tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post3570901508298675659..comments2024-03-29T13:08:23.568+03:00Comments on עונג שבת (עונ"ש): שו"ת זיו (ד): על המושב שְׁזוֹר, המעיינות הכפולים של אעבלין, וממתי נמצאת חדרה בשומרון?דוד אסףhttp://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comBlogger21125tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-25020409256475867982014-12-30T09:51:17.674+02:002014-12-30T09:51:17.674+02:00אהבתי מאוד את המאמר. אני אוהב מאוד היסטוריה ובפרט ...אהבתי מאוד את המאמר. אני אוהב מאוד היסטוריה ובפרט היסטוריה של ארצנו, ארץ הקודש.<br />במאמר מופיע הביטוי: "רצועה שזורה". יש בעברית לכך פירוש או מילה נרדפת שנקרא מקלעת.<br />מקור: http://pitaronfree.blogspot.com/2014/12/blog-post_970.htmlyeled-pelehttps://www.blogger.com/profile/12608502360860208584noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-50185905990458004122014-08-23T10:18:25.004+03:002014-08-23T10:18:25.004+03:00תודה אורי. המילה לא נמצאת במילונים מודרניים לערבית...תודה אורי. המילה לא נמצאת במילונים מודרניים לערבית - לא באיילון-שנער ולא במילון Wehr. היא אכן נמצאת במילון לסאן אלערב, שהוא דרך אגב מילון מהמאה השלוש עשרה, וכן במילון ההיסטורי של Lane. ההגדרה במילון Lane עמ' 1908 היא כדלקמן (בתרגום חופשי): "חפץ מעץ או חתיכת עץ ששמים או תולים על צוואר של כלב. וכן: קולר, או טבעת, או קולר ברזל, שמניחים על צוואר של כלב". בכל אופן לא נראה שיש כאן קשר לפעולה של שזירה.רוני ה.http://safa-ivrit.orgnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-22673063721714187782014-08-23T00:18:44.366+03:002014-08-23T00:18:44.366+03:00דווקא מצאתי את המלה ساجور במילונות הערבית. הסתפקתי...דווקא מצאתי את המלה ساجور במילונות הערבית. הסתפקתי במילון "לסאן אלערב" שם כתוב כך:<br />الساجور: القلادة أو الخشبة التي توضع في عنق الكلب כלומר: רביד או חבל ששמים על צוואר הכלב (ככל הנראה לצורך קישוט או כדי לשלוט בו - בהתאמה).Uri Jakubovichttps://www.blogger.com/profile/13831356906593034249noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-61615674696183265222014-08-22T19:34:54.107+03:002014-08-22T19:34:54.107+03:00סיומת הזוגי בשמות מקומות ציינה אמנם בהתחלה משהו זו...סיומת הזוגי בשמות מקומות ציינה אמנם בהתחלה משהו זוגי, אבל במשך הזמן הסיומת החלה לשמש כסיומת לשמות מקומות סתם, מבלי שהיתה לה משמעות זוגית. אינני יודע באילו מבין השמות לעיל אכן מדובר בצורת זוגי אמיתית ובאילו לא. הדוגמאות הבולטות שלפיהן חושבים שלא תמיד מדובר בצורת זוגי הן ירושלים - שהכתיב המקראי שלה הוא ירושלֵם בלי יו"ד (וכך גם ההגייה הלועזית Jerusalem), השם שומרון שנקרא בארמית שָֽׁמְרַיִן, השם נהרים, שנקרא בכתבי תל עמארנה הקדומים nârima או na’rima, מצרים, שנקראת בערבית מצר ובפיניקית מצרם ועוד.רוני ה.http://safa-ivrit.orgnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-12635305283220766602014-08-22T19:04:07.362+03:002014-08-22T19:04:07.362+03:00לסיומת הזוגי -
אכן, בעברית המקראית היתה קיימת צור...לסיומת הזוגי - <br />אכן, בעברית המקראית היתה קיימת צורת הזוגי, וזאת במקביל לצורת הרבים: מחניים משמעה שני מחנות, שעריים משמעה שני שערים וכו'. סביר ששמות אלו ואחרים אכן מציינים משהו זוגי באותו המקום (ראה למשל זיהוי שעריים בחרבת קייפה, המבוסס בין השאר על מציאת שני שערים בחומה).Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/16094668224772973685noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-33379678538583789922014-08-22T14:52:59.558+03:002014-08-22T14:52:59.558+03:00כמה נתונים לגבי שזור, ובזה יבחר נא כל אחד מן הכותב...כמה נתונים לגבי שזור, ובזה יבחר נא כל אחד מן הכותבים מעלה והמנסה לגרור את מקור השם "שזור" אל השם הערבי "סאג'ור" ויראה כי אין כל שחר (ולהיפך, אולי להיפך).<br />אמנם לדעת הרמב"ם שזורי על שם מלאכת השזירה וכפי שהזכיר כותב המאמר הנכבד, אולם ע"פ ספר יוחסין (זכות, אברהם בן שמואל 1861) הוא על שם יישוב יהודי קדום בשם "שזור".<br />ע"פ סקרים וחפירות באזור הכפר סאג'ור נתגלה כי במיקום זה היה יישוב יהודי עוד בתקופת בית ראשון. אמנם בשטח הכפר סאג'ור עצמו טרם בוצעו חפירות ולפיכך אין ממצאים היסטוריים ממרכז הכפר, אולם כל סביבות הכפר מוקפות במערות קבורה יהודיות עתיקות שאך מיעוטן נבדק.<br />בהמשך, מן המאה הי"ג ואילך, ספרות המסעות של התיירנים היהודים מזכירים את האזור ואת הקברים הקדמונים ב"שזור".<br />אינני יודע מה היו שיקוליה של ועדת השמות במקרה ספציפי זה, אולם בדרך כלל ישעיהו פרס והאחרים פעלו ע"פ המובאות בתנ"ך ושיקולים נוספים, אולם ודאי שלא שמו של כפר ערבי המאוחר מהשם העברי הקדום הוא שיגרום לבחירת שם המקום. כמו כן, כדי לשמר את השם הקדום בסמיכות למיקומו הקדום, ניתן השם "שזור" לשם היישוב הנוכחי. כך תמיד פעלה וועדת השמות.<br />עוד נתון הראוי לציון, בספרות התלמודית ישנם מופעים של אדם נוסף "רבי ישמעאל שזורי" וגם כאן חלקו החולקים בהצעות שונות על שם מה נקרא כך, יש האומרים שהוא הוא רבי ישמעאל כהן גדול ויש הסוברים שאין המדובר כאן אלא באותו רבי שמעון שזורי הנ"ל.<br />ויהי רצון שנזכה לצאת מגלות המקלדת ונוכל לתור את ארצנו היפה לעורקה ולרוכבה.<br />עונג שבת שלום לכולם.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-9566734658851098422014-08-22T14:35:29.817+03:002014-08-22T14:35:29.817+03:00במחשבה שניה, הדוגמה של איזור לא נכונה, כי אם הופכי...במחשבה שניה, הדוגמה של איזור לא נכונה, כי אם הופכים את המילה אזור לתואר מקבלים את המילה אֲזורי (בחטף-פתח ולא בצירה). הבעיה היא שבעיקרון אם גוזרים שם תואר משְזוֹר אמורים לקבל שְׁזורי בשווא (כמו חלומי, טרומי, ספוגי וכו'). לכאורה השם שיזורי אמור להיגזר מהמילה שיזור, כמו שקיסרי נגזר מקיסר, אבל לא מוכר לי בעברית משקל קֵטול בצירה.רוני ה.http://safa-ivrit.orgnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-73342628715236510642014-08-22T14:35:09.948+03:002014-08-22T14:35:09.948+03:00ליהודה היקר,
יש בדרום הלבנון ישוב נוצרי בשם "...ליהודה היקר,<br />יש בדרום הלבנון ישוב נוצרי בשם "עין אִבֶּל". לדברי המקומיים מקור השם אִבֶּל הוא הֶבֶל בנו של אדם הראשון ומקור המלה "עֵין" היא התפתחות של המלה "אוֹן" שציינה את אל הפריון האמורי (למיטב ידיעתי, אכן ממלכת האמורי הייתה באזור הצפון = לבנון סוריה). אודה מאד להתייחסותך<br />בברכה<br />חייםחיים קניג, כפר סבאnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-25236704458127122692014-08-22T14:22:57.305+03:002014-08-22T14:22:57.305+03:00חברת התחבורה "דרום יהודה" התקיימה גם אחר...חברת התחבורה "דרום יהודה" התקיימה גם אחרי שהוקמה אגד. לימים התאחדו השתיים ועימן גם חברת "השחר" ששרתה את חיפה והמחוז לחברת תחבורה אחת ושמה אש"ד - ראשי התיבות של שלושת השמות. אבל השם אשד לא נקלט ועד מהרה חזר אל דרכי הארץ השם המוכר אגד. יותר מאוחר נקלקה גם "המקשר" הירושלמית בקורופרטיב הגדול והפעם אף לא נעשה ניסיון לשנות את השם. היה מי שמסוגל לדמות את תמונת התחבורה בארץ ישראל בלי "אגד"? Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-10932116572262762442014-08-22T14:18:18.445+03:002014-08-22T14:18:18.445+03:00שאזור בערבית אינה רק רצועה לכלב כי אם גם חבל קשירה...שאזור בערבית אינה רק רצועה לכלב כי אם גם חבל קשירה לבעלי חיים אחרים כדוגמת ה"לאסו" והוא משמש גם להובלת בעלי חיים.מאן דהוhttps://www.blogger.com/profile/15241918345923201187noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-69975109213156969402014-08-22T12:02:06.691+03:002014-08-22T12:02:06.691+03:00א. נראה לי שהיה טבעי יותר לגזור לאחור מהשם שיזורי ...א. נראה לי שהיה טבעי יותר לגזור לאחור מהשם שיזורי את השם שֵזוֹר או שיזור, בצירה (בדומה לאיזורי-איזור). לגבי המקבילה הערבית, מקובל להשוות את השורש שז"ר בעברית דווקא ל-شَزَرَ הערבי (יש קושי בהקבלה של ש' עברית ל-ش ערבית ואפשר אולי להסביר אותו בשינוי העיצור מס' לש' עקב הסמיכות לז'). המשמעות היסודית של השורש היא כנראה פיתול או עיקום. מילון בן-יהודה משווה אותו לשורש שד"ר (כמו בעמוד השדרה). (דרך אגב, לא מצאתי את המילה ساجور במילון ערבי).<br /><br />ב. סיומת ה"זוגי" -ים משמשת בעברית כסיומת מקובלת של שמות מקומות, ואין לכך בהכרח משמעות זוגית. אנחנו מכירים מהמקרא את המקומות אדוריים, בית דבלתיים, גדרותיים, חורוניים, מחניים, עדיתיים, עין עגליים, קריתיים ושעריים. ומהתלמוד את עפריים. נראה שגם בשם ירושלים מדובר בסיומת דומה שנוספה לשם ירושלֵם בתקופת מאוחרת.רוני ה.http://safa-ivrit.orgnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-89416036301685013972014-08-22T11:32:14.670+03:002014-08-22T11:32:14.670+03:00ארבע מילים - אוי ווי איז מירארבע מילים - אוי ווי איז מירArnonhttps://www.blogger.com/profile/15107207539365704892noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-60753595658263619392014-08-22T09:21:40.394+03:002014-08-22T09:21:40.394+03:00לי דווקא נראה שהשמות נובעים מהחלוקה התנכית המוכרת,...לי דווקא נראה שהשמות נובעים מהחלוקה התנכית המוכרת, לפי גבולות ממלכת יהודה וממלכת שומרון. לא עסקו בקטנות של "שרון", "עמק חפר" וכדומה. 'שומרון' כלל גם את ההר וגם את מישור החוף שלמערבו עד הים.עמי זהביnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-71496159214399956392014-08-22T09:00:56.116+03:002014-08-22T09:00:56.116+03:00אינני מתקנא במורי ה"חדר" שצריכים להסביר ...אינני מתקנא במורי ה"חדר" שצריכים להסביר לילדי החיידר איזה זוועות חינוכיות התחוללו בספרי הקוידש למיניהם כאשר כבר בפרקים הראשונים בהחלט של בראשית נעשו מעשים שיש עליהם איסור מאורייתא עד עצם ימינו אלה---<br />אם "אדם ידע את חוה אשתו" במובן האינטימי , ר"ל,(והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד וגו'") הרי שהוא עבר כבר בפרק ב' של "בראשית" עבירה של גילוי עריות שכן אשתו במובן התנכ"י היא יוצאת חלציו, פשוטו כמשמעו, שהרי נלקחה מצלעו. זאת ועוד - הוא גם עבר על"איסור נגיעה" (והיו לבשר אחד".-פרק ב', פסוק 24). אחר כך הם גם עירומים (פרק ג'). אוי ויי זמיר!!עלי כהן, קופנהגןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-46797350918513804322014-08-22T08:34:57.601+03:002014-08-22T08:34:57.601+03:00דוגמא יפה היא 'ירושלים'...דוגמא יפה היא 'ירושלים'...לימורnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-51173530578642666272014-08-19T23:05:04.320+03:002014-08-19T23:05:04.320+03:00וזאת ליהודה – מיהודה:
כמי שגדל על גלגולי שמותיו ש...וזאת ליהודה – מיהודה: <br />כמי שגדל על גלגולי שמותיו של מקצוע לימוד זה – שאתה תמה על 'ידיעת הארץ', האחרון והמקובל שבהם – וכמי שנטל בשעתו חלק בעריכת פרק 'ידיעת-הארץ' בתוכנית הלימודים הראשונה של משרד החינוך והתרבות, אני יכול להעיד כי השם המקובל עד אז, 'מולדת' (עם כל הרגשות הלאומיים הכרוכים בו), נשמע לנו ערטילאי וסתמי מדי – לעומת 'ידיעת-הארץ', שנראה קולע ומוגדר הרבה יותר: 'ידיעה' (מלשון 'והאדם ידע את חוה אשתו'), שמשמעותה קשר בלתי-אמצעי ואינטימי אל ארץ-ישראל, הבא לידי ביטוי אף בכינוי הקולע והאינטימי ביותר שלה – 'הארץ', בה"א הידיעה (כב'הופעת הבכורה' שלה בתנ"ך: 'בראשית ברא ה' את השמים ואת הארץ... והארץ היתה תהו ובהו...' – בראשית א:1), והרי אין בינינו מי שאינו יודע לאיזו ארץ הכוונה.<br />אפשר, שמשום כך אני גם איש ידיעת 'הארץ' ומנוי עליו מזה שנים רבות – אך אין ספק, כי מלכתחילה הייתה זו אף הכוונה בקריאתו של אותו יומון בשם זה... יהודה זיוnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-20546258719089147362014-08-19T22:09:31.320+03:002014-08-19T22:09:31.320+03:00ליהודה זיו הנפלא
למה "מולדת" הוא סתמי לע...ליהודה זיו הנפלא<br />למה "מולדת" הוא סתמי לעומת "ידיעת הארץ"? לי נראה לגמרי הפוך. "ארץ" היא דבר סתמי לחלוטין. יכולה להיות כל ארץ שהיא. מולדת יש רק אחת. בימי (ואני הרי צוציק לידך) למדו "מולדת" אפילו בבית ספרי החרדי (היום אין דבר כזה בבי"ס חרדי, גם בגלל שזה חדל להיות ערך חשוב כל כך וגם מחמת התקציב המדולדל. ילדי לומדים מולדת ממני וגם קוראים בהנאה את סיפורי הפלמ"ח שלך)<br />עם זאת ברור שמולדת לבד אינה מספיקה וצריך גם לדעת ולהכיר אותה<br />ברור הרי שידיעת ארצנו המופלגת שלך נובעת מן ההכרה שארץ זו היא לנו מולדת.<br />לכן הייתי מציע פשוט לדבר על "ידיעת המולדת"יהודה מענקיןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-30803156131533332242014-08-19T11:39:05.722+03:002014-08-19T11:39:05.722+03:00המורה שלי לגיאוגרפיה בשנות ה-50 הסביר שלדוגמא
סנ...המורה שלי לגיאוגרפיה בשנות ה-50 הסביר שלדוגמא <br />סניף קופת חולים בחדרה נקרא מחוז שומרון בגלל <br />שהשומרון לא בידנו כתוצאה ממלחמת השחרור השאירו סממן <br />של החזון הפוליטי של כיבוש כל/רוב חלקי הארץ <br />האם החזון השמאלני של פעם טוב מהחזון הימני של היום?<br />קותי <br /><br />Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-74816768050926009142014-08-19T11:15:23.269+03:002014-08-19T11:15:23.269+03:00שומרון
בתשובתו של יהודה זיו (הנפלאה כתמיד, שנזכה ל...שומרון<br />בתשובתו של יהודה זיו (הנפלאה כתמיד, שנזכה לשנים רבות עמו) מצוין כי פעם נחלקה הארץ לארבעה אזורים בלבד, וכך גם במפה המצורפת.<br />אם כך, מתי החלו להשתמש בחלוקה הפרטנית המקובלת כיום?Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/16094668224772973685noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-65543708319446929372014-08-19T10:55:26.513+03:002014-08-19T10:55:26.513+03:00שזור בגליל העליון
האמנם שזור (וגם הכפר הסמוך סאג&#...שזור בגליל העליון<br />האמנם שזור (וגם הכפר הסמוך סאג'ור), ששוכנים בבקעת בית כרם, כבר שייכים לגליל העליון?<br />אמנם שזור שייך למועצה אזורית מרום הגליל, שרוב ישוביה נמצאים בגליל העליון המזרחי, אך כוללת גם את לבנים, כלנית וחזון, שנמצאים בבירור בגליל התחתון.<br />אם להסתמך על המקורות: "מכפר חנניה ולמעלה, כל שאינו מגדל שקמים--גליל העליון; ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמים--גליל התחתון" (מסכת שביעית, ט ב).<br /><br />אבליים<br />צורת הזוגי היתה קיימת פעם גם בלשון העברית, ונשתמרה בעיקר בשמות אברי גוף (נחיריים, רגליים וכו') ופריטי לבוש (מכנסיים), אך לא משמשת יותר כצורה חיה באופן כללי לשמות עצם אחרים. בערבית צורה זו עדיין קיימת.Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/16094668224772973685noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-66841635762500870922014-08-19T09:47:44.412+03:002014-08-19T09:47:44.412+03:00לעניין השומרון ויהודה, יש לי השערה לא מבוססת: מושב...לעניין השומרון ויהודה, יש לי השערה לא מבוססת: מושבות העליה הראשונה (ובהמשך גם יישובי העליה השניה) נוסדו במישור החוף ובשפלה, פה ושם בשיפולי הכרמל ובאוזר הגליל, אך לא הצליחו (או לא ניסו) כמעט בכלל להאחז בשדרת ההר המרכזית (יהודה ושומרון של היום). עם זאת, עד שהגיעה התמיכה מהברון רוטשילד, הן נעזרו בכספי תרומות שאספו חובבי ציון בקרב יהודי אירופה. אני משער שתרומה להתיישבות ב"יהודה" או ב"שומרון" היתה "מיתוג" אטרקטיבי יותר לאיסוף תרומות מאשר "מישור החוף" או "שפלת יהודה"... Anonymousnoreply@blogger.com