tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post4455394503966790944..comments2024-03-29T13:08:23.568+03:00Comments on עונג שבת (עונ"ש): גלגולו של ניגון: הסבא-רבא האוקראיני של 'משאת נפשי'?דוד אסףhttp://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comBlogger16125tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-70061438703148987622019-10-28T23:02:36.914+02:002019-10-28T23:02:36.914+02:00יש שיבוש במילים הנהוגות בארץ בהן נהוג לשיר, מסיבות...יש שיבוש במילים הנהוגות בארץ בהן נהוג לשיר, מסיבות פוליטיות של אנשי השלום, ניגוד למילות המקור של המיציר, שהיתה בהם כוונה.<br />בבית השביעי בשורה הראשונה מייחל המשורר ואומר "אה, מי יתן כנפי נשר לי, גם לי תולעה!".<br />ואילו אנשי שלומנו מעדיפים יונה על הנשר והם שרים וגם כותבים, (באיזה רשות?) "אה, מי יתן כנפי יונה לי, גם לי תולעה!".<br />כך מעוותים אמת ומציאות שירית, מכחשים וגורמים עוול לתקוות המשורר בנשר הגדול שיחלצו ממחוזות חוליו אל תקוות ארץ ישראל, מילים שנכתבו בשנת מותו של המיציר.<br />מיהו האיש שהעז לשנות מילה זאת? איך לא שמרו על קדושת המילה הכתובה ומיהרו לאמץ זיוף זה?<br />כך מוכרים מיותוס שקר להמונים. עובדה.<br />wisdumihttps://www.blogger.com/profile/10524198928678546881noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-38397895476610489712016-05-17T19:17:48.644+03:002016-05-17T19:17:48.644+03:00https://www.youtube.com/watch?v=zFyYgGJJYmkhttps://www.youtube.com/watch?v=zFyYgGJJYmkAnonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-38497274912955892002012-09-09T19:55:19.693+03:002012-09-09T19:55:19.693+03:00תשובה לשאלתו של אורי יעקובוביץ':
ספר השירים ש...<br /><br />תשובה לשאלתו של אורי יעקובוביץ':<br /><br />ספר השירים של אידלסון, שיצא על ידי חברת העזרה ליהודי גרמניה בברלין בשנת תרע"ב, כלל מאה שירים, וביניהם רק לחן אחד של "משאת נפשי". לחן זה, שכונה על ידי אידלסון "נעימה עממית", לא הוקלט ולא התפרסם בארץ. <br /><br />בשנת תרפ"ב הוציא אידלסון בהוצאת "ילקוט" בברלין מהדורה שנייה של אותו ספר, שבסופה הוסיף עוד תריסר שירים וביניהם לחן שני של "משאת נפשי", הוא הלחן המפורסם ורב הביצועים המוקלטים שאליו התייחס דוד אסף בכתבתו. את הלחן הזה הגדיר אידלסון כ"לחן סלאבי" והורה משום מה לשיר אותו "בהליכה איטית". ספק אם רבים צייתו להנחיה זו. <br /><br />לכן שני הלחנים אינם מופיעים במהדורה זו בזה אחר זה אלא במקומות שונים.<br /><br /><br />תשובה לשי בורשטיין:<br /><br />1. על ההשערה כי השיר האוקראיני שהביא אתו דוד אסף הוא הסבא-רבא של לחן "משאת נפשי" נוכל שנינו להסכים כי אין מאחוריה בסיס מוצק, על אף כל הניסיונות למצוא פה ושם קווי דמיון. בהקשר זה אני נזכר במשפט ביידיש שהסבתא-רבא של בנותיי נהגה להרגיע בה את חברתה שהתעקשה למצוא קירבה משפחתית ביניהן: "מיין זיידע און דיין זיידע / ליגט אין דער ערד ביידע" (סבי וסבך / שוכבים בעפר זה ליד זה)...<br /><br />2. כדי למנוע אי-הבנה, אנסה לעשות סדר בלחני "משאת נפשי":<br /><br />שני הלחנים המופיעים בספר השירים של אידלסון, ביניהם הלחן המוכר שהוא נשוא הכתבה של דוד אסף. מקורם המדויק טרם אותר.<br /><br />לחן נוסף, שלישי, נחשף והוקלט בארץ פעם אחת בלבד – במופע שנערך ביקב ראשון לציון בשנת 1982, במלאת 100 שנים למושבה. מחברו של לחן זה הוא היימן קאהן, מי שהלחין את הלחן המוכר של "ציון תמתי".<br /> <br />בזה לא תמה הרשימה. עד שנת 1911 הולחנו והותאמו לשיר "משאת נפשי" לפחות חמישה לחנים. יותר מכולם התפשט והרטיט לבבות בארץ ובעולם היהודי הלחן ה"סלאבי" הידוע והמוכר, שאליו מכוונות כל ההתייחסויות בספרות ובזיכרונות ותיקי היישוב. אוכל להביא אלף ציטטות המספרות בשבח השיר והלחן הזה, אך אסתפק באחת שכתב הסופר יוסף חיים ברנר בהערכתו על הספר "כתבי יהושע ברזילי" (יפו, תרע"ג): "אילו היו מצרפים לתום העלומים שבספר את צלילי 'על ראש גבנון בדד דומם' (מתוך "משאת נפשי" – א.ה.), היתה השירה מרקיעה למרומי נפש זקן ונער".<br /><br />שנה טובה<br /><br />אליהו הכהן<br /> <br /><br />אליהו הכהןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-4044891649519851522012-09-08T12:40:14.225+03:002012-09-08T12:40:14.225+03:00לא מדובר כאן בטעות, אלא בשני לחנים שונים לחלוטין ש...לא מדובר כאן בטעות, אלא בשני לחנים שונים לחלוטין שהותאמו למילות "משאת נפשי". בין שתי מהדורות "ספר השירים" מפריד עשור (מהדורה א' - 1912, מהדורה ב' - 1922). את הנעימה "האחרת" (ממהדורת 1912) כינה אידלזון "עממית". בהקדמה המאלפת הוא מסביר:<br /><br />"את החומר לנגינה [למוסיקה] לקחתי מהנגינה העממית, בין שהיא אשכנזית ובין שהיא ספרדית, כי יסוד אחד להן ומקורן הוא - מקור ישראל. השירים הללו מצוינים בשם "נעימה עממית". וכן לקטתי נעימות שונות ממחברים יהודים שונים. ויש שנתתי נעימות זרות שנתקבלו בתוך העם ויתאזרחו בקרבו. את הנעימות הללו צינתי בשם "נעימה מקבלה" או "נעימה נכריה" ליתר השירים חברתי אני בעצמי נעימות".<br /><br />על פי אידלזון, אם כן, הלחן ממהדורה א' הוא "ממקור ישראל". מידידי אליהו הכהן למדתי זה עתה שמלחין השיר הוא היימן קאהן. אוסיף כי בדיקה מדוקדקת של אפיוני הלחנים שכלל בשירוניו מעלה שלא תמיד נהג אידלזון בעקביות על פי הגדרותיו שלו.<br /><br />ובהזדמנות זו - הערה לדבריו של אליהו אודות הקרבה המוסיקלית בין השירים:<br /><br />כפי שכותב אליהו, בהחלט יתכן שהשיר האוקראיני שלו הותאמו מילות "משאת נפשי" קיים "אי שם במרחבי מזרח אירופה" וממתין לגילויו. אין זה סותר את קביעת הקרבה המשפחתית בין השירים. בתגובה מוקדמת ששלחתי לדוד אסף (ושהושמטה מפאת כורח הקיצור) הזכרתי את רעיונו המצוין של הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין אודות "דמיון משפחתי" בין תופעות שונות שיש ביניהן קוי דמיון וקוי שוני בעת ובעונה אחת (הדוגמאות שלו לקוחות מעולם המשחקים). זו מטאפורה מוצלחת המבהירה את סבך היחסים בין לחנים דומים/שונים. אפילו אותה פרזה בלחן "משאת נפשי" (למילים "סביב תשלט שלוות השקט") שאליהו טוען שהיא שונה לגמרי, קשורה קשר משפחתי לפרזה המקבילה בשיר האוקראיני, למרות שונותן על פני השטח (שני המוטיבים המלודיים המופיעים שם דומים, אך מופיעים בסדר הפוך בשני השירים). כשאליהו כותב "לא סבא רבא ולא בן דוד" הוא לכאורה סותר את עמדתי. ולא היא. למעשה, שנינו נמצאים באותו מחנה ומייחלים לגילוי האב הישיר. אבל, מה לעשות, בינתיים המציאות כופה עלינו להסתפק ב"גיס של החותנת".שי בורשטיןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-30895238587546857932012-09-08T00:23:56.253+03:002012-09-08T00:23:56.253+03:00ראשית כל, ברצוני לשבח את דוד אסף על הכתבה הנהדרת ע...ראשית כל, ברצוני לשבח את דוד אסף על הכתבה הנהדרת על השיר ו"תקיפתו" מכל ההיבטים האפשריים. גם התוספות של שי בורשטיין ואליהו הכהן, מרתקות מאוד.<br />כאן, ברצוני לשאול שאלת הבהרה:<br />שי הראה כי אידלסון הביא את תווי השיר [במשתמע, השיר עם המנגינה המקובלת, שביצועים שלה הובאו לעיל] שלגביו נרשם כי הנעימה סלבית, במהדורה השנייה של ספרו שיצא בשנת תרפ"ב [1922]; אליהו הכהן דיבר על הספר של אידלסון שיצא לאור בשנת 1912 [תרע"ב], שבו הובאה מנגינה שניה לשיר, גם היא מזרח-אירופאית, אך זו לא זכתה להתפשט כקודמתה.<br />ואני תוהה אם אידלסון הביא את שתי המנגינות השונות, כל אחת מהן בנפרד בספר שונה או שמא מדובר כאן בטעות...Uri Jakubovichttps://www.blogger.com/profile/13831356906593034249noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-37319016765841708622012-09-07T23:53:04.402+03:002012-09-07T23:53:04.402+03:00קו מספר 7 המוליך אל קיבוץ רמת רחל מכריז על רחוב לי...קו מספר 7 המוליך אל קיבוץ רמת רחל מכריז על רחוב לייב יפה ("יפה" - כ"Yafa")....Uri Jakubovichttps://www.blogger.com/profile/13831356906593034249noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-35523538658295346102012-09-07T20:42:40.396+03:002012-09-07T20:42:40.396+03:00אני מסמיק.אני מסמיק.דוד אסףhttps://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-7413664946414977142012-09-07T20:31:55.988+03:002012-09-07T20:31:55.988+03:00נכון שאנו שרנו "למה לא יבוא פורים פעמיים בשבו...נכון שאנו שרנו "למה לא יבוא פורים פעמיים בשבוע" אך אני בטוח שרבים רבים היו רוצים לראות את הפוסט שלך פעמיים בשבוע!!<br />זה לא רק עונג שבת זה פשוט עונג צרוף המרחיב א הדעת ומעשיר את הנפש!!<br />תחזקנה ידיך!!גימלאי מאושרnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-40046662004852302012012-09-07T19:42:21.641+03:002012-09-07T19:42:21.641+03:00Maybe they didn't want to confuse him with
Ha...Maybe they didn't want to confuse him with <br />Hassen Bek :-)Abul Bannatnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-50377394249308746082012-09-07T14:45:25.137+03:002012-09-07T14:45:25.137+03:00תודה! נהדר לקרוא את הבלוג שלך. היום קראתי מכתב שלך...תודה! נהדר לקרוא את הבלוג שלך. היום קראתי מכתב שלך ב"הארץ". בלוג פשוט מצוין. מה שכתב אליהו הכהן ומה שכתב שי בורנשטיין מחזק את הטענה שאין כאן סבא-רבא משותף למנגינה היהודית ולאוקראינים. אני שמעתי אותו בבית הורי, ילידי טבריה, הרחק הרחק מאוקראינה, ושרתי אותו לילדי, ילדי קיבוץ דביר הם היו אז, עוד יותר רחוק מהדנייפר, ההוא שבמורדותיו רכבו סוסים, פרשים קוזאקים מגדודי בודיוני והשומר הצעיר, שניסו להשכיח את הפרשים הקוזאקים מגדודי חמלניצקי.<br />מצפה לבלוג הזה בכל יום, והוא אכן מגיע לעתים קרובות בשבוע.<br />יישר כוח, או מה שנקרא בלשון העם: כל הכבוד!<br />כרמלה לכיש<br />סופרת, עורכת, מו"ל<br />carmelim.net<br />כרמלה לכיש Carmela Lachishhttps://www.blogger.com/profile/02296568491254811558noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-62410446217945082522012-09-07T12:45:28.629+03:002012-09-07T12:45:28.629+03:00הופתעתי לשמוע את מנגינת "משאת נפשי" ואת ...הופתעתי לשמוע את מנגינת "משאת נפשי" ואת המחקר על אודותיה. והנה אבי ז"ל היה שר את השיר הזה (לְמדו מן הסתם בראשית שנות השלושים בקובנה) במנגינה אחרת לגמרי, ודומה שאף מתאימה יותר לרוח השיר. ייתכן שזו המנגינה השנייה אשר אליה כיוון אליהו הכהן במאמרו. <br />ולמבחר הציטוטים מהעיתונות אוסיף ציטוט מתוך דברי א"ל שיינהויז בכל כתבי מרדכי צבי מנה, ורשה תרנ"ז: "... ובסוד קהל ועדת חובבים ישירו אותו במקהלות עד היום הזה". <br />בן-ציון קליבנסקיnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-9741428659206327642012-09-07T12:08:20.389+03:002012-09-07T12:08:20.389+03:00בעבר חיכיתי לשישבת כדי לנוח. עכשיו אני מחכה לו כד...בעבר חיכיתי לשישבת כדי לנוח. עכשיו אני מחכה לו כדי לפגוש את הבלוג שלך.<br />הפוסט הזה, כמו רבים אחרים, מעמיק, מקיף ומלמד - תודה תודה! <br />הביצוע של נשות מקהלת קול ישראל בעיבוד של יהודה שרת הרטיט את לבי.<br /><br />הגרnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-20781396280362130342012-09-06T23:23:15.306+03:002012-09-06T23:23:15.306+03:00תנוח דעתך. שיבושים כאלה יש בקווי אגד בכל הארץ.
בי...תנוח דעתך. שיבושים כאלה יש בקווי אגד בכל הארץ.<br /><br />בירושלים, למשל, מכריז הרמקול על רחוב חנוך אַלְבָּק...דוד אסףhttps://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-66222755188341779272012-09-06T22:59:13.418+03:002012-09-06T22:59:13.418+03:00מסע מרשים ומחכים!
בעידן שבו חברת "אגד" ה...מסע מרשים ומחכים!<br />בעידן שבו חברת "אגד" החליטה לכרוז בכרוז האוטומטי שבאוטובוסיה על התחנה בפינת הרחובות אבן גבירול-מאנה בתל אביב כ"מַאנָה", הפוסט הזה הוא לפיד נגד הבערות.<br />אגב שיבוש ההגייה הזה, מכתב שכתבתי בעניין ל"אגד", למפקח על התעבורה ולאקדמיה ללשון העברית לא זכה לתגובה (אפילו לא כזאת פורמלית, של "קיבלנו את פנייתך ונטפל בה בהמשך") מאף לא אחד משלושת הגופים, ובינתיים זיהום הסביבה (הלשוני) נמשך במלוא עוזו. אלפי אנשים נחשפים לטעות האיומה הזאת ולדומותיה - כך, למשל, קווי "דן" שנוסעים לאוניברסיטת תל אביב מכריזים על תחנת "בית אבות פּיכמן" ברמת אביב, בפ"א דגושה, ויש עוד לא מעט דוגמאות שכאלה, לא רק בגוש דן. לרוב הנוסעים זה כלל לא צורם. למעטים - זהו אות למשהו חמור בהרבה מן השיבוש הנקודתי כשלעצמו. מיכאל זאנדhttp://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=392202noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-17013784074565599022012-09-06T21:07:42.767+03:002012-09-06T21:07:42.767+03:00בלוג נפלא ובו פוסט נפלא עונג צרוף לכל ימי השבוע.בלוג נפלא ובו פוסט נפלא עונג צרוף לכל ימי השבוע.רחל פרומן קומלושnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-16319162722335714082012-09-06T15:32:31.024+03:002012-09-06T15:32:31.024+03:00תודה על המחקר - היה מאוד מעניין.תודה על המחקר - היה מאוד מעניין.Anonymousnoreply@blogger.com