מהרי טירול ועד הקומסומול: מסע מן הכורסא בעקבות המנון 'בני עקיבא'

חנוכת סניף בני עקיבא בצפת, תשל"ז (בִּמְשׁוֹךְ היוֹבל: חמישים שנות תנועת בני עקיבא בישראל, תשמ"ז, עמ' 394)

מאת דוד אסף וצבי (גרימי) גלעד

א. המנון בני עקיבא: 'יד אחים לכם שלוחה'

איננו יודעים אם לכל תנועת נוער יש המנון, אבל לתנועת הנוער הדתי-לאומי 'בני עקיבא' יש ויש.

להמנון הזה קוראים 'יד אחים', וכל מי שהתחנך בתנועה זו – גם אם רחקה דרכו מדרכם – עדיין יודע לשיר אותו בעל-פה, בדום מתוח ובלב נרגש.

הנה כאן מקהלת 'היובל', בניהולו המוסיקלי ובניצוחו של נתן שחר, שרה את ההמנון יחד עם הקהל בפתיחה החגיגית של הוועידה הי"ח של התנועה, שהתכנסה בירושלים בשנת 1979, במלאות חמישים שנה לייסוד התנועה. במקהלה דאז שרו חניכים מסניפי בני עקיבא בבני-ברק ובחיפה, בנים ובנות יחדיו, באין פוצה פה ומצפצף:

את מילות השיר כתב הרב משה צבי נריה (1995-1913), שהיה אז מדריך בסניף בני עקיבא בירושלים. לימים ייסד נריה את ישיבת בני עקיבא הראשונה בכפר הרא"ה שבעמק חפר, היה חבר כנסת (מפד"ל) והפך דמות אב עבור מה שמכונה 'דור הכיפות הסרוגות'.

הרב נריה (מימין) והרב אברהם צוקרמן על רקע ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה (מקור ראשון)

את מילות השיר כתב נריה, ככל הידוע, בכנס מדריכים שנערך בכפר סבא בחול המועד סוכות תרצ"ב (1931), אף כי יש הגורסים שהיה זה שנה אחר כך, בסוכות תרצ"ג (1932). 

וכך מסופר ב'ספר בני עקיבא' (בעריכת יצחק לב, תל אביב תשי"ח, עמ' 23-22):

כפי שכל חניך בני עקיבא יוכל לגלות בקלות, המילים המקוריות אכן היו שונות משהו. 'הנוער בשרון' הפך ל'הנוער החביב'; ו'בואו בהמון' השתנה ל'חנו מסביב'. אם מי מן הקוראים מכיר את הנוסח המקורי כולו, נשמח לפרסמו.

ואלה המילים ששונו 'בהמשך הזמן' ומקובלות עד היום:

את הלחן היפה של 'יד אחים' חיבר איש הרבה פחות מוכר – מיכאל (מֵכְל) פרלמן.

פרלמן, שנולד בהמבורג שבגרמניה, עלה לארץ ישראל ב-1939 והצטרף להכשרת רודגס (ליד פתח תקוה), שיוצאיה (ובהם הוריי, רחל ומשה קְרוֹנֶה – ד"א) הקימו את קבוצת יבנה. בין שאר תפקידיו בקיבוץ – מקום בו חי מכאן ואילך עד מותו – היה פרלמן גם מורה למוסיקה, וכן שלח ידו גם בהלחנה (באתר 'זמרשת' השתמר לחנו לשיר 'הזורעים בדמעה'). תחום אחר שפרלמן עסק בו, ואותו למד ולימד במסירות ובמומחיות, היה טעמי המקרא. הוא פרסם מערכי לימוד והוראה של הטעמים, קלטות לקריאת פרשת השבוע ועוד.

מיכאל פרלמן (1992-1917)

אולם הלחן של פרלמן חובר רק בשנת 1953, כעשרים שנה לאחר שהרב נריה חיבר את 'יד אחים', ועד אז הוא הושר במנגינה אחרת לגמרי, שכמעט ונשכחה לחלוטין והיא זכורה רק לבני שבעים ומעלה. 

מה הייתה מנגינה זו? 

ידידנו אורי יעקובוביץ' שוחח בשנת 1992 עם אחיו הבכור של נריה, יוסף חיים מנקין (נפטר ב-2003), בביתו בכפר הרא"ה. מנקין העיד, כי אחיו כתב את השיר בשנת 1931 או 1932 על פי מנגינה סובייטית ידועה, ואף שר למכשיר ההקלטה את השורות הראשונות של השיר ברוסית. לקולו של מנקין צירפנו גם הקלטה של שניים מוותיקי בני עקיבא – יונה כהן (לימים עיתונאי) ואליצור בן-גור – כשהם שרים את הבית הראשון של 'יד אחים' על פי המנגינה הישנה.

ובכן, המנגינה שעל פיה חיבר נריה את מילותיו, הייתה רוסית – שיר קומוניסטי לעילא ולעילא ושמו 'מוֹלוֹדוֹיָה גְּוַורְדִיָה' (הגוורדיה הצעירה). נריה נולד אמנם בלודז' שבפולין הקונגרסאית בראשית שנת 1913, אך גדל ולמד במינסק ובשקלוב שבברית המועצות, ושם, כנראה, נחשף לשיר, שאותו הביא עמו עת עלה לארץ ישראל בשנת 1930. נריה (אז מנקין) לא ידע מן הסתם כי מקורה של המנגינה אינו רוסי אלא אוסטרי-גרמני, אך לכך נגיע בהמשך.

ביזמתו של גרימי גלעד [ז"ל] מקיבוץ עין גדי, הדואג לביצוע והקלטה של השירים הרוסיים בעברית שלא נשתמרו מהם הקלטות, הנה 'יד אחים' המלא והמקורי בפיהם של רעיה פירסט ודורי גלבוע (ויימחלו לנו חרד"לי בני עקיבא, בני הדור החדש, המסתייגים משירה מעורבת של גברים ונשים):

כפי שקרה ל'שיר הפלמ"ח', שמלכתחילה חיברוֹ זרובבל גלעד על פי מנגינת שיר פרטיזנים רוסי, עד שקם דוד זהבי והלחין מנגינה מקורית (לפרשה זו הוקדשה רשימה מיוחדת כאן) – כך קרה גם בהמנון בני עקיבא. לאחר שנים רבות בהן הושר 'יד אחים' במנגינה 'זרה', הלחין מיכאל פרלמן מנגינה חדשה ומקורית והיא זו המושרת עד היום הזה בסניפי בני עקיבא, במִפקדים, ב'שבתות ארגון' וברגעי נוסטלגיה.

ב. הגלגול הרוסי: 'הגוורדיה הצעירה'

'הכינו את דור העתיד של הקומסומול הלניניסטי', כרזה משנת 1933 (Communism and Bolshevism)

המנגינה שהכיר נריה בנעוריו בברית המועצות, ולאורה כתב את 'יד אחים', הייתה של שיר שתורגם מגרמנית לרוסית בשנת 1922 על ידי משורר, פזמונאי ועיתונאי סובייטי ושמו אלכסנדר איליץ' בזימנסקי (Alexander Ilich Bezymensky). בזימנסקי קרא לשירו בשם Молодая Гвардия (ובתעתיק: molodaya gvardiya; הגוורדיה הצעירה), והוא זכה לפופולריות רבה, עד שספק אם היה צעיר בברית המועצות שלא הכירוֹ. 

אלכסנדר איליץ' בזימנסקי (1973-1898)

בזימנסקי, שנולד בז'יטומיר שבוולין, היה קומוניסט מושבע ופעיל פוליטי נלהב, שעיקר פרסומו היה בשנות העשרים והשלושים – אז פרסם שירים ופזמונים מהפכניים שזכו להצלחה רבה וגם היה מעורב בעסקנות ספרותית. רבים משיריו הוקדשו לתנועת הנוער הקומוניסטי – הקומסומול, ו'הגוורדיה הצעירה' הוא המוכר שבהם, שכן הפך להמנון הבלתי רשמי של תנועה זו.

ה'קומסומול' נוסד באוקטובר 1918, שנה לאחר המהפכה, כארגון נוער קומוניסטי כלל ארצי, שנועד לצעירים מגיל 28-14. באמצעות תנועה זו ופעילותה הוחדרו ערכי הקומוניזם לבני הנוער. אכן, זה היה המאגר ממנו צמחו עסקני המפלגה בשנים הבאות והפעילים הבולטים של התנועה נהנו, מטבע הדברים, גם מזכויות יתר, מקידום במפלגה והעדפה בשוק העבודה. בשיא כוחו של הקומסומול, בשנות השבעים, היו חברים בו עשרות מיליוני רוסים.

אלה המילים ברוסית:

והנה 'מקהלת הילדים הגדולה' ממוסקבה שרה בעוז את שיר הגוורדיה הצעירה (הקלטה מ-1986):

 

'יחי הקומסומול הלניניסטי על מיליוני חבריו', כרזה משנת 1932 (Communism and Bolshevism)

ג. המקור הטירולי: 'למנטובה בכבלים'

כמו ב'חד גדיא' כך גם כאן – הרב נריה היהודי הדתי לקח מבזימנסקי האתיאיסט הסובייטי, אבל גם בזימנסקי לקח את שירו ממקום אחר לגמרי.

זה היה שיר גרמני ידוע מאוד ושמו: Zu Mantua in Banden (למנטובה בכבלים), או Andreas-Hofer-Lied (השיר על אנדריאס הופר). שיר זה מוכר היום גם בשם Die Tiroler Landeshymne (ההמנון הטירולי). מילותיו של השיר הזה חוברו בשנת 1831 על ידי יוליוס מוֹזֶן (Julius Mosen), סופר ומשורר גרמני ממוצא יהודי (שם משפחתו המקורי היה מוזס).

המשורר יוליוס מוֹזֶן (1867-1803)

את המנגינה הלחין, כנראה בשנת 1844, המוסיקאי האוסטרי לאופולד קנבלסברגר (Leopold Knebelsberger), אולי על בסיס מנגינות טירוליות עממיות.

המלחין ליאופולד קנבלסברגר (1869-1814) 

הנה השיר:

וזה סיפור המעשה שמאחורי השיר.

בשנת 1805 נכבש חבל טירול על ידי הצבא הצרפתי בהנהגתו של נפוליון. טירול הוענקה לבן-בריתו של נפוליון, דוכס בווריה, שסיפח את טירול לממלכתו. באפריל 1809 נפתחה באינסברוּק (Innsbruck), בירת טירול, התקוממות עממית, בהנהגתו של בעל פונדק ופטריוט בשם אנדריאס הופר (Andreas Hofer). ב-1810, לאחר כמה הצלחות, הוכנעו הטירולים המורדים ואינסברוק נכבשה מחדש. בעקבות הלשנה של אחד משכניו נתפס הופר בידי חיילים איטלקים. על פי הוראה אישית של נפוליון הוא הובא כבול למנטובה ושם נשפט. ב-20 בפברואר 1810 הוצא הופר להורג מול כיתת יורים. הוא הפך גיבור לאומי וזכרו מונצח בערי טירול עד היום.

אנדריאס הופר, ציור מהמאה ה-19 (ויקיפדיה)

השיר התקבל ב-1948 כהמנון הלאומי הרשמי של חבל טירול האוסטרי, וכן הוא משמש עד היום המנונם הבלתי רשמי של דוברי הגרמנית בטירול האיטלקית. את מילות השיר בגרמנית, ותרגומן המילולי לאנגלית אפשר למצוא כאן.

ד. הגלגול הגרמני: 'אל מול השחר העולה'

אבל אלכסנדר בזימנסקי לא תרגם את שיר 'הגוורדיה הצעירה' שלו משירו של יוליוס מוזן – הייתה עוד תחנה בדרך!

בשנת 1907 כתב המורה והפעיל הקומוניסטי הגרמני היינריך איילדרמן (Heinrich Eildermann) מילים אחרות לגמרי לאותה מנגינה טירולית.

היינריך איילדרמן (1955-1879)

 השיר, שנקרא תחילה Lied der Jugend (שיר הנוער), ידוע בשם Dem Morgenrot entgegen (אל מול השחר העולה), ובזימנסקי תרגם אותו לרוסית, כמעט באופן מילולי, והפכוֹ לשיר הגוורדיה הצעירה. 

הנה הביצוע בגרמנית:

ואלה המילים בגרמנית:

Dem Morgenrot entgegen - Die Junge Garde

נסכם שוב את המהלך, שברשימה זו עשינו אותו מהסוף להתחלה:

1. בראשית היה שיר החירות הטירולי 'בכבלים למנטובה', שאותו חיבר יוליוס מוזן (1831) והלחין ליאופולד קנבלסברגר (1844).

2. אחר כך חיבר היינריך אילדרמן למנגינה זו מילים חדשות בגרמנית – 'אל מול השחר העולה' (1907). מכל הגלגולים שאחריהם עקבנו, זו הגרסה היחידה שלא הפכה המנון.

3. השיר 'אל מול השחר העולה' תורגם מילולית לרוסית על ידי אלכסנדר בזימנסקי ונקרא 'שיר הגוורדיה הצעירה' (1922).

4. משה צבי נריה, שהכיר כנראה את הגרסה הרוסית, חיבר על פיה את המנון בני עקיבא, 'יד אחים' (1933).

מתברר אפוא שהמנגינה, שחיבר קנבלסברגר באמצע המאה ה-19, הצליחה לשרת היטב המנונים שהתקבלו בשלוש ארצות שונות, בנסיבות היסטוריות שונות לחלוטין ובאופן בלתי תלוי: המנון טירול החופשית, המנון הקומסומול בברית המועצות והמנון בני עקיבא בארץ ישראל.

ה. תרגומים עבריים נוספים לשיר 'הגוורדיה הצעירה'

נחזור לשיר 'הגוורדיה הצעירה' הסובייטי. מתברר שהרב נריה לא היה היחיד שהכירו וחיבר לאורו גרסה עברית. נוסף על הגרסה הדתית-לאומית יש בידינו שתי גרסאות עבריות אחרות, מעניינות לא פחות. 

1. 'לקראת זריחת שִׁמְשֵׁנוּ': הגרסה הציונית

גרסה לא ידועה נמצאת בספרו האוטוביוגרפי של ד"ר ישראל גוטין, כּוּר עוני: רשימות, דמויות, זכרונות, הוצאת עקד, 1979, עמ' 199-198 (ותודה לחברנו יהושע מונדשיין, שהביא לידיעתנו מקור זה).

גוטין (1986-1903), שנולד בביחוב-חדש שברוסיה וקיבל חינוך תורני בישיבת חב"ד בליובאוויץ, עבר בשנות העשרים לעיר רוסטוב שעל נהר הדון, שם למד רפואה והוסמך כנוירולוג. לאחר שנים שבהן היה 'סירובניק' הצליח גוטין לעלות לארץ ב-1971. הוא מת בתאונת דרכים בשנת 1986.

ישראל גוטין (ההסתדרות הרפואית בישראל)

ברוסטוב היה גוטין חבר בתנועת 'החלוץ' הציונית, שפעילותה הייתה בלתי חוקית ואנשיה היו נתונים למעקב משטרתי. לקראת הפגנת אחד במאי של 1926 – כך סיפר גוטין בזיכרונותיו – החליטו פעילי 'החלוץ' לנצל את העובדה שבהפגנות אלה מושמע גם השיר 'הגוורדיה הצעירה'. הם חיברו מילים עבריות, טעונות ברמזים ציוניים, ושרו אותן יחד עם ההמון. ברור שאיש מלבדם לא ידע זאת...

אין מדובר בתרגום אלא בגרסה עצמאית לחלוטין, ולדברי גוטין, הוא זה שחיבר אותה:

'חבורת ההקלטות של הפורום הרוסי', שמקום מושבה במושב חרות (אצל דורי גלבוע), הקליטה את שירו של גוטין בביצוע בכורה עולמי. שרים: רעיה פירסט ונעמן דג, מלווים: דרור סנדלון, יוסי כפרי, בני יהושפט ונתן געש.

בסרטון הבא מצולמת הפגנת המונים בברית המועצות כשהצועדים שרים את 'הגוורדיה הצעירה'. אמנם, השיר הודבק, ככל הנראה, בעריכת הסרטון, אבל בכל זאת ברור שלהפגנה כזו קל מאוד להגניב גם שירים ציוניים, ואף אחד לא ישמע...

2. 'לגיון צעיר': הגרסה הקומוניסטית

שיר הגוורדיה הצעירה זכה, כמתבקש, גם ללבוּש עברי-קומוניסטי למהדרין, שאין בין מילותיו לבין המילים המקוריות ולא כלום, פרט לתרגום 'הגוורדיה הצעירה' ל'לגיון צעיר'.

זהותו של מחבר השיר אינה ידועה וגם לא זמן חיבורו, אך מהעובדה שהוא נכלל בתוך שירון שעל שערו נרשם 'ברית הנוער הקומוניסטי' (ולא 'ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי'; בנק"י), ומרמזים אחרים שיש בשירון אפשר לשער שהוא נדפס באמצע שנות הארבעים, ועל כל פנים לפני 1948. חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי אישרה לנו, כי צעירי בנק"י אכן שרו את 'לגיון צעיר' בשנות החמישים.

'משירי קומסומול', חסרים מקום ושנת דפוס (אוסף מאיר נוי)

הנה מילות השיר כפי שנרשמו בשירון זה (עמ' 8):

וכאן ביצוע מחודש של השיר 'לגיון צעיר', שהוקלט ביוני 2013 ביזמתו של גרימי. שר דורי גלבוע, בליווי דרור סנדלון (אקורדיון), יוסי כפרי (גיטרה) ובני יהושפט (מנדולינה).

תודה ליוחנן בן-יעקב, תמר גוז'נסקי, אורי יעקובוביץ' ויהושע מונדשיין [ז"ל].


בעלי התוספות

1. די יונגע גוואַרדיע

יצחק ניבורסקי מפריז כתב לי, כי גם לנוער של ה'בונד' בפולין (יוגנט-בונד צוקונפט), היה המנון מתורגם מאותו המקור. שם המתרגם אינו ידוע, אבל שרו אותו בדיוק באותו הלחן. הנה המילים ביידיש מתוך השירון מיר זינגען (אנו שרים), שנדפס בפריז ב-1948, עמ' 15-14:

2. עוד על 'יד אחים'

המוסיקולוג ד"ר נתן שחר [ז"ל] כתב לי:

סיפור ההימנון של בני עקיבא מתחיל נכון אך המשכו לא מדויק, כיוון שאת המסע לרוסיה עשה ההימנון לבד, ללא הרב מנקין הלא הוא הרב נריה. מכיוון שזה נושא אותו חקרתי, אני מביא לך קטע מספרי 'שירת הנוער שיר עתידנו' הנמצא עכשיו בשלבי הפקה.

בחג 'שמחת בית השואבה' שנחוג לראשונה בחול המועד סוכות תרצ"ב (1931), בכינוס שנערך בסניף כפר סבא שהוקם באותה השנה, חיבר הרב נריה את השיר 'יד אחים' והקדישו לנוער 'בני עקיבא' בשרון. את מילות השיר התאים הרב ללחן שמקורו בשיר עם גרמני שהכיר. כך חוברו והושרו מילות השיר בתחילה:

              יד אחים לכם שלוחה הנוער בשרון

              אל דגלנו כולכם בואו בהמון......

לאחר כשנתיים שינה מאן דהוא את  ההתחלה (יש אומרים שהיה זה הרב נריה עצמו), ובמקום 'הנוער בשרון' החלו לשיר 'הנוער החביב', ובמקום 'אל דגלנו כולכם בואו בהמון' החלו לשיר 'על דגלנו כולכם חנו מסביב'. שינויים אלה הפכו את השיר משיר אזורי המיועד לשרון בלבד להמנון התנועה שתמלילו מושר גם היום.

בראשית שנות החמישים, בעקבות פניות של חברים, חשבו בהנהלה הארצית של בני עקיבא, שאין זה יאה להמנון התנועה שיושר בלחן שיר גרמני. בעקבות החלטה זו נשלחה פניה למוסיקאים דתיים שונים, כדי שילחינו מחדש את תמליל המנון התנועה 'יד אחים'. למזכירות התנועה הוגשו אז 7 הצעות-לחן להמנון. בין מחברי הלחנים נימנו גם המורה למוסיקה מיכאל דוד לוי, מיכאל פרלמן מקבוצת יבנה שכולם קראו לו אז 'מִיכְל', המוסיקאי והמחנך חיים קירש ואחרים [בהם אביגדור הרצוג, לימים ממקימי ארכיון הצליל (הפונותיקה) בספרייה הלאומית - ד"א].

המוסיקאי והחזן בנימין גליקמן, ששימש באותה עת כ'קומונר לעניני מוסיקה', בסניף בני עקיבא בירושלים והקים את מקהלת בני עקיבא הראשונה בירושלים, מספר על כך: 

פנו אלי שאכין עם  'הקולית' (כך קראו אז לחבורת זמר, נ"ש) את שבעת הלחנים החדשים לצורך השמעה חד פעמית. לשם כך בחרתי קבוצה קטנה של בנים ובנות מתוך מקהלת 'בני עקיבא' של סניף ירושלים, לימדתי אותם את כל 7 המנגינות שסומנו במספרים כדי לשמור על אנונימיות המלחינים, וכך הופענו לפני חבר השופטים שישב בבית הפועל המזרחי בירושלים. הלחן שבחר חבר השופטים, בראשות המוסיקאי יוסף רמב"ם, היה לחנו של מיכאל פרלמן מקבוצת יבנה וזה הלחן המושר גם היום.

באשר ל'גוורדיה הצעירה', נכון שהשיר הגרמני מושמע שם אך הסרט הופק בשנת 1947, ולארץ הגיע רק בשנת 1949. ומעניין, שכמה אנשים חשבו שמחוז טירול אימץ שיר רוסי. הרב נריה הכיר את הנוסח הגרמני המקורי לפני עלותו לארץ ואת הרוסי הוא בכלל לא הכיר.

שאל העורך:

אם כדברי ד"ר שחר, נריה לא הכיר את הנוסח הרוסי אלא רק את הגרמני, כיצד זה ידע אחיו לזמר ברוסית את השורות הראשונות של 'הגווארדיה הצעירה'?