tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post4678579032518431934..comments2024-03-29T13:08:23.568+03:00Comments on עונג שבת (עונ"ש): כִּנּוֹר ציון: השירון הגדול הראשון של שירי ציוןדוד אסףhttp://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comBlogger8125tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-71068353293811694352018-04-26T19:39:49.569+03:002018-04-26T19:39:49.569+03:00אליהו יקירי (אני מרשה לעצמי לפנות אליך כך כי אנחנו...אליהו יקירי (אני מרשה לעצמי לפנות אליך כך כי אנחנו קצת מכירים),<br />ראשית, אני מצטרפת לדברי השבח של קודמי.<br />שנית, ברצוני להבליט את חשיבות העובדה שאתה מתעד ומעלה על הכתב את מחקריך ואוספיך הרבים והחשובים. אין שני לך בכך בארצנו.<br />זכיתי לשמוע מספר הרצאות שלך שהיו עבורי חווייה רגשית ואינטלקטואלית מזככת. כמו שנאמר בסלנג פולני, 'תענוג צרוף'. ותמיד חשבתי כמה חשוב לשמר את הנאמר בהן ואף אמרתי לך זאת באופן אישי.<br />לפיכך ברצוני לברך על הרשימה הנ"ל, קודמותיה ואלו שתבואנה. ולמרות שבתיעוד שכזה קשה להנות מחינניות מדברותיך, מכמירות הלב והאירוניה-לייט הספוגה באהבה לנשואי ההרצאה. את אלה ינצרו לעד אותם שזכו לשמוע אותך.<br />כל טוב לך אליהו היקר. מאחלת לך להמשיך לתעד את מפעל חייך, ואני אשמח מאד להמשיך לקוראך בעונ"ש.<br />ותודה לדוד אסף על האכסניה המכובדת.אילה גלעד, קיבוץ עין גדיnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-36125701033789632852018-04-21T20:19:24.059+03:002018-04-21T20:19:24.059+03:00שמואל אבנרי 21 באפריל 2018 בשעה 20.15
תודה רבה למ...שמואל אבנרי 21 באפריל 2018 בשעה 20.15<br /><br />תודה רבה למורנו אליהו הכהן על מתנת החג "כינור ציון" – עוד פרק במסכת הנהדרת שלו המעידה על המקום החשוב שתפס הזמר העברי בתחייה הלאומית ובחידוש פניה של התרבות והלשון העברית.<br /><br />את ההערכה השלילית של יוסף קלוזנר ל"אל הציפור" מגדיר אליהו הכהן בדין כ"קוצר ראות מפתיע"; ועם זאת מעניין לציין, שלימים ביקר במידת מה אף ביאליק עצמו את שירו המודפס הראשון: "סימן יצירה עצמית היא על פי רוב הדיסוננס שהיא מכניסה אִתה לסביבה, השינוי במזג־האוויר הקיים. כך, למשל, עלתה לו לשירי הראשון 'אל הציפור', שלמרות הילדותיות וחוסר בגרותו מכל בחינה, היתה רוח אחרת כרוכה עמו, רוח מעבר אקלימי מאזור לאזור" (מרדכי עובדיהו, "מפי ביאליק", הוצאת אל"ף, תל אביב 1969, עמ' 81).<br /><br />אף על פי כן, גם ממרחק הזמן דן ביאליק את "אל הציפור" לכף זכות ולא גנז אותו, כפי שעשה לדוגמה לשירו "אלילי הנעורים" (נדפס ב"פרדס" ב, תרנ"ד) שסר חינו בעיניו ולכן לא הכליל אותו אף באחד מקובצי שיריו, למרות שסבר בשעתו כי "הוא נחמד ועמוק כאחד" וכינה אותו "בושם" ש"גם בשפה אירופית לא ינחל קלון" ("איגרות ביאליק" בעריכת פ' לחובר, א, הוצאת דביר, תל אביב תרצ"ח, עמ' ס).<br /><br />כן ראוי לציין, שבאופן כללי לא העריך ביאליק את קלוזנר, ואל עבודותיו והשקפותיו התייחס לא אחת בביקורתיות ובזלזול. בין היתר לגלג ביאליק על הצירוף "יהדות ואנושיות" (שֵם אחד מספריו של קלוזנר וכיתוב שאותו תלה כשלט בפתח ביתו) המניח צורך לחבר בין שני יסודות נפרדים, כביכול, שאותם תפס ביאליק כאחדות אחת.<br />שמואל אבנריnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-6348897236557951442018-04-20T12:16:17.933+03:002018-04-20T12:16:17.933+03:00לאליהו הכהן,יישר כח ,על מפעלותיו לחבב עלינו את ההי...לאליהו הכהן,יישר כח ,על מפעלותיו לחבב עלינו את ההיסטוריה בשירת ישראל דאז.גדעון נח.noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-74233880832473155702018-04-20T08:54:25.396+03:002018-04-20T08:54:25.396+03:00תקפת ההשכלה וראשית הציונות מרתקים כל כך. בעבור השנ...תקפת ההשכלה וראשית הציונות מרתקים כל כך. בעבור השנים, ממרומי שנות האלפיים אנו רואים את החלום והתגשמותו על שברונו פה ושם.<br />הכתבות היורדות לפרטים הקטנים מרתקות. מי היה מאמין שהיתה כזאת ביקורת ספרותית כבר ב 1900.וצילומי הספרים. תודה על הבלוג המרתק. יום אחד הוא יצא כספר.אני מקווה.רמיhttps://www.blogger.com/profile/00408545491088548848noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-19531619033024850802018-04-19T15:43:49.576+03:002018-04-19T15:43:49.576+03:00יופי! חבב אחבב את "מנגינות עבריות" של לו...יופי! חבב אחבב את "מנגינות עבריות" של לורד ביירון שיצא בתרגום נאה של יעקב אורלנד במהדורה דו-לשוניתאבישי ליוביץ'noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-90863160635014035642018-04-19T14:42:51.101+03:002018-04-19T14:42:51.101+03:00רוני, הקדמת את המאוחר ושמא רוח נבואה נזרקה בך.
ב&#...רוני, הקדמת את המאוחר ושמא רוח נבואה נזרקה בך.<br />ב'צנרת' הבלוג נמצא מוכן מאמר של אליהו הכהן על שירי ציון של ביירון. ואף על פי שיתמהמה - בא יבוא.דוד אסףhttps://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-55451720365796982722018-04-19T13:01:25.068+03:002018-04-19T13:01:25.068+03:00בהקשר הזה ראוי להזכיר גם את לורד ביירון, המשורר הא...בהקשר הזה ראוי להזכיר גם את לורד ביירון, המשורר האנגלי הידוע. בשנת 1814 כתב ביירון בן העשרים ושש מחזור שירים בשם Hebrew Melodies (מנגינות עבריות). <br />אני מצטט מתוך הבלוג של ישראל דויד:<br />ביירון שוכנע על-ידי מוסיקאי יהודי, כבן 22 באותו הזמן, ושמו אייזיק נתן, לכתוב מילים ללחנים, אשר הם ללא ספק "זמירות ישראל העתיקות של דוד המלך". באפריל 1815 פורסמו שנים עשר שירים ראשונים [..] במהדורת פוליו מפוארת, עם התווים, בהפקתו של נתן. למרות ביקורות מסויגות, לעיתים אנטישמיות, נמכרה מיד רבבת עותקים של מהדורה זו, ועוד נמכרו ששת אלפים עותקים עם השירים לבדם. הם ניתרגמו מיד לשפות אירופה, ומאוחר יותר חוברה להם מוסיקה על-ידי מלחינים גדולים מנתן, וביניהם שומאן, ברוק, מנדלסון ומוסורגסקי.<br /><br />ה"מנגינות העבריות" כוללות שירים "פרוטו-ציוניים" [..], שירים על נושאים ודמויות מקראיות, ושירים על נושאים אחרים. המשכילים העבריים של המאה ה-19, וראשוני הציונים, התמלאו קורת-רוח וגאווה רבה על אשר אחד מגדולי שירת העולם, גוי גמור בן המעמד העליון, ביטא בצורה כה נשגבת הזדהות עם גורלו של העם היהודי, ונטייה "ציונית" ברורה. <br />http://www.news1.co.il/Archive/003-D-8291-00.html<br /><br />אחד מן השירים במחזור זה היה שיר ציוני מובהק בשם OH! WEEP FOR THOSE, ששורותיו הראשונות היו:<br />Oh! weep for those that wept by Babel's stream,<br />Whose shrines are desolate, whose land a dream;<br />Weep for the harp of Judah's broken shell;<br />Mourn—where their God hath dwelt the godless dwell!<br />*<br />And where shall Israel lave her bleeding feet?<br />And when shall Zion's songs again seem sweet?<br />מקור: https://en.wikisource.org/wiki/Page:The_Works_of_Lord_Byron_(ed._Coleridge,_Prothero)_-_Volume_3.djvu/419<br /><br />השיר מבכא את גורלם של היהודים הבוכים על נהרות בבל בזוכרם את ציון (כדברי הפסוק בתהילים קל"ז). לשיר זה היו מספר תרגומים, ביניהם תרגום של מנדלקרן, שהובא בעיתון הצפירה בשנת 1890:<br />לַבּוֹכִים עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל עוֹרְרוּ תַאֲנִיָּה<br />כְּבוֹדָם גָּז חִישׁ כַּחֲלוֹם, אַרְצָם שַׁמָּה וּנְשִׁיָּה,<br />עַל כִּנּוֹר צִיּוֹן כִּי נִשְׁבַּר דֶּמַע אַל תַּחֲשֹׂכוּ<br />הָהּ! בְּמִשְׁכְּנוֹת אֲבִיר יַעֲקֹב מַרְגִּיזֵי-אֵל יִדְרֹכוּ,<br />מָתַי יִרְחַץ יִשְׂרָאֵל רַגְלָיו מִדָּם וָרֶפֶשׁ?<br />שִׁירֵי צִיּוֹן הַנְּעִימִים מָתַי יַרְנִינוּ כָּל-נֶפֶשׁ<br />http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZF%2F1890%2F04%2F02&id=Ar00208&sk=35380867<br /><br />אני משער שתרגום זה שימש השראה לשם הספר - הספר הוא מעין תשובה לקריאה של ביירון - שִׁירֵי צִיּוֹן הַנְּעִימִים מָתַי יַרְנִינוּ כָּל-נֶפֶשׁ?רוני ה.noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-92142969606821668662018-04-19T12:47:39.663+03:002018-04-19T12:47:39.663+03:00לאליהו הכהן, תרומתך לחקר הזמר והשיר העבריים לא תסו...לאליהו הכהן, תרומתך לחקר הזמר והשיר העבריים לא תסולא בפז. אתה אוסף פרסומים כאסוף מרגליות, חושף אותם בפנינו בליווי דברי רקע והסבר מאירי עיניים, והופך אותם לנכסי צאן ברזל של כולנו. יישר כוח.עדינה בר-אלnoreply@blogger.com