יום שני, 13 באפריל 2020

סיפורי רחובות: הטורים, רדב"ז ורידב"ז, נג'ארה ואייבשיץ

א. מהו ספר הטורים ומתי נכתב?

רחוב הטורים בירושלים נקרא על שם ספר ארבעה טורים שכתב החכם האשכנזי הדגול רבי יעקב בן אשר. בשנת 1304 גלה לספרד יחד עם אביו המפורסם רבי אשר בן יחיאל (הרא"ש), ובה (בטולדו) חיבר במאה ה-14 ספר הלכתי חשוב, שהפך עד מהרה לאחד מספרי הפסיקה היסודיים של מה שמכונה 'הראשונים' (לצד הלכות רבי יצחק אלפסי [הרי"ף] ומשנה תורה לרמב"ם).

ספר הטורים נקרא כך משום שחולק לארבעה טורים, או כרכים, שכל אחד מהם עסק בתחום חיים אחר: 'אורח חיים' (חיי יומיום, תפילות, שבתות ומועדים), 'יורה דעה' (הלכות איסור והיתר, כגון שחיטה וכשרות), 'אבן העזר' (דיני אישות) ו'חושן משפט' (משפט אזרחי). אם השמות הללו מוכרים לכם, הרי זה בזכות הצלחתו המדהימה של ספר אחר: שלחן ערוך מאת רבי יוסף קארו, שנכתב במאה ה-16 בצפת והתבסס על אותה חלוקה שנוצרה לראשונה בספר הטורים.

שער חלק אורח חיים מספר הטורים, הנובר 1610 (Hebrew Books)

מה שמבחין בין מפעל הפסיקה של בעל הטורים לבין משנה תורה לרמב"ם, שקדם לו, הוא שבעל הטורים עסק אך ורק בהלכות מעשיות שניתן לקיימן, והתעלם לחלוטין מהלכות שאינן רלוונטיות לעולמם של יהודים בימיו. אין בו הלכות בית המקדש או קורבנות, אין בו דינים הקשורים בארץ ישראל ('מצוות התלויות בארץ'), וכמובן שאין בו הלכות מלכים או דיני משיח.

ברחוב יש שני שלטי הסבר שונים. הראשון נותן הסבר חסכני אך מדויק: 'על שם ספרו של רבי יעקב בן אשר'.


השלט השני מוזר ביותר ומנוסח ככתב חידה:

צילומים: מנחם רוזנברג

ראשית, ההסבר אינו נכון: כפי שהוסבר לעיל, ספר הטורים אינו מכיל את כל ההלכות, אלא רק את אלה הנוגעות 'לזמן הזה'. שנית, מה עם שם המחבר? לא מספיק חשוב?

אבל העיקר הוא, מי מן הקוראים החכמים של הבלוג, שלא לדבר על העוברים ושבים שיטרחו לקרוא את השלט, יידע לחשב במהירות מה הם תאריכי שנות חייו של בעל הטורים: ה"א-ל – ה"א-ק'? (התשובה הנכונה: 1339/40-1269/70).

אגב, גם ביפו יש רחוב על שם ספר זה. הוא נקרא בפשטות רחוב 'בעל הטורים', בלי כל הסבר.

צילום: דוד אסף

ב. הרדב"ז והרידב"ז

מבלבלים הראשי תיבות האלה...

יש רדב"ז (רבי דוד בן זמרא) ויש רידב"ז (הרב יעקב דוד וילובסקי). השילוט ברחוב רידב"ז בירושלים נושא את ההסבר על רדב"ז (ועל כך כבר כתבנו בשנה שעברה כאן).

הרידב"ז עם הסבר של הרדב"ז (צילום: אלי גורפינקל)

ומה קורה ברחוב רדב"ז? שם כבר יש שגיאה מסוג אחר.

התעתיק הלטיני הנכון הוא כמובן HARADBAZ, אך על השלט נכתב: HARDBAZ, הָרְדְבָּז...

הרדב"ז עם תעתיק לטיני משונה (צילום: חיים וקסמן)

ג. משורר דתי

צילום: איתמר לויתן

הפייטן רבי ישראל נג'ארה(1625-1555 בערך), שנולד בצפת ומת בעזה (בעזה! הייתם מאמינים?), מוכר בבתים רבים בזכות המזמור לשבת 'יָה רִבּוֹן עָלַם'. ברחוב הנושא את שמו, בשכונת כרם התימנים בתל אביב, הוא מוגדר על השלט: 'משורר דתי'.

איזו הגדרה טפשית! שלא נחשוב בטעות שמדובר במשורר חילוני, חס וחלילה. רק להזכיר שמדובר במאה ה-17...

ספרו של נג'ארה 'זמירות ישראל' נדפס בצפת בשנת שמ"ז (1587)

ד. שנת תקר"ד

דיוקן המיוחס לרב יהונתן אייבשיץ (ויקיפדיה)

מתי מת הרב יהונתן אייבשיץ?

מי שיסמוך על שלט הרחוב בתל אביב יגלה שנה לא מוכרת בלוח השנה העברי: תקר"ד.

ברור שבמקור היה כתוב שם תקכ"ד (1764), אך מישהו או משהו 'גירד' את האות כ', וזה מה שיצא.

צילום: איתמר לויתן


9 תגובות:

  1. על שער הספר 'זמירות ישראל' המובא כאן, כתוב פעמיים השם נאגרה. משה נאגרה ולוי נאגרה.
    האם זו טעות בהדפסה, או שהשם עבר שינוי עם הזמן?

    השבמחק
    תשובות
    1. משה היה שם אביו ולוי שם סבו.

      מחק
    2. ברור. אבל שם המשפחה רשום נאגרה ולא נגארה.

      מחק
    3. בשנים הראשונות לכריזת התחנות באוטובוסים, רחוב נג'רה בירושלים נקרא רחוב נאגרה. ובאותו רחוב אוטובוס אחר היה מגיע בסוף לכיכר זקס בסגול ולא בפתח.

      מחק
  2. על פי רוב כותבי תולדותיו המוקדמים והמאוחרים של רבי יהונתן אייבשיץ הוא נולד בפינצ׳וב (אמנם לפי משה סמט בערכו שבאנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה, הוא נולד בקרקוב).

    יהודה פינצ׳ובר, מצאצאי בני העיירה פינצ׳וב

    השבמחק
  3. שנים רבות מאד היתה בירושלים, בפינת הרחובות יפו והטורים, תחנת דלק "הטורים".
    לו היה לי רק שקל על כל אחד שחשב שמדובר ב-"טורים" של המנוע (סל"ד) ואמר במלעיל...

    השבמחק
  4. רחוב הטורים בירושלים - כאן במספר 28 התחלתי את חיי. כאן זכרונות חיי הראשונים. מגיל 0 ועד 5. כאן עבר עלי המצור על ירושלים, צפירות, רסיסי פגזים על המרפסת, צילומים ראשונים עם הורי ואחי, וגם מצעד של "משמר העם", זה המשמר האזרחי של אז, שעסק בחלוקת המזון, שקם במהלך מלחמת השיחרור ולאחריו - צועדים מתנדביו כאגודה אחת ואם תרצו בטור אחד, ואבי בין הצועדים. אז נדמה היה הרחוב לילד הנרגש למראה אביו לפחות כ"שאנז אליזה"... מפעם לפעם כשאני בירושלים, אני חוזר אל הרחוב ואל הבית. הוא עומד על תילו, אבל השכונה, מקור ברוך, התחרדה לחלוטין. רחוב הטורים - צמרמורת של חדווה וגעגוע עוברת בגו עם בוא הזיכרון.

    השבמחק
    תשובות
    1. משמע גרתם בשכנות לר' אליהו ראם (רום).

      מחק
  5. לגבי ר' ישראל נג'ארה, כנראה שלא במקרה הודגש שהיה "משורר דתי", כי יש שהלעיזו עליו בצפת (כנראה גם רבי חיים ויטאל בכבודו ובעצמו) שזימר "ללא כובע", שחיבר שירי חול, שהשתכר ועוד...

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.