שירה של נעמי שמר, 'שבחי מעוז', נכתב בשנת 1970 בהשראת הפיוט המוכר 'מעוז צור ישועתי', אך תוך חילוּנוֹ הגמור.
שמר העבירה את הדגש מ'צור ישועתי' המסורתי ל'מעוז', אותה מערכת ביצורים מהוללת ('קו בר-לב') שהוקמה על גדות תעלת סואץ בימי מלחמת ההתשה וקרסה כמגדל קלפים במלחמת יום כיפור.
שיר יפה, 'שבחי מעוז', אך אם הוא נקרא במנותק מהקשרו ההיסטורי הוא נשמע כמו המנון הפרנואידים. פחד, אימה – אי שם בלילה אורבים אנשים שרק רוצים להרוג אותי.
לא ברור אם השיר הזה – שהיה בזמנו להיט ענק – שייך לחנוכה או ליום כיפור. כנראה לא לזה ולא לזה והוא עומד בזכות עצמו. אבל בזכות ימי החנוכה שווה להיזכר בו ובכמה ביצועים יפים שלו.
השיר נכתב לתכניתה של להקת פיקוד דרום 'נשרים בערבה' (1971), והנה חברי הלהקה בקליפ שצולם ב-1971 על גדות התעלה.
אלה המילים:
מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח.
הרחק הרחק ליד ביתי הפרדסים נתנו ריח.
אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות,
ובנקרות צורים ובמחילות עפר.
אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי,
צופה בי מבקש נפשי.
מעוז צור ישועתי, מבצר עיקש וקישח.
עצי שקד ליד ביתי עומדים בלובן פורח.
אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות,
ובנקרות צורים ובמחילות עפר.
אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי,
מביט בי מבקש נפשי.
מעוז צור ישועתי, בקרב אין קץ ינצח.
אלי איילת אחותי חיוך עייף תשלח.
אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות,
ובנקרות צורים ובמחילות עפר.
אי שם בלב הלילה דרוך וחרישי,
אורב לי מבקש נפשי.
אבוי לו מעוקצי, ואבוי לו מדִבְשי,
אבוי למבקש נפשי.
הנה עוד כמה ביצועים יפים ומרגשים.
כאן חוה אלברשטיין בתכנית טלוויזיה בהנחית נעמי שמר:
וכאן נעמי שמר עצמה, חצי שרה חצי מדקלמת:
תודה. מאד אוהב את השיר ותמיד תהיתי מה מקורו.
השבמחקהמשפט הפותח את המאמר הטוען שנעמי שמר הפכה את השיר לחילוני, לא יכול להיות רחוק יותר מן המציאות.
השבמחקכמעט כל שורה בשיר לקוחה מן המקורות התנכיים. להלן מספר דוגמאות:
תהילים ל"א - הצילני היה לי לצור מעוז
שופטים ו' 2 - ותעז יד מדין על ישראל, עשו להם את המערות ואת המצדות
מבקש נפשי - שמואל א' כ"ב 23
מבצר עיקש וקישח - הנה נתתיך היום לעיר מבצר. ירמיהו א' 18
עצי שקד – עצי שקד אני רואה... ירמיהו א' 11-12
נעמי שמר הייתה בעלת ידע עצום במקרא וככזו הביאה לידי שיטוי את הידע הזה בהרבה מאוד מן השירים שלה.
זה בדיוק פירושו של המושג 'חילון השפה' - שימוש במקורות המסורתיים על מנת להביא מסר שונה, לעיתים מנוגד לחלוטין למסר המקורי.
מחקדווקא יש כאן קישור לחנוכה ברמת הטבע, לפחות. הפרדסין נותנים ריח כיוון שפירות ההדר מבשילים בחורף, סמוך לחנוכה, וקצת אחר כך, בטו בשבט השקד פורח
מחקראשית תודה. אני ברשימת התפוצה. קורא את הבלוג מידי פעם ונהנה מאוד.
השבמחקאני לא יודע אם זאת היתה כוונת המשוררת, אך השיק קפץ לי לראש תוך כדי קריאה בספר מלכים א' פרק יט.
הסיפור שם הוא שאליהו הולך במשך 40 ימים להר סיני. שם הוא מדבר עם ה' בפֶּתַח הַמְּעָרָה ומתלונן "וַיְבַקְשׁוּ אֶת-נַפְשִׁי". יש כאן קבלה ברורה מאוד למשה רבינו, שעומד באותו מקום בדיוק, אך ב"נקרת הצור".
אני לא מנסה להיות חכם לאחר מעשה ולנסות לטעון שקו המעוזים קרס ואי אפשר לסמוך עליו.
מה שאני כן מבין, שהביטוי "מעוז צור ישועתי" של שמר, מתריס נגד השיר הגלותי של חנוכה שם מתפללים וממתינים בבית האחרון לנקמתו של ה' באויבים. בשיר כאן אפשר להבין משמעות כפולה. מצד אחד "מעוז צור ישועתי" - המעשה הפיזי, ובמקביל באופן לא סותר, גם תפילה.
יובל פוקס.
נעמי שמר כאמור לעיל, הכירה את התנך בצורה מופלאה. החיבורים שלה מדהימים, כמו בשיר זה. לדוגמא:
השבמחקבספר שמואל א' פרק יג' כתוב-
וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר-לוֹ, כִּי נִגַּשׂ הָעָם; וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם, בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים, וּבַצְּרִחִים, וּבַבֹּרוֹת.
וכותבת המשוררת הלאומית נעמי שמר בשירה "שבחי מעוז":
מָעֹז צוּר יְשׁוּעָתִי, לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ
הַרְחֵק הַרְחֵק לְיַד בֵּיתִי הַפַּרְדֵּסִים נָתְנוּ רֵיחַ
אָבוֹא *בַּמִּנְהָרוֹת וּבַמְּצָדוֹת וּבַמְּעָרוֹת
וּבְנִקְרוֹת צוּרִים* וּבִמְחִילוֹת עָפָר
אֵי שָׁם בְּלֵב הַלַּיְלָה דָּרוּךְ וַחֲרִישִׁי
צוֹפֶה בִּי מְבַקֵּשׁ נַפְשִׁי.
והפרק ממשיך:
וְיוֹנָתָן לֹא-שָׁמַע, בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת-הָעָם, וַיִּשְׁלַח אֶת-קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ; וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל-פִּיו, ותראנה (וַתָּאֹרְנָה) עֵינָיו.
ונעמי שמר מסיימת את השיר במילים:
"...אבוי לו מעוקצי, ואבוי לו מדבשי
אבוי למבקש נפשי"
אכן משוררת מופלאה