tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post2740462063787385903..comments2024-03-29T16:31:27.249+03:00Comments on עונג שבת (עונ"ש): מעורב ירושלמי: בית חלונותיי, שלום במשפט, ברסלב, השבת אבדה, הכל בס"ד, חידהדוד אסףhttp://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comBlogger24125tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-89861169920359124132019-07-21T11:27:56.040+03:002019-07-21T11:27:56.040+03:00תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.אחשתרןhttps://www.blogger.com/profile/01547659286251749782noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-37352251982323034972019-07-20T21:51:01.620+03:002019-07-20T21:51:01.620+03:00בבית המשפט המחוזי, הרי זהו ביתו המחוזי של המשפט. א...בבית המשפט המחוזי, הרי זהו ביתו המחוזי של המשפט. אבל בבית משפט השלום, מדובר ב"משפט השלום", ששוכן בבית הזה. מדובר בשופט נודד שהיה סובב בישובים היהודיים עוד בראשית ימי המנדט, והיה מביא את "משפט השלום" לאותם ישובים. משהוקמו בתי המשפט הקבועים, באמצע שנות העשרים, נקבע שמם בהתאם, לבתי "משפט השלום". מכאן דומה, שהתרגום נכון הוא. אביhttps://www.blogger.com/profile/06937857881459751565noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-53453972749233713432019-07-19T14:14:31.030+03:002019-07-19T14:14:31.030+03:00לעניין ליבה: מדובר בתרגום עברי למונח המקובל בין אנ...לעניין ליבה: מדובר בתרגום עברי למונח המקובל בין אנשי חינוך באנגלית core curriculum<br />יש לי הרושם שאת ראשי התיבות ואת הגרשיים הוסיפו מאוחר יותרחגיתnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-42625672375077235792019-07-19T13:05:17.249+03:002019-07-19T13:05:17.249+03:00כמה אירוניה יש בתגובתך, בבחינת הפוסל במומו פוסל. ל...כמה אירוניה יש בתגובתך, בבחינת הפוסל במומו פוסל. ליב"ה = לימודי יסוד בחינוך הממלכתי. ברור שזה מתכתב עם המשמעות העברית של ליבה = Core (כפי שצוין בפוסט), אבל במקור אלה היו ראשי תיבות.דוד אסףhttps://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-21325563619711526672019-07-19T12:39:56.510+03:002019-07-19T12:39:56.510+03:00פ"נ האיש היקר והישר באדם ר' אברהם נחמן שמ...פ"נ האיש היקר והישר באדם ר' אברהם נחמן שמשון ב"ר חיים משה רודניצקי ז"ל נלב"ע ט"ז תמוז תש"ז תנצב"הAnonymoushttps://www.blogger.com/profile/10729472920546676506noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-47768745499837520382019-07-19T12:31:47.816+03:002019-07-19T12:31:47.816+03:00כמה אירוניה יש בהערה, המותחת ביקורת על בערוצם של ת...כמה אירוניה יש בהערה, המותחת ביקורת על בערוצם של תלמידי ישיבות שאינם בקיאים בשפה האנגלית, כי אינם לומדים את מקצועות הליבה.. כן, כן, המילה ליבה אינה נוטריקון, שיש לכתוב עם גרשיים, כפי שכתב המבקר, אלא ש"ע, שפירושו "החלק המהותי ביותר; תמצית; עיקר. "הסובלנות עומדת בליבת רעיונותיו." (על פי ילון עברי עברי, פירוש מס' 2). ועד כמה שידוע לי, אף עברית ולא רק אנגלית היא מקצוע ליבה. שבת שלום, ללא גרשים!!!!!!!!!!!<br />רחלhttps://www.blogger.com/profile/10985603825898355421noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-58258108840677955222019-07-19T12:26:22.233+03:002019-07-19T12:26:22.233+03:00אני הייתי משנה את שמו של גן הסוס ל"המשתנה הלא...אני הייתי משנה את שמו של גן הסוס ל"המשתנה הלאומית". בגלל הריח...Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-76870134894066513252019-07-19T11:52:48.855+03:002019-07-19T11:52:48.855+03:00לעניות דעתי "השכרה" בחינם, היא השאלה, וד...לעניות דעתי "השכרה" בחינם, היא השאלה, ודינה כהשאלה (והאחריות המלאה היא על השואל, לבד מקלקול שנגרם תוך שימוש רגיל)Adiel Levyhttps://www.blogger.com/profile/16913729745831600799noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-60287363623574538862019-07-19T10:39:19.455+03:002019-07-19T10:39:19.455+03:00הסיבה שלא השתמשתי במונח "שורש תנייני" הי...הסיבה שלא השתמשתי במונח "שורש תנייני" היא שהשורש שע"ן אינו שורש פרודוקטיבי (=שניתן לייצר ממנו מילים חדשות), ומשום שהמעבר בין השורש המקורי לשורש החדש נעשה דרך שם עצם ולא דרך פועל. במעבר רום>תרומה>תרם נוצר משם העצם פועל חדש. במעבר שעה>שעון>שען לא נוצר פועל והיה נדמה לי (ואולי אני טועה) שיש חולקים על כך ששורש כזה גם נקרא תנייני.רוניhttps://www.safa-ivrit.orgnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-13183527789182590192019-07-19T10:17:06.975+03:002019-07-19T10:17:06.975+03:00אחת ממודעות 'השבת אבדה' אונה 'ביזארית&...אחת ממודעות 'השבת אבדה' אונה 'ביזארית' בכלל, אלא עצובה. הצורך הדחוף למצוא סמיכה קטפתית מצביע על תינוקת אומללה שאיבדה את 'אוביקט המעבר' שלה ובוכה ובוכה....סוזאןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-31846971313670548902019-07-19T10:16:00.644+03:002019-07-19T10:16:00.644+03:00אכן מה שנקרא כאן "שורש סינתטי" הוא מה שמ...אכן מה שנקרא כאן "שורש סינתטי" הוא מה שמקובל לכנותו "שורש תנייני" - שורש שנוצר באופן משני ממילה שבמקורה היא משורש אחר. הדוגמה המפורסמת לעניין זה היא הפועל לתרום מן השורש תר"ם שנוצר באופן משני מן המילה "תרומה" שהיא עצמה כמובן משורש רו"ם. כך גם להתריע מן השורש תר"ע שהוא יצירה משנית מ"תרועה" ששורשה רו"ע (להריע). יצירות אלו טבעיות בלשון החיה, והפעלים שהוצגו כאן מצויים כבר במשנה. בימי הביניים היו מי שדרשו אותן לגנאי וראו בהן שיבושי לשון ואף יצאו לערער על לשון חז"ל בכללה שאיננה "צחה". הרמב"ם בפירושו למשנה (תחילת מסכת תרומות) דחה את התפיסה הצרה הזאת והראה שמדובר בהתפתחות לשון טבעית ואף ביטא תפיסה בלשנית "נועזת" הקובעת ש"עיקר כל לשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותה לשון ומה שנשמע מהם". <br />בעניין השורש התנייני האריך ר' יונה אבן ג'נאח (ספרד, המאה העשירית) בהקדמתו לספר הרקמה - ספרו הגדול בדקדוק הלשון העברית. <br />לעניין הנדון כאן - שורש המילה שען הוא שע"ן - שורש תנייני מן המילה שעון (ששורשה שע"י). חיים כהןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-86749553321485706352019-07-19T09:56:27.695+03:002019-07-19T09:56:27.695+03:00אברהם נחמן שמשון רודניצקי, שען, עובד ישיבת "ש...אברהם נחמן שמשון רודניצקי, שען, עובד ישיבת "שערי שמים". מופיע בספר הצאצאים של יואל משה סלומון וראש"ז צורף "עשרה דורות בארץ ישראל" של שמחה מנדלבוים. עמוד 34. ושם בעמוד 18 מעמודי התמונות שבסוף הספר, תמונתו עם אשתו גולדה אסתר.ביקורתnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-27330875259348092342019-07-19T09:18:37.486+03:002019-07-19T09:18:37.486+03:00ברכותי לרגל הדיון הענייני וה'נוקדני' בשאלה...ברכותי לרגל הדיון הענייני וה'נוקדני' בשאלה כיצד מנקדין. לעניות דעתי הקלושה, אוסיף נימה אחת האהובה עלי וכמדומני שהיא שרויה בסתר המדרגה של ההחלטה לנקד שָעָן. במה דברים אמורים? בכלל הידוע אצל מדקדקים בימי הביניים "לא מתיישב על הלשון", כלומר צא וראה מאי עמא דבר. ברי שנוח הרבה יותר לומר שָעָן ונַהג. הערת שולייםhttps://www.blogger.com/profile/11151845782887415069noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-26819793849400855162019-07-19T08:32:10.136+03:002019-07-19T08:32:10.136+03:00אכן מאלף .
אבל נא לשים לב לניקוד השגוי של המילה ...אכן מאלף .<br />אבל נא לשים לב לניקוד השגוי של המילה "רחבת" ! שני שוואים בראש מילה! mozernoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-23276705971534985162019-07-18T22:26:59.990+03:002019-07-18T22:26:59.990+03:00זה במסגרת פסטיבל "מקודשת" לדעתי לא ישאר ...זה במסגרת פסטיבל "מקודשת" לדעתי לא ישאר קבוע...Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-50111171480290675182019-07-18T02:25:07.080+03:002019-07-18T02:25:07.080+03:00הכלל על פיו מנקדים את העיצור שלפני הה"א או הח...הכלל על פיו מנקדים את העיצור שלפני הה"א או החי"ת בפתח, ואת העיצור שלפני העי"ן בקמץ, מופיע בפרוטוקול של ישיבה רמ"ו של האקדמיה ללשון שהבאתי את הקישור אליו למעלה, בעמוד 297 בערך באמצע הדף (בסוף דברי ג' בירנבאום): "הבדל יהיה בניקוד – לא במבטא – בין שָׁעָן לנַהָג, פַּחָח, על פי ההבדל בכללי תשלום הדגש בין עי"ן ובין ה"א וחי"ת".<br /><br />זה הכלל שלפיו נוקדה המילה טען, שאני מניח שמצאת אותה במילון אבן שושן במהדורה 2003. נקדן המילון שהחליף את מר אבן שושן ניקד את המהדורה הזאת על פי הנחיות האקדמיה ללשון, וכבר לא היתה לו אפשרות לשיקול דעת משלו. למעשה בערך מאז שנות השמונים של המאה הקודמת, ניקוד של מילה במילון כזה אחר או בלוחות הפעלים והשמות כבר אינו מהווה ראיה לאופן שבה יש לנקד אותה, מכיוון שהאקדמיה ללשון ממונה על קביעת הניקוד, והיא משנה את הכללים כל כמה שנים.<br />לפי מה שאני מבין מהכלל שציטטתי לעיל, את המילה דאן יש לכתוב בקמץ: דָּאָן, וכך גם את המילה זָרָז – לפני א' ולפני ר' תשלום הדגש הוא בקמץ.<br /><br />לשאלת השורש של המילה שען - אני חושב שמדובר בעניין של הגדרה. על פי שיטתי, מילה יכולה להיגזר מ"שורש" סינתטי אפילו אם לא קיים פועל משורש זה. כדוגמה קיצונית אפשר לקחת את המילה יַחְצָן (איש יחסי ציבור) שנגזרת לשיטתי משורש יח"צ במשקל קַטְלָן, וזאת על אף שאין באמת שורש כזה, אין פועל כזה, ואפילו אין שם עצם כזה יח"צ, אלא קיימים רק ראשי תיבות כאלה שלמיטב ידיעתי אינם נהגים כמילה.רוניhttps://www.safa-ivrit.orgnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-67521632036635550732019-07-17T23:13:37.820+03:002019-07-17T23:13:37.820+03:00ראיה לדבריך, רוני, היא המילה טָעָן (בעל התפקיד בטנ...ראיה לדבריך, רוני, היא המילה טָעָן (בעל התפקיד בטנק) המנוקדת גם היא בקמץ. ודאי שהנון במילה זו היא שרשית. באשר לשען, יהי גזרונה אשר יהי ודאי שהנון איננה שורשית שהרי גם במילה שעון אין הנון שורשית (בדומה לגאה - גאון). לפלא הדבר שאיש לא העיר על כך, אבל בין כך ובין כך העין בקמץ בשל היותה עין. <br /><br />השאלה עשויה לצוץ אם נחדש את המילה דאן למי שמקצועו לדאות. כמו שעה-שעון יש לנו כאן דאה-דאון. האם דאן ייכתב בדלת קמוצה או פתוחה? שם זמניhttps://www.blogger.com/profile/15917292596882805177noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-34315632719320114502019-07-17T22:05:35.528+03:002019-07-17T22:05:35.528+03:00תודה! שאלה: האם התצוגה בגן היא קבועה? אשמח לקבל תש...תודה! שאלה: האם התצוגה בגן היא קבועה? אשמח לקבל תשובה.יעל חברhttps://www.blogger.com/profile/02335584451752423409noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-74447224785093095882019-07-17T17:56:10.805+03:002019-07-17T17:56:10.805+03:00נהדרנהדרAnonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-88330209726896355732019-07-17T16:47:17.952+03:002019-07-17T16:47:17.952+03:00תיקון: הדיון הקודם שקבע את הניקוד בסגול היה כנראה ...תיקון: הדיון הקודם שקבע את הניקוד בסגול היה כנראה בשנת 1968, כלומר זאת החלטה של האקדמיה ללשון עצמה ולא של ועד הלשון. לפי זה, נראה שההחלטה היתה בתוקף 31 שנה, עד שבוטלה בשנת 1999.רוניnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-78774983305025846252019-07-17T16:43:55.070+03:002019-07-17T16:43:55.070+03:00עלית כאן על נקודה מעניינת. הקמץ הוא אכן רק במילה ש...עלית כאן על נקודה מעניינת. הקמץ הוא אכן רק במילה שָׁעָן, ובדוגמאות האחרות למילים במשקל הזה הניקוד הוא בפתח (יש מספר קטן של מילים במשקל הזה שבהן ע' הפועל היא גרונית). <br /><br />בדקתי את פרוטוקול הישיבה שבה נקבעה ההחלטה, ומתברר שהסיבה לזה היא כללי תשלום הדגש המבדילים בין ע' לבין ה' וח' – ולא אופן גזירת המילה.<br />https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/meeting246.pdf<br /><br />עדיין יש לשאול האם המילה שען נגזרת מהמילה שעה או ממשקל בעלי המלאכה. הקביעה שהמילה שייכת למשקל בעלי המלאכה היא בעקבות נוסח ההחלטה של האקדמיה ללשון:<br />https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/formation-and-vocalization/2-1-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d/#target-2777<br /><br />אני משער שהסיבה לנוסח הזה של ההחלטה היא הנוסח של ההחלטה הקודמת של ועד הלשון לנקד את המילה בסגול. לכאורה, אילו ועד הלשון היה קובע שהמילה שען נגזרת מהמילה שעה בתוספת סיומת -ָן של בעלי מקצוע/תכונה לא היתה הצדקה לנקד את המילה בסגול. לכן אני משער שזאת הסיבה שהמילה צורפה כבר אז למשקל בעלי המלאכה ונגזרה לפי שיטה זו משורש שע"נ (האמיתי או התיאורטי). אני חושב שהשיקול הזה הוא נכון, כי השען עוסק אכן בשעונים ולא בשעות.<br /><br />לגבי המילה פאנית אני מסכים שהיא אינה שייכת למשקל בעלי המלאכה, אלא היא נגזרת מהמילה פאה בתוספת הסיומת -ָן וסיומת הנקבה.רוני הפנרhttps://www.safa-ivrit.orgnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-65293272149965305632019-07-17T14:52:31.122+03:002019-07-17T14:52:31.122+03:00אכן, אבן שושן וגם ברקלי בלוח השמות נקדו נֶהָג, שֶׁ...אכן, אבן שושן וגם ברקלי בלוח השמות נקדו נֶהָג, שֶׁעָן, בסגול. לא נראה לי שהאקדמיה שינתה את התנועה הקטנה סגול לתנועה גדולה, קמץ, אלא כנראה לפתח. אבל דומה שהמילה שען איננה שייכת למשקל בעלי המלאכה שהרי השרש הוא שעה, והנון איננה שורשית. כך גם במילה פֵּאָה שממנה פֵּאָנִית בקיום הצירה, וכך גם שָׁעָן בקיום הקמץ. אמור מעתה, או נקד מעתה, נַהָג, בפתח, אבל שָׁעָן, בקמץ. וכך נקד למשל מילון רב מילים. שם זמניhttps://www.blogger.com/profile/15917292596882805177noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-86714435437161584272019-07-17T13:52:12.940+03:002019-07-17T13:52:12.940+03:001. אני תוהה האם ייתכן שהשם Court of Peace נבחר בכו...1. אני תוהה האם ייתכן שהשם Court of Peace נבחר בכוונה. חיפוש בגוגל מורה שזה השם המקובל (באנגלית) של בית המשפט הזה גם בארצות ערב, בטורקיה, ביוון ואולי גם בארצות נוספות. באנגלית השם הוא אמנם אחר, אבל היה בעבר באנגליה שופט שנקרא Justice of Peace שהיה שופט נודד שעסק בעיקר בפלילים ועבר בין עיירות המחוז. אגב, באנגלית ובעברית משתמשים במילה אחת peace (או שלום) גם למשמעות של התפייסות וגם למשמעות של שלום מדיני. בערבית יש לזה שתי מילים: בית המשפט נקרא مَحْكَمَة الصُّلْحِ (מחכמת א-צֻלח) כלומר בית המשפט של ההתפייסות, ולא משתמשים בו במילה השניה سلام (סלאם), שהוא הכינוי לשלום מדיני.<br />2. לגבי ניקוד המילה שען. משקל המילה הוא משקל המתאר בעלי מקצוע (נגר, ספר, חייט וכו') והוא נכתב בפתח בפ' הפועל ובדגש ובקמץ בע' הפועל. כאשר ע' הפועל היא גרונית היא לא יכולה לקבל דגש ועל פי הדוגמה במקרא של השם פֶּחָם (אדם העוסק בפחם) ואולי דוגמאות נוספות מאוחרות יותר, קבעו בוועד הלשון שכאשר ע' הפועל גרונית, תנועת פ' הפועל במשקל הזה תשתנה לסגול. על פי זה נהגו בעבר לומר זֶהָב (אדם העוסק בצורפות זהב), טֶחָן (טוחן), שֶׁעָן ועוד. אבל הכלל הזה היה מלומד מדי ולא תאם את אופן הדיבור שלנו, ולפני מספר שנים האקדמיה ללשון ביטלה את ההחלטה הזאת וקבעה שהניקוד יהיה בשני קמצים. בשיר הילדים הבא אפשר לשמוע דוגמה להגייה הישנה של המילה נֶהָג בסגול על פי הכלל הישן (הה' גרונית): https://www.youtube.com/watch?v=pURkyeYQIegרוני הפנרhttps://www.safa-ivrit.orgnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-21555343370732883002019-07-17T12:18:51.898+03:002019-07-17T12:18:51.898+03:00שאלה עקרונית לעינין השכרה בחינם: האם זה שמקבל את ה...שאלה עקרונית לעינין השכרה בחינם: האם זה שמקבל את ההצעה ולוקח אופנים, האם לגבי האחריות שחלה עליו, הוא שוכר, או שואל? Mena Rhttps://www.blogger.com/profile/13564691044969457206noreply@blogger.com