מודעת האבל הזו הופיעה אתמול בעיתון 'ידיעות אחרונות'; ההלוויה תהיה היום:
כאן הכתבה ב-Ynet שמסבירה את הרקע למודעה המיוחדת.
(תודה ליחזקאל חובב ולרוני באר-מרקס).
מתברר אפוא שתמיד אפשר לחדש ולרענן את שיח ה'בצער רב וביגון קודר' (שלא לדבר על 'נצחו אראלים את המצוקים'). כזכור, לפני כמה חודשים עסקנו כאן במודעת האבל השייקספירית שפרסמו חבריו של איש התאטרון גרי בילו.
בביתי שמורות עמי כמה מודעות אבל מקוריות מן הסוג הזה, ובעתיד אולי אעלה אותן על ראש שמחתנו. בינתיים נסתפק בדוגמה אחת של חוסר מזל, או שמא עודף מזל...
גם בעולם המצבות אפשר למצוא לא פעם חשיבה מקורית וניסיונות לחרוג מן המתכונת הרגילה. ואם מדברים על מתכונת, אי אפשר שלא להזכיר את המתכון המפורסם של סבתא אידה קליינמן לעוגיות אגוזים, שנחקק על מצבתה בבית הקברות ברחובות.
כאן אפשר לצפות בבנה של אידה, שמסביר לרפי רשף מה היה מיוחד כל כך במתכון העוגיות שלה.
המצבה החביבה עליי נמצאת אי שם בארצות הברית והיא שייכת כולה למרק ג'יי הרשקוביץ האומלל ובעל הייסורים:
אוסף מרשים של מצבות קבורה מוזרות ומגוחכות מרחבי העולם נמצא כאן.
כאן הכתבה ב-Ynet שמסבירה את הרקע למודעה המיוחדת.
(תודה ליחזקאל חובב ולרוני באר-מרקס).
מתברר אפוא שתמיד אפשר לחדש ולרענן את שיח ה'בצער רב וביגון קודר' (שלא לדבר על 'נצחו אראלים את המצוקים'). כזכור, לפני כמה חודשים עסקנו כאן במודעת האבל השייקספירית שפרסמו חבריו של איש התאטרון גרי בילו.
בביתי שמורות עמי כמה מודעות אבל מקוריות מן הסוג הזה, ובעתיד אולי אעלה אותן על ראש שמחתנו. בינתיים נסתפק בדוגמה אחת של חוסר מזל, או שמא עודף מזל...
גם בעולם המצבות אפשר למצוא לא פעם חשיבה מקורית וניסיונות לחרוג מן המתכונת הרגילה. ואם מדברים על מתכונת, אי אפשר שלא להזכיר את המתכון המפורסם של סבתא אידה קליינמן לעוגיות אגוזים, שנחקק על מצבתה בבית הקברות ברחובות.
כאן אפשר לצפות בבנה של אידה, שמסביר לרפי רשף מה היה מיוחד כל כך במתכון העוגיות שלה.
המצבה החביבה עליי נמצאת אי שם בארצות הברית והיא שייכת כולה למרק ג'יי הרשקוביץ האומלל ובעל הייסורים:
אוסף מרשים של מצבות קבורה מוזרות ומגוחכות מרחבי העולם נמצא כאן.
מהסרט של רפי רשף עולה שאידה ז"ל גם נולדה בתאריך מיוחד: 11.11.1918, יום סיום מלחמת העולם הראשונה.
השבמחק