ברוך הבא: ירושלים עצים סביב לה

כתב וצילם ברוך גיאן

לכבוד ט"ו בשבט, חג האילנות, יצאתי למסע בוטני בין עצי ירושלים. מתברר כי עדיין צומחים בעירנו עצים עתיקים מאוד. אחרים, 'צעירים' יותר, היכו שורש במקומות מעניינים ואף מוזרים ומפתיעים.

במפה המודרנית הראשונה של ירושלים, שפרסם המהנדס והחוקר הבריטי צ'ארלס וילסון בשנת 1865, סומנו מאות רבות של עצים. על הר הזיתים ובנחל קדרון בלטו עצי הזית, במורדות הר הצופים ובמעלה הקדרון צמחו אלות אטלנטיות, ובאזור שבו תוקמנה לימים השכונות ממילא, ימין משה וטלביה ניטעו עצי זית ועצי תות לגידול תולעי משי. מאז עברו כבר מאה וחמישים שנה ומעניין מה נשאר מכל אלה... 

נצא אפוא לטיול בשכונות העיר בעקבות עצים מיוחדים.

א. שורת האקליפטוס

ברחוב ראובן, שבשכונת בקעה בדרום ירושלים, בוקעים מלב הכביש שמונה עצי אקליפטוס עתיקים. דוד אסף, עורך הבלוג, שגר בסמוך, טען באוזניי כי עצים אלו ניטעו לפני יותר ממאה שנה, בשלהי התקופה העות'מאנית. לך תוכיח...

לשבחה של העירייה ייאמר, כי על אף שהרחוב צר ונהגי משאיות נאלצים לא פעם לעלות על המדרכה (ראו בתמונה), היא אינה מנסה לכרות את העצים המרשימים הללו בשם הקידמה והפיתוח.

האקליפטוסים של רחוב ראובן

ב. אלה אטלנטית

בחצר בית החולים סן-לואי, שבמתחם הצרפתי, מול 'השער החדש' של העיר העתיקה, צומחת אלה אטלנטית גבוהה. זהו כנראה העץ העתיק ביותר בירושלים, ויש האומדים את גילו בשמונה מאות שנה ואולי אף יותר.

העץ מגיע לגובה הבניין. לפני שהוקם בית החולים היה מוכר העץ כמקום צל ומנוחה, בואכה שער יפו, שדרכו נכנסו עולי הרגל לירושלים. העץ הענקי ניצב איתן עד היום. בשלכת הוא נראה כמת, אבל מדי שנה הוא קם לתחייה.

אלה אטלנטית בחצר בית החולים סן-לואי

בעבר היו אלות אטלנטיות רבות פזורות בעיר ובאפיק נחל קידרון, אך היום הן מועטות. 

אלה אטלנטית ברובע המוסלמי (מבט מן החומה)

אלה אטלנטית בבית הקברות המוסלמי, לרגלי החומה המזרחית

אלה אטלנטית ליד 'מערת האריה' בגן העצמאות

אלה עתיקה נוספת מכסה ומסתירה את 'מגדל הגופרית'. זהו מגדל עות'מאני שהיה בן שלוש קומות ונבנה במאה ה-16, והוא צמוד לחומה הדרומית לא הרחק משער ציון.

אלה אטלנטית מכסה את 'מגדל הגופרית'

ג. אויר הרים וריח אורנים

סמוך לכנסיית השילוש הקדוש שבמגרש הרוסים צומחים עצי אורן עתיקים, חלקם מעוקלים ונוטים על צדם ונראים כאילו מישהו פיסל אותם בטבע. 

זו חורשת האורנים שיצחק שלו הזכירה בספרו 'פרשת גבריאל תירוש' כמקום מנוחה וכנקודת תצפית על הר הצופים.

יצחק שלו, פרשת גבריאל תירוש, ספריה לעם, 1964, עמ' 9

חורשת האורנים הישנה הפכה למגרש חנייה מכוסה אספלט, אבל כמה עצי אורן מקוריים נותרו. גם צריף 'המחנות העולים', שהוזכר גם הוא בספרו של שלו, עדיין עומד על תילו.



אורנים עתיקים ניתן לראות גם בחצר הסמינר להכשרת כמרים שנמצא ברובע הארמני בעיר העתיקה. 

ברחוב אלחריזי 19 שבשכונת רחביה, לא הרחק מן הצריף שבו גרו בשעתו יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית (היום יד יצחק בן צבי), הוקם הצריף השני של השכונה על ידי רופא העור אריה דוסטרובסקי. בבית דוסטרובסקי בנו חומה שמתחשבת בעצים העתיקים שניטעו שם ומאפשרת להם להמשיך ולצמוח. 

עץ אורן בחומת בית דוסטרובסקי

על גזע עץ הקזוארינה בכניסה לבית דוסטרובסקי נקבע מספר, חלק מתכנית הגנה על עצים עתיקים בירושלים

ד. על חומותייך ירושלים הפקדתי עצים

קירות האבן העבים, בבניה הירושלמית המסורתית, עשויים מתערובת של אדמה ואבנים, המכונה דֶּבֶּש, והיא תשתית נוחה ודשנה גם לצמחים. כאשר בתים ננטשים – כמו הבית הזה ברחוב יפו, אחד מבתיה הרבים של משפחת ולרו – צומחים עליהם עצים.

עץ כזה צומח גם בין שרידי בית הכנסת 'תפארת ישראל' שברובע היהודי.

מן החומה ההרוסה של בית המורים בבית ספר 'אליאנס' עלה שיח הטבק.

ואף על חומת בית הקברות הארמני בהר ציון צמח עץ שקד לתפארת.

ה. ברוש שפל צמרת

ישנם בירושלים עצים המתנשאים לגובה רב. כזה הוא עץ הברוש ברחוב עמוס שבשכונת גאולה, שקיצצו את ענפיו ולראשו הותירו ציצית בלבד. העץ הזה זוכר, מן הסתם, את השכונה עוד מהימים שהילד עמוס קלוזנר שיחק בסימאטותיה ולימים הנציחה ב'סיפור על אהבה וחושך'.

ציצת הברוש ברחוב עמוס

ו. אל האור

ברחוב המלאך שברובע היהודי טיפס העץ גבוה-גבוה כדי להגיע אל סם החיים, האור.

ועץ אזדרכת, ליד 'בתי מחסה' שברובע היהודי, צמח גם הוא מעל מידותיו כדי להגיע אל האור.

ז. קב חרובים

בחצר הקלויסטר שבכנסייה הלותרנית, בלב הרובע הנוצרי, צומח עץ חרוב שגזעו נמתח לגובה רב ובשל כך צומצם רוחבו.

בירושלים יש גם שדרה של עצי חרוב, למיטב ידיעתי היחידה בארץ. העצים ניטעו בשדרות בן מיימון שבשכונת רחביה.

החרובים בשדרות בן-מימון

ח. אלון השעם

הידעתם שבעירנו צומחים אלוני שעם? אני לא ידעתי, ועל כן הופתעתי לגלותם ליד בית המשפט העליון, בקרית בן גוריון.

ט. איש תחת תאנתו 

עצי תאנה צומחים בירושלים במקומות מפתיעים. העץ החביב עליי נמצא בפתח מערה ביער ירושלים.



עקבתי אחרי העץ לאורך עונות השנה, וכך הוא נראה בשלכת.



בשכונת בית ישראל מציצה התאנה מן הקיר. ארון של ספרי קודש מכסה את העץ ועל מחזה זה ניתן לומר 'איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו'...

י. עצי החוֹר

בכניסה לבית החולים 'הדסה' בהר הצופים צמחו עצי אורן מרשימים. כשמיקמו את עמדת השמירה והביקורת לא רצו פרנסי המקום לוותר על העצים והתקינו בתקרה חורים, כעין ארובות, ודרכם ממשיך העץ לצמוח לתפארת.



בכניסת האוטובוסים לקמפוס האוניברסיטה בהר הצופים נבנו קורות בטון לקירוי ולצל. עץ האלון הענף, שעלה וצמח עם השנים, חיפש מקום לענפיו וקירבה אל אור השמש, ומצא אותם בין הקורות.

ברחוב אבן עזרא בשכונת רחביה הציבו בעלי הבית שער חדש ולעצי הקזוארינה הם התקינו חורי ארובה, כדי שימשיכו לצמוח דרכם ויסמנו בחֵן את הכניסה לבית.

הגדילה לעשות משפחה הגרה בשכונת אוהל משה, סמוך לשוק מחנה יהודה. גרם מדרגות נוסף לבית וכדי שהעץ הוותיק, שהיה כאן לפניהם, ימשיך לצמוח – הם בנו את גרם המדרגות עם חור מסביב לעץ.

מַיִשׁ

ולסיום, הנה עץ המיש המרשים שצומח בהר הבית. על פי האגדה ניחן העץ בסגולות לגירוש שדים. לפי מסורת מוסלמית, שלמה המלך הוא שנטע עצים אלו כדי להתגבר על אשמדאי ועל הרוחות הרעות שאיימו להפיל את חומות המקדש. רק אחרי שניטעו העצים ניצב המקדש על מכונו. צילמתי תמונה זו בשנת 1992, בעין הסערה.