יום רביעי, 15 ביולי 2020

סיפורי רחובות: הסבר משכנע, עברית בכתיב מלא, ישפה

א. יחיא לולוי

בגדרה נקרא רחוב על שמו של יחיא לולוי, יליד הכפר רצאבה שבתימן, שמשפחתו עלתה לארץ בשנת תרפ"ט והתיישבה בשכונת שעריים. מן המצבה שלו למדתי כי מת בשנת תשמ"ד בהיותו בן שבעים שנה.

מוסא יחיא לולוי, 1949 (ישראל נגלית לעין)

מאיפה אני יודע את כל זה? בטח לא מהשלט, שם ניתן הסבר שהמילה 'מטומטם' עושה עמו חסד.

צילום: צבי הכהן

ברחוב מזכרת משה בירושלים יש שלט שעובד על אותו עיקרון...

צילום: יחזקאל חובב

והמסקנה: לפעמים עדיף לא לכתוב כלום מאשר לכתוב שטויות.

ב. עברית שפה קשה

כמה אירוני שדווקא בשלטי הרחוב הירושלמי הקרוי על שמו של איתמר בן אב"י (בשכונת קרית שמואל), נכתבה המילה 'עברית' בכתיב מלא ומופרך ('עיברית').

בשלט יש עוד שגיאות: שמו היה בן אָבִּ"י (בן אליעזר בן יהודה) ולא בן אָבִי; הוא נולד בט"ו באב בשנת תרמ"ב (1882) ולא בתרמ"ג.

צילום: טובה הרצל

לא הרחק משם, ברחוב ז'בוטינסקי שבשכונת טלביה, חוזר הכתיב הצורם הזה: 'ממייסדי הגדודים העיבריים'...

צילום: טובה הרצל

גם ברחוב ז'בוטינסקי עומד לרועץ המנהג המשונה להתעקש רק על הלוח העברי: ז'בוטינסקי נולד בי"ב בחשון תרמ"א (1880).

ג. יָשְׁפֵה

ערים שונות בארץ מתהדרות, ובצדק, בשמות אבני החושן, וכזו היא גם הוד השרון:

צילום: עידו יעקובי

ישפה היא אחת מאבני החושן. היא נזכרת בספר שמות, ושם כתוב כך: 'וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם' (כח 20). בהנחה שמדובר כאן בקמץ קטן, יש להגות את האות י' כתנועת O, דהיינו Yoshfe. <אך ראו ב'פסק הדין' של חכמי האדמיה ללשון העברית' בתגובות, שמדובר בקמץ גדול ויש להגותו כתנועת A>.

השם המקובל בתרגומי התנ"ך לאנגלית הוא Jasper, אבל בשלטי רחובותינו לא מתרגמים אלא מתעתקים לאותיות לטיניות. האיות בהוד השרון הוא בוודאי מוזר: Yashpa, שקצת מזכיר אשפה...

כיוון ששם זה הוענק לרחובות בערים נוספות בארץ נראה איך מאייתים שם?

באשקלון Yoshfe, כפי שצריך.

גוגל סטריט

בהתנחלות מצפה יריחו יש 'מבוא ישפה', ושם מאייתים Yashfe...

גוגל סטריט

יש רחובות ישפה גם באשדוד, במבשרת ציון, במודיעין, במכבים-רעות ובעוד ערים, ואם מישהו מקוראינו גר בסמוך להם אשמח אם יעביר או תעביר לי תמונות משם.

והנה, זאב קינן מצא את תמונת רחוב ישפה באשדוד. והתעתוק הלטיני שם הוא: Yashfe



13 תגובות:

  1. מכיון שהפ"א בישפה רפה, השווא שבשי"ן נע והקמץ של היו"ד קמץ גדול. אמור מעתה yashfe.

    השבמחק
  2. ואכן, יקב ישפה מאיית Yashfe
    https://grape-man.com/%D7%99%D7%A7%D7%91-%D7%99%D7%A9%D7%A4%D7%94.html

    השבמחק
    תשובות
    1. יפה קראו בעלי היקב וכדין, כנכתב בתורה. ומצינו משקל יקטל בקמץ קטן. למשל קרבן, אלא שבמשקל זה הרי"ש בשווא נח ועל כן הבי"ת דגושה ואינה רפה, שלא כמו הפ"א של ישפה.

      מחק
  3. מה שיפה, שברחוב לב העיברי הניצב לרחוב ז'בוטינסקי, הקפידו לכתוב על כל השלטים "העברי" [בלי יוד] למרות שהיה צריך לכתוב עם יוד.ראה פוסט מיום 18.06.2018 . קישור מצורף.

    https://onegshabbat.blogspot.com/2018/06/blog-post_62.html

    השבמחק
  4. לאט לך חביבי בפסיקה החד-משמעית שהקמץ ב-יָשפה הוא קמץ קטן המבוטא O! כי בכל המופעים של המילה במקרא יש או מתג אחרי הי' (שמות כ"ח ול"ט), או אפילו מונח (יחזקאל כ"ח יג), המסמנים לנו שהתנועה שלפני המתג או הטעם היא ארוכה - כלומר יש רגליים לסברה שההגייה הנכונה היא YASHFE. ולכן גם אין דגש קל בפ"א. ומאחר שבאכדית אכן שם האבן הוא jāsapû ו ובלועזית jAsper - אין זה מופרך להניח שתחת היו"ד היתה תנועת A ולא O, ולכן לא בהכרח שגו המתעתקים YASH.

    השבמחק
  5. נותר לי רק להוסיף כי יָשְׁפֵה כמו צָרְפַת, אָסְנַת - גם השתיים הנוספות במקרא.

    השבמחק
  6. שמי אייל יָשְׁפֵה ואני מאיית את שמי באנגלית YASHFE בדיוק מהטעמים שהועלו בתגובות הקודמות. אם אכן היה מדובר בקמץ קטן, השווא תחת האות 'ש' היה צריך להיות שווא נח, וצריך היה להיות דגש באות 'פ'. סבי עליו השלום טען שזה היה שם המשפחה עוד בתחילת המאה ה-20 (ואולי קודם) בכפר סרניק בו גדל. כשהגיע לארץ רשם אותו הפקיד בטעות כיוֹשְׁפֶּה (YOSHPE), כנראה משום שיָשְׁפֵה קשה יותר להגיה.

    השבמחק
    תשובות
    1. בהגייה האשכנזית (בה משתמשים החרדים) מבטאים יושפה, בספרדית ישפה.
      כך בבתי הכנסת, וזה בגלל שהאשכנזים ביטאו כל קמץ o

      מחק
  7. ועוד התייחסות לאופן הקריאה הנכון של המילה ישפה:
    יש לי חבר ממוצא תימני ובאחת משיחותינו עלה אופן הגייתה של מילה זו בקרב יוצאי תימן (הידועים בשימור ההגייה המקורית). וכך הם הוגים אותה: yoshafe.
    והנה ההסבר לדרך הגייה זו: 1. בקרב יוצאי תימן נהגה הקמץ הגדול (זה הנהגה בפי האשכנזים והספרדים כתנועה A) כתנועה O.
    2. בקרב יוצאי תימן הגיית השווא הנע היא כהגיית פתח (קצר, חטוף) A, מכאן אתה למד שבשווא נע הכתוב מדבר.
    3. ה-פ היא פ רפה (F) בדין (כפי שהעירו קודמיי), כי היא באה אחרי שווא נע.

    השבמחק
  8. ולכן דווקא האיות בשלט מהתנחלות מצפה יריחו - נכון, מה שאי אפשר לומר על השלט מהתנחלות אשקלון (מג'דל)

    השבמחק
  9. פניתי לרונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון עברית, בעניין ההגייה הנכונה של "ישפה", וזו תשובתה: בלפור,
    הינה התשובה של ד"ר ברק דן:

    אכן תנועת הקמץ היא a - כך נראה לי על פי המתג בשמות והמונח ביחזקאל, המלמדים על נעות השווא. גם ביוונית זאת התנועה: ἴασπις (בלטינית iaspis, ומשם לשפות אירופיות אחרות, כגון jasper באנגלית). תוכלי לקרוא על כך באנציקלופדיה מקראית. בתרגום השבעים סדר אבני החושן שונה, אבל ביחזקאל ἴασπις הוא תרגום ישפה.

    תוכל לפרסם את זה בשם המזכירות המדעית של האקדמיה.

    רונית

    השבמחק
  10. ןןאלה, איזה שיג ושיח על המילה הנדירה יושפה ובסיכומו של דבר לא הגיעו המתדיינים להחלטה ברורה. לכן יכול כל אחד להגות את המילה כרצונו. בכל אופן מעניין.

    השבמחק
  11. פרופ' חיים כהן, האקדמיה ללשון העברית21 ביולי 2020 בשעה 16:03

    אנונימי, הערת שוליים, יהושע לביא וברק דן מן האקדמיה צודקים. הקמץ גדול והגייתו a.
    דברי צביקה על ההגייה התימנית נכונים אך אינם רלוונטים לענייננו.
    ולעניין איתמר בן אבי, ההקפדה על ב' דגושה היא דקדוק מיותר. כשיוצרים נוטריקון אין מקפידים בכגון זה.
    ולעניין רחוב ז'בוטינסקי - כיוונת את השעה. היום - כ"ט בתמוז - היארצייט שלו.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.