tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post7904160322717152587..comments2024-03-28T17:19:52.665+02:00Comments on עונג שבת (עונ"ש): הספרים המבויישים שלי: קום התנדב לגדוד העברידוד אסףhttp://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comBlogger10125tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-5849132161041620312015-03-25T00:36:27.564+02:002015-03-25T00:36:27.564+02:00יש היסטריוגרפיה טובה ויש פחות - אין בכך חדש. כשזו ...יש היסטריוגרפיה טובה ויש פחות - אין בכך חדש. כשזו במיטבה היא לכל הפחות מנסה להביא מורכבות גם אם ההיסטוריון אינו חסר דעה ווגישה משלו (וטוב שכך). הזיכרון והמחקר ההיסטורי משחקים על מגרשים שונים. הערבוב בין השניים מביא אנשים רבים מדי, שאינם אנשי מקצוע, לעסוק בהיסטוריה בקלות רבה מדי, שעה שהם עוסקים למעשה בזיכרון...<br />הניסיון הידוע להחליף היסטוריה בזיכרון, לברור היסטריוגרפיה שמתאימה לבעל הדבר הזיכרון או להביא שוב ושוב לעימות בין הזיכרון לבין ההסיסטוריה, ידוע מוכר וטבעי. טוב ונכון להבהיר זאת מדי פעם ברוח טובה,. אפשר גם בלי "אזהרות"... מוטי גולניnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-50882736575976327842015-03-24T20:29:55.088+02:002015-03-24T20:29:55.088+02:00מוטי גולני מדגיש את ההבדל בין זיכרון לבין היסטוריה...מוטי גולני מדגיש את ההבדל בין זיכרון לבין היסטוריה, שהיא פרי מחקר. בדבר "תובנות של זיכרון" הוא מוסיף הזהרה, "שמקורן כמובן בכאן ועכשיו". על כך יש להוסיף הזהרה בדבר תובנות של מחקר. כבר ראינו לא פעם שגם הן מקורן בכאן ועכשיו...אסא כשרnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-58571135289645567192015-03-23T10:04:42.354+02:002015-03-23T10:04:42.354+02:00אסא כשר מערב - וזה עניין מעניין כשלעצמו - בין היסט...אסא כשר מערב - וזה עניין מעניין כשלעצמו - בין היסטוריה לבין זיכרון. ראוי לדייק.<br />ההיסטוריוגרפיה מתייחסת בהחלט גם "לדרכים שלא נלקחו". כך נכון לעשות והקשר הרעיוני בין פרשיות שתי מלחמות העולם, קיים. עם זאת, דרישתו של פטרסון שוב ושוב להקיםם חטיבה יהודית בשעתה, לא עשתה אותו "מפקד הגדודים העבריים", גם אם היה, אכן, "מפקד גדודים עבריים". <br />אלא שלזיכרון דרכים משלו (לגיטימי) ואנחנו מניחים במרכז הסיפור דמות לא מרכזית בפרספקטיבה ההיסטורית הכללית ואולי גם בהיסטוריה הציונית (פטרסון) ומניחים - כך הזיכרון - שהבריטים "עבדו" אצל הציונים והם לא בסדר כיוון שלא נענו לדרישותיו של "האירי שלנו". מקרה ידוע עוד יותר הוא סיפורו של וונגייט שמזלו שלמובילי הזיכרון שלו היה בשעתם כוח פוליטי ויכולת הנחלה גדולים מלאלה של פטרסון...<br />לזכרון אפוא דרכים משלו ואל לנו לעשותו היסטוריה. מאותו מקום, ספר המסע של לבונטין הוא מקור, לא מחקר. מקור שאף הוא זיכרון שאפשר להוציא ממנו לא מעט אם מבינים את מגבלותיו. <br />פטרסון וגם ווינגייט אחריו, היו דמויות מעניינות ובעלות חשיבות מסוימת בזמנן - אולם הנטייה להלביש עליהן תובנות של זיכרון (שמקורן כמובן בכאן ועכשיו), דרושת הסבר מול הבלבול הרווח בין היסטוריה לבין זיכרון.מוטי גולניnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-70137417489487421572015-03-22T07:55:43.639+02:002015-03-22T07:55:43.639+02:00מוטי גולני מעלה את שאלת השימוש בביטוי "מפקד ה...מוטי גולני מעלה את שאלת השימוש בביטוי "מפקד הגדודים העבריים" לשם תיאורו של ג'ון הנרי פטרסון. כיוון שהוא רואה בזה שיבוש, ראוי לדייק.<br />פטרסון היה מפקד גדוד נהגי הפרדות של ציון ומפקד הגדוד ה-38 של קלעי המלך. הגדודים הללו הוקמו בנסיבות שונות ולמטרות שונות, אבל הביטוי "גדוד עברי", כתרגום של הביטוי "Jewish Regiment" ניתן לשניהם.<br />אכן, לא הייתה מסגרת צבאית שכללה את שני הגדודים הללו, אבל כאשר הוקמו גם הגדוד ה-39 והגדוד ה-40 של קלעי המלך, שהיו גם הם רגימנטים יהודיים, "פטרסון דרש, כי יחברו את הגדודים העברים הלונדוני, הא"י והאמריקאי, שכבר בא אז למצרים, לבריגאדה אחת (4 או 3 גדודים, ואז היה המצב של החילים העברים יותר טוב) ו[הגנרל] אלנבי הבטיח זאת, אבל לא קיים הבטחתו." – כך מספר זלמן דוד ליבונטין, בספרו "לארץ אבותינו" (ספר שלישי, "לתולדות עבודת ההסתדרות הציונית משנת 1915 עד 1927, עמודים 20 -21). הרעיון של בריגדה יהודית עלה, אפוא, לראשונה, לא בהקשר של מלחמת העולם השנייה, כדברי מוטי גולני, אלא בהקשר של מלחמת העולם הראשונה.<br />ז"ד ליבונטין היה מעורב כבר בהקמת הגדוד העברי הראשון: "ותהי ראשית עבודתנו ללכת לקהיר ולהציע הענין הזה לגנירל מקס-ויל, ונבחר מאתנו את מר טרומפלדור, ז'בוטינסקי, גלוסקין, מרגולין ואותי, ובקהיר נתחברו אלינו מר מוסרי וקטוי פשה" (שם, עמוד 18).<br />כל אחד מן השמות הללו הוא קצה של חוט לסיפורים ארוכים ומעניינים. אסא כשרnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-54474443339999597352015-03-21T15:52:20.457+02:002015-03-21T15:52:20.457+02:00ועוד משהו: מסילת הברזל שפטרסון פיקד על בנייתה ונתק...ועוד משהו: מסילת הברזל שפטרסון פיקד על בנייתה ונתקל שם, בנהר הצאבו, באריות, היא המסילה המחברת בין מומבאסה וניירובי שבקניה. בשנת 1971 שכרתי מטוס קל בניירובי ויצאתי לטיסה, עם אשתי לכיוון הקילימנג'ארו ("קילאגוני" לודג'). בדרך חזור טסתי במקביל למסילה, בערבות העשב שליד הרכבת הנוסעת לניירובי, כשהקטר ואני נעים באותו הגובה ובאותה המהירות... ואשתי מנופפת לנהג הקטר! היו ימים!אילן הייטnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-64198833469602363322015-03-21T15:41:54.918+02:002015-03-21T15:41:54.918+02:00אם כבר מזכירים את פטרסון: גם ספרו "אריות אוכל...אם כבר מזכירים את פטרסון: גם ספרו "אריות אוכלי-אדם בנהר הצאבו" תורגם לעברית. קראתי אותו בנעורי... (וגם נעשו לפחות שלושה סרטי קולנוע המבוססים על הסיפור). פוחלצים של שני האריות שנורו באפריקה ע"י פטרסון נמצאים עד היום בשיקאגו. איש מעניין הוא היה!אילן הייטnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-4393222159723463592015-03-20T15:43:03.977+02:002015-03-20T15:43:03.977+02:00עיון קצר ברשת (ובזמרשת) מעלה שהאיש שפגשת הוא אכן א...עיון קצר ברשת (ובזמרשת) מעלה שהאיש שפגשת הוא אכן אריה רובינשטיין, מחבר השיר, שעבד כעורך דין במנצ׳סטר. סיפור יפה.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-89962215168495186872015-03-20T11:00:24.576+02:002015-03-20T11:00:24.576+02:00מאד נהניתי לקרוא את הבלוג והמידע על קולונל פטרסון ...מאד נהניתי לקרוא את הבלוג והמידע על קולונל פטרסון והגדוד העברי. <br />מעט מאד ידוע בציבור של ימינו הסיפור שלהם. <br />אני למדתי בבית הספר עממי בתחילת שנות המדינה ולא זכור לי שהגדודים העברים היו בתכנית הלימודים. כמובן שטרומפלדור זכה לכבוד גדול ובדרך אגב הזכירו גם את הנושא. <br />בשנת 1964 עבדתי בספריה היהודית של מנצ'סטר באנגליה( שזה סיפור אחר שאספר אותו בהזדמנות). יום אחד ניגש לשולחני בספריה קשיש עם סבר פנים מאיר ושאל אותי מהיכן הידע שלי בעברית. עניתי לו שאני סטודנט מישראל העובד לפרנסתי בהכנת קטלוג לספרים בעברית וביידיש. האיש הציג את עצמו ״אני אריה״.<br />כאשר לא הגבתי אמר" אני אריה מהגדוד העברי". <br />כאשר הבעתי פליאה התחיל לשיר את השיר אריה מהגדוד העברי והזדהה כמחבר השיר. <br />מענין אם בסופו של דבר זכה להצטרף לחבריו בבית הקברות במושב אביחיל. <br />אם לא בודאי אפשר לאתר את מקום קבורתו ולתת לו את הכבוד הראוי. אלון קפלןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-58887226225078102052015-03-20T09:44:40.331+02:002015-03-20T09:44:40.331+02:00יישר כח על הרשימה היפה. מאז הובא פטרסון לאחרונה לק...יישר כח על הרשימה היפה. מאז הובא פטרסון לאחרונה לקבורה בארץ דומה שהשתגר השיבוש :"מפקד הגדודים העברייים". כעולה נכון מהרשימה פטרסון היה מפקדם של שני גדודים ארצישראליים בשתי תקופות שונות. היו עוד גדודים. הוא לא היה "מפקד הגדודים העבריים" מן הסתם גם כי לא הייתה פונקציה כזו (מפקד גדודים עבריים, כלומר, מפקד חטיבה, שמור לסיפור מאוחר יותר של החי"ל בשנים 1946-1944). אפשר שהשיבוש נובע מהתרגום לעברית בשעתו ואפשר גם שליחסי הציבור של משפחת נתניהו יד בדבר. שבת שלום. מוטי גולניnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-3758595854146402112015-03-20T09:20:56.906+02:002015-03-20T09:20:56.906+02:00כדאי להזכיר קשר נוסף בין מרבית הדמויות הנזכרות ברש...כדאי להזכיר קשר נוסף בין מרבית הדמויות הנזכרות ברשימה מעניינת זו - העובדה שעצמותיהם הועלו לקבורה בארץ ישראל. שלום שוורצבארד נקבר בדרום אפריקה; אברהם שלום יהודה בניו-היבן; מקס נורדאו בפאריס. כל אחד מאלו, בתורו (כולל פטרסון) נקבר בשנית במקומות שונים בישראל. ספרי על תופעת הקבורה בשנית עתיד לצאת לאור בקרוב בהוצאת מאגנס דורון ברnoreply@blogger.com