יום רביעי, 26 בפברואר 2020

בורא מיני מזונות: ייִדישע מאַמע, להכעיס, הקצב בלט, עובדי אדמה

א. אַ ייִדישע מאַמע בתל אביב

מזללת בשרים חדשה נפתחה בשוק הכרמל בתל אביב ושמה 'ייִדישע מאַמע' (אם יהודייה; את הניקוד התקני אני הוספתי). הדוכן מתמחה באוכל יהודי-פולני, ואנו, שלצערנו עדיין לא אכלנו שם, מתעניינים בעיקר באמרות הכנף שבתפאורה וכמובן בתפריט.

במקום אמא יהודייה מצויר על הקיר דווקא אבא יהודי (אַ ייִדישע טאַטע)...


ויש גם ציטוט נאה ממנדלי ('ספר הקבצנים', כל כתבי מנדלי מוכר ספרים, עמ' צג):


התפריט יצירתי למדי, אבל ברור שהניסוח לא נבדק על ידי מי שמתמצא קצת ביידיש. אם היה כזה, הוא היה מן הסתם מתקן את המפלצת הלשונית 'ווילדע חאייע' (צריך להיות: אַ ווילדע חיה; כלומר חיית פרא), ואת 'אוי ואי זמיר' (צריך להיות: אוי-וויי ז'מיר; כלומר, אוי ואבוי לי).

העיקר ש'בייקון' ו'שרקוטרי' כתבו נכון...

צילומים: איתמר לויתן

ב. עוף צֶלוֹחֶס

ועוד בענייני בשר ויידיש.

בשכונת למד בתל אביב יש מסעדת גריל עופות, שנקראת בשם הנפלא 'עוף צלוחס'.

זה אולי נשמע לכם כרמז עבה כגרגרת ל'עוף בצלחת', אבל בעצם מדובר במשחק על צורת ההיגוי ביידיש של 'אויף צו להכעיס' (שהוגים אותה: אוֹיפְצֶלוֹכֶס), ומשמעותה: להכעיס, אף על פי כן ודווקא.

צילום: אבישי ליוביץ'

הנה נחמה ליפשיץ שרה את 'אויף צו להכעיס אַלע שׂונאים ... עם ישׂראל חי', שיר של יוסף קרלר, שהדיסידנטים היהודים בברית המועצות אהבו מאוד:



ג. הקצב בלט

ואם אנחנו בעסקי אוכל בשרי, נציין לשבח את 'אטליז בלט', ברחוב השוק בתל אביב. שלט ההנצחה בפתח החנות עושה כבוד לאבי המשפחה, 'סבא שרוליק', שכבר בלודז' היה קצב...

צילום: איתמר לויתן

ד. עובדי אדמה

יש מילים בעברית שחשבנו שנעלמו כבר מהלקסיקון ונס ליחן, 'עבודת אדמה' למשל.

גדעון נח, שהתפעל מאריזת הקרטון וממה שכתוב עליה, בדק ומצא שמדובר במאפייה איכותית שפועלת בקיבוץ בית השיטה.

צילום: גדעון נח
אתר המאפייה

ב ת י א ב ו ן !

8 תגובות:

  1. לא רק המושג 'עובדי אדמה' הולך ונעלם מהשיח, אלא גם הש 'אטליז', וניתן לקרוא על יותר ויותר שלטים שעל חנויות הבשר 'קצביה/קצבית', ועד נגזרות מהמלה קצב.וחבל שכך. יש לנו בעברית אטליז שבו עובד הקצב.
    נכון שלא בכל השפות יש מילים נפרדות לחנות ולעובד בה. בגרמנית למשל, הקצב הוא 'מצגר' והחנות, 'מצגריי'

    השבמחק
    תשובות
    1. איני רואה סבה להעדיף את "אטליז, שמקורה יווני (katalysis) על פני "קצביה" שמקורה שמי, שרשה בן שלש אותיות ונתן להטיה בדרכים רבות, לא רק שמות עצם הקשורים לבשר לאכילה אלא גם שם הנקשר למחיה "קצבה" והפועל "לקצוב" והשם הרבגוני "קצב" (בשתי תנועות סגול).

      מחק
    2. כל התכונות שמנית בשורש קצב, נכונות ומועילות. אבל לאו בהכרח לעינין עבודתו של הקצב. מה גם שקצביה נשמע קצת "מגביל" ומזכיר את תקופת הקיצוב -הצנע. ואילו אטליז הוא שם יחודי [כמעט] למקום שמוכרים בו בשר. ולמרות היות המילה מיונית, היא נכנסה אלינו בתקופת המשנה ואולי עוד קודם. וכיוון דעל על.

      מחק
  2. "אויפצלוכס אלע שונאים - עם ישראל חי" בביצוע נחמה ליפשיץ - א מחייע אמיתי! תודה

    השבמחק
  3. לא מבין איך אפשר להיות קצב, וגם לא מבין איך אפשר לאכול פגרים של בעלי חיים. השחיטה היא אכזרית מאד. הייסורים שהפרה עוברת עד השחיטה הם נוראים. לוקחים פרה ששוקלת 700-650 קילו ותולים אותה הפוכה, שכל המשקל הזה מעיק על הלב וקשה לה מאד לנשום. ארבע רגליה קשורות אל קורה בתקרה. ואז דוחפים לה מוט לתוך האף ומושכים אותו אחורה כדי שהצוואר יוטה אחורה, וכך היא תלויה, עד שהשוחט יגיע. איפה החמלה אנשים? איפה?

    השבמחק
  4. הנכון הוא:אוי וויי איז מיר. רק בשמחות,בבקשה.

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון, אבל ישנה קבוצת מילים, שאפשר לקצר אותן עם גרש: איך ווייס נישט כ'ווייס נישט. עס פאסט נישט, ס'פאסט נישט.ועוד.

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.