יום רביעי, 11 בדצמבר 2019

סיפורי רחובות: עמק אילון, נגלה ונסתר, מנחם מיידל ויהודה פקיעין

א. שגיאות בעמק אילון

'אילון' הוא שם מפורסם וחשוב בארצנו. הוא גם עמק, גם נחל וגם 'נתיבי', אבל איך כותבים אותו? עם י' אחת או עם שתיים?

בספר יהושע כתוב בכתיב חסר: 'שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן', אבל זה בהחלט לגיטימי לכתוב בכתיב מלא ולא מנוקד בשני יודין. ברחוב אילון בחיפה הולכים על בטוח ורשמו באותו שלט את השם בשתי צורות שונות, כאשר דווקא את הציטוט מהתנ"ך בחרו לשבש.

ומה שגרוע אף יותר הוא לשבש את מראה המקום! ובכן, הפסוק המפורסם על עמק אילון נמצא בפרק י' ולא בפרק ו'...

צילום: רון מנדל

אגב, בתל אביב בחרו לכתוב בלטינית את אילון עם Y אחת בלבד, וגם זו סוגיה שמישהו צריך להידרש לה.

צילום: איתמר לויתן

ב. סופר סתם

בשכונת גבעת מרדכי בירושלים הוקדש רחוב – מה אני אומר רחוב? 'מעלה' (אני מניח שבסולם החשיבות זה קצת פחות יוקרתי) – לכבודו של איש דגול, שאני מודה ומתוודה כי מעולם לא שמעתי עליו קודם לכן. אולי באמת בגלל שהיה גם קצת 'נסתר'.

חיפשתי אודותיו ומצאתי: חכם שלמה בן פתחיה הלוי (1942-1880), היה מראשוני העולים מפרס לארץ ישראל, הוא גר כל ימיו בשכונת הבוכרים. למדתי גם שבנו, טוראי אליהו לוי, נפל במלחמת העצמאות, ביום ד' באייר תש"ח, ערב הקמת המדינה.

נדמה לי שזה הרחוב היחיד שניתן לכבודו של סופר סת"ם (דהיינו, מי שאומנותו היא בכתיבת יד של ספרי תורה, תפילין ומזוזות), אך ההתפייטות שבתיאור חייו ופועלו – 'סופר סת"ם בנגלה ובנסתר מברכותיו הושיע' – אינה ראויה לעיר מודרנית, שהשילוט של אלפי רחובותיה אמור להיעשות באופן מקצועי, מאופק ומכובד ועל פי הגדרות לשוניות אחידות ושוויוניות.

מה זה בכלל 'סופר סת"ם בנגלה ובנסתר', ממתי תשועה מברכות היא קנה מידה אובייקטיבי, ומה הם ראשי התיבות החדשים 'בש'כ הבוכרים'?

צילום: איל דודסון

ג. מנחם מיידל מקאמניץ

בשכונת ארנונה בירושלים יש רחוב לכבודו של מנחם מנדל מקמיניץ (1873-1800), מחבר ספר חשוב ומעניין בשם קורות העתים לישורון בארץ ישראל, שבו סיפר על עלייתו ארצה (1833) ועל חייו בצפת בזמן מרד הפלאחים (1834) ורעידת האדמה הגדולה (1837). ספר זה, שראה אור לראשונה בשנת ת"ר (וילנה 1839), ושנתיים אחר כך גם במהדורת יידיש (ורשה 1841), היה מעין מורה דרך, ראשון מסוגו, למבקשים לעלות לארץ, ואף כלל בתוכו מילון קצר למילים שימושיות בערבית.

שם משפחתו של מנחם מנדל לא היה קמיניץ אלא בוים; הוא בסך הכול בא מהעיירה קמיניץ (קמינייץ-ליטובסק בבלרוס של ימינו), ומן הסתם נקרא בפי מכריו בשם קאַמיניצער, כלומר זה שבא מקמיניץ. לימים, כשפתח מנחם מנדל מלון אורחים בירושלים וכינה אותו 'הוטל קאמיניץ' דבק בצאצאיו שם זה והיה לשם משפחתם. אגב, הבניין עצמו, שהיה פעם מפואר וגדולי ישראל לנו בו (מהרצל ועד רוטשילד), עומד מוזנח עד היום בלבו של חניון אוטובוסים, בין רחוב הנביאים 65 לרחוב יפו (עוד על המלון ראו בבלוג של יואב אבניאון).

כמה חבל שהתעתיק הלטיני של השם 'מנדל' יצא כל כך מחופף והפך להיות MEDEL...

צילום: דב פאוסט

ד. יהודה פקיעין

בכניסה לחדרה מכביש 4 נמצא השלט הזה המכוון לרחוב יהודי פקיעין. אני מניח שהוא ניתן לכבוד בני היישוב היהודי בפקיעין לדורותיהם, ובאופן ספציפי משפחת זינאתי, שמיתוס היסטורי מושרש, בתוספת מסורת משפחתית, מייחס להם שהות רציפה בארץ ישראל מאז חורבן בית המקדש השני ועד היום. ניחא. אבל שימו לב לתעתיק הלטיני...

צילום: אבישי טל

10 תגובות:

  1. צאצאים אחדים של ר' מנדל בוים עברתו את שמם לשקד. וכל כך למה? כי כשהזכירו את שמו ביחד עם שם משפחתו, זה נשמע כמו מנדלבוים. וכך התגלגל השם המולחם מדלבוים. ומכאן קצרה הדרך למנדלבוים במ' פתוחה ובהמשך לשקד.
    בדוק

    השבמחק
  2. מנדל בוים הגיע ממיידלע מלכתחילה..

    השבמחק
  3. אכן, שאלת התעתיק הלועזי של מילים עבריות מהווה בעיה לא פשוטה ועל פי כללי ה"תעתיק הפשוט" של האקדמיה ללשון: הדגש החזק מסומן בהכפלת האות, כגון Gannotּ( גַּנֹות), Ayyalon (אּיָלֹון).
    למרות זאת, תיירים, שעבורם מציגים את התעתיק הלועזי, ימצאו את הכפלת ה Y כמוזרה ולא מובנת כלל משום שמעטים האנשים בארץ שיבטאו את הדגש החזק ב 'י' במילה איילון.
    יאמר לשבח האקדמיה ללשון שלמרות זאת, נקבעו שינויים הגיוניים לתעתיק לועזי שהיה נראה מגוחך ונקבע, למשל, ש 'צ' יכתב כ ts (כלומר Motsa ולא Moza); 'ק' כ k (כלומד Tikva ולא Tiqwa) ו 'ו' (נהיגת) כ v (כלומר David ולא Dawid).

    השבמחק
  4. לשאלתך 'איך כותבים' אוסיף: כותבים ב-, ביד, בעט ואפילו בי' [ולא עם]. יעקב במקלו עבר את הירדן. 'אַיָּלון' אינה כתובה בתנ"ך בכתיב חסר אלא בכתיב מנוקד [שלא כמו אֵילון ואֵלון, ירושלם, אלֵהם ואלֵיהם], ובשלט שכתוב איָלון צ"ל דגש בי'. ובשלט 'שלמה בן פתחיה' הב' צ"ל בסגול, לפתחיה היה בֵּן שנקרא שלמה בֶּן פתחיה.

    השבמחק
    תשובות
    1. סוף סוף יש מי שיודע עברית כהלכתה ומדייק בה! ואוסיף: לא רוחשים טינה "כלפי" פלוני, אלא "לפלוני" (אך "מטיחים דברים כלפי שמיא"), ולא יוצאים "כנגד" מאן דהוא אלא "נגד מאן דהוא" (אך רוקדים "כנגד" הלבנה ואומרים: כשם שאנו רוקדים כנגדך ואיננו יכולים לגעת בך, כך לא יוכלו שונאינו לגעת בנו"), ואפשר גם לדבר "על" משהו או מישהו, ולא מוכרחים לדבר "על אודות" משהו או מישהו, ומותר גם לקרוא פעם נוספת את מה שנכתב ולתקן את מה שהשתבש בהיסח הדעת.

      מחק
  5. לגבי 'סופר סת"ם בנגלה ובנסתר', אני משער שהכוונה היא שהוא כתב לא רק ספרי תורה ומזוזות (כפי שאפשר להבין מתוארו סת"ם), אלא גם קמיעות, פתקי השבעה ולחשים שונים המבקשים לגרש שדים ומזיקים בעזרת תורת הנסתר. זאת מסורת שקיימת במזרח מעל לאלף שנים. למשל: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94

    השבמחק
  6. יש מעלה ויש מעלות..למשל מעלות רבי יהודה הלוי בירושלים סמוך לכותל המערבי

    השבמחק
  7. אין סוף לשעשועי הלשון בשמות רחובות. כך הישוב שבי ציון שליד נהריה, נקרא באותיות לטיניות SHAVE ZION וכול אחד יפרש זאת כרצונו.

    השבמחק
  8. יהודי פקיעין התפנו מהכפר אחרי מאורעות 1938, ואחרי ששניים מבני משפחת זינאתי נתפסו על-ידי הפורעים, שאיימו להוציאם להורג. רובם עברו לגור בחדרה. ב-1941 חזרו בני משפחת זינאתי לפקיעין. האחרים נשארו ב"גלות חדרה", כפי שקראה לזה מרגלית זינאתי. שם הרחוב "יהודי פקיעין" אמור להנציח את הפרק הזה בהיסטוריה.

    השבמחק
  9. אני נינתו של רבי שלמה בן פתחיה הלוי זצ"ל
    אני יודעת על סיפורי מופתים שהתהלכו סביבו
    אפילו ערביי ירושלים היו עדים לגדולתו והשיח' היה משתחווה לו כשהיה רואהו.
    הוא כתב קמעים שהוכיחו את יכולתו בתורת הניסתר והקבלה
    הוא היה בעל בקיעות גדולה בהוצאת כישופים ועין הרע
    הוא טמון בהר הזיתים בירושלים
    ערביי המקום יודעים לספר שעם הקבר שלו אסור להתעסק. מדובר באדם קדוש. וזאת בעקבות סיפור שקרה שם בעת
    הפרעות שניתצו מצבות של יהודים. ידו של הנער הערבי שהניף ידו לנתץ את המצבה השתתקה וסבל מיסורים נוראיים
    ויאה ונאה לעיר "מודרנית" (כהגדרתך) שיקרה רחוב על שמו של מי שעשה ופעל רבות לטובת בני עמו בתקופה של קושי כלכלי וקושי מדיני. הוא אף העמיד תלמידים הרבה. ועד היום יש מוסדות לימוד, בתי כנסת וכוללים, גופי צדקה וחסד הנקראים מוסדות "בית דוד ושלמה" הנרתמים לטובת בני עמנו.
    יהי רצון שנזכה ללכת בדרכיו הטובות ולהאיר פנים ולהתייחס לכל אחד ואחד. אמן.
    נינתו - אודליה

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.