יום שני, 3 בפברואר 2020

סיבוב בחיפה: איינשטיין היה פה, בית ספר לילדי עובדים, העיר התחתית

א. איינשטיין נטע עץ בטכניקום

כבר שנים אחדות שחזית הבניין היפה והעתיק של הטכניון (בניין הטכניון הישן) נמצאת בשיפוצים, ונראה שלאחרונה הם הסתיימו. היום שוכן במקום ה'מדעטק', המוזיאון הלאומי למדע.

לכבוד השיפוץ הוצבו מחדש כמה שלטים מעניינים:

צילומים: איתמר לויתן

כך נראו השלטים הללו לפני השיפוץ:


ואכן, בני הזוג איינשטיין ביקרו בחיפה בסוף השבוע של שהותם בארץ, ביום שישי ובשבת, כ"ג-כ"ד בשבט תרפ"ג (10-9 בפברואר). קודם לכן הם סיירו בירושלים, בתל אביב, במקווה ישראל ובראשון לציון, ובכל מקום זכו לקבלת פנים חמה, השתתפו בשלל אירועים ונאלצו להקשיב לאין סוף נואמים ומברכים, שקראו לגאון היהודי לעלות לארץ ולהשתקע בה. החיפאים התגאו במיוחד שאיינשטיין ביקר בעירם ולא דילג עליה כמקובל. ככלות הכל זו העיר של המתמטיקה העברית... ואכן בני הזוג ביקרו בטכניון ('טכניקום') ובבית הספר הריאלי. על הביקור בטכניון סיפר 'כתבנו המיוחד בחיפה':

דאר היום, 14 בפברואר 1923

בנאומו הודה המדען הדגול למברכיו,
ובתוך יתר הדברים אמר: הייתי רוצה להיקרא אך ורק 'אדם'. אלא מכיוון שהעולם עדיין לא הגיע למדרגה כזו ומחלקים את בני האדם לגרמנים, יהודים, אנגלים וכדומה – הרי אני מצהיר שאני 'יהודי' (שם).

בניין הטכניון, גלוייה משנות השלושים (ויקיפדיה)

ובסמוך לשילוט יש פסל 'מדעטקי' מעניין ומרשים:


ב. הצילו את הכתובת

ברחוב ירושלים 4, בשכונת הדר, נמצאת כתובת קיר שאם לא יצילו אותה היא תימחק לעולמים:
בית הספר לילדי העובדים

צילום: איתמר לויתן

על פי ויקיפדיה (רחוב ירושלים):
  • בית מס' 4 – זהו בית בעל שתי כניסות. בעלי הבית הראשונים היו משפחות רדומסקי וג'רניינסקי. תחילה נבנתה קומה אחת ומאוחר יותר קומה נוספת ולבסוף קומה שלישית. דב יהודה ג'רניינסקי היה רואה חשבון של ביאליק, והוא זה ששלח למשפחה סרטיפיקטים לעלייה. בתחילה עלו שולמית ודב יהודה ג'רניינסקי והתיישבו בעיר התחתית ואחר כך ילדותיהן. ג'רניינסקי פתח בית מסחר לספרים בשם 'מוריה' כשם הוצאת הספרים של ביאליק. לאחר מכן פתח חנות למכשירי כתיבה בשם 'דעת' ברחוב הרצל. בקומת הקרקע שכן 'בית הספר לילדי עובדים' והשלט המעיד על כך עדיין מתנוסס על הבניין.

נפתחה ההרשמה לשנת תרצ"ד בבית הספר לילדי העובדים בחיפה (אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית)

סיפורו של הבית ושל בית הספר מובא בסרטון הקצר הזה:



ג. סיבוב בעיר התחתית

כתב לי שמוליק שדה:

בשנים האחרונות העירייה משקיעה הרבה מחשבה ומשאבים בעיר התחתית, במיוחד באזור רחוב הנמל, על מנת לשקמו, להחיותו ולהביא אליו עסקים חדשים. בשטח רואים תוצאות, הכל הולך לאט אבל בצעד בטוח. אינני מכיר את כל פרטי העשייה, התכנון והביצוע, אבל הנה כמה רשמים מצולמים.  


השלט בתמונה הבאה נמצא בקצה סמטה המתפצלת מרחוב העצמאות. הכיתוב התמציתי מזכיר את סיפורו של קפטן סטיב, רב חובל ספרדי שפיקד על ספינת המעפילים 'פאן-יורק' (שיצאה מנמל בורגס בבולגריה יחד עם 'פאן קרסנט', ועליה, בין השאר, גם אבי, שעלה כילד בודד בן 13 מרומניה), מה שידוע כפרשת הפאנים, שתי אניות המעפילים הגדולות ביותר. שמו של קפטן סטיב ידוע הרבה פחות משמו של יצחק (אייק) אהרונוביץ', שהוביל את 'פאן קרסנט' (וגם את 'אקסודוס'). יפה לדעת ששמו של קפטן סטיב מונצח.
[אמר העורך: לרחוב זה ולפרשת 'קפטן סטיב' הקדשנו פוסט מיוחד, אבל לא נורא, יש דברים שאפשר לחזור עליהם...]


בסמוך ניצב שלט נוסף לאותו רחוב, עם איות אנגלי מעט שונה (כרגיל), וללא הסבר.


לא מעט עסקים בסביבה נושאים שמות הקשורים לים.


וגם שלט כזה נמצא רק בחיפה: סיפורו של פרדריק פלמר, המהנדס הבריטי שתיכנן את נמל חיפה.



ציורי קיר רבים מעטרים את הבניינים באזור. בתמונה הבאה ציור של חבורה הנקראת Broken Fingaz, שיבוש של 'אצבעות שבורות'. הציור מוקדש למסילת הרכבת חיפה-דרעא שבסוריה, שלוחה של מסילת הרכבת החיג'אזית, שחלקה ידוע גם כ'רכבת העמק'. 


עוד ממראות רחוב הנמל: בניין סולל בונה.



היום משמש הבניין את 'קמפוס הנמל' של אוניברסיטת חיפה. משמאל לדלת, מתחת למזגן, הוצב שלט זיכרון מעניין:

ואם חשקתם להגיע לעכו שלא בדרך הרגילה...


אפשר להגיע לעכו גם בדרך מסורתית יותר: עם הרכבת. התחנה נקראת היום 'מרכז השמונה', לזכר שמונה עובדי רכבת ישראל שנהרגו בעת נפילת טיל על התחנה בימי מלחמת לבנון השנייה (16 ביולי 2006).



8 תגובות:

  1. אם כך אני מצהירה:3 בפברואר 2020 בשעה 8:32

    "מיהו יהודי?" -אלברט איינשטיין.

    השבמחק
  2. ציור של broken fingaz הופיע כבר
    בעונ"ש 4 בספטמבר 2017
    פרנסות של יהודים: שטיפת מוח, עולם הקרח, צווארון לבד
    בסעיף-
    א. שטיפת מוח.
    עבודה מוקדמת יותר של הקבוצה הנפלאה הזאת.

    השבמחק
  3. ההתודעות לזוטות כאלה היא עונג של ממש! שוב, תודה רבה.

    השבמחק
  4. ובתוך נמל חיפה , ליד רציף הנוסעים (לעכו או לספינות תיירות אחרות ), הוצבה בשנת 2017 אנדרטה לזכר פרשת ספינת המעפילים "אקסודוס 1947" / 'יציאת אירופה תש"ז'.
    האנדרטה היא פרי יוזמתה של האגודה להיסטורית יהודית בארה"ב. כידוע, האניה נרכשה בכספי תרומות של יהודי ארה"ב, רוב הצוות היו מתנדבים מארה"ב ואחד מהם, ביל ברנשטיין, נפל בקרב עם הבריטים בעת שהשתלטו על האניה. יחד עמו נפלו 2 מעפילים- מרדכי בומשטיין וצבי יעקובוביץ' - ושלושתם קבורים בחיפה בחלקת ההעפלה.
    את האנדרטה עיצב ויצר האמן סם פיליפ ולידה שלטי הסבר על הפרשה ב-3 שפות.
    כדי להגיע אליה יש להכנס לנמל מהגשר ליד תחנת הרכבת "חיפה השמונה" ולבקש מהשומר אישור רק לאנדרטה (כ-50 מטר מהשער).
    יעקב וימן (צוות מורשת אקסודוס)

    השבמחק
    תשובות
    1. לא היה לי מושג,תודה על המידע

      מחק
    2. מה שמכונה פסל "מדעטקי" מעניין ומרשים בחצר הטכניון הישן,הנו פסל של יגאל תומרקין מסדרת פסי הרכבת.

      מחק
  5. השמונה שעל שמם נקראת התחנה נפלו בעת פגיעה במוסך הדיזלים לא הרחק מתחנת חיפה מזרח (היום מוזיאון הרכבת), ולא בתחנה עצמה

    השבמחק
  6. עוד על פסלו של תומרקין במדעטק
    קשה להאמין שהנהלת מדעטק לא הציבה שום ציון מתאים ליד פסלו של תומרקין.אולם, אם באמת אין שום ציון מתאים, אולי ב"הפוך על הפוך" הניחו שסגנונו של תומרקין, ואומנותו כל כך מזוהים ומוכרים בציבור, שאין צורך לציין את שמו לידם.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.