מגילת הסתרים של חסידי קְרֶצְ'נִיף

'בְּחָכְמָה פּותֵחַ שְׁעָרִים' 

חסידות קְרֶצְ'נִיף (קרעטשניף בכתיב ביידיש, שמקובל בקרב החסידים) היא חסידות קטנה שמוצאה מרומניה. אחד מאדמו"רי השושלת – שמו לא יצוין בשלב זה מטעמים שיובנו בהמשך – נקבר במרומי הר הזיתים, וכנהוג בקרב החסידים בנו מעל ציון קברו בית של אבן, שבו יוכלו המתפללים להתכנס בימות הגשמים ובימות החמה ולשפוך צָקוּן לחשם.

והנה, קברו של הרבי טעם לא פעם מנחת זרועם של מתנכלים ערבים, ועל כן החליטו חסידיו להתחכם ולנעול את הדלת במנעול שנפתח רק בהפעלת קוד.

מה יעשו אפוא אלה המבקשים להיכנס לציוּן הקדוש ולהתפלל, אך נעולה היא דלתם?

שמא יכתבו את מספר הקוד ליד המנעול? אם כן, מה הועילו חכמים בתקנתם, הרי כל אורח בלתי קרוא יוכל להיכנס פנימה ולעשות ככל אשר על רוחו.

מה עשו? אמרו: הבה נתחכמה לו.

כתבו את הקוד ברמיזות שלא יובנו לתושבים המקומיים, בתוספת מילים בלשון הסתרים הקרויה מאַמע לשון, שכיום אין היא מובנת לערבים (מה שאין כן בימים ששררו יחסי שכנות טובים בין יהודי הרובע לבין שכניהם).

וכך קוראים אנו במגילת סתרים זו:

המספר של המנעול הוא "C" ואח"כ המספרים במספר קטן כשמו השני של רבינו.  

ואח"כ לסובב המנעול מספרים לצד שמאל. 

* פינעף, איינס, צווי, דריי 

ועכשיו, יהודים יקרים, מה שמו השני והמוצפן של רבינו, האדמו"ר מקרעטשניף?

אם אתם מתקשים, יש 'גלגל הצלה' ובטלפון שמספרו רשום במודעה יעזרו לכם. אבל אנו נחסוך לכם את השיחה.

כדי לפענח את החידה יש לדעת מהו 'מספר קטן' בגימטריה וקצת יידיש.

שיטת 'מספר קטן' משמעה הורדת האפסים מהערך הגימטרי של האותיות המייצגות מאות (ק-ת). למשל, האות ק', שערכה הגימטרי הוא 100 היא בעצם 1.

פינף – 5, כלומר האות ה;

איינס – 1, כלומר א, אבל לפי שיטת 'מספר קטן' זה בעצם י (1);

צוויי – 2, כלומר ב, אבל לשיטתנו זה ר (200);

דריי – 3, לכאורה ג, אבל בעצם ש (300).

מה יצא לנו? הירש.

השם השני הוא אפוא הירש, והשם המלא הוא האדמו"ר צבי הירש רוזנבוים מקרצ'ניף-סיגט, שנפטר בט"ז באייר תשס"ו (2006). ועכשיו, כשגילינו את התשובה, אפשר להיכנס לקודש פנימה.

בקבר פנימה

בעלי התוספות

בהמשך לתגובתו של 'דג שבמים', פרופ' גדעון בוהק מאוניברסיטת תל-אביב שלח את צילום הכניסה לבית הקברות שבסמוך לבית החולים הישן 'שערי צדק' בירושלים.