א. שׁוֹר הַבּוֹר
כידוע ליודעים, שור הבר (לצד לוויתן ויין משומר) הוא מן המזונות השמורים לסעודת הצדיקים בגן העדן. אבל יש כאלה שאינם מתאפקים ורוצים לטעום משור הבר כבר בעולם הזה...
למענם קמה חברה אמריקנית ושמה 'Shor Habor' ('שור-הבר' נהגה ביידיש: דער שאָראַבאָר) והיא מתמחה במוצרי בשר כשרים (ספרתי שני הכשרים).
עו"ד קובי סגל שלח לי את התמונה של אריזת הנקניקיות הכשרות וכתב:
ב. געגועים לניו-יורק
מתגעגעים לניו-יורק?
הנקניקיה אולי אמריקאית, אבל הסגנון ישראלי לגמרי. להשיג ברחוב ברודצקי ברמת אביב.
ג. געגועים ללודז'
מתגעגעים, להבדיל, להווי העיירה בפולין?
ברנדי השזיפים, המוכר לחובבי האלכוהול בשם הסלאווי סליבוביץ, הוא משקה אהוב בכל רחבי מרכז ומזרח אירופה. אכן, היו יהודים בפולין שהתמחו בייצורו ובשיווקו, ומשום שהמשקה מבוסס פירות ואין בו דגנים, הוא גם היה כשר לפסח. עד השואה היו עיירות רבות בפולין שבהן יוצר סליבוביץ, ובשל זיהויו של המשקה עם יהודים ועם פסח הוא גם כּוּנה בפולנית 'פסחוּבקה' (Pejsachówka).
ברוך גיאן שמח לגלות את 'סטריקובר שליבוביץ', שמיוצר במיוחד עבור ק"ק לודז', כמובן בסטנדרטים הכי גבוהים של כשרות וקדושה. המוצר מיוחס משום מה לסטריקוב (Stryków), עיירה קטנה באזור לודז', שבה פעלו אדמו"רים שונים שהנהיגו את חסידות סטריקוב, הפעילה עד היום. אבל עיון בתווית המודבקת על הבקבוק מעלה כי הוא יוצר במקום אחר לגמרי – בכפר Chociszew שבאזור לודז'. ככל שידוע לי מעולם לא הייתה בכפר זה קהילה יהודית.
האמת היא שהמוצר הזה לא ממש חדש על המדף והוא מיוצר ומשווק בפולין משנת 2011, אבל כמו בבדיחה הידועה: אנחנו שמענו על זה רק עכשיו...
הסליבוביץ אולי מחייה נפשות ומהווה מקור לסיפוק ולשמחה 'לאחר תלאות היום שחלף', אבל מה הקשר ל'צדיק משידלוביץ' (הכוונה מן הסתם לרבי נתן דוד רבינוביץ משידלובצה), ולמה צריך לבלבל את המוח בסיפורים מופרכים ומקושקשים ועוד בעברית עילגת?
יש לי חשד שהצדיק משידלוביץ נבחר לפאר את התווית רק בגלל שהשם שידלוביץ מצלצל כמו שליבוביץ.
ד. איליה כפיתולינה
ולקינוח סעודה, גלידה טובה ומשובחה.
חנות הגלידה 'כפיתולינה', ברחוב עולי ציון ביפו, זוכה לפרס עונ"ש על השם המבריק שהמציאה לעצמה.
קריצה שובבה לירושלים הרומית, וקריצה נוספת, שובבה גם היא, לשיר הילדים הקלאסי: יש לי גלידה הכי טובה, הכי טובה ומשובחה...
הנה זה:
כידוע ליודעים, שור הבר (לצד לוויתן ויין משומר) הוא מן המזונות השמורים לסעודת הצדיקים בגן העדן. אבל יש כאלה שאינם מתאפקים ורוצים לטעום משור הבר כבר בעולם הזה...
למענם קמה חברה אמריקנית ושמה 'Shor Habor' ('שור-הבר' נהגה ביידיש: דער שאָראַבאָר) והיא מתמחה במוצרי בשר כשרים (ספרתי שני הכשרים).
עו"ד קובי סגל שלח לי את התמונה של אריזת הנקניקיות הכשרות וכתב:
כקורא חדש אך מסור של 'עונג שבת' לא הצלחתי להתעלם מהשם שנבחר לבשר הכשר למהדרין בו נתקלתי בעת שהותי בחו"ל. האסוציאציה המיידית שעלתה בי היא של שניים מתוך ארבעה אבות נזיקין הפותחים את מסכת בבא קמא: השור והבור.
יכול להיות. אבל לי, אפיקורוס קְטן-אמונה שכמותי, הזכיר ה'בור' דווקא משהו אחר לגמרי...
באנגלית Boar פירושו חזיר בר (קוראי עונ"ש הוותיקים יזכרו אולי את הפוסט על 'דבר-אחר בר'). בארה"ב פעילה חברת דליקטסים ידועה מאוד שנקראת Boar's Head, דהיינו ראשו של חזיר הבר. צריך להודות שהלוגו של חברה זו, שמתמחה בבשר פיגולים, דומה מאוד ללוגו של חברת 'שור הבר', שעוסקת בבשר 'גלאט כשר' לצדיקים...
באנגלית Boar פירושו חזיר בר (קוראי עונ"ש הוותיקים יזכרו אולי את הפוסט על 'דבר-אחר בר'). בארה"ב פעילה חברת דליקטסים ידועה מאוד שנקראת Boar's Head, דהיינו ראשו של חזיר הבר. צריך להודות שהלוגו של חברה זו, שמתמחה בבשר פיגולים, דומה מאוד ללוגו של חברת 'שור הבר', שעוסקת בבשר 'גלאט כשר' לצדיקים...
ב. געגועים לניו-יורק
מתגעגעים לניו-יורק?
הנקניקיה אולי אמריקאית, אבל הסגנון ישראלי לגמרי. להשיג ברחוב ברודצקי ברמת אביב.
צילום: איתמר וכסלר |
ג. געגועים ללודז'
צילום: ברוך גיאן |
מתגעגעים, להבדיל, להווי העיירה בפולין?
ברנדי השזיפים, המוכר לחובבי האלכוהול בשם הסלאווי סליבוביץ, הוא משקה אהוב בכל רחבי מרכז ומזרח אירופה. אכן, היו יהודים בפולין שהתמחו בייצורו ובשיווקו, ומשום שהמשקה מבוסס פירות ואין בו דגנים, הוא גם היה כשר לפסח. עד השואה היו עיירות רבות בפולין שבהן יוצר סליבוביץ, ובשל זיהויו של המשקה עם יהודים ועם פסח הוא גם כּוּנה בפולנית 'פסחוּבקה' (Pejsachówka).
ה'פסחובקה' הזו נוצרה בלובומול שבפולין, בהשגחת בני משפחת האדמו"רים מגוּר (מקור: Judaizm) |
ברוך גיאן שמח לגלות את 'סטריקובר שליבוביץ', שמיוצר במיוחד עבור ק"ק לודז', כמובן בסטנדרטים הכי גבוהים של כשרות וקדושה. המוצר מיוחס משום מה לסטריקוב (Stryków), עיירה קטנה באזור לודז', שבה פעלו אדמו"רים שונים שהנהיגו את חסידות סטריקוב, הפעילה עד היום. אבל עיון בתווית המודבקת על הבקבוק מעלה כי הוא יוצר במקום אחר לגמרי – בכפר Chociszew שבאזור לודז'. ככל שידוע לי מעולם לא הייתה בכפר זה קהילה יהודית.
האמת היא שהמוצר הזה לא ממש חדש על המדף והוא מיוצר ומשווק בפולין משנת 2011, אבל כמו בבדיחה הידועה: אנחנו שמענו על זה רק עכשיו...
הסליבוביץ אולי מחייה נפשות ומהווה מקור לסיפוק ולשמחה 'לאחר תלאות היום שחלף', אבל מה הקשר ל'צדיק משידלוביץ' (הכוונה מן הסתם לרבי נתן דוד רבינוביץ משידלובצה), ולמה צריך לבלבל את המוח בסיפורים מופרכים ומקושקשים ועוד בעברית עילגת?
יש לי חשד שהצדיק משידלוביץ נבחר לפאר את התווית רק בגלל שהשם שידלוביץ מצלצל כמו שליבוביץ.
ד. איליה כפיתולינה
ולקינוח סעודה, גלידה טובה ומשובחה.
חנות הגלידה 'כפיתולינה', ברחוב עולי ציון ביפו, זוכה לפרס עונ"ש על השם המבריק שהמציאה לעצמה.
קריצה שובבה לירושלים הרומית, וקריצה נוספת, שובבה גם היא, לשיר הילדים הקלאסי: יש לי גלידה הכי טובה, הכי טובה ומשובחה...
צילום: ברוך גיאן |
הנה זה:
אפרופו השתייה האמריקאית (+ נקניקייה); אחד השלטים שנעלמו לפני שהגעתי אליו שוב עם מצלמה, התנוסס על גג מאפיה שנעלמה יחד איתו. היה כתוב שם: "אצלנו הכל מאמריקה - רק הפיתה עיראקית". אני חושב שהסיבה שהם לא החזיקו מעמד היתה, שלפיתה עיראקית אמיתית עדיף שגם כל היתר יהיה עיראקי.
השבמחקזכות הראשונים לכפיתולינה המתכתבת עם שמה של ירושלים הרומית היא לעיר קרית גת, שם נפתח סניף הגלידה הראשון של כפיתולינה. נדמה לי שנפתחו אפילו עוד סניפים
השבמחקהרי"מ בידרמן לא היה אדמור מללוב (למרות שם המשפחה הזהה) אלא היה חתנו של האדמור מגור השפת אמת וחותנם של האדמורים האמרי אמת והבית ישראל עיין בויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%9E%D7%9F
השבמחקכמו כן הר"מ אלטער אינו האדמור מגור אלא ככל הנראה הרב מאיר אלתר בנו של האמרי אמת ( או שמא הרב מנדל אלתר אחיו של האמרי אמת)
תודה. אתה צודק לגמרי.
מחקכיצד חדר שור הבר והליויתן שאינם כשרים לסעודתם של צדיקים?
השבמחקאולי לעונ"ש פתרונים
קותי
כבר תרצוהו חכמים:
השבמחקhttp://www.chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2667
1. ומהי הבדיחה הידועה: "אנחנו שמענו על זה רק עכשיו..." - ואתה יודע מה אענה לך כשתספר לי
השבמחק2. האם מדובר בבד"ץ חתם סופר בני ברק או בבד"צ חתם סופר פתח תקווה, שמן המפורסמות הוא שהם צהובים זה לזה?
1. הבדיחה היא: יהודי עובר ליד כנסייה, והנה יוצא ממנה גוי ונותן לו סטירת לחי.
השבמחקהיהודי ההמום שואל את הגוי: רשע, למה תכה רעך?
עונה הגוי: בגלל שרצחתם את ישו!
אומר היהודי: אבל זה היה מזמן, לפני אלפיים שנה...
עונה הגוי: נכון, אבל אני שמעתי על זה רק עכשיו...
2. אין לי משוג מה תענה לי...
3. על התווית כתוב בפירוש בד"ץ בני ברק.
בבלוג המצוין "עונג שבת" של הפרופסור דוד אסף, מתפרסמת השבוע כתבה מאלפת שאינה חסרה, כמו יצירות ראויות רבות, חוט של הומור דק. היא עוסקת במוצר אטליזי אמריקאי כשר למהדרין, גלאט כמובן, שבחר להתמתג כ"שור הבור"- 'Shor Habor' . לאחרונה פורסם כי ל43% מן המוצרים על המדפים של המרכולים האמריקאים יש תג כשרות של ה או.יו,((O.U הארגון האורתודוקסי היהודי שההכשר שלו מקובל על הכל. פחות מ2% מאזרחי ארצות הברית הם יהודים, ואוכלי הכשר בני האחוזים האלה אינם רוב, וברור על כן כי אוכלוסי ארצות הברית מרובים עד למאוד רואים במוצרים כשרים מוצרי איכות, מוצרים משומרים מן הבחינה ההיגיינית, מוצרים המבטיחים בריאות ואורך ימים עד מאה ועשרים.
השבמחקספק אם הם יודעים "Shor Habor" מהו. אפילו הישראלים המרובים הגולים שם בעוונותינו אינם יכולים לדעת. אילו המותג היה Shor Habar היו יודעים, אולי, אבל רק דוברי היידיש יודעים שבור איננו אלא בר ואילו הישראלים בוודאי אינם יודעים איך נקלעות נקניקיות כשרות לתוך בור. אפילו אלו היודעים או הזוכרים כי בשעה שיבוא אי"ה משיח צדקנו יערכו לו בגן עדן סעודה של של לוויתן ושור הבר ויקנחו ביין המשומר, לא ידעו להבין על נקלה כי בעלי המוצרים האלה בעצם אומרים להם לצרכניהם, שכל הקונה את מרכולתם מבטיח לעצמו בעולם הזה סעודה של העולם הבא.
בין כך ובין כך שיגרתי באמצעות חברה כמה שרבוטים לעורך הנוגעים לשור, לא למוצר, אלא לשור המיוחס עצמו, והנה אני מזכה בהם את הרבים:
"מחלוקת חכמים היא אם שור הבר הוא חיה או אם הוא בהמה. רש"י במסכת סנהדרין אומר עליו: "שור הבר - דומה לחיה, ואם מגדלו בביתו - הולך למדברות ומטעה החיות לבא אחריו, ויש בהן גזל מפני דרכי שלום, שמביא אותן מן הביברין והא דקרי ליה בהמה - כמאן דאמר מין בהמה הוא" . אין ספק אפוא כי לדידו של רש"י שור הבר הוא קודם כל חיה, אפילו חיה רעה... על ההשלכות ההלכתיות של האבחנה הזאת נפסח בזה....".
באוצר המדרשים הוא חיה מיתולוגית מופלאה שנבראה כמובן ביום השישי "יום ו' נטל מים ועפר ואור, וברא בהמות בהררי אלף, ושור הבר שהוא רועה אלף הרים בכל יום, ומשחקים בו בכל יום בגן עדן...". מעתה ברור ששור הבר, שהוא דווקא בהמה ולא חיה, עד שיבוא המשיח הוא בטוח, לא ישחטו חלילה בריה מופלאה שהכל משתעשעים בה...".
בתשובת הגאונים אין מתרשמים מן האגדות הרחוקות, "ושור הבר- כמשמעו -השור שבמדבר השוכן עם החיות". שוב, לא בהמה, חיה בין החיות. חכמים אומרים עליו שהוא תאו, למרות שתאו הוא בהמה ולא חיה,פרט זניח. חכמי ישראל
בארצות הברית או הנוהים אחרי מה שחידשו בעולם החדש, אומרים ששור הבר הוא באפלו, וכאן, בארץ שהייתה ברוכת ביצות בטרם הייתה לברוכת שמורות טבע ופארקים לאומיים, אומרים חכמים שהוא הג'אמוס. לא במדבר. הוא לא גמל...".
ובלי קצת מיסטיקה אי אפשר: "והנה איתא בזוהר הקדוש דלעתיד יכתוב הקדוש ברוך הוא את התורה על גבי העור של השור הבר. והנה כבר אמרנו, ינחור הלויתן בסנפיריו את השור הבר". (רבי אברהם יהושוע השל מקראקוב בספרו 'חנוכת התורה') . חזיון אכזר. ועוד בגן עדן. לוויתן טורף שור, פושטים את עורו, עושים אותו קלף וגוויל, והשכינה כותבת עליו ספר תורה...לזה מתלווה כמובן דיון על כשרותו של גוויל שהפיקו אותו מחיה שנטרפה, ופותרים שבעתיד לבא יש דינים והלכות שתבוטלנה, ביניהן הדין המתיר ללוויתן המשיחי לפשוט עורו של שור הבר האגדי בלי לחשוש לכשרותו לשם גוויל קדוש...פלאי פלאים"!
תוספת מעניינת, אהבתי.
מחקנהניתי לקרוא אותה כשם שנהניתי מהמאמר כולו.
תודה רבה.
גם בעכו נמצאת חנות גלידה בשם יצירתי "אינדומלה"; נשמע כמו "אין דומה לה" ומצלצל בשפת מולדת הגלידה המשובחה
השבמחק