א. המיץ של הרבנית
הרבנית בת-שבע קַנִיֶבסקי כבר מתה מזמן (2011), אבל את 'המיץ הייחודי' שלה עדיין סוחטים ב'מיצי אורי', ברחוב מלכי ישראל בירושלים, לא הרחק מכיכר השבת.
ב. רק בישראל: גּוּלָש הונגרי בסגנון דרוזי
ב'בית הפנקייק', בכפר הדרוזי ירכא שבגליל המערבי, יש תפריט שעצם העיון בו גורם לך לחוש ברעב.
מכל המתוקים והמלוחים שיש להם להציע, נמשכת העין אל 'גולש הונגרי בסגנון דרוזי', שמוגש עם חמוצים ועם צ'יפס. אני בספק אם יש עוד מסעדה בעולם שמגישים בה מנה כזו.
ג. מקופף הבננות
בגלידה של 'ד"ר לֶק' יש מחווה נאה לשירם של מאיר אריאל ושלום חנוך 'מכופף הבננות' (1968), אבל למה באות ק'?
זו סתם בורות או שיש כאן חידוד שאני לא תופס אותו?
בין מרכיבי הגלידה אכן יש בננה, אבל קופים – אין.
ד. כורכומין לגבר-גבר
חנויות טבע הן בדרך כלל מקור לא אכזב למוצרים שבן תמותה רגיל לא ממש מבין מה עושים אתם: אוכלים את זה? שותים? מורחים?
מה זה למשל, 'כּוּרכּוּמִין' (שלא לומר, 'מֶגָה כורכומין', שנשמע לי מפחיד עוד יותר)?
אני בוש לומר שמעולם לא שמעתי על אף אחד מהרכיבים שלו, ו'הרפגו' 'אשווגנדה', 'בוסווליה' ו'פפרין' נשמעים לי יותר כמו רכיבים בשיקוי קסמים שמבשלים מכשפים.
חברת 'נוּפָר', שמתגאה ב'פיתוח ישראלי מקורי', אחראית גם ל'גבר-גבר'. אני מניח שהשם המעודן הזה קשור איכשהו לתחום האונות הגברית.
והעיקר בבית הטבע הזה (ברחוב יפו בירושלים) יעשו לכם אבחון על פי גלגל העין!
הרבנית בת-שבע קַנִיֶבסקי כבר מתה מזמן (2011), אבל את 'המיץ הייחודי' שלה עדיין סוחטים ב'מיצי אורי', ברחוב מלכי ישראל בירושלים, לא הרחק מכיכר השבת.
צילומים: זאב וגנר |
ב. רק בישראל: גּוּלָש הונגרי בסגנון דרוזי
ב'בית הפנקייק', בכפר הדרוזי ירכא שבגליל המערבי, יש תפריט שעצם העיון בו גורם לך לחוש ברעב.
מכל המתוקים והמלוחים שיש להם להציע, נמשכת העין אל 'גולש הונגרי בסגנון דרוזי', שמוגש עם חמוצים ועם צ'יפס. אני בספק אם יש עוד מסעדה בעולם שמגישים בה מנה כזו.
צילום: זאב ערבות |
ג. מקופף הבננות
בגלידה של 'ד"ר לֶק' יש מחווה נאה לשירם של מאיר אריאל ושלום חנוך 'מכופף הבננות' (1968), אבל למה באות ק'?
זו סתם בורות או שיש כאן חידוד שאני לא תופס אותו?
בין מרכיבי הגלידה אכן יש בננה, אבל קופים – אין.
צילום: אפרים קופלוביץ' |
ד. כורכומין לגבר-גבר
חנויות טבע הן בדרך כלל מקור לא אכזב למוצרים שבן תמותה רגיל לא ממש מבין מה עושים אתם: אוכלים את זה? שותים? מורחים?
מה זה למשל, 'כּוּרכּוּמִין' (שלא לומר, 'מֶגָה כורכומין', שנשמע לי מפחיד עוד יותר)?
אני בוש לומר שמעולם לא שמעתי על אף אחד מהרכיבים שלו, ו'הרפגו' 'אשווגנדה', 'בוסווליה' ו'פפרין' נשמעים לי יותר כמו רכיבים בשיקוי קסמים שמבשלים מכשפים.
חברת 'נוּפָר', שמתגאה ב'פיתוח ישראלי מקורי', אחראית גם ל'גבר-גבר'. אני מניח שהשם המעודן הזה קשור איכשהו לתחום האונות הגברית.
והעיקר בבית הטבע הזה (ברחוב יפו בירושלים) יעשו לכם אבחון על פי גלגל העין!
צילומים: זאב וגנר |
מקופף הבננות זו אכן התחכמות לא מוצלחת (מכופף + קוף), אבל יש לשער שהיא מושפעת מהנטייה של חברת גלידות אחרת, בן אנד ג'רי, לקרוא לטעמים שלה בשמות מתחכמים, כולל הגלידה הפופולרית צ'אנקי מאנקי, שמכילה בערך אותם רכיבים כמו 'מקופף הבננות' (ובסיור שהם עורכים למבקרים במפעל בוורמונט נוהגים המדריכים להכריז: Here is where we chunk the monkeys
השבמחקאני תהיתי גם אם השם הזה לא מושפע מחוסר רצון של החברה שיקראו את השם בעברית תקנית (כלומר ב-כ' לא דגושה) ואז הוא יישמע כמו "מחופף".
מחקהיו ימים שאונות הגברים היתה קודם כל סטייל. ברחוב יבנה בת״א ניצבה פעם החנות ״גבר אלגנטי״ ובמילים אחרות "GEWER ELEGANTI". מפח הנפש על כך שלא צילמתי אותה לפני שנעלמה עדיין מלווה אותי.
השבמחקיש במסעדה הדרוזית גם "חזה עוף טבעוני". מענייו מה העוף הזה אכל...
השבמחקכורכומין (Curcumin) - אחד ממרכיבי הכורכום. פופולרי מאד בין אנשי הרפואה המשלימה למרות העדר עדות ליעילותו בבני אדם. מצד שני, כשנופר כותבים ״תמצית כורכומין״ זה שטות מוחלטת. כמו לכתוב ״תמצית סוכר״.
השבמחקהמיץ שהכינה הרבנית קנייבסקי כבר זכה לכמה כתבות בעיתונות. זה מיץ שעשוי מפירות וירקות מסוימים, ולא נדירים, אותו היתה מכינה לביתה, וכאשר אנשים או נשים התלוננו על חולשה פה ושם שלחה אותו גם למתלוננים או למבקשים ברכה. עם הזמן זה הפך להיות המיץ שמכינה הרבנית קנייבסקי, יש שמצאו בו סגולות, ואחרים התפרנסו מכתבות על כך.
השבמחקיש מכנים אותו המרשם להעלאת ברזל של הרבנית קנייבסקי אחרים כבר הפכו אותו לסגולה. בכל מקרה הסגולה היתה בהכנתו חינם ובמסירות לאחרים.
אבחון לפי גלגל העין (אירידיולוגיה) הוא תחום שפותח דווקא על ידי רופאים "קונוונציונלים". למרות זאת, רוב הרופאים כיום לא מסתמכים על אבחון זה. ברפואה המשלימה הוא שריר וקיים.
השבמחקבעלי "פיצה אורי" הם צאצאיו של אלכסנדר אורי, דמות פלאית שהיה מחלוצי ביתניה עילית של השומר הצעיר ומשם עבר לירושלים, חזר בתשובה והיה חצרן של בית החולים שערי צדק. הוא מופיע במחזה "ליל העשרים" של יהושע סובול. ראו עליו בספרי "גם אהבתם גם שנאתם", הן בפתח דבר עמ' 11-12, הן באחרית הדבר למהדורה החמישית עמ' 426.
השבמחקמעניין לקרוא.
השבמחקכתבה על החלוץ הקדוש בעיתון הארץ.
https://www.haaretz.co.il/amp/news/health/1.1002738
לידיעה: כורכומין הוא החומר הפעיל המופק מאבקת כורכום. יש מאמרים רפואיים רציינים מאוד המראים השפעה של כורכומין על יעילות טיפולים כימותרפיים ואחרים.
השבמחק'המיץ של הרבנית' מעורר מיד את התסמיך "'המיצים הטבעיים של האחים רובננקו".
השבמחקובאותו עניין, ציטוט ממאמר של יהודה זיו שהופיע בבלוג זה כאן:
http://onegshabbat.blogspot.com/2013/05/blog-post_13.html
והנה הציטוט:
"אכן, 'הקיוסק של קיסילוב' הקדים את זה של 'האחים רוּבָּנֶנְקוֹ', אשר בפינת רחוב הרצל ושדרות רוטשילד – שאף הוא זכור לטוב בזכות שמם המצלצל של 'האחים' ובייחוד בשל השלט אשר התנוסס עליו בשעתו: 'המיצים הטבעיים של האחים רובננקו'..."