tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post1459301438320985487..comments2024-03-29T13:46:52.259+03:00Comments on עונג שבת (עונ"ש): שירי הזמר העבריים של אליקום צונזר: 'בְּמַחֲרַשְׁתִּי כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי' (ב)דוד אסףhttp://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comBlogger17125tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-31461940746115766902021-05-26T22:08:43.577+03:002021-05-26T22:08:43.577+03:00תודה רבה על המאמר,
בתור חסיד שהכיר רק את הגירסה הח...תודה רבה על המאמר,<br />בתור חסיד שהכיר רק את הגירסה החסידית ללחן, מנין לך שמר צונזר אחראי גם ללחן ולא רק לשיר?<br />האם לא יתכן כי מקור הלחן קדום ומר צונזר שנולד בליטא שמע אותו מושר בצעירותו והצמיד לו את שירו?מנחםhttps://www.blogger.com/profile/08426919491028265810noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-45579792647706219232020-10-30T12:05:17.809+02:002020-10-30T12:05:17.809+02:00אין לי מספיק סופרלטיבים לתאר את הכתבה של אליהו הכה...אין לי מספיק סופרלטיבים לתאר את הכתבה של אליהו הכהן. תודה. תודה גם לפרופ' דוד אסף שהנגיש לנו את החומר.שוש ברnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-78395271862974355022019-03-23T07:13:55.705+02:002019-03-23T07:13:55.705+02:00מזמרשת מה שזכרתי מילדותי=יזכור בגרסה של שיר
https:...מזמרשת מה שזכרתי מילדותי=יזכור בגרסה של שיר<br />https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=1675&artist=1323הילה שיhttps://www.blogger.com/profile/06106876308435906255noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-90762512504424616302018-05-29T23:25:08.575+03:002018-05-29T23:25:08.575+03:00אתה צודק, אבל זה מופיע בלשון "אתן את בתי לאיש...אתה צודק, אבל זה מופיע בלשון "אתן את בתי לאיש עובד ישר", כלומר זה לא מתאר את הדובר האיכר וגם לא בהכרח את מקצוע האיכרות, אלא זאת מין אמירה כללית בשבח היושר. לכן לא מצאתי בה את אותה האידאליזציה של מקצוע האיכר לעומת הסוחר היהודי הרמאי, שישנה לדעתי בנוסח של שפירא.רוני ה.noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-49663559126984340532018-05-29T23:00:20.268+03:002018-05-29T23:00:20.268+03:00כרגיל אליהו הכהן מדהים. שתי הערות קטנות וקטנוניות...כרגיל אליהו הכהן מדהים. שתי הערות קטנות וקטנוניות<br />א. על פי התמונה טופורובסקי לא מנגן בחצוצרה אלא על אחיה הקטן של הטובה - הבריטון. כך נראה מצורת הכלי ומגודל הפיה.<br />ב. למגיב- עניין היושר לא חודש על ידי נח שפירא הוא נמצא כבר בשיר המקורי והארוך של צונזרבניhttps://www.blogger.com/profile/17356515260947718964noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-74087472683381364742018-05-27T11:28:22.382+03:002018-05-27T11:28:22.382+03:00במאמרי הזכרתי את הנוסח 'שוב פולחת בשדה', ש...במאמרי הזכרתי את הנוסח 'שוב פולחת בשדה', שהוא הנוסח המושר בציבור וגם ע"י הרצפלד וגם ע"י המחבר עצמו.<br />בנוסח המקורי גם לא נכתב 'בשלהבת ירוקה' אלא 'בלהבה ירוקה', אך מי שר כך?<br />את הנוסח המקורי של 'שורו הביטו וראו' חשפתי לראשונה לפני שנים על סמך התכתבות עם המחבר השמורה עמי. כללתי נוסח בלתי-מושר זה במאמרי 'אש יוקדת בחזה' (אריאל 185, ספטמבר 2008, עמ' 99-101, ולפני כן ב'חדשות בן עזר').אליהו הכהןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-18770269649779478392018-05-27T11:22:55.009+03:002018-05-27T11:22:55.009+03:00איזו יריעה רחבה נפרשה לפנינו בזכותך אליהו גלגולי ה...איזו יריעה רחבה נפרשה לפנינו בזכותך אליהו גלגולי המחרשה ,שיריה , ניגוניה וכל עומס הציונות על כתפיה העגולות והחדות תודה רבה רבה<br />רוןתודהhttps://www.blogger.com/profile/17716586000545426101noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-81364550767333857532018-05-27T11:11:49.254+03:002018-05-27T11:11:49.254+03:00כמי שהיה בין עורכי המופע 'אנו נהיה הראשונים...כמי שהיה בין עורכי המופע 'אנו נהיה הראשונים' בשנת 1963, אני מבקש לציין כי מתיאורה של נאוה קור בודק, נפקד שמו של מי שהשתתף בהכנת המופע: אליהו הכהן. <br />מה שקרה הוא שבעיצומה של הכנת המופע, הודיע חיים חפר כי לא יוכל להשתתף בהכנת התכנית. לדבריו, לאחר שכתב בזה אחר זה את הטקסט לסרט 'עץ או פלשתיין', ואחר כך לתכניות 'תל אביב הקטנה' ו'היה היו זמנים' – אין לו עוד מה לומר בענייני נוסטלגיה. <br />היינו במבוכה רבה, והחלטנו יצחק שמעוני ואני, לזמן את אליהו הכהן, שהגיש אז תכניות 'יין ישן נושן' ברדיו, ולצרפו לצוות מכיני התכנית. אליהו הצטרף מיד, השתתף בפגישות ההכנה, ובהשפעתו חזר חיים חפר מסירובו ושיתף אתו פעולה. תוך זמן קצר הושלמה הכנת התכנית והמופע ניצל ויצא אל הפועל כמתוכנן.<br />מאחר שעורכי התכנית: יצחק שמעוני, נקדימון רוגל, מאיר נוי, וגם חיים חפר, אינם עוד אתנו, נשארתי כנראה היחיד היכול להעיד על מה שהיה.חנוך חסוןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-73431686441636801402018-05-27T08:08:52.283+03:002018-05-27T08:08:52.283+03:00אליהו מצטט את זלמן חן: "והמחרשה שוב פולחת בשד...אליהו מצטט את זלמן חן: "והמחרשה שוב פולחת בשדה".<br />זלמן חן כתב: ".. שוב פולחת השדה" (תודה לנחומי הרציון). הב' במקום הה' שייכת ל'חכמת ההמון'. השיבוש כה השתרש, עד כי לא ניתן למצוא את הנכון, בכתב ובקול, כולל הרצפלד עצמו. (להוציא גיל אלדמע עם חבורת 'רננים'). גרימיnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-24632026228614526742018-05-25T14:31:48.229+03:002018-05-25T14:31:48.229+03:00אליהו, כתבה מופלאה שלך, כרגיל. יישר כוח. הזכרת את ...אליהו, כתבה מופלאה שלך, כרגיל. יישר כוח. הזכרת את יהודית שמחוני(ת) ואף הבאת בכתב-ידה מלים ברוסית של "במחרשתי". נסיונות שלי לאתר מידע בעקבות המלים הללו לא צלחו בינתיים. אני נזכר, שבזמנו כתבת לי, כי יהודית שמחונית היא זו שגם סיפרה לך שהלחן של "לא ביום ולא בלילה" הוא של ואלס רוסי. עוד ציינת בזמנו כי היא גם הוסיפה לך פרטים על כמה מהשירים שהזכרת בהרצאה שלך בקיבוץ גבע (בין היתר על "במחרשתי" וגם "שחקי, שחקי"). אני תוהה אם הצלחת אולי כעת לאתר גם את המידע הספציפי לגבי השירים ששמחונית העירה אודותם. בייחוד אשמח לדעת על המקור של "לא ביום ולא בלילה", אם אכן יש לך מידע כזה.Uri Jakubovichttps://www.blogger.com/profile/13831356906593034249noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-84436606153443324532018-05-25T14:02:41.292+03:002018-05-25T14:02:41.292+03:00כרגיל תודה על המחקר המעמיק, אני לומדת ממנו הרבה ומ...כרגיל תודה על המחקר המעמיק, אני לומדת ממנו הרבה ומשתדלת להפיץ בשמך בכל דרך אפשרית.<br /> <br />מבקשת רק להוסיף מידע על המופע "אנו נהיה הראשונים":<br /> <br /><br />"אנו נהיה הראשונים",מופע שהופק ושודר במוצאי יום העצמאות ה-15, שנת 1963,שנה בה לא נערך פסטיבל הזמר (השהתחיל בשנת 1960), ובמקומו החליטוההועדה לחגיגות יום העצמאות ומרכז ההסברה לציין מלאת 80 שנה לעליה הראשונה וכך נולד המופע "אנו נהיה הראשונים" – שירי העליות הראשונות. את המופע ערכו אנשי "קול ישראל" חנוך חסון, נקדימון רוגל ומאיר נוי, דברי הקישור חוברו ע"י חיים חפר. התכנית שודרה, כאמור, בשידור ישיר ברדיו מבנייני האומה והנחו אותה יצחק שמעוני ורבקה מיכאלי.<br />אמנם רשות השידור וקול ישראל נסגרו ובוטלו לפני שנה אבל כדאי מאד לזכור את מפעלות קול ישראל.<br /><br /> <br />תודה רבה ושבת שלום<br /> <br /><br /><br /><br />נאוה קור בודקnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-50580763316601065562018-05-25T13:44:36.126+03:002018-05-25T13:44:36.126+03:00זר פרחי תודה לאליהו המפיק למעננו פניני אחר פנינה!זר פרחי תודה לאליהו המפיק למעננו פניני אחר פנינה!יעקב גוטרמןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-7206900427580698022018-05-25T13:35:38.693+03:002018-05-25T13:35:38.693+03:00כדאי לשים לב שבתרגום של נוח שפירא מופיע מוטיב חדש,...כדאי לשים לב שבתרגום של נוח שפירא מופיע מוטיב חדש, שלא היה בתרגום הראשון. השיר במקור מדבר על אידיליה כפרית - האיכר העובד את אדמתו חי חיי שלווה ולא יודע מחסור. זה אמנם לא מדויק, משום שחיים חקלאיים מלאים בדרך כלל דאגות מאיתני הטבע, ממזיקים וכיו"ב, אבל בדומה כנראה ליצירות פסטורליות אירופיות אחרות, הדימוי הכפרי הוא של שלמות ושל שלווה - והניגוד הוא לסוחר שנדרש להתחרות בסוחרים אחרים, לעסוק בכספים ובאשראי, לשלם מיסים, לדעת מחסור, לזרוק סחורה וכן הלאה.<br />בתרגום של נוח שפירא מופיע לראשונה מוטיב היושר. "באושר, מי יחייה ביושר [..] וכספי נקי וישר". מדובר להתרשמותי בהתפתחות המחשבה וההבנה של החיים החקלאיים בעקבות הקמת המושבות בארץ. אני מצרף קטע מעיתון המליץ מיום 9/1/1890 - בין תאריך כתיבת השיר (1887) לבין פרסום התרגום הראשון (1893).<br /><br />http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HMZ%2F1890%2F01%2F09&id=Ar00101&sk=41306D8E<br /><br />הקטע מדבר על שני סוגי חקלאים: האיכר והנוטע. האיכר מספק את צרכיו ואינו חייב בשיווק התוצרת שלו. הנוטע מוכר את התוצרת החקלאית שלו, ובפועל הופך להיות סוחר - על כל החסרונות של המקצוע שנמנו לעיל. הכותב, חניך ב"זכרון יעקב" על פי הכותרת, כותב כך: "אך האמנם יהיו האכרים מבורכים בכל? האמנם ימצאו את הטוב ההוא אשר הם מנשאים את נפשם אליו: לאכול פתם בשלווה ונחת כמשפט אכרים לבל יגאלו עוד כפיהם במסחר המשביע את בעליו עמל ורעות רוח ביום ובלילה, המשליח את האדם איש ברעהו *לעקוב לעשוק ולרמות עד בלי חוק*". כלומר כאן כבר נזכר מוטיב היושר שמופיע מאוחר יותר בתרגום של נוח שפירא. דרך אגב, המסקנה של הכותב היא שיש לשלב בין האיכרות (לאספקה עצמית) לבין הנטיעות (לשיווק התוצרת).<br /><br />נקודה נוספת היא עניין "שלום המחרשה". נראה לי שאלתרמן התכוון להנגיד בין "שלום הרובים" ל"שלום המחרשה". שלום הרובים הוא לדעתי פרפראזה על "שלום של כידונים" (peace of bayonets) - מושג אירופי שפירושו שלום מלאכותי הנשמר בזכות איום הנשק. אני משער ששלום המחרשה הוא ההיפך - שלום ויחסי שכנות טובים הנשמרים בזכות הסולידריות בין חקלאים משני העמים.רוני ה.noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-58510311229968835252018-05-25T11:32:26.333+03:002018-05-25T11:32:26.333+03:00היום, כשהמחרשה המפורסמת היא מוצג מוזיאוני והאושר ה...היום, כשהמחרשה המפורסמת היא מוצג מוזיאוני והאושר הבוקע מן השיר אינו מרגש מאזינים צעירים - הרי לנו סיפורו של שיר וסיפורה של ההיסטוריה על המחרשה שהשתלבה כל כך עמוק בשירי הזמר של אליקום צונזר כפי שמבטא ומספר בדרכו הייחודית והמקיפה אליהו הכהן. תודה לאליהו ותודה לדוד אסף. אכן - זו הפינה המרנינה את הלב בשלל הפינות הנפלאות של "עונג שבת".מוטקה שלףhttps://www.blogger.com/profile/09558755357157226875noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-87926010502942230402018-05-25T10:55:03.537+03:002018-05-25T10:55:03.537+03:00'עבודת שורשים' נהדרת ומעשירה, תודה!'עבודת שורשים' נהדרת ומעשירה, תודה!אסתרhttps://www.blogger.com/profile/07789938278513914831noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-48445759070006601192018-05-25T10:18:18.345+03:002018-05-25T10:18:18.345+03:00עבודתו הברוכה והפוריה של אליהו הכהן ראוייה בהחלט ל...עבודתו הברוכה והפוריה של אליהו הכהן ראוייה בהחלט לברכת תודה - עבודת ענק שראוייה למתן פרס במיוחד לאיש הזה. גם "חבורת שהם" הנזכרת כבדרך אגב שווה תודה גדולה על פעילותם הבלתי נלאיית לשימור זמר עברי . כדאי בהזדמנות זו גם לברך את דן אלמגור שעשה רבות - יחד עם אליהו הכהן- לשימור ושיחזור הזמר העברי וגם את חבורת זמרשת. זכיתי לפני שנים הרבה, לייתר דיוק ב-1962, לשמוע את אברהם הרצפלד שר בקולו את השיר שהיה שגור על שפתיו בכל עלייה על הקרקע של ישובי "חומה ומגדל"- זה היה במלאת 25 שנים לעליית הישוב הראשון במסגרת "חומה ומגדל" (תל עמל, הלא היא ניר דוד) . 9 שנים לאחר מכן נדם קולו של האיש הנערץ הזה. את חוויותי מאותה עליה מחודשת והקמת החומה והמגדל העלייתי על הכתב ב"משמר לילדים" (13.11.1962).לסיכום :תודה לכל העושים לשימור העבר המוסיקלי של השיר העברי.עלי כהןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-85018780229496316082018-05-25T08:56:27.388+03:002018-05-25T08:56:27.388+03:00שבת שלום עם תודה גדולה לכם, אליהו הכהן על המחרשה ו...שבת שלום עם תודה גדולה לכם, אליהו הכהן על המחרשה ושיריה והערכים והזיכרונות שבאים עימה והמשוררים והמלחינים שהיו סביבתה ולך דוד שהבאת לנו אותה, עם אליהו, על במתך.<br />ת ו ד ה.<br />אין אין אין מילים.רנה שפיראnoreply@blogger.com