רחוב יש בירושלים, בשכונה החרדית
בית ישראל, שמצפון למאה שערים (בין הרחובות אשלג ודיין), ושמו
רחוב אפרים אלימלך אורבך.
תאמרו: כמה אפרים אלימלך אורבך יש בעולם, שראוי לקרוא אחריהם רחוב מרחובות ירושלים? מן הסתם אחד ויחיד, הלא הוא
הפרופסור א"א אורבך, שהיה איש החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל למדעי היהדות, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומגדולי חוקרי מדעי היהדות בדור האחרון. ספריו ומאמריו, שהידועים בהם 'חז"ל: פרקי אמונות ודעות' ו'בעלי התוספות', נחשבים לקלסיקה של מדעי היהדות והם נקראים ונלמדים עד היום.
|
פרופסור אפרים אלימלך אורבך (1991-1912) |
את פרופסור אורבך זכיתי להכיר מקרוב בין השנים 1989-1979, כאשר היה נשיא
האיגוד העולמי למדעי היהדות והקונגרס העולמי למדעי היהדות, ואילו אני שימשתי כמזכיר האיגוד והקונגרס. נכנסתי אז ויצאתי ממשרדו שבאקדמיה למדעים ומביתו שברחוב התיבונים 22 ברחביה, ולמדתי להכיר מקרוב את גדולתו וחכמתו של האיש הדגול הזה. עם כל תקיפותו, סמכותו והכרת ערך עצמו – והיו לו מאלה בשפע – אורבך היה איש אמת, אכפתי, ענייני, מוסרי וצנוע. הוא ציווה שלא יספידוהו וככל שידוע לי גם שמו לא הונצח בשום מקום, אף שבלי ספק הוא ראוי לכך. שמחתי אפוא לשמוע שיש רחוב על שמו.
אך מדוע מכל המקומות שבעיר בחרה עיריית ירושלים להנציח את שמו של אורבך דווקא בלב לבו של האזור החרדי? התמיהה תגדל עוד יותר כאשר קוראים את שלט הרחוב שתלוי בשני צדי הרחוב:
רח' אפרים אלימלך אורבך
ממייסדי שכונת בית ישראל. נפטר – תש"ח
לאורבך היו זכויות רבות, אבל ייסוד שכונות בירושלים, ושכונת 'בית ישראל' במיוחד, לא הייתה אחת מהן. זאת ועוד, הוא נפטר בשנת תשנ"א (1991) ולא בשנת תש"ח (1948).
ברור אפוא שאין זה א"א אורבך 'שלנו' אלא מישהו אחר. אבל מי? האם היו שני 'אפרים אלימלך אורבך' בעירנו?
חיפושי אחרי אא"א אחר, שייסד את שכונת 'בית ישראל', העלו חרס. איש לא שמע, איש לא ידע.
בלית בררה נסעתי בעצמי לרחוב אורבך, ש'שטיבלך' וישיבות לחוזרים בתשובה מעטרים אותו מקצה לקצה, כדי לנסות ולגלות רמזים לפתרון התעלומה. ואכן מצאתי.
מתחת לשלט החדש נמצא שלט אבן ישן נושן ועליו נחקק השם המקורי של הרחוב:
רחוב אפרים אורבוך
Ephraim Auerbauch Str
|
צילומים: דוד אסף |
אורבוך (מן הסתם צריך לומ
ר אַוֶורְבּוּךְ או אַוֶורְבַּאוּךְ) זה לא אורבך, ואלימלך אין בכלל וכנראה נשתרבב בטעות (מיהו בעל המלאכה הבקי כל כך במדעי היהדות שידע לעשות זאת?), וכך היו שני האורבכים לבשר אחד.
אז מיהו
אפרים אורבוך 'המקורי', זה שייסד את שכונת בית ישראל ונפטר בתש"ח ?
האתר
'שמות רחובות ירושלים', שמפעילה העירייה, לא קידם אותי בהרבה.
שאלתי בעצתם של כמה מחוקרי ירושלים והבקיאים בשמות רבנים וגם הם הודו כי לא שמעו מאומה על רב ומייסד זה. חיפושיי בספרים שעניינם הקמת השכונות בירושלים לא הביאו דבר. צריך אפוא לנסות ולמצוא את החלטת מועצת העיר מאוגוסט 1954...
האם מישהו מהקוראים חובבי ירושלים וחוקרי ארץ ישראל יכול לזהות את הרב הדגול אפרים אורבוך?
(תודה למוישי)
בעלי התוספות
פלא על גבי פלא, ותעלומה על גבי תעלומה. מתברר כי גם שנת הפטירה תש"ח מוטלת בספק....
מוישי שלח לי צילום מכתב העת התורני 'תבונה', שנדפס בירושלים באלול תש"ו (1946), ובו מופיע מאמרו של פלוני ושמו הרב יהודה אריה הכהן.
והיכן גר הכותב (אחיו של הרב הכהן הנזכר) אם לא בשכונת בית ישראל, ברחוב אפרים אורבך?
אופס. הנה עוד מודעה שנדפסה בעיתון 'נרות שבת' (קונטרס יב, פרשת ראה, מנחם אב תש"ג, עמ' צו) והיא מחזירה אותנו לקיומו של רחוב אפרים אורבך בשכונת בית ישראל כבר בשנת 1943:
ד"ר דותן גורן מצא את אפרים אוירבך משכונת בית ישראל בעיתון דואר היום, מיום 12 בינואר 1920. מתברר שהרב הדגול עסק בייצור נקניקים ובשר מעושן...
מידיעה אחרת נראה כי שמו המלא היה אפרים אוירבאך
זקש (נכתב גם זק"ש או זקס). הוא היה בעל
נכסי נדל"ן ונפטר בשנת 1931 או בסמוך:
|
דואר היום, 9 בפברואר 1931, עמ' 4 |
זאת ועוד,
בספרו של יהושע בן-אריה ירושלים היהודית
החדשה בתקופת המנדט, ג, עמ' 1320 והע' 893, צויין כי ברחוב לייב דיין 11 פינת אורבוך
החלקות 103-102 נרשמו על שם יורשי אפרים זקס
ובמפקד מופיע כי שם בעל הבית הוא ממשפחת זק"ש. המסקנה היא די ברורה: הוא התגורר
ברחוב שנקרא לימים על שמו.
לאחרונה יצא לאור ספר, שהייתי שותף לעריכתו, שעוסק בשכונת 'בית ישראל': יומנו של מוכתר בירושלים: קורות שכונת בית ישראל וסביבתה
בכתביו של ר' משה יקותיאל אלפרט (תרצ"ח-תשי"ב,
1952-1938). גם המוכתר אלפרט מזכיר ביומנו את שם הרחוב
אורבוך.