אפשר להניח שרוב קוראי הבלוג מעולם לא שמעו על שבועון הילדים הכלל-חרדי והעל-מפלגתי 'מרוה לצמא'. שבועון זה נוסד בשנת 1975 והוא מיועד, על פי הגדרתו בעמוד השער, 'לבית היהודי' (ואין הכוונה למפלגת 'הבית היהודי'), או 'שבועון לעניני חינוך והשקפה' (בחרדית: 'הַשְׁקוֹפֶה'). אין זה דבר מובן מאליו, שעיתון רואה אור כבר שלושים ותשע שנים! ואכן, שבועון זה נחשב פופולרי ואהוד, והוא נשלח למינויים ומופץ בעותקים רבים בכל הריכוזים החרדיים.
המערכת יושבת לבטח בקרית צאנז בנתניה, והעורך הוא ישראל פולק, שבעצמו נמנה על חסידי צאנז. פולק מקדים לכל גיליון מעין מאמר מערכת מנוקד, מה שמבטיח שגם קוראים צעירים יקראו את הגיגיו ודברי חכמתו.
התפיסה המגדרית של העיתון מנוסחת כבר בהגדרת קהל היעד: יש 'ראש המשפחה' ויש 'עקרת הבית'.
בגיליון שראה אור בשבוע שעבר, בכ"ה בטבת תשע"ה (16 בינואר), מאמר המערכת של פולק ('בפתח הגליון') התייחס ברמיזה לשאלה אקטואלית, שלאחרונה הוצפה שוב ברחוב החרדי. הכוונה היא לדרישתן של נשים חרדיות 'מודרניות', שמפלגות חרדיות (אגודת ישראל, דגל התורה, ש"ס) תשלבנה גם נשים בנציגות לכנסת ותתייחסנה אליהן לא רק כבוחרות אלא גם כנבחרות.
דרישה זו נתפסת, כמובן, נועזת, שלא לומר 'מחוצפת', ומנהיגי הציבור החרדי ועסקניו דוחים אותה על הסף ומציגים אותה כעומדת בניגוד לדעת התורה וההלכה ולדעת 'גדולי ישראל'. זכותם.
להערכתי, בסופו של דבר לא תהיה גם לחרדים בררה אחרת אלא לשלב נשים ברשימה לכנסת (וש"ס מן הסתם תהיה הראשונה לעשות כן), אבל זה כנראה ייקח עוד קצת זמן. הרי אם הדבר היה תלוי רק בהנהגה החרדית הרבנית, לנשים אפילו לא הייתה זכות להצביע לכנסת (כך סבר אפילו הרב אי"ה קוק, ומי שהתיר היה הרב הספרדי בן-ציון עוזיאל).
מכל מקום, הנושא עומד על סדר היום, ועורך 'מרוה לצמא' לא יכול היה להתאפק והחליט להסביר לקוראיו הצעירים מהי ה'השקפה' הנכונה על ההבדלים בין גבר לאשה. זו זכותו כמובן, אבל הוא עושה זאת 'בלי חשבון' ובבוטות חריגה ומעליבה.
אמנם, בהטפתו משולבים פסוקים מן התנ"ך, מן המדרש ומדברי חסידים, אך אלה הם רק ציצים ופרחים שנועדו לבסס את המסקנה שסומנה מראש: הגבר הוא 'הנהג המיומן בכביש המהיר של החיים', ויש לכבדו ולאפשר לו להתנהל באין מפריע; האשה לעומתו – במשל הטפשי של האוטובוס – היא רק 'המלווה', שאינה רוצה עוד לשבת בירכתי האוטובוס ולהסתפק בתפקיד שנועד לה להשגיח על הזאטוטים. בחזונו של פולק, אין לאישה מה להתלונן שכן היא מקבלת אוטונומיה מלאה בממלכה הפרטית שלה... במטבח.
קשה לקרוא את גיבוב השטויות האלה ולחשוב שעולם ערכים חשוך זה מונחל לקהל קוראים צעיר. במיוחד מרתיחה את הדם פסקה המדמה נשים המבקשות שוויון זכויות ('שוויון מדומה', כמובן!) ורוצות 'להביע דעתן ברמה', או אפילו, חס ושלום, 'לנהל קרירה מחוץ לבית', ללא פחות ממפלצות, ההורסות את המשפחה ומדרדרות אותה לתהום.
הנה חלקים מן המאמר שנפרש על פני ארבעה עמודים. קראו בעצמכם ואולי תשתכנעו.
לאחרונה נפתח דף פייסבוק של אותן נשים אמיצות, והוא נקרא 'לא נבחרות לא בוחרות'. היכנסו לשם ועשו להן 'לייק'!
עצוב. המצחיק הוא שרוב כתבי העיתון, המזכירות, המאיירים וכו' הן נשים.
השבמחקהסגנון ממש מזכיר את עיתוני הילדים של פעם.
השבמחקבדר"כ אני רווה עונג מהפוסטים לך,
השבמחקבנושא הזה לא.
אין לי זמן לקרוא את כל המאמר, ואכן גיבובי שטויות ודוגמאות על חלוקה ברורה בין תפקידי הגבר והאשה תמיד מעצבנים אותי או מצחיקים אותי,
אבל עניין הנציגות הנשית במפלגות חרדיות היא עניין רציני מאד והוא לא דוגמא מטופשת ממאמרי השקפה.
כנציגת המגזר החרדי אני רוצה לציין שרוב מוחץ מנשותיו מגנות את אותן "פורצות דרך" ואיננו מזדהות איתן כלל, אנחנו לעומתן לא חיות תקשורת, לא מחפשות שררה ופרסום ולכן לא שמע קולנו שאומר שאיננו רוצות אותן כפטרונות, ואיננו רוצות נציגות נשית במפלגה חרדית. עד היום נציגי בכנסת נלחמו למעני ולא הרגשתי מקופחת על ידם, בעיני זה פסול שאשה וגבר חרדי יתחרו זה בזה וידסקסו זה עם זה וירקמו זה עם זה דילים פוליטים. מה שנכפה על נציגנו בכנסת, אין להם ברירה, אבל במפלגה שמייצגת אאותי אני לא רוצה לראות רמיסה של עקרון הצניעות. (אני לא אבחר לעולם במפלגה שתהיה בה נציגות נשית)
אבל בעיקר טענתנו שאנו הנשים לא מרגישות מקופחות כלל על ידי נציגנו ועל מה שהיה חשוב לנו הם נלחמו כאריות, ואם רחל אינדורסקי ורחל איבנבויים הדוחות רוצות להיות חברות כנסת בבקשה, אבל שלא תעשנה את זה תוך מצג שווא כביכול הן לפה לנשים חרדיות רמוסות.
ב"ה
מחקאני ממליצה בכל חום לצלצל למערכת ההזוייה הזו (ואני שומרת מצוות!!) בטלפון שלהם-098899999 לבקש את העורך המטומטם ולומר לו את דעתכן עליו ועל הדברים החשוכים שמתאימים יותר לטרום ימי הבינים
א. מי בחר בך להיות נציגת המגזר החרדי
מחקב. את בדיוק בדעתו של מחבר המאמר רק שאולי במילים יותר יפות אצלך הגבר הוא הנהג
ג. גם שפתך גסה ומעליבה. מה זה הנשים "הדוחות"
התגובה של " נציגת המגזר החרדי" המתהדרת באנונימיותה, היא מופע אופייני של תסמונת האשה נמוכה - גם מכים אותה ומדירים אותה מהמרחב הציבורי, והיא גם מוצאת לכך כל מיני הצדקות משונות
השבמחקלא אינני תוצר של תסמונת "האשה המוכה" (ולא הנמוכה כפי שכתבת)
מחקאני פשוט מסרבת להיגרר אחרי פרובוקציות, ומסרבת לקנות את הקילשאה כביכול רק לובשת חצאית היא המענה לבעיותיה של האשה. בינתיים, הוכיחו נציגי לובשי המכנסיים שהם נלחמו למען האינטרסים שלי. למרות שטיפת המוח הפמניסטית שאני אמורה להתחבר ולהזדהות עם כל לובשת חצאית, אני מסרבת לקנות תלוקש הזה, ומשונה מאד, אני מתחברת לאנשים על סמך השקפות, אידיאלים, וקבלות בשטח. ולכן, מה לעשות, אני ורוב חברותי מבכרות את משה גפני ויעקב ליצמן על פני רחלי איבניבויים ואסתי אינדורסקי.
וכן, עוד משהו משונה: צניעות היא ערך חשוב בעיננו, ולא נתמוך במפלגה שיהיו בה יחסי עבודה הדוקים בין נשים וגברים. ככה זה היהודים תמיד היו משונים.
מי שמחפשת דווקא חצאית להצביע לה, יש לה מספיק מבחר במפלגות אחרות. לא צריך להידחף בכח למפלגה שקהל הבוחרות הטבעי שלה, לא מעוניין ביצוג "נשי" בה.
ורק לתשומת לב לכל אלו שחושבות שהגאולה טמונה ב"ייצוג נשי" ב2011 הוכח במחקרה של ד"ר רונית קרק מאונברסיטת בר אילן שאישה לאישה זאב, הוכח שנשים שהגיעו לעמדות מפתח בחברות כלכליות, הן לא עוזרות לנשים אחרות להתקדם...
האם הצניעות היא רק עבור נשים? כי את ודאי יודעת שלובשי המכנסיים להם את מצביעה מסתודדים עם חברות כנסת, עוזרות פרלמנטריות ושות' מתוקף תפקידם. מדוע שלא תימנעי מהצבעה כדי לא לתת יד להפרת הצניעות? זו אינה שאלה רטורית, זו שאלה רצינית.
מחקאני לא חושבת שאת צריכה להזדהות עם כל לובשת חצאית, אני חושבת שאת יכולה ודאי להזדהות בחלק מהדברים - וודאי שאם את מתחברת על סמך השקפות ואידאלים - גם עם לובשת מכנסיים. את מצביעה למפלגות החרדיות כדי שאלו ייצגו אותך. חברותייך למגזר (או זאבותייך אם נסתמך על המחקר השטותי שבחרת לציין) אינן חשות מיוצגות. הן חשות מודרות. הן חשות שהבעיות שלהן כנשים חרדיות אינן נענות. הן חשות שהצרכים שלהן אינם מבוטאים. מדוע את בוחרת לקרוא להן "דוחות"?
חבל שלא קראת את הכתבה המצוטטת, כי לפיה את בכלל לא אמורה להגיב כאן, את הלב של הבית ולא השכל שלו. חבל שאת מתקיפה את הנשים במקום את רפי השכל שפרסמו את הכתבה.
ופעם הבאה שאת יוצאת נגד שטיפת המוח הפמיניסטית, אל תצטטי מחקר של אישה שהיא ד"ר - היא לא היתה יכולה להיות ד"ר אילולא היתה עוברת שטיפת מוח פמיניסטית או נהנית מהפירות של פמיניסטיות שטופות מוח שנאבקו על זכותן ללמוד באוניברסיטה.
אז אני ורוב חברותי החרדיות לא מרגישות "שרוב הבעיות שלנו כנשים חרדיות לא נענות".
מחקאנחנו מרגישות שהבעיות שלנו טופלו היטב,
אנו מרגישות שהמעטות שדורשות לכפות את עצמן עלינו הן תאוות כח, פירסום, תאוות קריירה ועמדות בכירות וזה מה שמניע אותן.
אני וכל קהילת חברותי לא מעוניינות בהן כמייצגות אותנו
אם תימנעי מהן את הזכות לייצג את הקהילה שלהן או אפילו את עצמן אם רואות בכך צורך, רק בגלל שאת מרגישה מיוצגת. זו הסתכלות כל כך מתנשאת וחד-מימדית על החיים (אם לי אין בעיה, אז לאף אחד אין, ומי שתגיד אחרת דוחה)
מחקורק לידיעתך, חברי הכנסת החרדים אכן עובדים צמוד עם נשים - מזכירות, למשל, ועוד כהנה וכהנה. רק שנשים אלה כפופות להם ולא שוות להם ולכן ענייני צניעות יותר בעייתיים שם. זו צביעות לומר שהם לא מוכנים נשים בקרבתן כשהאמת היא שהם לא מוכנים שנשים יקבלו שוויון
מחקחיפשתי את הדיר בכתבה כדי לכנוס אליו את הכבשים (גם אותן חיפשתי), אך ללא הועיל (גם הכבשים נחבאו ממני). האם ייתכן שהכוונה במלה "כנסו" היתה ל"היכנסו"?
השבמחקהטעות תוקנה והכבשים נפוצו לכל עבר. תודה.
מחקשמח לראות שלא נס ליחו של ישראל... כפי שנכתב כאן בתגובות, רוב עובדי / ספקי השבועון הזה הן נשים, אבל הן חרדיות, הן רגילות לזה. זה לא מצחיק, זה אבסורד.
השבמחקולאנונימית - אני לא יודע מה את מרגישה, אבל אין אף חבר כנסת חרדי שדואג לך, כאישה חרדית. אף אחד מחברי הכנסת לא דאג מעולם לנשים החרדיות. הם עזרו להרבה אנשים, אני יודע את זה, אני אישית מכיר עשרות שנעזרו בהם. אבל כל פעם שנושא הנשים החרדיות עולה, כל הח"כים החרדיים, ללא יוצא מן הכלל, מתעלמים ומתחמקים מלטפל או אפילו להגיב.
את זה אני יודע כי אני עוקב אחרי מה שהם עושים. וגם את יכולה, היכנסי לאתר כנסת פתוחה, תעקבי אחרי הח"כים החרדיים, תבדקי באילו ועדות הם השתתפו, מה הם אמרו ואיך הם הצביעו. את יכולה גם לשלוח להם שאלה ספציפית דרך אדוני השר. ויש עוד כל כך הרבה דברים שאת יכולה לעשות כדי לדעת האם ההרגשה ש"הבעיות שלנו טופלו היטב" מבוססת מציאות או חינוך של בית יעקב.
רק אני תוהה על "הנזק הרוחני" שמתרחש עם כניסת הבעל למטבח? מה לעזאזל הוא יעשה שם שישפיע על מצבם הרוחני של בני הבית..
השבמחקהוי הפטרנות החילונית היודעת מה טוב ונכון לנשות הציבור החרדי..
השבמחקאימי חרדית (מורה בכירה באולפן) שלוש אחיותי חרדיות (מנהלת מחלקת השקעות בסניף בנק ,בעלת חנות בגדים וגננת) ואשתי הגרפיקאית מתנגדות לאותן נשים "פורצות דרך".
אותן נשים לא מייצגות פרומיל מהציבור החרדי והתמיכה בהן באה בעיקר מארגוני הנשים ויעל דן שהופכת את תוכניתה בגל"צ לפרופגנדה סוביטית כנגד המקובל והנהוג בציבור החרדי.
מי קבע שלהיות חכי"ת זה שיא הכבוד ? בהלכה היהודית אישה לא יכולה לשמש כחכי"ת
איפא בדיוק זה כתוב?
מחקנכון כנכון היום - להיות ח"כ ו/או חכ"ית בכנסת ישראל איננו כבוד בהתחשב בכמות האפסים הממלאים את המליאה אבל היכן לכל השדים כתוב ב"הלכה היהודית" שאשה אינה יכולה לשמש כחכ"ית? הזוי לחלוטין
מחקיש ח"כיות שמביאות כבוד לעצמן ולמפלגתן, משולמית אלוני - הלוחמת הדגולה לזכויות אדם ומיעוטים (כולל מיעוט חרדי) ועד סתיו שפיר (מומלץ לראות את נאום 'שלוש הדקות' שלה). גם במפד"ל זצ"ל היו תמיד ח"כיות שהביאו כבוד ופעלו ללא לאות למען הציבור שאותו ייצגו: מישהו עוד זוכר את הח"כיות הדתיות טובה סנהדראי (שכדרכן של פמיניסטיות אף קראה לעצמה: סנהדראית) או שרה שטרן-קטן?
מחקמחכה בקוצר רוח לפוסט על מעמד האישה בפרסום הישראלי ומעמד האישה בטבלאות השכר בישראל . כמו כן ממתינה בקוצר רוח לתחקיר נוקב על מעמדן של חיילות בצה"ל
השבמחקאת המילים הבאות אני כותב מתוך נקודת מבט של גבר חרדי. אמנם בתור שכזה אני חשוד מיידי בשובניזם והשפלת נשים, ובכל זאת אנסה את כוחי בתגובה.
השבמחקברור לכולם שמסגרת התגובות בבלוג אינה המקום להגיע למיצוי הדיון/ויכוח, שמתנהל במקרים כאלה מתוך אמוציות ולא מתוך ניתוח של נתונים והשוואה של עולמות ערכים.
ובכל זאת, הפוסט הזה (כמו אחרים מסוגו) עושה עוול גדול לציבור גדול של נשים וגברים חרדיים שהחוויה האישית שלהם, בתחום היחסים בין המינים, תקינה ובריאה ואפילו (תתפלאו) שיוויונית וצודקת (אפילו במדדים אוניברסליים). הטכניקה של הפוסט הזה, מלבד זאת שהיא לא מועילה וזורעת חוסר הבנה ושנאה, לא הוגנת: היא לוקחת מאמר אחד, שהוא תלוי תרבות וסביבה אחת, מודדת אותו בסולם ערכים אחר, ומוקיעה אותו אל מול אור שמש הנאורות (דהיינו, הערכים המערביים האבסולוטיים).
כאמור, אין כאן המקום (ולא יועיל( להכנס לויכוח (שלא ייגמר לעולם), ובכל זאת אני לא מתאפק מלשאול שאלה אחת: מה ההצדקה של התרבות המערבית-חילונית לבקר תרבויות אחרות על יחסם לנשים? האם המבנים התרבותיים שלכם לא משעבדים נשים (אם כי אולי בדרכים יותר מתוחכמות)? האם החברה שלכם כ"כ מתוקנת ביחסים בין המינים עד שאתם מרגישים כה חופשיים להטיף לאחרים? רוממות כבוד האשה בגרונכם - זה נחמד. עוד יותר נחמד להרגיש מוסרי וצודק יותר מאחרים (ומי אני שאקח לכם את זה), אבל גם קצת ענווה לא תזיק.
מלכתחילה חשדתי שגברת "אנונימי״ החסודה היא אדון... ובאמת פתאום מתברר שלאנונימי יש אחיות וגם ״אשתי הגרפיקאית״
מחקאגב, הציטוט "מעולם לא קראתי לאשתי - 'אשתי', אלא 'ביתי'", לא נאמר ע"י רבי חייא, אלא ע"י רבי יוסי.
השבמחקכנראה שהכותב לא "הוכשר בישיבה ובכולל", כמו הרבה נשים...
לא לחינם טעה המחבר בין רבי חייא לרבי יוסי. אשתו של רבי חייא - יהודית, היתה מכונה היום קלאפטע ברמת האוגדה. היא שיגעה לו את השכל ומרמרה לו את החיים. כשאחיינו הידוע בכינוי רב שאל את דודו למה אתה מתחנף אליה הלוא היא מצערת אותך, ענה רבי חייא "די לנו שמגדלות את ילדינו ומצילות אותנו מן החטא" החטא הנזכר הוא כנראה ניאוף. אבל ליהודית היתה סיבה טובה, בכל שנה נולדו לה תאומים ופשוט נמאס לה. היא רקחה סיפור שבעצם היא הושאה על ידי אביה לגבר אחר כך שהיא בכלל לא אשתו של רבי חייא וכתוצאה מכך ייתכן שכל בניו ממזרים... לא ייפלא איפוא שרבי חייא הוא אבי ההלכה "אין אישה אלא ליופי, אין אישה אלא לתכשיטים" וכו'.
מחקקראתי את המאמר המצורף, ואני חייב להודות שדווקא התרשמתי ממנו לחיוב.
השבמחקכלומר, הביטויים שלו מגעילים ומקוממים, פשוט גועל נפש. אחד כזה אסור להושיב אותו מול מקלדת!
אבל הטענה, בבסיסה, לכאורה צודקת. המשל של הנהג והמלווה - ממש מתאים. ולא מצאתי זלזול כלשהו באחד מהם, בתוך ההשוואה הזו.
לנו, אנשי המערב התרבותי כביכול, תמיד ברור שהצדק איתנו. כך היה בשנות העליה מארצות המזרח, כאשר הנחלנו את רוממות התרבות שלנו לעדות המזרח, תוך רמיסה מוחלטת של התרבות הקלוקלת שלהם... כך מחקנו מסורת של מאות ואולי אלפי שנים, ובמו ידינו אכן הפכנו אותה לקלוקלת, רק כדי שנוכל לומר אחר כך: הנה, אמרנו לכם.
הדיכוי של הציבור החרדי, בידינו האמונה לדיכויים, רק ממשיכה את אותו הקו, רק שהפעם כלפי ציבור אחר. הרי אנחנו התרבותיים, ההגיוניים, הצודקים - אז קדימה, הבה נשמיד את כל השאר.
מזכיר לי משהו אפל מאוד מאוד...
אתה צודק אילו היה כאן התנשאות של "מערב" מול "מזרח" או "חופשיות" מול "דתיות". אך לא כך הדבר, המאבק במקום זה הוא לא מאבק חרדי דווקא. זה מאבק לשחרור האשה.
מחקוהנורא ביותר במאמר זה, בנושאו ובשפתו, זה שהוא נועד לילדים.
בפסק דין שכתב סגן נשיא בית המשפט העליון, מנחם אֵלון, בבג"צ לאה שקדיאל נגד שר הדתות, מובאים דבריו של הרב בן-ציון חי עוזיאל:
השבמחקלענין "לבחור"
"... ואין הדעת מקבלת לשלול מהנשים זכות אישית זאת. כי הלא בבחירות אלה מרכיבים אנו אלופים לראשינו ונותנים יפוי כח לנבחרינו לדבר בשמנו, לסדר את עניני ישובנו ולהטיל מסים על רכושנו, והנשים בדרך ישר או בדרך י-ישר מקבלות עליהן מרותן של נבחרים אלה, ונשמעות להוראותיהם וחקיהם הצבוריים והלאומיים, ואיך אפשר לתפוס החבל בשני ראשיו: להטיל עליהן החובה המשמעתית של נבחרי העם, ולשלול מהן זכות בחירתן? ואם יאמרו לנו להוציאן מכלל הבוחרים מפני שדעתן קלות ואינן יודעות לבחור בראויים לעמוד בראש הצבור, אף אנו נאמר: אם כן נוציא מכלל הבוחרים גם את האנשים שהם קלי הדעת, שלא יחסרו לעולם מקרב הארץ. ואולם המציאות מטפחת על פנינו, ומראה לנו שגם בעבר וגם בתקופתנו זאת, נשים בנות השכלה ודעת הן כאנשים, לישא וליתן, למכור ולקנות, ולנהל את עניניהן באופן הכי טוב. והאם נשמע כדבר הזה שממנים אפוטרופסים על אשה גדולה שלא מדעתה?"
ולענין "צניעות" ו"פריצות" ו"שלום-בית":
ומה שאמרו רבותינו ז"ל: דעתן קלות (שבת ל"ג ב, וקדושין פ', ב) יש לו מובן אחר לגמרי, וכן מה שאמרו: אין חכמה לאשה אלא בפלך (יומא ס"ו, ב), אינו אלא מליצה יפה להשתמט מלהשיב על שאלתה, ובאמת התלמוד עצמו מעיד שאשה זאת עמה הייתה חכמה, ואמר: שאלה אשה חכמה את ר' אליעזר. ומפורש אמרו רבותינו ז"ל: ויבן אלקים את הצלע (בראשית, ב, כב) מלמד שנתן הקדוש ברוך הוא בינה יתירה לאשה (נדה מ"ה, ב).
ומשום פריצות? איזו פריצות יכולה להיות בדבר הזה, שכל אחד הולך אל הקלפי ומוסר את כרטיס בחירתו. ואם באנו לחוש לכך - לא שבקת חיי (לא הנחת חיים - מ' א') לכל בריה, ואסור יהיה ללכת ברחוב, או להכנס לחנות אחת, אנשים ונשים יחד, או שאסור לישא ולתת עם אשה משום שעל ידי כך יבואו לידי קרוב דעת, וממילא גם לידי פריצות, וזה לא אמרו אדם מעולם.
ומשום שלום הבית? יפה כתב הרה"ג המחבר ישמרהו צור וינצרהו: א"כ נשלול זכות הבחירה גם מהבנים והבנות הסמוכים על שלחן אביהם. וכל מקום שחשו חכמים לאיבה, השוו האשה לבנים הגדולים הסמוכים על שלחן אביהם (בבא מציעא י"ב, א).
ולענין "להיבחר":
"... קיים איסור מפורש, והמה דברי הספרי והרמב"ם בהלכות מלכים, עליהם עמדנו לעיל (שום תשים עליך מלך ולא מלכה, נשים דעתן קלה, אין חוכמה לאשה אלא בפלך), כי "כל משימות שבישראל אין ממנים אלא איש ולא אשה", ומביא הוא (הרב עוזיאל) מקורות נוספים לכך. תחילה סובר הוא, שמאחר שהלכה זו אינה מובאת, לא במשנה ולא בתלמוד, ומדבריהם של ראשונים אחרים משמע שאינם סוברים כך, אין לפסוק לפי. אך אין דעתו נוחה להסתפק בכך, ובא הוא לכלל הבחנה מעניינת בין פסיקתו של הרמב"ם לבין זכות הבחירה הפאסיבית של האישה כממלאת תפקיד ציבורי. ואלה דבריו:
"ואם עדיין הלב מהסס בדבר, ובאמת שכך צריך להיות ולא לדחות הספרי ופסק הרמב"ם בהוכחות ודיוקים כל שלא מצאנו מפורש נגד דעתם, בכל זאת יש מקום להכשיר בחירתן מטעם אחר, והוא: שלא נאמר ההלכה זאת אלא במנוי הנעשה על-ידי סנהדרין, אבל בשאלתנו אין כאן מנוי אלא קבלה, שעל ידי הבחירות מכריע רוב הקהל את דעתו הסכמתו ואמונו לאותם הנבחרים, שהם יהיו באי כחו לפקח על כל עניניהם הצבוריים, ועל זה אפילו הרמב"ם מודה שאין כאן שום שמץ של איסור."
בכלל, פסק הדין המכונן הזה סלל את דרכן של נשים לעמדות הנהגה וכהונה כנבחרות ציבור. כל נסיון לבלום אותן לא יצלח יותר.
אחר ההקדמה שאני מסכים לכל דבריך אני מוצא עצמי חייב להעיר על הסגנון.
השבמחקבבלוג (המדהים) שלך אתה מביא שלל דעות בנושאים אחרים, ומעולם לא זכור לי שמישהו זכה לתגובה בסגנון מתנשא ומזלזל כל כך. נראה שמשהו 'קפץ' לכותב והקרירות והביקורת האקדמית נזנחו להן.
ודרך אגב, בכל דבר יש מעלות וגם בבטאון הזה שמסיבות אידאולוגיות אין בו פרסומות, וממילא, פולחן המותגים שכובש כל אמצעי תקשורת מודרני לחלוטין מודר ממנו.
ואם כבר מדברים על מעמד האשה, יש מקומות אחרים לבחון בהם מעמדן של נשים בחברה החרדית (ואולי בכל חברה), וזה ביחס של החברה החרדית לנשים מוכות. הסטטיסטיקה אינה משקרת, ובחינה אמיתית של חברה צריכה להיות בראש ובראשונה בדרך שהיא מתייחסת לחלשות, ולחלוטין לא בדרך שבה היא מתייחסת למצליחניות.
כעורך דין שמתמחה בייצוג נשים מוכות במגזר הדתי והחרדי יש לי מה לומר בנושא אבל לא זה המקום.
חזק ואמץ על הבאת הנושא לדיון, אל תירא ואל תיחת מכל המתייראים מפני אמירת אמת בכל נושא! החברה החרדית מסתירה את בעיותיה אבל זה אינו הופך אותה למושלמת וזכאית לעמוד בשער ולהטיף לאחרים (ראה פרשת הקברים העתיקים שמנעו בניית מיון ממוגן גם לתושבים חרדים באשקלון).
השבמחקלא רוצה להכנס לדיון ההלכתי המעמיק , אבל יש להבחין בין 2 קבוצות של נשים חרדיות במערכת בחירות זו.
השבמחקהראשונה "לא נבחרות - לא בוחרות" שפשוט קוראות לנשים "לא להצביע".
השניה "ובזכותן" - קבוצת נשים חרדיות , בראשותה של רות קוליאן אשר החליטו להתמודד בבחירות.
עצם הדיון הציבורי , גם בתוך הסקטור החרדי , הוא נצחון 2 הקבוצות.
אני מקווה ש"ובזכותן" יקבלו מספיק קולות בציבור כדי לזעזע את המערכת (אפילו אם לא תבחרנה לכנסת).
שבת שלום גם לחוששים מנשים הדורשות אפשרות להשפיע על סדר היום הציבורי
אני מזכירה, למי ששכח (או לא ידע) שהפטרת שבת הבאה, פרשת "בשלח" עוסקת בדבורה הנביאה.
השבמחקשעל פי המקרא היתה שופטת (לכל הדעות תפקיד רם ונישא עוד יותר מנהג אוטובוס) מעין
ראשת ממשלה??? ראשת אג"ם (עפ"י התחבולת אותן הגתה לברק)???
מי יודע...
[מה שעשתה לה הגמרא על חז"ליה, כיצד גמדו אותה, זה כבר סיפור אחר...].
לא יעזור לחרדים, גם לא לאנונימי או לאנונימית,
זה רק עניין של זמן ובמפלגות החרדיות בכנסת תשבנה גם נשים.
וטוב שכך!!! ויפה שעה אחת קודם!!!
היא ישבה תחת עץ תומר - נזהרה מאיסור "ייחוד",
מחקוברק בן אבינועם היה בעלה.
זה לא דומה לבעיות הצניעות שיש לח"כית.
האירוניה שבדבר היא שהגישה המתנשאת והמזלזלת באישה בדברי חז"ל והספרות המקראית המאוחרת נלקחה מהתרבות היוונית-רומית שהיתה שלטת בתקופות אלו...
השבמחקחברים, תגובתו של אלעד מסכמת כאן את העיקר .היהדות מאז חורבן בית ראשון והפסקת הנבואה הגיעה למחוזות זרים לחלוטין ובניגוד לרצון האלוהי. רק נביא אמת שיקום יכול להחזיר את המעמד והכבוד הראוי לאישה כפי רצון הבורא .אני מציין כאן קישור מאוד מעניין שיכול להסביר במעט את הנכתב .
השבמחקhttps://www.youtube.com/watch?v=cgfNxsQm7gE
רק כעת אני קוראת את הדברים, ומגיבה באיחור..
השבמחקעבדתי גם עבדתי בעיתון מרווה לצמא. דיברתי עם עורכו לא פעם.
העורך אכן מגיע מאסכולה חסידית, שגורסת, שמקום אשה לא בכנסת. דווקא אשתו מעורבת בניהול העיתון.
אבל החוג ממנו מגיע גורס במקום אשה בבית. הוא דובר של ציבור לא קטן.
אני יכולה לספר כמה אנקדוטות בנושא המדובר, אבל לא כרגע.
הוא לא יחיד שמופתע מרעיון בחירת נשים לכנסת.
אבל תרשו לי לצטט מה שכתבתי באתר אחר.
הדרישה אולי צודקת, לגיטימית.
אבל יש דבר אחד שאותו פרשנים, ואולי גם חלק מתנועת המחאה מסרבים להבין.
כמה פעמים הצבעתם בבחירות כי זו מצווה. או כי זה 'חוב קדוש'?
תרשו לי לנחש, שאפס. אבל ציבור גדול וממושמע משונע לקלפי, בקור ובחום, בגשם ובשלג, על מנת להצביע.
כי הרב אמר. אנשים מבוגרים שקמים מיטתם להצביע לקלפי, כי הרב אמר. חתנים ביום חופה באים להצביע. כי הרב אמר. מפלגה שכמעט כל כוחה לא בא ממעריצים ואוהדים אלא מקהל ממושמע וקצת אידיאליסט, שמצביע רק בגלל הרב, מפלגה כזו לא תכניס נשים ולא תסתכל לכוון של מחאות נשים. רק אם זה יקבל אישור. רוב הכוח שלה, הוא כוחם של רבנים. בגללם ציבור שלם מתעקש לבחור. אז מה זו מחאה אחת, קרובה ככל שתהיה, מול אמירתו של הרב?
יכול להיות שזה לא סמל לאקט דמוקרטי. אבל ללא הציבור הזה, למפלגה אין גם את המנדטים שיש לה כעת. אז להילחם מול ציבור שלם, שאומר ' בלי הרב אני לא עושה שינוי' זה כמעט ללחום כמו... טוב, לא כמו דון קישוט אבל כנראה גם לא כמו רוזה פארקס. בלי צבא גדול מאחור, מחאת 'לא בוחרות' היא כל מיני דברים. נכונה, צודקת, דמוקרטית. אבל לא מעשית . כשיום אחד הדברים ישתנו, (וזה יתכן), נדבר.
ועד אז, מרוה לצמא אינו בודד בגישתו. גם ביומונים לא ראיינו אותן, כנראה ששינויי לא קורה ביום.
KKK
השבמחקהדמיון המפליא בין יהודים וגרמנים