tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post879821979429380959..comments2024-03-29T16:31:27.249+03:00Comments on עונג שבת (עונ"ש): על דעת המקום: תלי תליםדוד אסףhttp://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comBlogger20125tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-53763959350360943342020-04-11T16:58:03.790+03:002020-04-11T16:58:03.790+03:00עודד אינני מכירה אותך אך הידע שלך לא מדויק-פאולו ג...עודד אינני מכירה אותך אך הידע שלך לא מדויק-פאולו גורין הקליט את השיר ב 1950-1951 וככל שידוע המדינה קמה קודם.וכמו שציינתי הוא למעשה לא רק שאינו מסמל ישראליות למרות ששר גם את האופרה דן השומר אלא ביצע בעיקר שירי אופרה שאין להם דבר עם ישראליות.Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/16083037734537986931noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-52167810941891389902020-04-11T16:26:51.893+03:002020-04-11T16:26:51.893+03:00אגב בדקתי פאולו גורין חי בארץ על פי ויקיפדיה בערך...אגב בדקתי פאולו גורין חי בארץ על פי ויקיפדיה בערך 6 שנים עלה ב 1944 וירד ב 1951 ושר באירופה ובעיקר בהולנד ונפטר באמסטרדם ב 1922.https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9FAnonymoushttps://www.blogger.com/profile/16083037734537986931noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-71430115925347015662020-04-11T16:21:16.078+03:002020-04-11T16:21:16.078+03:00מקור ההקלטה הוא דווקא הספריה הלאומית שבידיה הארכיו...מקור ההקלטה הוא דווקא הספריה הלאומית שבידיה הארכיון המוסיקלי של קול ישראל ואחר כך זמרשת.Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/16083037734537986931noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-19513402774379863642020-04-11T16:20:05.092+03:002020-04-11T16:20:05.092+03:00עפרה חזה הקליטה תקליט של שירי ארץ ישראל ובלי לפגוע...עפרה חזה הקליטה תקליט של שירי ארץ ישראל ובלי לפגוע בך אין מקום למשפט שכתבת עליה ולו רק מפני שהיא שרה את מיטב השירים האלה. הביצוע שלה יפה מאד לשעתו ויפה אפילו יותר שהיא הקליטה ביצוע שלה לשיר. פאולו גורין היה זמר אופרה שחלק ניכר מחייו חי ופעל מחוץ לישראל אגב. מי שמלווה אותו היא מקהלת פועלי תל אביב. Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/16083037734537986931noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-26281626118471771582013-03-09T13:24:02.084+02:002013-03-09T13:24:02.084+02:00לידידי, יוחנן בן-יעקב!
שמחתי לשמוע, כי 'בני-ע...לידידי, יוחנן בן-יעקב! <br />שמחתי לשמוע, כי 'בני-עקיבא' מוסיפים עד היום לשמור על מסורת העלייה אל ביריה – ולא אל כפר-עציון, כשם שכתבתי. נראה, כי מקור דעתי זו בחוויה משותפת שחווינו שנינו בשערי כפר-עציון בספטמבר 1967. באותה עת נמניתי עם יחידת המילואים של המדור לידיעת-הארץ ומיד לאחר מלחמת 'ששת הימים' - בשובנו אל יהודה, השומרון והגולן – הטיל עלי קצין חינוך ראשי משימה: להכין סרט, שישמש לחיילי צה"ל הכרות ראשונית עם נופי 'השטחים', בלוויית דברי הסבר נאותים.<br /><br />מטבע הדברים, סרקתי עם צוות הצילום שהועמד לרשותי את 'השטחים' להנאתנו, בנחת <br />וביסודיות – שלא לדבר על הריגוש, שהסבה לנו מלאכת צילום הסרט. המעמד המרגש שבכולם היה בשערי כפר-עציון: כתום מלאכת צילום היישוב החרב, שלאחר כיבושו שימש מחנה 'הלגיון הירדני', עמדנו לצאת משם להמשך מלאכתנו, כשלפתע הגיחה שיירת רכב ועצרה בפתח. היו אלה פליטי כפר-עציון – בעיקר חברות וילדים, רובם אלמנות ויתומים, אשר פונו משם בטרם נפילת 'הגוש' – בשובם לראשונה אל ביתם החרב, בהם גם יוחנן בן-יעקב...<br /><br />מה פלא, אם אותו מעמד זכור לי כאחד האירועים המרגשים בחיי – ועד היום, מדי היזכרי בו, אני שב ומתרגש! נראה, כי ריגוש זו הוא שהוליד את הטעות המתבקשת שבעקבותיה כתבתי, כי לכאורה החליף מאז כפר-עציון את ביריה כיעד 'עלייתם' של 'בני-עקיבא'!<br />יהודה זיוnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-44302637929946448032013-03-08T14:51:25.187+02:002013-03-08T14:51:25.187+02:00שלום לכולם!
יפה כתב יהודה זיו "על דעת המקום&...שלום לכולם!<br /><br />יפה כתב יהודה זיו "על דעת המקום". כיוון ששמי הוזכר בדברים, אבקש לדייק. יהודה כתב: <br />"על דרך תפיסתם את מיתוס מצדה. על זו של 'בני עקיבא' העיד שם יוחנן בן-יעקב: 'אל מצדה נהגנו להעפיל רק כדי לצפות ממרומיה בזריחה'... אך מיתוסים – כדברי הפתגם הידוע – אינם מתים אלא רק מתחלפים, <br />ולימים, משנתווסף גם כפר עציון על רשימת היישובים העבריים שעמדו בגבורה עד שנפלו בידי האויב, שבו חניכי 'בני עקיבא', לאחר מלחמת ששת הימים, והעתיקו לשם את מיתוס מצדה, תל חי וביריה".<br /> <br />א. אמרתי באותו ריאיון שציטט יהודה כי אני זוכר את העלייה שלנו, כתלמידי בית ספר תיכון, כיתה י' למצדה, כמאמץ להגיע לפני הזריחה. בכך התמצה עיקר האתגר של העלייה ב"שביל הנחש" למרומי הצוק. איני יודע אם כך נהגו כל צעירי הציונות-הדתית מחנכיהם ומדריכיהם. כדאי לציין שהרב משה צבי נריה ז"ל , המכונה "אבי דור הכיפות הסרוגות", מייסד רשת ישיבות בני-עקיבא, הסתייג מהפיכת פרשת מצדה למיתוס עליו נחנך נוער. כפי שהסתייג גם מחינוך על ברכי גבורת המורדים בגיטו ורשה. הנה קטע מדברים שכתבתי אודות הרב נריה ודרכו החינוכית-תורנית:<br />ידועה עמדתו של הרב מ"צ נריה זצ"ל בפרשת מצדה. לדבריו: "הרב גורן קובע שמעשה הגבורה של לוחמי מצדה היה בהתאם להלכה המקובלת בידנו". בסיום בירור הלכתי קובע הרב נריה ביחס לפסיקתו של הרב שלמה גורן זצ"ל: "זהו איפוא פסק דין מוטעה ומסוכן ויש להסתייג ממנו, כי נותן התורה ציווה עלינו את החיים 'וחי בהם - ולא שימות בהם'" ("התאבדות אנשי מצדה בהלכה", קונטרס בהוצאת יב"ע כפר-הרוא"ה, תשכ"א, 1961). <br /><br />בשולי עיון זה הוסיף הרב נריה הערה מפתיעה: "חוקי תורתינו ציוו עלינו לשמור על קיומנו ועל חיינו, גם בתנאי כניעה ושבי וכו' וחיי עולם נטע בתוכנו... אחינו שהיו נתונים בצרה ובשביה בגיטאות ובמחנות המוות, והיו צפויים לייסורים והתעללויות, ולהעברה על הדת - אילו היו נוהגים כפסק דינו של הרב גורן לא היה נשאר מהם שריד ופליט" (שם). בר"ח אדר תש"ד (25.2.1944), כעשרה חודשים לאחר מרד גיטו-ורשה, פרסם הרב נריה מאמר בביטאון התנועה "נתיבה" ובו תקף את הד"ר ולפסברג על שהביע הערצה למורדי גיטו-וארשה: "… נתפס גם ד"ר וולפסברג לשגרא של ההערצה המיוחדת של מלחמת הגיטאות, כביכול עד פרוץ המלחמה בגיטאות הייתה זו תקופה של מורך-לב ורפיון רוח… ואילו מאז התחילה התקופה ההירואית. סלף רעיון זה הונח ביסודו של … 'ספר הגבורה'". ועוד כותב שם הרב נריה: "נימוק אחד יסודי מנע את קדושינו מבוא בדמים: לא לגרות את יצרי הרוצחים ולא לגרום לקורבנות נוספים. הבלגתם הנפלאה של דורותינו על סף המוות עולה בהרבה על גבורת 'תמות נפשי עם פלשתים'. האחרונה היא גבורה, ואילו הראשונה, גבורה שבגבורה… אין כל ספק שאצל אחינו הקדושים בפולין פעל בעיקר הנימוק היסודי הזה. כל זמן שהיה קיים סדק תקווה אסרו על עצמם בתכלית האיסור לתת עילא כל שהיא להריגת יהודים. נוח היה להם ליהרג ובלבד שלא לגרום לרצח אחיהם… מלחמת ההבלגה שקדמה למלחמת התנופה… דווקא היא ראויה להערכה עמוקה שכן נתגלו בה כוחות החיים הגנוזים באומה ונחשף רצון קיומה בעומק רוממותו". הד"ר חווה אשכולי מוסיפה עדות אישית משיחתה עם הרב נריה בשנת 1995, בה אמר לה הרב כי בעקבות הידיעות שהגיעו על ההישרדות בשואה … נתחזקה דעתו שייתכן ובבונקרים היו יהודים מחזיקים מעמד גם בגיטו-וארשה, לולא המרד והשריפה. הימנעות ממרד הייתה מצילה חיים. (אני מודה לד"ר חווה אשכולי על שהפנתה תשומת ליבי למאמרה החשוב, "הציונות הדתית בארץ-ישראל לנוכח מרד גיטו וארשה", בתוך יהדות זמננו, ירושלים, חיפה, תשנ"ח, ממנו למדתי על דברי הרב נריה הנ"ל ועל עדותה האישית).<br /><br />ב. לעניין בירייה – ממש לא מדויק שהעתקנו את מיתוס ביריה לכפר עציון. כחניך וכמדריך בני עקיבא בשנות ה-50 וה-60 אינני זוכר שנושא ביריה תפס מקום כל שהוא בפעילותנו התנועתית. כאחד מבני כפר עציון, הייתי מראשוני השבים לביתנו בכפר עציון, באלול תשכ"ז (ספטמבר 1967). בראשית 1970 התמניתי לתפקיד רכז מחלקת ההדרכה של בני עקיבא. במסגרת תפקידי זה, יזמתי בין השאר גם עלייה קבועה של חניכי התנועה, שבט הרא"ה = כיתה ח', לביריה. הכנו לקראת העלייה חוברת ומערכי פעולות. מפעל זה נמשך בהיקף עצום של חניכים עד היום, כל שנה בי"א באדר. ברוב השנים צירפנו באותו יום גם עלייה לתל חי.<br /><br />שבת שלום ומבורך!<br />יוחנן בן יעקב<br /><br />כפר עציון, 90912 <br />בית - 02-9935176<br />נייד - 050-6282046<br />yochanan@kfar-etzion.co.il<br /><br />יוחנן בן יעקבnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-1104575344594966812013-03-01T12:34:59.931+02:002013-03-01T12:34:59.931+02:00אינני מוזיקולוג ועל כן כל דבריי ייאמרו מצד הטעם הא...אינני מוזיקולוג ועל כן כל דבריי ייאמרו מצד הטעם האישי, החובבני, בלבד:<br />לטעמי שני תקליטי "שירי מולדת" של עפרה חזה, ובהם כמובן גם השיר "בגליל, בתל חי", הם פסגה בהפקת שירי ארץ ישראל - מן התקליטורים שאני יכול לשוב ולהאזין להם עוד ועוד. <br />יצוין בעיקר הביצוע המופלא שלה ל"אל נא תאמר לי שלום", המגמד (שוב, לטעמי), כל ביצוע אחר. <br />ועוד יצוין, ששלשום, י"ז אדר, חל יום פטירתה של אותה "בחורה חביבה" (כהגדרתו המינורית של עודד אסף, אשר הלכה מן העולם בדמי ימיה. <br /><br />חיים כהןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-31349945730065203432013-02-26T11:04:37.432+02:002013-02-26T11:04:37.432+02:00כפי שבתל אביב יש 2 (למעשה שלושה) רחובות על שם ביאל...כפי שבתל אביב יש 2 (למעשה שלושה) רחובות על שם ביאליק<br />רחוב ביאליק<br />שדרות ח"ן<br />רחוב אלוף בצלותDudi Holtzmanhttps://www.blogger.com/profile/10577819051471001515noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-75681943909016812302013-02-25T08:33:50.386+02:002013-02-25T08:33:50.386+02:00לגלי שלום,
אני מכבד את טעמך, אך כצפוי איני שותף ל...לגלי שלום, <br />אני מכבד את טעמך, אך כצפוי איני שותף לו, וזה בסדר גמור ("יפרחו להם אלף פרחים" וגו')! עם זאת, אני סבור שיש הצדקה לדירוג ולשיפוט בתחומים רבים - לא רק אמנותיים, אך גם אמנותיים, ובהם מוזיקה - ואני יודע שעניין זה גמיש, פתוח למחלוקות (וטוב שיש מחלוקות), ובלבד שלא ניסחף יתר על המידה לשתי מגמות שאני תופס, מה לעשות, כמזיקות יותר מכפי שהן מועילות, בחיינו הישראליים/ "פוסט-מודרניים": האחת היא "הכל הולך" (כלומר, אין כביכול, ורצוי שלא יהיו, או שלא יבלטו יותר מדי, קריטריונים לשיפוט ולהייררכיה); האחרת - חיפוש אחר מכנים משותפים כערך עליון (במישור הפוליטי - "צו פיוס" וכו'). כמוזיקאי, יש לי קריטריונים שבעזרתם אני יכול להציע דירוג ושיפוט של איכויות; יותר בתחומים של מוזיקה קלסית, אך בהחלט גם במוזיקה פופולרית או עממית, ובסוג העיבוד וההגשה שלהן. אני מציע, כמובן, ולא אצא למלחמת חורמה לטובת השיפוט שלי. אם אעסוק בעיבודים ובהגשה של שירי היישוב - וזאת רק דוגמה - אבחן היטב כל מרכיב, ואשתדל להיות שלם עם הממצאים ועם המסקנות שלי, בלי לערב כאן שיקולים של קונסנזוס או לחלופין, של "הדרה".<br />ובכן, ברכה צפירה - אם אזכיר את אחת הזמרות בנות הדור החלוצי - היתה מוזיקאית משכמה ומעלה, ושושנה דמארי, שעלתה אחריה, יכלה להיות במקרים רבים מצוינת, אך במקרים לא מעטים (גם המעבדים והמלווים שלה ידעו זאת) כשלה באינטרפרטציה, ב"קליעה" לסולם הנכון ולמקצבים הנכונים, וכו' וכו'. למה נסתיר זאת? נתונים אלה אינם גורעים מהישגיה. עופרה חזה - ואני ממשיך ב"שרשרת" הזמרות יוצאות העדה התימנית - היתה בחורה חביבה, בעלת אופק לא רחב מאוד וקול נעים, בדרכו-שלו, אך חד-ממדי לחלוטין (בלי העומק והניואנסים שאפיינו הן את צפירה והן את דמארי), בעלת טעם מוזיקלי וטקסטואלי רופף (יכלה לשיר באותה נימה מרפרפת/מלטפת את "שירי ארץ ישראל" וגם עיבוד ממוסחר לחלוטין, חסר-פשר, לפי השקפותי, של פיוט תימני - בנוסח דיסקו-אלקטרוני). ובכן, אינני "ממדר" את עופרה חזה - ובכלל, מי אני ומה כוחי כי "אמדר" משהו או מישהו בתרבות הישראלית? - וגם לא נצמד בהכרח למערכת טעמים של ימי היישוב, אלא מציע לבחון היטב, להבדיל, לא להירתע משיפוט, ולהכיר באי-קיומו של מכנה משותף - בתחומים לא מעטים - כעובדה מעובדות קיומנו. <br />הדיון הזה - חשוב להדגיש - אינו קשור כלל ל"הדרה" דתית או עדתית וכיו"ב. אין לי שום בעיה במילוי רשימה ענקית של זמרים פופולריים "אשכנזיים" למהדרין ולטעון שהם שטחיים, גרועים מבחינה טכנית ומשעממים.. עודד אסףnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-49389713520581400392013-02-24T20:53:57.855+02:002013-02-24T20:53:57.855+02:00לעודד אסף
אינני מבינה מה גורם לך להדיר את עפרה חזה...לעודד אסף<br />אינני מבינה מה גורם לך להדיר את עפרה חזה, אחת הזמרות הנהדרות שהיו לנו, מכל קשר ל'שירי הישוב' ולהסטוריה שלהם; כמה עצוב להווכח שבני דורנו, שזכינו לגדול ולהתחנך במדינה משלנו, ממשיכים לדבוק, בחוסר תבונה, בפלגנות ובחלוקות סקטוריאליות חסרות טעם; נראה לי נכון יותר לאמץ את מבטו החכם של יהודה עמיחי, שאמר: "גם עתה, תחתנו, העולם קו שבר-/ אל תראי, הביטי איך מעבר/ לאותו הקו פרח לנו עכשיו/ המכנה המשותף".גלי בירוןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-50883405599735170982013-02-24T20:38:01.917+02:002013-02-24T20:38:01.917+02:00וכמובן, לא שכחנו לאחל לך... מזל טוב ליום הולדתך.וכמובן, לא שכחנו לאחל לך... מזל טוב ליום הולדתך.מיקי מלכהnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-76929616895564866312013-02-24T06:00:24.750+02:002013-02-24T06:00:24.750+02:00שלום
שמו הרשמי של רחוב "יוסף" בשכונת &qu...שלום<br />שמו הרשמי של רחוב "יוסף" בשכונת "הדר הכרמל" היה רחוב "הגידם" עד שנות ה-60 (של המאה ה-20). עדיין יש שם מספר בתים שנשאר עליהם מספר הבית הישן המואר וכתוב עליו "דחוב הגידם" (ולא "יוסף הגידם"). כיום , על שלטי הרחוב הרשמיים כתוב "יוסף (הגידם)".<br />יעקב וימן<br />Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-52699006945038700322013-02-22T15:29:35.599+02:002013-02-22T15:29:35.599+02:00ובשכונת נווה שאנן אשר בחיפה נמצא בית היסודי "...ובשכונת נווה שאנן אשר בחיפה נמצא בית היסודי "תל-חי".Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-13790377013710875482013-02-22T15:28:20.714+02:002013-02-22T15:28:20.714+02:00וכך הפך האל לאשה ומאשה לאם שנאמר אומרשרשוכך הפך האל לאשה ומאשה לאם שנאמר אומרשרשAnonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-4535030404987759252013-02-22T12:12:51.839+02:002013-02-22T12:12:51.839+02:00ושכחתי להוסיף: את ההקלטה ההיסטורית של פאולו גורין ...ושכחתי להוסיף: את ההקלטה ההיסטורית של פאולו גורין אפשר למצוא בזמרשת.עודד אסףnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-16124565442489594202013-02-22T12:09:47.410+02:002013-02-22T12:09:47.410+02:00ההקלטה הראשונה של 'בגליל, בתל חי' נעשתה עו... ההקלטה הראשונה של 'בגליל, בתל חי' נעשתה עוד לפני הקמת המדינה. לא בדור לי אם הופיעה בתקליט ('78) מסחרי, או רק כ'תקליט שדרים' בקול ירושלים, אבל אני זוכר אותה מושמעת הרבה בקול ישראל, בימי ילדותי הרחוקים, במהלך שנות החמישים. בהקלטה ההיא שר זמר אופרה נודע לתהילה בימים ההם, פאולו גורין ( הוא כיכב גם בשיר 'חניתה', מתוך 'דן השומר', באמצע שנות הארבעים). ההגשה היא קלסית-למהדרין, בליווי תזמורת סימפונית ( עם נופך ואגנריאני מסוים, במבוא!) ומקהלת גברים. אווירה של תהלוכת-אבל חגיגית. לדידי, זה הביצוע המשמעותי של השיר, בין השאר משום שהוא מעיד על הדרך שבה היישוב החלוצי לפני ואחרי תש"ח שמע אותו ורצה לשמוע אותו. שלישיית שריד - זה עיבוד מאוחר , רגשני- מתלהם, במידת מה. עופרה חזה - עניין של טעם, ולטעמי, הביצוע שלה הוא הרחוק ביותר מכל מה שהשיר מסמל, הן בסגנון ההגשה והאינטרפרטציה, הן בעיבוד. מה, בעצם, לעופרה חזה ולמיטען ההיסטורי והמוזיקלי של השיר הזה, ושל שירי היישוב בכלל? עודד אסףnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-63140659524157384352013-02-22T09:47:03.448+02:002013-02-22T09:47:03.448+02:00אני חוזר על מה שכתבתי בנוגע לכיבוש אילת:
מאחר שהצ&...אני חוזר על מה שכתבתי בנוגע לכיבוש אילת:<br />מאחר שהצ'יזבטרון, להקת הפלמ"ח, ירד לאילת דרך הערבה הנציח השיר דווקא את התוואי של חטיבת גולני (שביל לערבה ירד, לרדיאן אם אך מיהרת, את אל-עמר חיש עברת...).<br />המברק שנשלח צפונה: מאיר פעיל, איש חטיבת הנגב סיפר: לא היה עולה על דעתנו להזכיר את גולני במברק, אבל מכשיר הקשר שלנו (של חטיבת הנגב) התקלקל ונאלצנו לשלוח את המברק דרך המשדר של גולני... ואכן, על טופס המברק מופיעה חותמת של מחלקת הקשר של גדוד 19 (גדוד הפשיטה הממוכן) של גולני.<br />ואגב, שמה הערבי של אילת אינו אום-רשרש, אלא אל-מרשרש, אך כשם שאל-מלבס נהגית אומלאבס ואל-מטולה אומטולה כך גם אל-מרשרש נהגתה אומרשרש.חיים אנליןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-25511020493114869842013-02-21T22:57:00.263+02:002013-02-21T22:57:00.263+02:00בחיפה לא שינו את שמו של אף רחוב.
בשכונת הדר נמצא ...בחיפה לא שינו את שמו של אף רחוב.<br />בשכונת הדר נמצא רחוב יוסף (ששמו המלא ע"ג חלק משלטי הרחוב הוא "יוסף הגידם"). הוא נמצא בסמוך לרחוב תל חי. בשכונת רמת חן יש רחוב טרומפלדור (לא הרחק מרחוב הגליל)<br />כך שלמעשה בעיר זו ישנם שני רחובות על שם יוסף טרומפלדוריוסי במברגרnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-44947889493702815362013-02-21T10:21:51.338+02:002013-02-21T10:21:51.338+02:00גם לגוש עציון עולים - בעקבות הל"הגם לגוש עציון עולים - בעקבות הל"הדן פניגשטייןhttps://www.blogger.com/profile/17907526823868787843noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-51268072123791266922013-02-21T08:46:37.424+02:002013-02-21T08:46:37.424+02:00מרשים ומעניין כתמיד - תודה.
רק הערה קטנה, חניכי בנ...מרשים ומעניין כתמיד - תודה.<br />רק הערה קטנה, חניכי בני עקיבא עדיין מעפילים אל ביריה מדי שנה בי"א באדר ולא אל כפר עציון.עמיחיhttp://www.stam.comnoreply@blogger.com