יום רביעי, 11 במרץ 2020

אחרון אחרון תחביב: פרידה מיוסי גמזו

דף פייסבוק: יוסי גמזו בשירה לעד

א. גמזו לטובה

יוסי גמזו (2020-1938), המשורר, הפיזמונאי וחוקר הספרות, נפטר ב-10 בפברואר לבית עולמו, ארבעה ימים לפני יום הולדתו ה-82.

גמזו כתב ללא הפסקה, סיפורים ובעיקר שירים. בשנים האחרונות פרסם כמעט בכל שבוע שירים פוליטיים וסאטיריים בכתב העת המקוון 'חדשות בן-עזר', אך בציבור הרחב הוא ייזכר בעיקר בשל תרומתו לזמר העברי. גמזו חיבר פזמונים שהיו להיטי ענק, בעיקר בשנות השישים (ב-1973 עזב את הארץ לעשרים שנה) ואנו נזכיר רק כמה מהם.


ב-1965 כתב את 'סימן שאתה צעיר' עבור להקת גשר הירקון. שיר זה הפך להיות מזוהה עם פזמוניו:



אגב, את מילות השיר התאים גמזו ללחן אירי עממי של שיר שיכורים ושמו Whiskey in the Jar...

ואם אתם לא מאמינים, הנה 'שלישיית קינגסטון' ו'ארבעת האחים' בביצוע מופתי:



את 'חופשה רבע שנתית' כתב גמזו ללהקת הנח"ל בשנת 1965 (הלחן של יאיר רוזנבלום):



את 'השריון עשה היסטוריה' חיבר בשנת 1966 עבור להקת גיסות שריון ועל פי לחן של שיר לכת בריטי Marching to Prertoria. לשיר זה, מקורותיו וגלגוליו הקדשתי פוסט מיוחד בבלוג עונג שבת.



את 'טנגו תורנות' כתב גמזו עבור להקת פיקוד מרכז. גם לכבודו של שיר מקסים זה, שנכתב ב-1966, ולתעלומת לחנו, הקדשתי פוסט מיוחד בבלוגנו.



'סתם יום של חול' שהלחין ושר שמעון ישראלי בשנת 1960 כבר הפך מזמן לקלאסיקה ישראלית, אם לא לתפילת דורות שרוצים קצת שקט במקום הזה...



ויש כמובן גם את 'בשערייך ירושלים', 'הכותל' ו'ירושלים האחרת', 'איפה הן הבחורות ההן', זוהי יפו', 'השעות הקטנות של הלילה', 'ילדי איננו ילד עוד', 'לילה ראשון בלי אמא', 'מה הוא עושה לה', 'שני שקי שינה', 'מה שיש לי לומר לך', 'קוראים לנו ללכת', 'שלא לאהוב אותך', ועוד ועוד  מפה מזמרת של ארץ ישראל ותולדותיה. באתר שירונט רשומים 84 פזמונים מולחנים שחיבר, וכולם שופעים הומור ואהבת הארץ. כשמתבוננים בכל השפע הזה קשה להבין איך גמזו לא זכה אף פעם בפרס ישראל ואת שנותיו האחרונות בילה בבדידות ובעוני.

גמזו גם פרסם ספרים רבים של שירים ופיליטונים סאטיריים. ספרו הראשון אתם נוער אתם?!, שראה אור בהוצאת מסדה בשנת 1959  גמזו היה אז בן 21 בסך הכל  הוא כְּתב סנגוריה על הנוער בן הזמן שכל כך הושמץ על ידי זקני הדור. 'אתם נוער אתם?' התייחס בפירוש לאמרת הכנף הידועה של אברהם שפירא, 'זקן השומרים' (1965-1870), שפעם התבקש לנאום בכנס נוער בפתח תקוה, ונאומו הקצר היה בן משפט אחד בלבד: 'אתם נוער אתם? אתם חרא'... (ילקוט הכזבים, עמ' 119).

על העטיפה צייר שמואל כ"ץ את אברהם שפירא





















כאן אפשר לראות ולשמוע את גמזו, שהיה איש שיחה נהדר, בריאיון מרתק (ממש!) עם יואב קוטנר (הריאיון הוקלט להבנתי בשנת 2013), מדבר על הכל ומספר על חייו. בין היתר הוא מספר על תקופת שירותו בעיתון במחנה גדנ"ע (תזמון 09:58), שהוא עניינו של הפרק הבא.



ב. אחרון אחרון  תחביב

בצה"ל שירת גמזו בעיתון במחנה גדנ"ע. זה היה עיתון כיפי, שכיוון בעיקר לתלמידי תיכון לפני גיוס וכמובן לגדנ"עים עצמם. בין אלה שכתבו בעיתון היו גם כאלה שיתפרסמו לימים, כמו דן אלמגור, יוסי שריד, יורם טהרלב, רחל חלפי ורבים אחרים. עורך העיתון היה יוסף אשכול. ומכאן תצא קריאה לאנשי הספרייה הלאומית ואתר 'עיתונות יהודית היסטורית' לסרוק גיליונות עיתון זה על אוצרותיו הרבים (ב-15 בדצמבר 2011, בשנה הראשונה של הבלוג, פרסמתי סיפור של אסא כשר, אז נער בן-16, שנדפס בבמחנה גדנ"ע בקיץ 1956).

יוסי גמזו בשנות השישים (עפר גביש: אירועי זמר)

האמן הוותיק אליעזר ויסהוף, שהוא צייר, פסל, מעצב גרפי ומה לא (וגם קורא מסור של עונ"ש), שירת ב-1958 בחיל הקשר, ולאחר כמה חודשים, כשהתגלו כשרונותיו כמאייר, הועבר לפיקוד הגדנ"ע ושם החל לצייר עבור העיתון. עם מותו של גמזו הוא נזכר ביצירה משותפת שלהם, שהתפרסמה בבמחנה גדנ"ע בחורף 1958, והוא העבירה לי כמחווה לזכרו של ידיד נעורים שמת.

זהו שיר סאטירי שנכתב לרגל 'תערוכת תחביב', שנוסדה באותה שנה והייתה חגיגית במיוחד כי נקשרה לחגיגות העשור למדינת ישראל. ויסהוף וגמזו בחרו תשעה תחביבים, ויסהוף הכין איורים וגמזו חרז חרוזים, והתוצאה משובבת נפש.

כמה מילות רקע.

בין 5 ביוני ל-21 באוגוסט 1958 נערכה בבנייני האומה בירושלים 'תערוכת העשור' שזכתה לפרסום רב. זו הייתה התערוכה הגדולה ביותר שהוצגה עד אז בישראל ורבבות (יש אומרים כ-600,000 איש) ביקרו בה והתגאו במדינה הצעירה.

כרזת 'מינהל ההסברה' לחגיגות העשור בעיצובו של שמואל כ"ץ

ועדת העשור תכננה גם 'תערוכת תחביב', שבה התכוונו להציג יצירות עממיות של 'תחביבאים'  של יחידים ושל עֵדות בישראל, של ילדים ושל מבוגרים. התערוכה נפתחה ב-21 בינואר 1959, לקראת סוף אירועי העשור. חמישים 'תחביבאים', שנבחרו מתוך כמה מאות מועמדים, הציגו את מרכולתם ב'בית הסופר' בתל אביב.

דבר, 25 בינואר 1959
ebay

תערוכות התחביב התקיימו גם בשנים שלאחר מכן. הם פנו בעיקר לקהל צעיר של תלמידי בתי הספר, אך גם להוריהם. בשנות השישים התקיימו התערוכות בכיכר מלכי ישראל וב'בית בני ברית' בתל אביב, והן כללו גם תצוגות של תחביבאים מחו"ל. היו שם אוספי בולים ורכבות חשמליות, קופסאות גפרורים, מפיות, 'זהבים', פיסול, עבודות בדלעת  היו ימים...

אסתר קפלן מדגימה בניית פסיפס בתערוכת התחביב, שכונת הדר בחיפה 1958 (ישראל נגלית לעין)

למיטב ידיעתי, תערוכות התחביב האחרונות התקיימו במחצית הראשונה של שנות השבעים ואחרי מלחמת יום כיפור דעכו ונמאסו עד שפסקו לגמרי.

נחזור לשירו של גמזו.

ברוח הליצנית שאפיינה אותו, כמו גם בחיבתו לשמות עט, הוא חתם על טוריו בשם 'יוסי אין-מנוסי'  גם חרוז וככל הנראה גם עקיצה קלה לפזמונאי דידי מנוסי, שהיה מבוגר ממנו בעשר שנים וכבר התפרסם בפזמוניו וחמשיריו (בריאיון עם קוטנר הכחיש גמזו שהשם רמז לדידי מנוסי; לדבריו זה פשוט התחרז בקלות עם 'יוסי').

מכל מקום, 'יוסי ולייזר' נענו לקריאתו של 'מר ויסגל מאיר', הלא הוא מאיר וייסגל (1977-1894), איש סודו ואמונו של הנשיא חיים ויצמן וממייסדי מכון ויצמן. וייסגל עמד בראש 'ועדת העשור', שתכננה וביצעה שורה ארוכה של אירועים לציון עשור למדינת ישראל (סגנו של וייסגל היה טדי קולק, אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה), ובהם גם 'תערוכת תחביב'.


חתכתי את תשעת השירים הקטנים כדי שכל אחד מהם יעמוד לעצמו; הקלקה על האיורים תגדיל אותם לקריאה נוחה.


קליעה למטרה


דגים באקווריום


רכילות בטלפון


נגינה על מסור


התגנדרות מול הראי


פיצוח גרעינים


מדען טילים


היפנוזה


תולעת ספרים



בעלי התוספות

כתב לי נחומי הרציון:
היכרתי את יוסי ימים ספורים לאחר שובו מעשרים שנות נדודיו הספרותיים והאקדמיים בארה"ב ובאוסטרליה. הוא בא לבקר את דודתו בבאר שבע, שהייתה מאוד אהובה עליו, ופגשתי אותו ושוחחנו בערב ליד 'יד לבנים' בעיר. אחרי תשע שנים, בעת שהיה מרצה ופרופסור לספרות במכללת אילת, ערכתי ערב משיריו במסגרת מועדון הזמר בני-שמעון, במרס 2002, מועדון מס' 161. לכבוד הערב והשירון שהפקנו, ביקשתי ממנו לשלוח לי שיר מיוחד, מחווה למועדון הזמר שלנו, והוא נעתר ושלח 'שירים ומשהו'...



4 תגובות:

  1. אין מילים לנוכח גודל היצירה של יוסי גמזו שהבאת כאן. האזנתי לראיון עם יואב קוטנר מתחילתו ועד סופו אכן מרתק.

    השבמחק
  2. חוצפית המתורגמןיום חמישי, 12 מרץ, 2020

    הקשבתי כמעט לכל הריאיון. היה מעניין. לגבי דבריו ביחס לכריתת עצים מבוגרים. אינני יכול להסכים עימו. דבריו נכונים רק אם אי כריתתם לא תביא לחוסר נוחות בני האדם, אך אם הם מפריעים לנוחותם יש לכורתם.

    השבמחק
  3. לפי ההספק שלו, וכתיבתו הנוכחית - אקטואלית, הוא נפטר צעיר. אין ספק שהפסדנו.

    השבמחק
  4. גמזו היה נפלא. כל מה שכתב היה מרגש, נעים, משעשע, ממש יופי. מה שאתה הבאת הפעם היה נהדר. להפתעתי לא הכרתי חלק מן הדברים. הדבר היחיד שכאב לי, לגבי גמזו (מזל שלא נכנסת לנושא) היה שהרבה כותבים התייחסו להיבטים האישיים, ליתר דיוק למערכת היחסים שלו עם גרושתו, וכל מה שהשתמע מזה. יש לפעמים איזה רצון מכוער להכנס לדברים שאינם רלבנטים , וחבל שלא הצלחנו פשוט למחוק את כל אלה, ולהשאיר רק אותו, את החיוךם, את היכולת לכתוב, את היותו - - גמזו.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.