נראה ברל כצנלסון, חבוש בכובע הקסקט המפורסם שלו, במרכזה של חבורת מטיילים. על גב הצילום רשם האבא: 'בעל בק, 1930. אני יושב ליד ברל כצנלסון'.

לחיצה על הצילומים תגדיל אותם

ככל שחיפשה אורה, טיול זה של שנת 1930 לא נזכר במקורות התיעודיים על ברל, שהיה אז עורך דבר, וגם לא בעיתונות הזמן.

בעיתון דבר מ-30 ביוני 1931 מצאתי רשימה של הפובליציסט דויד זכאי, שכותרתה 'בהר הלבנון', ובה הוא מספר על רשמיו מסיור שבו השתתפו כמאה מטיילים של ועדת התרבות של הסתדרות העובדים. האם יכול להיות שהכוונה היא לאותו טיול שבו השתתף גם ברל?



וכאן מודעת הפרסום לטיול שעליו סיפר דוד זכאי. הטיול היה בהדרכתו של עזריאל ברושי, שניהל את ועדת התרבות בהסתדרות:


האם מישהו מבין הקוראים יודע משהו על טיול ספציפי זה או על האנשים האחרים שמצולמים ליד ברל?

כאן כנראה צולמה התמונה: רחבת השער המונומנטלית בכניסה למקדש בכחוס (ויקיפדיה)

ב. החבר של יוסיפון 

ולמשהו שונה לגמרי.

לידיו של אמיר שומרוני התגלגל אוסף תמונות מארכיונו של זאב יוסיפון (1977-1896). יוסיפון (יוסקוביץ), איש הקיבוץ המאוחד, היה בשעתו דמות מרכזית בחיי הספרות, התרבות והתיאטרון, מעריצו וחברו הקרוב של אלתרמן ומי שייסד ב-1953 את התיאטרון למעברות (תל"ם), שלימים הפך להיות 'אמנות לעם'.

את התמונה המובאת כאן מצא אמיר בשוק הפשפשים ביפו. יוסיפון (מצד שמאל) נראה כאן יושב עם מישהו המשרבט משהו בספר.


מבט בוחן בתמונה מראה שאין מדובר בספר מודפס אלא בכתב יד, ואני משער שמדובר בספר אורחים כלשהו. התמונה צולמה – כך נדמה לי – בבית קפה (ראו את דמויות השניים שבצד שמאל, מחוץ לחלון). אולי ב'כסית', שם היה יוסקוביץ אורח קבוע.

שואל אמיר: האם מישהו יכול לזהות את האיש המעונב שמצולם עם יוסיפון?

וכדי שלא יישאר הנייר חלק, ננצל הזדמנות זו לגאול מהשכחה את המקאמה הנהדרת, והלא כל כך מוכרת, שכתב אלתרמן לכבוד יום הולדתו השישים של יוסיפון (נדפס לראשונה באמנות הבמה, בעריכת בנימין תמוז, גיליון 1, ינואר 1956; ומובא כאן מתוך מעריב, 8 בספטמבר 1972, עמ' 61):


הוספה

אחד המגיבים הציע לזהות את האיש שבתמונה עם שלונסקי, ובכן – לא ולא. הנה תמונה של שלונסקי ולידו עומד יוסיפון (תודה לאמיר שומרוני):


ג. איפה קבורה הבת של יהואש? 

ד"ר שפרה אפשטיין מחפשת את עקבותיה של אוולין (חוה) יהואש (דבורקין), בתו היחידה של שלמה בלומגרטן (1927-1871), משורר היידיש ומתרגם התנ״ך, הידוע בשמו הספרותי יהואש.


כתבה לי שפרה:
אני מחפשת כבר יותר משנתיים את מקום קבורתה של אוולין יהואש (תאריכי לידתה ומותה אינם ידועים). אין מידע רב עליה, אבל היא הייתה קליגראפית מוכשרת שהוציאה לאור מהדורת דפוס של מגילת אסתר בתרגום ליידיש של אביה. המגילה נדפסה בשנת 1936, עשר שנים לאחר מותו, על ידי 'יהואש פֿערלאַג', הוצאת הספרים שייסד אביה בניו יורק. 
יהואש, רעייתו פלורה ובתם היחידה חוה נסעו במרץ 1914 לארץ ישראל כדי לבדוק אפשרות להשתקע בה. הם גרו בארץ כעשרה חודשים ואחר כך חזרו לאמריקה. הילדה חוה (אוולין) נזכרת כמה פעמים בספר זיכרונותיו של אביה פֿון ניו יורק ביז רחובות און צוריק (ניו יורק 1917; תרגום לעברית: מניו יורק ועד רחובות וחזרה, טברסקי, תש"ט).


לא הרבה נכתב על קליגרפיה של גופנים ביידיש, ועבודתה של חוה בלומגרטן-דבורקין על מגילת אסתר היא תרומה חשובה לתחום זה. ככל הידוע, בשנת 1967 היא עלתה לארץ וגרה ברחובות עם בעלה ועם בנה. חיפשתי מידע עליה, בעיקר את תאריך פטירתה ומקום קברה, אך לא מצאתי מאומה. אשמח אם מישהו מן הקוראים יוכל לסייע באיתורה.
הוספה

עמיר לבנת פתר חלק ניכר מהתעלומה:
חוה (אוולין) בלומגרטן, בתו של יהואש, נישאה לבנימין דב (בער) דבורקין (1972-1897). שמותיהם באנגלית: Evelin Dworkin ו-Ben Dworkinנולד להם בן אחד ושמו יהואש שלמה, שנקרא על שם סבו. בני הזוג דבורקין עלו ארצה בשנת 1970 (ולא בשנת 1967 כפי שמופיע במקורות שונים).

דב נפטר ב-13 בינואר 1972, בגיל 75, ונטמן בבית העלמין בחולון. 


Billion Graves



לאחר מותו שבה אוולין לניו יורק. היא נפטרה בניו יורק ב-20 בינואר 1973. בנם היחיד, יהואש שלמה דבורקין, נישא ב-1959 בניו יורק לננסי וקסלר (Nancy Ellen Wexler). נולדו להם שלושה ילדים: כלב, עמרם ותמר. 
  

17 תגובות:

  1. ליד יוסיפון-אולי יונה כסה?

    השבמחק
  2. יהואש מופיע בכמה עצי משפחה ב-geni ןב- myheritage. אולי משם אפשר לשאוב מידע.

    השבמחק
  3. היושב מימין ליוסיפון הוא אליעזר ליפא סוקניק

    השבמחק
    תשובות
    1. מה מביא אותך לחשוב כך? הדמיון מהם והלאה...

      מחק
    2. לא כדאי למהר ולקפוץ בתגובה. בבקשה תבדוק. יש שפע של תצלומים שלו בארכיונים מקוונים, ספרים וברשת. זהו אליעזר ליפא סוקניק.

      מחק
    3. אינני בטוח אם גיל צודק באשר לזהותו של היושב לצד יוסיפון, כאילו הוא אליעזר-ליפא סוקניק, אך בכל זאת קיים קשר עקיף לעניין. במקאמה של אלתרמן לכבוד יובל השישים של יוסיפון, שמורי ורבי פרופ' דוד אסף צירף לתמונה, מוזכרת 'קדיה' – הלא היא קדיה מולודובסקי, חברתם של יוסיפון ושל אלתרמן עוד מוורשה. יוסיפון יזם את ההוצאה לאור בשנת 1945 בהוצאת 'הקיבוץ המאוחד' את תרגומי מעשיות קדיה מולודובסקי לילדים בקובץ המיתולוגי 'פתחו את השער', והזמין אצל אלתרמן תרגומי תשע מהן, שהפכו לנכס צאן ברזל בספרות הילדים בארץ (הספר ומעשיותיו ממשיכים לצאת לאור, בעשרות מהדורות עד ימינו אלה).
      קדיה מולודובסקי (1975-1894), ילידת עיירה בתחומי ליטא היהודית (כיום בבלרוס) פירסמה את זכרונותיה, ברבעון הספרותי היידי החשוב שלה 'סביבה' שהוציאה לאור בניו-יורק בשנים 1974-1965: 'מײַן עלטערזײדנס ירושה' ('ירושת סבא־רבא שלי'). בזכרונותיה היא מספרת כי לאחר שסיימה את לימודי הגימנסיה, ואת הוצאת רשיון ההוראה, נסעה בשנת 1912 לביאליסטוק, וקיבלה משרת הוראה בבית ספר יהודי. בביאליסטוק היא הצטרפה לסניף המקומי של 'חברת חובבי שפת עבר'. האגודה הוקמה ארבע שנים קודם לכך בסנקט פטרבורג, ופעלה בהרבה ערים ברחביה (אגודה זו, הסבה את שמה לאחר מהפכת 1917 ל'תרבות').
      הנה תרגום דבריה מתוך זכרונותיה (סביבה 24, פברואר 1968, עמ' 36):
      "פעם אחת סיפרו ב'חובבי שפת עבר', שמגיע סטודנט משוויץ (או אפשר ארץ אירופאית אחרת), סוּקֶניק, הוא וארוסתו נוסעים לארץ ישראל להשתקע בה. סיפרו שארוסתו היא נערה עשירה. להוריה עסק של מראות. היא נוטשת בית עשיר בביאליסטוק, ונוסעת אתו לארץ ישראל. החדשות שסטודנט מגיע משווייץ ונוסע לארץ ישראל, נראה, לכל הפחות בעיני, מאד חובק עולם ואגדתי. מאד רציתי להעיף מבט עליו ועל ארוסתו. ופעם אחת שניהם הגיעו לשיעור. הוא היה בעל קומה בינונית ורזה, לבוש לא בכפתורים הסטודנטיאליים, כפי שהיה מקובל ברוסיה, אלא בחליפה פשוטה. לאחר השיעור הקיפו אותו הרבה אנשים ודיברו אתו. אני עמדתי ממרחק והתבוננתי בו – אדם בעל תשוקות מיוחדות. הוא נוסע לארץ הכוהנים.
      כמה עשרות שנים מאוחר יותר פגשתי את פרופסור סוקניק בלוס אנג'לס. הוא כבר היה ארכיאולוג מפורסם, והגיע ללוס אנג'לס, כפי שזכור לי, ל'אגודת ידידי האוניברסיטה העברית בירושלים'. אני באתי ללוס אנג'לס לשם הקראת שירי ומתן הרצאות על ספרות יידיש. לאחר הקראת שירי בא אלי פרופסור סוקניק. זו הייתה בשבילי הפתעה גדולה להיפגש אתו. סיפרתי לו שאני זוכרת אותו מביאליסטוק, כשהוא הגיע ל'חובבי שפת עבר' כסטודנט צעיר. הוא אמר בחיוך: אנו אז לא קבענו להיפגש שוב בלוס אנג'לס. אני הודיתי שראיתי אותו אז ממרחק, ולא העזתי להתקרב אליו. הפגישה עם פרופסור סוקניק נראתה בעיני כאילו הגיעה מארץ החלומות של נעורי".
      קדיה מולודובסקי עלתה ארצה בשנת 1949 ושהתה בה עד סוף 1952. בעת שהותה ייסדה והוציאה לאור דו-ירחון ביידיש של מועצת הפועלות בשם 'היים' ('בית'), ושבה ופגשה את אליעזר וחסיה סוקניק.
      אליעזר ליפא סוקניק (1953-1882) – יליד ביאליסטוק, בוגר אוניברסיטת ברלין. עלה לארץ בשנת 1912 (שנת הסיפור של מולודובסקי). אשתו, חסיה (1968-1889), מראשונות הגננות העבריות בארץ.

      מחק
  4. לפי אתר במיי הריטג', אבלין דבורקין נפטרה ב-20 לינואר 1973 בניו יורק. בעלה, בן (אברהם-בר) נפטר ברמת גן בתאריך 10 לפברואר 1972. היה להם בן בשם יואש-שלמה, שנולד בניו יורק ב-12 לאוקטובר 1930, נפטר יולי 1985. לא מצאתי סימוכין אחרים עד כה, לפעמים יש טעויות באתרים אלו.

    השבמחק
  5. מודה לך מאוד. חשבתי כל הזמן שאווילין נפטרה ברחובות ונקברה בישראל.אעביר את החיפוש לניו יורק.

    השבמחק
    תשובות
    1. יש גם אתר שמציין שנפטרה ברחובות... יש המון העתקות באתרים אלו, ללא בדיקה, כך שעד שלא מגיעים למסמך כלשהו, או תצלום מצבה, קשה לדעת... התאריכים המדוייקים באתר מצביעים בכל זאת על ידע מוסמך כלשהו... אמשיך לחפש

      מחק
    2. לגבי חוה דבורקין ידיעה מעיתון מעריב, 28.9.1953, עמוד 2
      עסקה בתביעה נגד מו"ל ייתכן כי עשוי לסייע

      http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1953%2F09%2F28&id=Ar00218&sk=22AFF8A5

      מחק
  6. מוישה האחד והיחידיום שישי, 08 פברואר, 2019

    אפרופו עתיקות בעל בק, נזכרתי בביקר של מפורסם אחר שם, שגם תיאר את חוויותיו ובין השאר כתב:
    "יכול אתה להישבע מראש שכל ג'ון סמית וג'ורג' וילנקינסון וכל שאר הריקים שבין מלכות שמים שתבוא ובין בעל בק, יחקקו את שמותיהם העלובים על כתלי עתיקות בעל בק הנהדרות, ויוסיפו את שם העיר והמדינה שממנה באו - ושבועתך תתאמת. מה צר שאין תל עתיקות גדול מתמוטט תחתיו ומוחץ כמה מהשרצים הללו, ומכניס בבני מינם פחד מפני חקיקת שמותיהם העלובים על כתלים ואנדרטות כלשהם לנצח נצחים. אמן".
    (מרק טווין, מסע תענוגות לארץ הקודש, עמ' 35)

    השבמחק
  7. הייתכן כי בצילום החותם על הספר הינו אברהם שלונסקי?

    אני מסתמך אך ורק על תוכנה משוכללת לזיהוי תווי פנים, המוטמעת במוחי.

    השבמחק
  8. שמחתי כל כך לקרא על יהואש. בשנת 1979 "דודה שושנה" כתבה לי על ענף ממשפחתי משפחת לוריא: "משפחה עשירה ומפורסמת יהואש29, שתירגם את התנ"ך ביידיש, היה מאותה משפחת לוריא." עדיין אינני יודעת כיצד הקשר המשפחתי, אך נחמד לקרא עליו

    השבמחק
  9. במעריב מיום 12/7/70 תחת הכותרת "בית יהואש חוזר לארץ" מופיע דיווח על חזרתם לארץ של הזוג חווה ודב דבורקין על מנת להשתקע. עמוד 10 ניתן למצוא באתר עיתונות יהודית היסטורית

    השבמחק
  10. דומני שהממושקף המשרבט בספר לצידו של יוסיפון הוא המבקר,העורך והמו"ל ישראל זמורה (1899-1983). כאמור - דומני.

    השבמחק
  11. מעניין אם טיול המורים המוזכר בהתחלה אכן התקיים. הארץ רעשה וגעשה בדיוק בימים אלו בעקבות פרעות תרפ"ט

    השבמחק
  12. לד"ר דוד אסף הנכבד שלום. כבר שנתיים אני קורא את רשימותיך המצויינות.
    אני מתנדב רט"ג בהדרכת המטיילים המגיעים לגן הארכאולוגי הקטן שבחמת טבריה, כחלק מקבוצה של מתנדבים נוספים. אבל כבר שנים רבות מתעניין וחוקר צפונות ארצנו, בעיקר באזור הצפון. ונהנה מאד ממאמריך, כאמור.ומקווה שאולי אתה תוכל לעזור לי בפענוח תעלומה מסקרנת, שאולי תסקרן גם אותך. ראה "מחנה גדוד העבודה בחמי טבריה", מתוך : וינוגרדוב, זלמן- בקעת כנרות – אדם, אתרים ונוף,אריאל ירושלים והמרכז לחקר בקעת כנרות, בית גורדון, דגניה א, 1998. [עמ" 129-130]. וגם ב -וינוגרדוב, זלמן: "אתרים בטבריה הקדומה, - בית הכנסת הקדום של חמת טבריה", בתוך: ביגר, גדעון ושילר, אלי: אריאל כתב עת לידיעת ארץ ישראל, ,53-54 הוצאת ספרים אריאל, ירושלים,1987, (151-152).
    ניסיתי לגלות את שם אותו חבר נחוש שחשף את אבן מנורת שבעת-הקנים - ולא הצלחתי. האם תוכל, בעזרת מקורותיך הרבים וגישתך המחקרית לעזור לי לגלות מי היה ומה עלה בגורלו?
    בברכה, יוסף אלון, חבר קיבוץ גשר (- כן, אולי זה אותו קיבוץ שאלתרמן הזכירו בברכתו ליוסיפון, כמופיע במאמרך למעלה)

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.