tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post8619611934551197963..comments2024-03-27T11:02:42.729+02:00Comments on עונג שבת (עונ"ש): 'וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם': הארבה בארץ ישראלדוד אסףhttp://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comBlogger5125tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-1853316846391961292013-05-24T21:43:01.773+03:002013-05-24T21:43:01.773+03:00נדמה לי שהראשון שעסק בענייני הארבה ביישוב העברי בא...נדמה לי שהראשון שעסק בענייני הארבה ביישוב העברי בארץ הוא אהרן אהרנסון. <br />באתר שלי מובא תצלום חוברת הרצאה שנשא באולם המדרשה ב"תל אביב" תחת נשיאותו של סעדת אסעד-בי, קימקאס (?) יפו, בשם: "המלחמה בארבה". ההרצאה נמסרה לדפוס ביום ג' לחול המועד פסח תרע"ה. השם "תל-אביב" מובא במרכאות במקור.<br />כדי לקרוא את הדברים בהגדלה יש ללחוץ על התמונות:<br />http://safa-ivrit.org/writers/aharonson/arbe.phpרוני ה.http://safa-ivrit.orgnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-38377345200669543822013-05-24T09:45:18.040+03:002013-05-24T09:45:18.040+03:00אקדים בשבח האכסניא, דבריך קילורין לעיניים.
ההסתייג...אקדים בשבח האכסניא, דבריך קילורין לעיניים.<br />ההסתייגות מרש"י מסתמכת על פירוש רש"י על ויקרא פרק יא פסוק כא: וכל סימנין הללו מצויים באותן [=החגבים] שבינותינו אבל יש שראשן ארוך ויש שאין להם זנב וצריך שיהא שמו חגב, ובזה אין אנו יודעים להבדיל ביניהם. ובגלל שאין מסורת ברורה לכן האשכנזים לא אוכלים חגבים.<br />אבל ראה הרב מנחם מנדל כשר, תורה שלמה, ויקרא יא כא (שמיני) עמ' 112, אות צ' שיש גרסה אחרת ברש"י על התורה: "ויש להם זנב". ורש"י בא על מקומו בשלום.<br />אגב, אגדה אורבנית מספרת שפרופ' אסא כשר הראה את ספרו לסבו הנ"ל. והסב עיין בספר מכל צדדיו ופסק: כשר, משום שלא מוזכר שם מיהו הסב.שראלnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-16439459110909337372013-05-24T08:16:10.499+03:002013-05-24T08:16:10.499+03:00תודה על התיקון.תודה על התיקון.דוד אסףhttps://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-13766867590482561572013-05-24T08:08:08.467+03:002013-05-24T08:08:08.467+03:00תיקון טעות (גם במאמרו של יורם מלצר): פרופסור סלים ...תיקון טעות (גם במאמרו של יורם מלצר): פרופסור סלים תמארי הוא חוקר הסטוריה תרבותית פלסטיני נכבד ומוכר. בספרו "שנת הארבה" (שיצא בהוצאה אוניברסיטאית ואינו שכוח כלל) הוא הוציא לאור עם הערות מדעיות את יומנו (השכוח) של אחסאן תורג'מן- חייל פלסטיני בצבא העות'מני (ובן למשפחה שהחזיקה במוסררה את האזור שבו נמצאת עמדת "בית תורג'מן" שתיכנן האדריכל ברמכי ושבו נמצא היום מוסיאון "קו התפר"). עוד באנגלית http://www.jerusalemquarterly.org/ViewArticle.aspx?id=64<br /><br />כדאי להזכיר גם את עבודתו החלוצית של ישראל אהרוני ("זואולוג עברי") בבירור אורחות חייו של הארבה כמו גם בבירור הפילולוגי-זואווגי בדבר ההבדלים בין ארבה, ילק, חסיל, וגם....עמוס נויnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-75158661083068767782013-05-22T20:38:55.042+03:002013-05-22T20:38:55.042+03:00אבי, זאב סגל, יליד ירושלים (תרס"ג), היה מספר ...אבי, זאב סגל, יליד ירושלים (תרס"ג), היה מספר בהתרגשות רבה על מכת הארבה שחווה כנער. הודות לרשימה זו הבנתי שהיו כמה גלים של ארבה באותה שנת תרע"ו,שהחמירו את התנאים הגרועים בעיר בשנות המלחמה, מצב שהשאיר רושם קשה על אבי. יעל חברnoreply@blogger.com