tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post6348022666654073819..comments2024-03-29T12:31:17.776+03:00Comments on עונג שבת (עונ"ש): על דעת המקום: מעשה במטווח ב'נחל המטורפת'דוד אסףhttp://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comBlogger12125tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-91845172371588575332015-11-21T10:04:38.594+02:002015-11-21T10:04:38.594+02:00מחנה אדוריים שליד חברון יושב בתוך ואדי הנושא את הש...מחנה אדוריים שליד חברון יושב בתוך ואדי הנושא את השם "ואדי אל מג'נונה". זהו נחל אכזב שיבש בעונת הקיץ. כשהגענו לשם ב 1967 המקומיים סיפרו לנו שהוא נקרא כך משום שאפיק הזרימה שלו משתנה לפי עוצמת הזרימה שלו ואי היציבות גרמה לשם המוזר. חייםחייםhttps://www.blogger.com/profile/09905338440260809069noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-1014394188065017042014-07-27T22:50:20.411+03:002014-07-27T22:50:20.411+03:00כל מה שאני יודע על ח'רבת אל-מג'נונה (חורבת...כל מה שאני יודע על ח'רבת אל-מג'נונה (חורבת המשוגעת) שמצפון למיסעף כביש 'נגוהות', הוא שהמדובר בחורבת יישוב מן התקופה הביזאנטית – ערב כיבוש הארץ בידי המוסלמים במאה השביעית – אך, לצערי, אינני יודע מהו סיפורה של אותה 'מטורפת', ששם חורבה זו שומר את זכרה. אם לסמוך על חוש הניחוש שלי, נראה לי כי משב הרוחות בעמק הצר (היורד לכאן מצמ"ע) נשמע בשעות הלילה כקולות יבבה! אפשר, שהוא אשר הוליד את הכינוי 'מג'נונה' לאותה חורבה – אולי באותו הֶקְשֵׁר אל נוהג חטיפת הנערים לעבודת הצבא של האימפריה העות'מאנית... יהודה זיוnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-29414931083133022322014-07-26T23:55:25.821+03:002014-07-26T23:55:25.821+03:00מי ששרת בבסיס חיל ההנדסה באדוריים (ליד דורה מדרום ...מי ששרת בבסיס חיל ההנדסה באדוריים (ליד דורה מדרום לחברון), יודע ששמו הערבי של המקום הוא "עמק מג'נונה". בספרי "בצל הפטל האדום" הקדשתי סיפור למקום ושמו: "המסיבה בעמק 'המשוגעת". מי היא אותה משוגעת, או מטורפת שעל שמה נקרא העמק ולמה? כשכתבתי את הסיפור הייתי בן 20 ולא טרחתי לברר... יעקב גרוסרם זורhttps://www.blogger.com/profile/17854339530459648247noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-14339233054405034222014-07-26T13:41:47.689+03:002014-07-26T13:41:47.689+03:00משמעות השם عين الجنينة='עין אל-גְ'נֵינֶה&#...משמעות השם عين الجنينة='עין אל-גְ'נֵינֶה' היא 'מעיין הַגָּן', ואם הבנתי נכונה למי כוונתך בהגדרה 'התושבים הזמניים של האיזור' – שכידוע, יושבים בו מזה 1,300 שנה! – ספק גדול הוא בעיני, אם אכן אוזניהם המיומנות שומעות משום-מה בשם זה דווקא... 'עין אל-מג'נונה', כדבריך. בעיני נראה כינוי זה בדיחה תפלה ולא-מוצלחת, דווקא של 'תושבי האיזור מן העת האחרונה'...יהודה זיוnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-90613703856596149462014-07-26T13:39:27.496+03:002014-07-26T13:39:27.496+03:00חבורת שה"ם, שאני מכיר אותם היטב ובמלוא הידידו...חבורת שה"ם, שאני מכיר אותם היטב ובמלוא הידידות וההערכה, הוציאה ממש לאחרונה את התקליטור המרתק 'היה היה פלמ"ח'ניק' – והעבירו אף אלי עותק שלו, ששימח אותי מאד: לפני חמישה חדשים זיכו אותי ילדי במתנת יום הולדת והקליטו יחד עימי את 'שיר הפלמ"ח' בנעימתו הרוסית המקורית – 'הלוך הלכה החבריא'. כך יכולתי לזכות סוף-סוף את ארכיון בית הפלמ"ח ואף את 'זמרשת' בהקלטה ראשונית זו, שמעולם לא נעשתה, עד עתה... אך לעומת רמת הביצוע של חבורת 'שה"ם', עם כלי הנגינה שלה, הרי אני וילדי 'כעניים בפתח'... יהודה זיוnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-4597577035555763162014-07-26T01:50:52.824+03:002014-07-26T01:50:52.824+03:00סיפור המטווח ב"ברן" הזכיר לי סיפור אחר, ...סיפור המטווח ב"ברן" הזכיר לי סיפור אחר, ב-1967:<br />על רקע גל הפיגועים שפקד את יישובי עמק הירדן ועמק בית שאן לאחר מלחמת ששת הימים, נשלחנו אליהם למשך חודשיים, מדצמבר 1967 עד פברואר 1968, שמונה חברה מגולני, שני קצינים ושישה מ"כים, על מנת לסייע לקיבוצניקים ולמושבניקים לארגן את ההגנה המרחבית ביישוביהם. בין הייתר הוצאנו אותם לאימוני ירי במטווח מאולתר ליד חמדיה, כשסוללת המסילה של רכבת העמק משמשת לנו חומת מפגע; בדקנו גם את הנשקיות של אותם יישובים, וכנראה היינו החיילים האחרונים בצה"ל שזכו לירות בכלי הנשק המיתולוגיים כמו סטן ופרבלום. באחד הימים בא אלוף פיקוד הצפון דוד אלעזר (דדו( ז"ל לראות כיצד מתנהל המבצע. הוא הגיע בערב ללא הודעה מראש, עם מעיל רוח ללא דרגות ונעמד בשקט בקצה שורת היורים במטווח. אבל מה? כשניתנה הפקודה לירות ב"עוזי" שלושה כדורים ב"בודדת", הוא לא התאפק ורוקן חצי מחסנית בצרור ארוך. ניגשתי אליו מאחור, הורדתי על גבו צ'פחה נוראית וג'ערתי עליו: "הי, מה אתה משתולל פה, לעזאזל?!!!" הוא פנה אלי בחצי סיבוב, צחק ואמר: "בסיידר, אל תתרגש כל כך !" טוב, כולנו צחקנו לבסוף, המפקדים החיילים והקיבוצניקים, והכל נגמר בכי טוב...חיים אנליןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-7677152313306519512014-07-25T11:28:54.242+03:002014-07-25T11:28:54.242+03:00גם המעיין המפכה בעלייה ליישוב יצהר שבשומרון נקרא ע...גם המעיין המפכה בעלייה ליישוב יצהר שבשומרון נקרא עין אל ג'נינה. (איני יודע להוסיף קישור, אך ניתן לראות זאת היטב באתר הנפלא 'עמוד ענן')<br /><br />מכאן, גזרו התושבים הזמניים של האיזור את השם (ממשיכי דרכו של סנבלט החורוני), ומכנים את יצהר ג'בל אל מג'נון. Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-54914283369623052612014-07-25T08:51:24.475+03:002014-07-25T08:51:24.475+03:00הפלמ"ח התקיים רק 7 שנים ומשהו (מ-15 למאי 1941...<br /><br />הפלמ"ח התקיים רק 7 שנים ומשהו (מ-15 למאי 1941 עד סוף מלחמת השיחרור ב-1948) אבל השפעתו והשפעת רוח הפלמ"ח היו אדירים, ו...כן : יש חדשות אפילו בשנת 2014 : "חבורת שהם" (על שמו של חיים שהם שנפטר לפני 20 שנה ושמה לה למטרה להנציח שירים שכמעט ונשכחו---עד כה הוציאה 14 תקליטורים שלא למטרה מסחרית בהתנדבות מלאה בנושאים שונים) הוציאה השנה תקליטור מדהים תחת השם "היה היה פלמחניק". בתקליטור זה 32 שירים שחלקם הגדול כמעט ונעלם ועכשיו, תודות לעבודה המופלאה של ,חבורת שהם" יחזור ויחדור לתודעת אוהבי הזמר הישראלי. אני כולי תקווה ש"רוח הפלמ"ח" תחזור בעקבות התקליטור!!!<br /><br /> <br /><br /><br />עלי כהן, קופנהגןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-32109592901818240122014-07-23T18:09:56.511+03:002014-07-23T18:09:56.511+03:00מאד נהניתי לקרוא לעיל את סיפור המטווח של יהודה, שז...מאד נהניתי לקרוא לעיל את סיפור המטווח של יהודה, שזיוו הולך לפניו, וכרגיל נעורים זיכרונות ממקלע הברן ששימש אותנו בנאמנות, ובמעט מעצורים שניתנו לתיקון מיידי. הפעם אזכיר רק שימוש יעיל אחד בהדיפת ההתקפה מעל קיבוץ מענית בתחילת מרץ 1948, בקטע מסיפור מורכב, כלהלן:<br /><br />בעת אימונים בנשק בין מבני המחנה הבריטי מדרום מערב למענית, החלה התקפה ערבית על הקיבוץ, מהגבעות מצפון מזרח למשק, ותוך שעה קלה נטבחו מרבית הפרות ברפתות מאש כבדה של רובים, מקלעים ומרגמות. בריצה הובלתי את הכיתה תחת אש, מצוידים ברובים קנדיים ובמקלע ברן, למרכז המשק שם התמקם סרג'נט בריטי אדמוני ממשטרת ואדי ערה, וירה אש מהירה ממקלע ברן שהיה מוצב על טנדר, לעבר התוקפים שסלעי הגבעות משמשים להם מחסה. במהרה נוכחתי שכניסתי למשק היתה מוטעית, והמא"ז כעס כשהודעתי לו שאני יוצא לאיגוף התוקפים מאחר ולא ניתן לפגוע בהם ממורד המשק. יצאנו בקפיצות ובריצה מערבה, ותחת מחסה פנינו דרומה ולאחר מכן מזרחה ליד בקעה אל גרביה, שם חזינו ממחסה במסדר צבאי ססגוני, כנראה של חיל המשלוח העיראקי. תוך כשעה הגענו בזחילה ובהסתר מאחורי התוקפים שרבים מהם קמו לפתע ופתחו בריצה צפונה, לעבר משאיות שהעמיסו חצץ עבור המושבה חדרה, ואני חששתי שהם מסתערים על הקיבוץ ולכן לא ניתן היה להמשיך בזחילה. כשהמרחק לתוקפים היה כ-250 מטר, פתחנו באש מבוקרת וממוקדת שעצרה את הריצה לעבר המשאיות ומוטטה את ההתקפה. בסך הכל ירינו במקובץ 12 פעמים, ופגענו בתוקפים שנפוצו צפונה כשהם משאירים אחריהם חללים וכלי נשק.<br /> <br />הכיתה מנתה 13 לוחמים שלא עברו את גיל 17 והיו מאומנים ונועזים להפליא. כולם, כולל המקלען שימלה, שמעון קפלינסקי, פעלו באורח מופתי ומכריע בהתאם לאימונים בנוסח "אנשי פנפילוב" שערכנו באותם הימים, שימלה ירה בכל פקודת 'אש' כדור אחד בלבד, כשאני צועק אליו: עבור לצרורות, והוא משיב: אני בצרורות. זחלתי אליו ובדקתי, ואכן הוא 'היה' בצרורות, והוריתי לו לירות צרור של 3 כדורים בכל מטח. <br /><br />אחרי שנים, פגשתי ותיקים מהקיבוץ והם הזמינו אותי לבוא בערב שבת ולספר על ההתקפה. כשהגעתי לשער הקיבוץ, נתקלתי בחבורת צעירים, ביניהם פעילים בארגון 'תעיוש', שלא הניחו לי להיכנס לקיבוץ בטענה ש'לא היו דברים מעולם'. מאז, למרות פניות חוזרות, לא הצלחתי להיכנס לקיבוץ שהיה אהוד עלינו וארח אותנו חברי הפלמ"ח בחיבה גדולה. בהערכה, ברוך, בוטרוס באותם הימים.<br /> <br />ברוך תירושnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-17759075297058839692014-07-23T10:05:01.070+03:002014-07-23T10:05:01.070+03:00יהודה ידידי, אני מבקש מחילה לשני המ"כים שלך ה...יהודה ידידי, אני מבקש מחילה לשני המ"כים שלך הנזכרים בסיפורך - עודד פקר-ארזי ומשה רבינוביץ-רביב. שני אלה, ושעיה אוסטרובסקי-יגאל, היו שלישיית בני כפר יהושע שלקחו חלק ב"סמינר מצדה". שנערך בינואר 1942 ביוזמתו של שמריה גוטמן ובניהולו. 46 משתתפיו ישבו על מצדה 5 ימים תמימים, עסקו בחקר ראשוני של מצדה, בחיפוש שביל הנחש הבלתי מוכר אז, ובשיפור סדרי העלייה במצוק שמעל לסוללה. בדיוק מחר, יום רביעי, אני עומד לפגוש את בניהם של שני המ"כים שלך, וצאצאים נוספים של משתתפי הסמינר, כדי למסור לידיהם תיק מסמכים שריכזנו במסגרת תיעוד הסמינר, לציון 70 שנה לקיומו. המשתתפים בסמינר הנועז הזה, רחוק מכל ישוב ודרך גישה, גלשו בסכנת נפשות במצוקי ההר בחיפוש אחרי שרידי שביל הנחש, או עמלו לנעוץ את היתדות עליהם טיפסו כל מטיילי מצדה בשנות ה-40, ה-50 ועד הכשרת מצדה כגן לאומי מסודר. מול הזכויות שצברו ב-42' מגיעה להם מחילה על גזילת הכדור ממטווח 48'. אבי נבוןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-20616753013707992162014-07-22T11:38:23.936+03:002014-07-22T11:38:23.936+03:00אתה כנראה צודק, אז תיקנתי. תודה.אתה כנראה צודק, אז תיקנתי. תודה.דוד אסףhttps://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-63494836861604129612014-07-22T11:30:51.662+03:002014-07-22T11:30:51.662+03:00בתרונות או ביתרונות? נדמה לי שהכתיב הנכון הוא הראש...בתרונות או ביתרונות? נדמה לי שהכתיב הנכון הוא הראשון (ע"ע פתרון, ולמיטב ידיעתי לא פיתרון).אסףnoreply@blogger.com