ב-5 במארס 1953 – היום לפני 58 שנים – נדם לבו של יוסף ויסריאנוביץ סטלין בן ה-74, מנהיג ברית המועצות בפרט ו'שמש העמים' בכלל. המנהיג המופרע, שמחד גיסא בפקודתו נרצחו מיליונים חפים מפשע, ושמאידך גיסא במידה רבה בזכות נחישותו ניצלו העולם והעם היהודי מנצחון הנאצים.
הנה סרט המתעד את מסע הלוויה שלו בכיכר האדומה (9 במארס 1953).
הנה סרט המתעד את מסע הלוויה שלו בכיכר האדומה (9 במארס 1953).
אפשר לראות כאן את נאומו של לברנטי בריה, חברו הטוב של סטלין וגרוזיני כמותו, שהיה אחראי על מסע הטיהורים הנורא. כמה חודשים לאחר מכן הודח בריה מתפקידו והוצא להורג. ליד בריה עומד ניקיטה חרושצ'וב, שזמן לא רב לאחר מכן יוקיע בפומבי את פשעיו של סטלין. אפשר לראות גם את האבל הכבד שהשתרר ברחבי העולם הקומוניסטי, ובמיוחד בסין בהנהגת מאו טסה-טונג הצעיר.
בארץ התבטא האבל בעיקר בקיבוצי השומר הצעיר:
 |
| שער 'משמר לילדים',11 במרס 1953 |
ולסיום, בפוסטר המיליטריסטי הזה תועדה קריאת הקרב המפורסמת של חיילי הצבא האדום: 'זא רודינוּ, זא סטלינא' (За Родину, за Сталина), כלומר: 'בעד המולדת, בעד סטלין'. מי שלא הסתער קדימה ממילא חטף כדור בראש מהקומיסר שעמד מאחוריו וירה בו (כמו שיעקב עמידרור שלנו רוצה שינהגו בצה"ל)...
להערצת ברה"מ בכלל וסטאלין בפרט בקרב תנועת "השומר הצעיר" (להלן השמוצניקים) נודעו השפעות טראגיות בהמשך הדרך. כך למשל גזר סטאלין במלה"ע ה-2 שכניעה ונפילה בשבי כמוהם כבגידה במולדת; קמו אצלנו מפקד חטיבת גבעתי שמעון קוך-אבידן, וקצין החינוך שלו אבא קובנר, שניהם שמוצניקים מסורים, וגזרו גזרה שווה על מגיני קיבוץ ניצנים שנכנעו לצבא המצרי וירדו עליהם רצח בדף הקרבי הידוע.
השבמחקיותר מאוחר, כשהיו חברים שהחלו להתפכח מניחוח הסטאליניזם הביא הדבר לפילוג הטראגי בקיבוץ המאוחד בו נהרסו חברויות והתפלגו משפחות בפרץ של שנאה ויד איש ברעהו. משוגעים...