יום שישי, 18 בספטמבר 2020

שנה הלכה, שנה באה: גלגוליו של שיר ילדים לראש השנה


ציור של איזה הרשקוביץ ('גן גני', א, בעריכת לוין קיפניס וימימה טשרנוביץ, הוצאת נ. טברסקי, 1947)

מאת אליהו הכהן

מי לא מכיר את השיר 'שנה הלכה שנה באה, אני כַּפַּי ארימה'?

כבר ארבעה דורות עברו מאז שנכתב (ב-1925 או 1926) והולחן (ב-1939) ועדיין כמעט בכל גן ילדים, כמו גם בבתים רבים בארץ ובתפוצות, מקדמים במילותיו את פניה של השנה החדשה. ליחו של שיר זה לא נס בחלוף השנים וצליליו ממשיכים להשרות אווירה חגיגית ומרוממת. הקלטות רבות מִסְפוֹר יש לשיר, מקצועיות וחובבניות, ואנו ניזכר בו לקול צלילי מקהלת הילדים של קול ישראל בניצוחו של צבי בן פורת:



לא נטעה אם נקבע כי שיר זה  שכותרתו המקורית (והמעט סתמית) היא 'שנה טובה!'  נפוץ בציבור יותר מכל יתר שירי ראש השנה, חדשים וישנים כאחד. אפשר גם לקבוע בוודאות שזכה למעמד של שיר-עם ישראלי. שורות ממנו מופיעות על שלטי חוצות ובסיסמאות פרסומת ברדיו ובטלוויזיה, חברות שיווק הפכו אותו לזמריר (ג'ינגל), בפרוס כל שנה חדשה הוא משובץ בתכניות טלוויזיה ורדיו כקדימון (פרומו) ומשתמשי טלפונים סלולריים יכולים לבחור בו כפעימון (רינגטון)

רוב תושבי הארץ למדו את השיר משמיעה ולא מקריאת המילים מתוך שירון. מסיבה זו עדיין רווחים בפי השרים שיבושי טקסט רבים. במו אוזניי שמעתי פעם אשה שרה: 'שנה הלכה שנה באה אני כפרה על אמא' (ויש גם גרסאות של 'אני כבאי ארימה', 'אני כיכר הבימה' ועוד). את הדוד הגיבור אשר על המשמרת שיבשו ל'דוד גיבור אשר על המרפסת', ואגדה עירונית מספרת על ילדה ששאלה את אמהּ אם זה נכון שבראש השנה אוכלים ילדים. כשתמהה האם על השאלה, החלה ילדתה לשיר את משפט הסיום של השיר בהגייה השגורה בפי הציבור: 'שנה טובה ומתוקה לאכול ילדה וילד'... 

שיבוש נפוץ נוסף הוא הגיית 'לְדוֹד גבור' בתנועת שווא, בעוד שבכל נוסחי השיר, כפי שנראה בהמשך, הקפיד קיפניס לנקד 'לַדוד' בפתח. מבצעים רבים שרו 'לְדוד', וכך הונחלה השגיאה ברבים (ואפילו בנוסח המובא באתר זמרשת ובאתר בית לזמר של הספרייה הלאומית), ולך עכשיו ונסה לעקור אותה ממקומה...

שני יוצריו של השיר  סופר הילדים לוין קיפניס והמלחין נחום נרדי  חיברו כבר לפני למעלה משמונים וחמש שנה, ביחד וכל אחד לחוד, שורה ארוכה של שירי ילדים למועדי השנה, ומקצתם זכו ל'חיי נצח' ומלווים את טקסי החג עד ימינו. לצד השיר 'שנה טובה', שבו נעסוק כאן, חיברו השניים ב-1929 את 'משחק פורים' ('אחת, שתיים, שלוש, אני אחשוורוש'), ב-1932 את 'אני פורים' ('אני פורים, אני פורים, שמח ומבדח') ואת 'שיר המסכות' ('זקן ארוך לי עד ברכיים'), ב-1935 את 'לביבות' ('קמח קמח מן השק'), ועוד.

את צעדיו הראשונים עשה 'שנה טובה' בשלהי שנת 1925 או בראשית שנת 1926. קיפניס חיבר אז סדרת שירי חג לכבוד הולדת בנו בכורו שי, בג' בתשרי תרפ"ו (21 בספטמבר 1925), וחתם עליהם בשם העט המתבקש 'אבי-שי'.

לוין קיפניס ובנו שי (ויקיפדיה)

השירים הללו נדפסו שלוש שנים לאחר מכן, בספר יפהפה ונדיר ושמו חגינו, שעוטר בציוריו של איש 'בצלאל' זאב רבן (שעמו שיתף קיפניס פעולה כבר כמה שנים קודם לכן, בהוצאת הספר אלף בית, ברלין תרפ"ג). הספר ראה אור בניו יורק, בהוצאת מילר-לין, בשנת 1928.

שער 'חגינו', חרוזים לוין קיפניס, ציורים זאב רבן (ניו יורק 1928)
הנוסח הראשון של 'ראש השנה' כפי שנדפס ב'חגינו' בשנת 1928

חדי העין שבקוראים יבחינו כי בצד שמאל למטה, במסגרת החגיגית שהכין זאב רבן, נרשמה השנה העברית תרפ"ה. הווי אומר, שכבר בשנה זו (1924/1925) נשלמה עבודתו של רבן, וממילא יש להקדים גם את כתיבת הנוסח הראשון של השירים שנכללו בו לשנת 1925 או לזו שאחריה.

שנת 1925 הייתה אחת משמונה השנים 'הטובות' שבין פרעות תרפ"א ופרעות תרפ"ט, שבהן שקטה הארץ בתחום יחסי יהודים-ערבים. על כן הנוסח המקורי של השיר הרמוני ופסטורלי ואין בו איחולים 'לדוד גיבור אשר על המשמרת ולכל נוטר בעיר, בכפר', ניסוח שיופיע רק בגלגול המאוחר יותר. במקומם שלח קיפניס את ברכתו 'לדודים ולדודות', ובאותה הזדמנות איחל שנה טובה ופורחת גם 'לגנים ולשדות', 'לכל יד עוֹמֶלֶת' ו'לכל ילדה וילד'. 

נוסח ראשון זה של השיר לא הולחן ונותר רק כשיר דקלום בגני הילדים. 

רק בשנת 1939, לאחר שקיפניס שינה את נוסח השיר, הוא הולחן לראשונה. מי שהפך אותו משיר סֵפֶר לשיר זֶמֶר היה נחום נרדי, שהלחין אותו לקראת סמינריון למורי המרכז לחינוך של ההסתדרות, שנערך בהשתתפותו בראשית חופשת הקיץ של אותה שנה. את השירים שהלחין כינס נרדי בחוברת מיוחדת בשם 18 שירים, שאותה חילק למשתתפי הסמינר.


שני עותקים ראשונים שלח נרדי עם הקדשות לידידיו: יוזם הסמינריון ומנצח המקהלות שלמה קפלן, והמלחין יואל וַלְבֶּה ('לדרך ספן', 'הורה סחרחורת' ועוד רבים). בעמוד השער הבהיר נרדי שהחוברת מיועדת אך ורק למורים ולגננות, ולא התיר להשמיע או להקליט את השירים ללא רשותו.

הקדשה של נחום נרדי לשלמה קפלן 'בהערצה' (אוסף אליהו הכהן)
הקדשה למלחין יואל ולבה, 11 באוגוסט 1939 (אוסף אליהו הכהן)

נוסח השיר שהופיע בחוברת זו שונה לגמרי מהנוסח הראשון של 1925:

הפרסום הראשון של השיר בנוסח המעודכן עם תווי הלחן של נרדי ('18 שירים', 1939)

הנה כי כן, את הגנים והשדות החליפו עתה דמויות חדשות: 'דּוֹד גִּבּוֹר אשר על המשמרת' ו'נוֹטֵר בעיר, בכפר'. את 'היד העומלת' החליפו 'לכל עָמֵל בניר וגם במלט'.

שתי המילים 'משמרת' ו'נוטר' הן מסממניה המובהקים של התקופה שבה נכתב השיר

שנה טובה לדוד (וגם לדודה) אשר על המשמרת אי שם בנגב

הנוטר הוא כמובן איש חיל הנוטרים, יחידות שיטור יהודיות שהוקמו לאחר 'מאורעות' 1939-1936 (המרד הערבי הגדול) במסגרת משטרת המנדט הבריטי ותפקידן היה להגן על יישובים עבריים מפני התנכלויות. הנוטרים – שכונו תחילה בשם 'גאפירים' – זוהו בכובעי 'קוּלפָּאק' גבוהים שחבשו על ראשם ובטנדרים שעמם נסעו בדרכי הארץ, 'משדות ים המלח עד עין המפרץ'. 'הטנדר נוסע', שירם האהוב של יעקב אורלנד ומשה וילנסקי, שנכתב ב-1939, הוא המתעד המוכר ביותר של תקופה זו.

נוטרים במושבה נשר בימי 'המאורעות', חבושים קולפאקים ויוצרים בכלי נשקם צורת מגן דוד (ויקיפדיה)

המילה 'משמרת' אופיינית גם כן לאותה תקופה, וכמובן שגם היא מצאה את ביטוייה בשירי הזמר. וכך כתב אברהם שלונסקי בימי 'המאורעות' את 'עומדים אנו במשמרת', על פי לחן של מרדכי גֶּבּירְטִיג; ש' שלום כתב ב-1938 'יש משמרת בחניתה', בשירו 'חניתה' ללחן מרק לַבְרִי; אהרן אשמן כתב 'ככה כך ולא אחרת, במצור ובַמשמרת', בשירו 'ככה כך' שהלחין מרדכי זעירא; וכמובן, היהלום שבכתר, 'נומה עמק ארץ תפארת אנו לך משמרת', ב'שיר העמק' של נתן אלתרמן ודניאל סמבורסקי, שנכתב ב-1934. 

כרטיס שנה טובה. איחולי שנת נצחון לגיבורי ישראל

שירי זמר הם בבואה של תקופתם וכמעט בכל שיר ניתן למצוא את טביעות האצבע של הזמן והמקום שבו נכתב  בסגנון השיר, בצירופי הלשון, בניבים, במושגים ובכינויים המופיעים בו. אמנם, לא פעם עשויים כינויים להתנייד מתקופה לתקופה, תוך שהם נטענים במשמעויות שונות, ועל כן נדרש ידע היסטורי ולשוני על מנת לפענח את מסתריו של כל שיר. 

דוגמה לכך, שקשורה בשירנו, היא השימוש המשתנה ב'נוטר'. בימי העליות הראשונות התייחסה מילה זו אך ורק לאיש היושב בשׁוֹמֵרָה, הלא היא סוכת השומרים בכרמים, ומשמעות זו נסמכה כמובן על הפסוק המוּכּר 'שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי' (שיר השירים, א 6). וכך, השיר הנודע שחיבר איש העלייה השנייה קדיש יהודה סילמן, 'שם שועלים יש', שגיבורו מזמין נערה לסוכתו בכרם, נקרא במקורו 'שיר של נוטרים'. באותה עת נדפס גם שיר של הסופר ש. בן-ציון (בשם העט 'בן-עמרי'), שכותרתו 'מזמירות הנוטר' והוא נפתח במילים 'לאביך יש כרם חמד, ואני, אני נוטרהו' (הפועל הצעיר, 20 בדצמבר 1907, עמ' 2). בתוך דור אחד השתנה משמעה של מילה זו, והיא הפכה למציינת של שוטר עברי חמוש בשירות משטרת היישובים המנדטורית.

הטנדר נוסע... (אוסף ביתמונה)

את השיר 'שנה טובה' הלחינו מלחינים נוספים, מהם עמיתיו של נרדי. הראשון ביניהם היה יצחק אדל ('גלגלי העולם', 'על הים השקט', 'לשפן יש בית'), שלחנו התפרסם לראשונה לקראת ראש השנה תש"ב (1941) בעיתון דבר לילדים. קיפניס בחר לפרסם ליד שירו את תווי אדל ולא את אלה המוכרים של נרדי. אולי עשה כן כדי להעניק לאדל, ידידו וחברו להוראה בסמינר לגננות (היום סמינר לוינסקי) הזדמנות הוגנת לפרסם את צליליו החדשים. בין כך ובין כך, לחנו של אדל לא זכה להצלחה וככל הידוע לא הוקלט אף פעם. אגב, כמה שנים קודם לכן הלחין אדל שיר חג אחר של קיפניס, 'נר לי דקיק', על אף שגם שיר זה כבר זכה להצלחה בלחנו המוכר של דניאל סמבורסקי

דבר לילדים, יא, גיליון 22, עמ' 339 (15 בספטמבר 1941; כ"ג באלול תש"א)

שנה לאחר מכן (1942), פרסם גם המלחין ניסן כהן מלמד (1983-1906), מחלוצי המלחינים בסגנון המכונה 'מזרחי' בזמרת הארץ, לחן משלו לשיר. אלא שנוסח המילים שהלחין שונה מכל הנוסחים האחרים: אין בו זכר לדוד הגיבור וגם נעלם הנוטר מן העיר ומהכפר, נוספו בו איחולים לדוד ולדודה, לסבא ולסבתא, לכרם ולפרדס ובמקום 'שנה טובה לכל עמל' נכתב 'שנת ברכה לכל עמל'. שמו של קיפניס אמנם הופיע מתחת למילות השיר, אך אני מטיל ספק אם הוא אכן כתבוֹ ואם נתן את ברכתו לנוסח זה.

ניסן כהן מלמד, רינתי, א, הוצאת יבנה, 1942

כשכינס קיפניס בשנת 1953 את לחני נרדי, אדל וכהן מלמד לספר שיריו מַחֲרֹזֶת: זמירות ומשחקים לילדים (הוצאת נ' טברסקי, בעריכתו המוזיקלית של אדל ובלוויית איורים של נחום גוטמן), הוא התעלם מהנוסח 'המשופץ' שנרשם בחוברת רינתי וצירף ללחנו של מלמד את הנוסח המקורי משנת 1939. תווי שלושת הלחנים נדפסו בספר זה ליד זה עם טקסט אחיד.


בין השנים 1960-1954 החליט קיפניס בעצמו לעדכן את שירו. הוא שינה את 'ולכל נוטר בעיר, בכפר' ל'בכפר, בַּסְפָר'. מדוע שינה? אולי משום שכבר לא נראו נוטרים ברחובות הערים, ואולי משום שהמילה 'סְפָר' הופיעה אז – בגבולות ישראל שקדמו למלחמת ששת הימים – בכותרות העיתונים ובשיח הציבורי (בין השנים 1951-1949 גם פעלה בצה"ל יחידה ושמה חיל הסְפָר). קיפניס גם חיבר בית נוסף, שכלל איחולים לטייס אמיץ ולמלח עברי, אולי כדי ליצור 'חלוקת עבודה' שווה בין החייל הרגלי אשר על הארץ, הטייס שבשמיים והמלח שבים. הנוסח החדש נדפס לראשונה בשירון שירי סוכות, שהוציא נחום נרדי בשנת 1960, אלא שהיה זה מעט מאוחר מדי. הנוסח של 1939 כבר זכה למעמד איתן בציבור. הוא הושר בפי זקנים, נערים וטף ולא בנקל ניתן היה לשנותו. 

השיר 'שנה טובה' לאחר שינויי נוסח והוספת בית (חוברת 'שירי סוכות', הוצאת נחום נרדי, 1960)

לימים נכתב לחן רביעי לשיר, מעשה ידי מרדכי אולרי-נוז'יק (בספרו חמישים שירים מובחרים לילדים ולנוער, 1970). איש משלושת המלחינים  אדל, כהן מלמד ואולרי-נוז'יק  לא הצליח להביס את לחנו הקליל והקליט של נרדי והם לא קנו אחיזה בשירת הציבור. 

ומשהו על מבצעי השיר.

מי ששרה את רוב שיריו של נרדי על במות הארץ הייתה בת-זוגו, הזמרת ברכה צפירה. אך את השיר 'שנה טובה' היא לא שרה ולא הקליטה. ב-1939, השנה שבה הולחן השיר, נפרדו דרכיהם של השניים. מאז ועד סוף ימיה לא הוסיפה צפירה, הכוכבת הבלתי מעורערת של הזמר העברי בשנות השלושים, לשיר משיריו של נרדי, שלא מעט בזכותו דרך כוכבה. נרדי, המלחין והפסנתרן הוירטואוזי, הלחין ועיבד שירים עבורה (במיוחד שורה ארוכה של לחנים לשירי חיים נחמן ביאליק) וליווה אותה בהופעותיה, אך לאחר גירושיהם פנה כל אחד לדרכו. 

מסרטון נדיר זה, ובו שרה צפירה את 'שיר העבודה' של ביאליק, כשנרדי מלווה אותה בפסנתר, אפשר לטעום מעט מסוד הקסם שחיבר ביניהם. פרידתם קטעה את שרשרת ההצלחות של שני יוצרים מוכשרים אלה ולא היטיבה עם זמרת הארץ.




אחת הראשונות ששרה והקליטה את 'שנה טובה' הייתה נעמה נרדי (1989-1931), בתם המשותפת. נעמה ניחנה בשמיעה אבסולוטית, ביופי נדיר ובקול צלול כאגל בדולח. בנעוריה הקליטה, בליווי אביה, עשרות שירי ילדים מאוצר לחניו. כשבגרה עשתה חיל כזמרת באופרה 'לה סקאלה' במילאנו, ושרה לצדם של זמרים מהוללים כמריה קאלאס, לאונטין פרייס וג'וזפה די סטפנו, שאף היה זמן מה בן-זוגה. 

נעמה נרדי עם ג'וזפה די סטפנו, 1955 (אוסף אליהו הכהן)

ואז לפתע חלתה נעמה וממרומי התהילה שקעה אל תהומות הדיכאון. היא חזרה ארצה אך לא שבה לעצמה. זמן מה לימדה כמה מטובי הזמרים הישראליים פיתוח קול, ואחר כך חיה בבדידות מעיקה ובנתק מכל סביבתה. כשגבר ייאושה קצה בחייה ושלחה יד בנפשה. עלילות חייה הסוערים, כמו גם חיי הוריה (אביה היה נשוי ארבע פעמים ואִמהּ פעמיים), יכולות לפרנס בקלות כמה דרמות טלוויזיוניות.  

נעמה נרדי, 1960 (ויקיפדיה)

הנה אפוא השיר 'שנה טובה' בהקלטת נעורים של נעמה נרדי, כשאביה נחום מלווה אותה בפסנתר. ההקלטה נעשתה בארצות הברית (אולפני Reena Records) בסוף שנות הארבעים. 



שמונה עשורים חלפו מאז הולחן השיר 'שנה טובה'. מאז נכתבו והולחנו עשרות שירים חדשים לראש השנה, אך אף לא אחד מהם הצליח להזיז ממקומו וממעמדו את שירם של קיפניס ונרדי. 

ולסיום, הפתעה מתוקה. לפני שנה העלה ישי רזיאל סרטון ליו-טיוב ובו ביצוע באנגלית של 'שנה טובה' בפי הביטלס!

 טוב, זה לא באמת, אבל התוצאה מוצלחת ומהנה.


שנה טובה לכל קוראי הבלוג באשר הם בסגר, 
בכפר ובקרת, במלט ועל המשמרת!

איור: יעקב גוטרמן

16 תגובות:

  1. אליהו הכהן - תודה על הסקירה המעמיקה והמהנה ( כרגיל ). אהבתי את העיבוד Have a great new year לכאורה של החיפושיות.
    הזדמנות לאחל לעורכי, כותבי וקוראי עונ"ש שנת בריאות והצלחה בכל!

    השבמחק
  2. כתמיד אליהו הכהן נותן סקירה מקיפה ורחבה, מענינת.

    שנה טובה ושמחה לכל באי הבלוג, כותביו וקוראיו הקבועים והמזדמנים.

    השבמחק
  3. ביי-ביי תש"פ ולא להתראות, ובאשר לתשפ"א - תהא אחריתה טובה מראשיתה ובכלל תהא תשפ"א שנה ממוצעת, טובה בהרבה מתש"פ ורעה בהרבה מתשפ"ב. שנה טובה ומבורכת.

    השבמחק
  4. שנה טובה ובריאה ונזכה כולנו להנות מפניני ארכיונו ועטו של אליהו הכהן באכסניה מבורכת זו.

    השבמחק
  5. איזה יופי של תזכורת לשירי הילדות שלנו.
    ביצועים ישנים שלא נס ליחם של ברכה צפירה ,אילקה ועוד.
    מצמרר ביצועו של אילקה לבין גבולות.
    המון תודה לכם, דוד ואליהו כתמיד, ושנה טובה וברוכה.
    רותי שריר

    השבמחק
  6. שנה טובה, אני כפי ארימה בתודה ענקית לאליהו המעלה אותנו אל פסגות הזמר העברי.
    תודה לך אליהו הטוב והיקר-רוחמה

    השבמחק
  7. מאמרו של אליהו נהדר וראוי לשבחים, על שהוא מאלף בידע ובדייקנות ‏ומעלף ברוחב היריעה. נחמדים השיבושים שאליהו מזכיר לנו, ואולם ‏שיבוש אחד נעלם מהרשימה, וזהו 'וואחד שיבוש'. ייחודו בכך שהוא לא ‏שיבוש אות, מילה או ניקוד - הוא מחבר שורות ובתים שאינם במקומם.‏
    שיבוש זה הוא תוצר של העם השר והקהל לדורותיו, המקצר קיצורים ‏ומשייך שיוכים, ולא בדקתי אם המורים/ות ו/או מארגני שירת הרבים ‏שותפים להפצת השיבוש.‏
    בגירסת 'שלושת הבתים' (ללא "טיס אמיץ" ו"מלח עברי") נוהגים ‏הזַמָּרים השַׁבָֹּשים לשיר שתי שורות ראשונות מבית שני "שנה טובה ‏לדוד גיבור / אשר על המשמרת..." וממשיכים "...שנה טובה ומתוקה / ‏לכל ילדה וילד", שתי שורות מסיימות מהבית שאחריו. ראוי שלא ייפקד שיבוש זה מהמסדר!‏
    שנה טובה ומתוקנת!‏

    השבמחק
  8. מצטרף לביטלס, Have a great new year.

    השבמחק
  9. כמה טוב שבעיתות שבהן כבד הלב ודאגה אופפת מכל עבר,
    אליהו הכהן, ראש כוהני הזמר העברי, מחמם את ליבנו בנצנוצי פז מתוקים מן העבר הרחוק.
    ברוח התקופה נוסיף בית לשיר:
    שנה טובה לרופא מסור,
    מדביר מחלת קורונה,
    ולכל אחות רחמנייה
    בשיר תודה נרונה.

    שנה טובה ומתוקה, בריאה ושלווה, לאליהו הכהן ולקהל מעריציו באשר הם

    השבמחק
  10. הו, אנה נעלמו התום והתמימות של הימים הרחוקים ההם?...
    "הדוד הגיבור" הפך מזמן לכריש נדל"ן, ואנחנו, רחמנא ליצלן, אל מי כפינו נרימה?..
    שנה טובה ובריאה לדוד דויד הטוב ולדוד אליהו המענג את חיינו באוצרותיו!

    השבמחק
  11. אליהו הכהן לא מפסיק להדהים אותי בכל פעם מחדש בידע הנרחב והמעניין שהוא אוצר במוחו, ממש מעיין נובע מים חיים.
    תודה, תודה, תודה. וגם לך דוד על שהשכלת להביא את הדברים.

    השבמחק
  12. אחרי קריאת המאמר המעשיר והמענג, נותרי בפי שתי שאלות, שאולי נובעות מקוצר הבנתי.
    1.הקפיד קיפניס לנקד 'לַדוד' בפתח? איך אפשר בפתח?? האין זה שיבוש לשוני (ולכן לא התקבל?) כי אם זה בפתח, מובלת בו בעצם הא הידיעה(להדוד...הגיבור). כלומר אי אפשר להגיד להדוד גיבור !, אם זה הדוד, אז הדוד הגיבור. "אין חיה כזאת "לַדוד גיבור". אני טועה?
    2. לא הבנתי למה זה לא באמת הביטלס? זה נשמע כל כך הקול שלהם! מישהו פה טרח והקליט זיוף קולי? מי עומד מאחרי הזיוף? "טוב, זה לא באמת"- אמר ולא יסף...

    השבמחק
  13. איזה יופי של חומר מענג.
    מרגש, שמח עם סוף כה חמוד.
    תודה אליהו על העושרוהאושר בימים כבדים אלו
    שנה הכי טובה לך , לדליה ולכל המשפחה.
    אוהבים יואב ורון

    השבמחק
  14. תודה לך אליהו הכהן שתזכה לשנים טובות וארוכות (בכף רפויה ובכף דגושה, ושתיהן בכף גדושה).
    מכולנו שב"מלט"= הנמלטים על נפשותינו מאימת הקורונה...

    השבמחק
  15. תענוג לקרוא!
    לא הבנתי את הקטע עם החיפושיות? איך זה?

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.