אלכסנדר הגדול ורוקסאנה (ציור של פייטרו רוטארי, מאה 18) |
אוהבים סיפורים?
הנה סיפור שנדפס בספר מאירת עיניים, שחיבר רבי יצחק בן שמואל דמן עכו (1340-1250). רבי יצחק היה רב, פרשן ומיסטיקן שגר בעכו ולימים נדד לאירופה וקבע מושבו בנווארה שבספרד. עיקר פרסומו הוא במסע הבילוש הספרותי שערך בעקבות פרסום ספר הזוהר והעדות שהביא מפי אשתו של רבי משה די ליאון על כך שבעלה חיבר את הספר מראשו.
בספר מאירת עינים, פרשת וישלח, הביא רבי יצחק – בשם מורו שמואל צרפתי 'הקטן' מעכו – סיפור מעניין במיוחד שמטרתו להראות כי חכמת הפילוסופיה אין בה ערובה להתנהגות מוסרית נאותה. הא ראיה, שאריסטו הנערץ, אבי הפילוסופיה היוונית, הלך שבי אחרי יצריו השפלים ביותר וחמד את חמודותיה של לא אחרת מאשר אשתו של המלך אלכסנדר הגדול (הידוע גם כאלכסנדר מוקדון) תלמידו.
כמענה לחיזוריו הציעה לו המלכה הצעה שלא יוכל לסרב לה: 'משחק מקדים' מעניין, שהיום קוראים לו 'משחק שליטה' (female domination). אריסטו הטמבל נכנס למלכודת הדבש...
הנה הסיפור שמדבר בעד עצמו (ותודה ליואל היימן).
אותיות יש"ד הן ראשי תיבות: יצחק שמואל דעכו.
(תיקון: יה"ב שנ"ר דעת"ו = יצחק הצעיר בר שמואל נטריה רחמנא דמן עכו תבנה ותכונן)
כמה הערות:
1. אריסטו באמת היה המורה של אלכסנדר הגדול והוא עשה זאת במשך שלוש שנים (בין 340-343 לפני הספירה).
אריסטו מלמד את אלכסנדר (תחריט עץ; Luis Figuier 1876) |
2. אלכסנדר הגדול נשא לפחות שלוש נשים, אך המפורסמת שבהן הייתה רוקסנה (שם פרסי כנראה). הם התחתנו בשנת 327 לפני הספירה. מצאתי אפילו תמונה מהחתונה שלהם...
חתונת אלכסנדר הגדול ורוקסנה (ציור מאת Pierre-Narcisse Guérin) |
3. מי אמר שהמקורות היהודיים יבשים וחסרי לחלוחית?
4. ויש גם מוסר השכל...
מי שמתחיל כך... |
יגמור כך. |
בעלי התוספות
שמואל תפילינסקי העירני כי סיפור זה וגלגוליו בספרות הרבנית, התורנית והחסידית נדון במאמרו של שמואל אשכנזי, 'אריסטו', אשר פורסם בספר אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, ירושלים תש"ס, עמ' 238-234 (ומשם תיקנתי גם את ראשי התיבות יש"ד שהובאו לעיל).
פרופסור אברהם מלמד מאוניברסיטת חיפה, שמכין מחקר על הסיפור הזה ונוסחיו השונים, העביר לי כמה איורים משעשעים של הסיפור. אגב כך למדתי, שבעל ספר מאירת עינים לא המציא יש מאין אלא קלט נוסח של אגדה ימי-ביניימית מפורסמת ושמה 'אריסטו ופיליס'. אגדה זו, שנפוצה בכתבי יד בגרמנית כבר במאה ה-13, קושרת את סיפור הרכיבה על גבו של אריסטו באהובתו הצעירה והיפה של אלכסנדר ששמה היה פיליס. אריסטו חשק בה ופיליס הערמומית ניצלה את תשוקתו, 'רכבה' עליו והביכה אותו.
פרופסור יעקב שביט מאוניברסיטת תל אביב העירני כי על על פרשה זו כתב: George Sarton,'Aristotle and Phyllism', Isis 4:1, May 1930, 8-19
מעניין איך הגיע הסיפור על פיליס לידיעת חכמי עכו ומה עבר עליו בדרך. עד שתיפתר התעלומה הנה כמה איורים ומעשי אמן, מעט מהרבה (אוסף גדול של ציורים ותחריטים של פיליס הרוכבת על גבי אריסטו נמצא כאן, וכמובן גם כאן):
פסל ברונזה מגרמניה. ראשית המאה ה-15 |
הולנד, 1487-1483 |
הנס בלדונג, רישום בדיו שחור. גרמניה 1503 |
הנס בלדונג, חיתוך עץ. גרמניה 1515 |
לוקאס ון ליידן. הולנד מאה 16 |
ראשית חכמה תודה על הרשימה, וכותב החותם יש"ד יצחק שמואל דעכו, ומכוון באותיות שד"י.
השבמחקסוס הוא סמל לעולם החומר, הרוכב עליו מסמל את הכוונה, אם לטובת עצמו, או על מנת לעשות נחת רוח.
במגילת אסתר מופיע סוס עם שני רוכבים אפשריים, המן העושה לטובת עצמו עליו נאמר המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת? והוא עץ הדעת טוב ורע. או מרדכי הנקרא מר דרור, כי דרור בגימטריה הוא קודש, והוא עץ חיים, בחינת משפיע.
ולכל מי שמבקש להעמיק בדברים
http://wp.me/p1FPii-1v
ותודה לבעל הבלוג שאפשר פתיחה לחכמה זו.
כנראה, שאין חדש תחת השמש. לאדם בעל סטטוס חשוב החוקים אינם דומים לכלל - עלות תועלת
השבמחקהסיפור של ר' שלמה הצרפתי הקטן הוא גדול -- יש לו שלושה מוסרי השכל
השבמחקראשית, לא להסכים למשחקי שליטה
שנית, לא ללמוד פילוסופיה
שלישית, להקפיד מאד-מאד על מצוות כבוד רבו. זה בוודאי היה מוסר ההשכל החשוב ביותר בעיני ר' שמואל, כאשר סיפר את הסיפור הזה לתלמידיו
תודה רבה ושבת שלום
נ.ב. בעוד שהפילוסופים האריסטוטליים קראו לאריסטו "הפילוסוף", האנטי-אריסטוטליים, כמו ריה"ל רמב"ן ר' יצחק דמן עכו ר"ן ור' חסדאי קרשקש קראו לו "היווני"נ (ראה ספרי על ר' חסדאי קרשקש בסידרת גדולי הרוח של מרכז שזר, עמ' 46).
באנציקלופדיה היהודית משנת 1906 מובא שהמקור לסיפור הוא אגדה הודית:
השבמחקThe story of the love-affair between Aristotle and Alexander's wife, in which the former comes off very badly—current in the Middle Ages (see Peter Alfonsi, "Disciplina Clericalis," vii.) and originating in a Hindoo fable (see "Pantschatantra," ed. Benfey, ii. 462)—was also told in Jewish circles, and exists in manuscript by Judah b. Solomon Cohen (thirteenth century), in Spirgati's catalogue, No. 76 (1900), p. 18.
אלו לא הציורים הפרובוקטיביים היחידים של הנס בלדונג, שברוח הרנסנס שלייצוג כל כך מציאותי עד שהוא יצר תחריטים של ישו המת עם תופעת "ריגור מורטיס". מעניין מאוד, תודה רבה!
השבמחקמרתק. ציורים נהדרים
השבמחקתודה על המאמר המחכים.
השבמחקנ.ב. ישנו ערך בויקיפדיה בעברית על מעשייה זו. (להבא ניתן לראות בערך באנגלית - בצד ימין - את כל השפות בהם ישנו ערך מקביל)