tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post2184655469520973735..comments2024-03-29T18:14:30.852+03:00Comments on עונג שבת (עונ"ש): מעשה ביונה עם עלה של זיתדוד אסףhttp://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comBlogger4125tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-76295405827962566502022-11-18T12:58:17.840+02:002022-11-18T12:58:17.840+02:00ברור לכל בר בי רב, וודאי התכוון יואל רפל לכתוב, הי...ברור לכל בר בי רב, וודאי התכוון יואל רפל לכתוב, היינו כל תלמיד או אברך, או בפירוש פשוט -כל אחד.<br />רן לבhttps://www.blogger.com/profile/14414057709048189412noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-65446191114790126372022-11-18T10:36:44.549+02:002022-11-18T10:36:44.549+02:00ועדיין נותרה שאלה,כיצד יונה עם עלה של זית בפיה הפכ...ועדיין נותרה שאלה,כיצד יונה עם עלה של זית בפיה הפכה לסמל לשלום? ברור לכל בי-רב שעלה הזית אינו עלה הזית שהיונה הביאה לנח בשובה ממסעה לראות 'הכלו המים'.אפשר אולי לחשוב כך אך זה מאד תמוה.מה לעלה של זית המבשר על ירידת גובה המים ולשלום? התשובה נמצאת במקום אחר,וממנה,לדעתי,שאב פיקסו את הרעיון. היוונים ואחר כך הרומאים,כאשר ביקשו להפסיק קרב,כלומר נכנעו,לא הרימו דגל לבן בידיהם אלא הרימו בשתי הידים ענף של זית ובאמצעותו סימנו שהם מבקשים שלום,ורוצים הפסקת אש.מכאן הפך ענף הזית לסמל השלום.<br />יואל רפלhttps://www.blogger.com/profile/09043280466472201193noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-19841888146194575282012-07-25T21:23:03.738+03:002012-07-25T21:23:03.738+03:00רבי יהודה הלוי כתב פיוט על היונה
יוֹם שַׁבָּתוֹן...רבי יהודה הלוי כתב פיוט על היונה<br /><br /><br />יוֹם שַׁבָּתוֹן אֵין לִשְׁכֹּחַ<br />זִכְרוֹ כְּרֵיחַ הַנִּיחֹחַ<br />יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ<br />וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ<br />יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ<br />וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ<br />הַיּוֹם נִכְבָּד לִבְנֵי אֱמוּנִים<br />זְהִירִים לְשָׁמְרוֹ אָבוֹת וּבָנִים<br />חָקוּק בִּשְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים<br />מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ<br />יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ<br />וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ<br />וּבָאוּ כֻלָּם בִּבְרִית יַחַד<br />נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע אָמְרוּ כְּאֶחָד<br />וּפָתְחוּ וְעָנוּ יְיָ אֶחָד<br />בָּרוּךְ נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ <br />יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ<br />וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ<br />דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֵל בְּהַר הַמֹּר<br />יוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר<br />וְכָל פִּקּוּדָיו יַחַד לִגְמֹר<br />חַזֵּק מָתְנַים אַמֵּץ כֹּחַ<br />יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ<br />וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ<br />הָעָם אֲשֶׁר נָע וְכַצֹּאן תָּעָה<br />יִזְכֹּר לְפָקְדוֹ בְּרִית וּשְׁבוּעָה<br />לְבַל יַעֲבָר בּוֹ מִקְרֶה רָעָה<br />כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע עַל מֵי נֹחַ.<br />יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ<br />וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ<br /><br />יהודית בן יעקבAnonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-9676925944752928752011-11-13T09:48:01.796+02:002011-11-13T09:48:01.796+02:00"לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים" ..."לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים" (תהלים נו 1)<br /><br />א"ר יוחנן: משעה שנתרחקו סימניה [בגלות] נעשית [כנסת ישראל] כיונה אילמת. (תלמוד בבלי, סוטה, דף י עמ' ב )<br /> <br />ופירוש רד"ק (על-פי המשך הפסוק: "באחוז אותו פלשתים בגת"): <br />קרא עצמו דוד יונת אלם, בהיותו בגת שברח מפני שאול [...] עד שמרוב פחדו התהולל בידם ועשה עצמו משוגע, לפיכך קרא עצמו יונת אלם, <br />כיונה שגולה ממקומה, והיה אִלֵּם ביניהם שלא היה יכול לדבר כמשפטו ודעתו אלא כדברי משוגע. <br />או קרא עצמו יונה לפי שׁשָׂם עצמו כאילו אין לו דעת כמו יונה, כמו שאומר עליה (הושע ז, יא): כיונה פותה אין לב.<br /> <br />ועמסו חכם - בפירוש "דעת מקרא"- מציע הסבר מוסיקלי:<br />"ושמא יש לומר שמלים אלה [="על יונת אלם רחוקים"] רומזות לשיר שהיה מפורסם בימיהם. <br />וכוונת הכתוב, שאת המזמור הזה יש לזמר בנעימה של השיר ההוא.<br /> <br /><br />מתיהAnonymousnoreply@blogger.com