א. מהדרינט בהפרדה
למה בעצם אסור לסגור מעגל חשמלי בשבת? עד היום שנויות הדעות בהלכה: האם זה מאיסור מוליד? או שמא אב מלאכה בונה, או שמא מכה בפטיש? וזכורני שמורנו המנוח פרופסור יעקב כ"ץ אמר פעם, שאם לרבנים במאה ה-19 היה שמץ של מושג מה תהיה המשמעות של חשמל לעתיד האנושות, הם היו מוצאים בקלות דרך להתירו בשבת.
דומה שגם לרבנים ולאדמו"רים שאסרו (ועדיין אוסרים) את האינטרנט אין שמץ של מושג מה משמעות הדבר לחיי היומיום ולעתיד האנושות, ועד כמה זו גזירה מטופשת שהציבור לא עומד ולא יעמוד בה.
אין לאדם המודרני קיום בלי אינטרנט, ולוּ רק משום שכל שירותי הממשלה, בתי החולים והבנקים קשורים למערכת זו. ולפיכך רק נזירים שגרים במדבר יכולים להתנתק לחלוטין מהאינטרנט והאי-מייל ולהעמיד פנים שהם אינם קיימים. אפילו הרבנים שאוסרים את האינטרנט נהנים ממנו בעקיפין על ידי שמשים ומשרתים וצד שני ושלישי.
בציבור החרדי מבינים זאת היטב, ולצד מלחמה אבודה מראש שכופים עליהם מנהיגיהם הרוחניים, הם מייצרים כל מיני שבילים עוקפים. למשל, אינטרנט בבית או בטלפון ה'כשר' – לא; בחוץ או בטלפון השני, הרגיל – בסדר, ושהעבירה תהיה על הראש של מישהו אחר.
ברחוב סוקולוב 44 בבני ברק יש משרדי אינטרנט כשר ('מהדרינט'), ובהם עמדות בתשלום לפי זמן השימוש (לפני שנות דור, כשהאינטרנט היה בראשית דרכו, החילוניים קראו לזה 'קפה אינטרנט'). אבל אצל החרדים, כמו החרדים – יש הפרדה בין גברים לנשים, ולכל מגדר כניסה משלו.
 |
| צילום: יוחנן פלוטקין |
ב. מוֹדעוֹת בלי מוּדעוּת
בכניסה לבית הכנסת הגדול בירושלים (רחוב המלך ג'ורג') יש פינת זיכרון לקרבנות השואה ולנופלים במערכות ישראל. זה המקום 'המוצלח' שבו מצאו לנכון פרנסי בית הכנסת להדביק מודעות על תפילות לראש השנה ויום כיפור.
אבל אוי ואבוי אם זה היה קורה בחו"ל...
 |
| צילום: טל סגל |
ג. השקעה טובה
36,000 ש"ח תמורת שידוך מוצלח ל'מנש אמריקאי, אמן ואיש עסקים, בן 29 עם מידוט טובות', שרק רוצה 'אשת חיל בישראל'...
צולם ברחוב המלך דוד בירושלים.
 |
| צילום: טובה הרצל |
ד. תיבת שריפת חלה
הידעתן, נשות ישראל הכשרות, שלא מספיק להפריש כזית מעיסת בצק, אלא יש גם לשרוף אותה כדי שאף אחד בעולם – חוץ מהכהנים, כמובן – לא ייהנה ממנה?
בק"ק בני ברק הוקם 'ארגון ארצי' ממש לצורך כך, ואנשיו התקינו תיבות מיוחדות (זו שבתמונה נמצאת בפינת רחוב רבי עקיבא והרב שך) להטלת עיסה . מה אתן חושבות, שנשרוף לכן את זה בחינם? השריפה – עלינו, אבל 5 ש"ח בבקשה לכל עיסת חלה בנפרד.
 |
| צילום: יוחנן פלוטקין |
למען האמת, אין צורך בטובות. מנהג ישראל הוא לשרוף בבית על הכיריים, או לעטוף את העיסה שהופרשה ולהניחה בפח.
ובהזדמנות הראשונה שאנשי הארגון באים לקחת את העיסות הדביקות והקדושות, כדאי שישנו את השליט"א של הרב קנייבסקי לזצוק"ל.
ה. טעימות חינם והנחה לאברכים
כשאומרים שהארץ שינתה את פניה והיא כבר לא מה שהייתה פעם, מתכוונים גם לדברים הקטנים.
את ה'הנחה לחיילים במדים', שבימים ההם התגאו בה בחנויות, בבתי קפה ובמסעדות, החליפה 'הנחה לאברכים' (למצער צורפו האברכים לכוחות הבטחון), או 'טעימות חינם לבחורי ישיבות'.
מעניין אם יש 'תעודת אברך'...
 |
| נחלת שבעה, ירושלים (צילום: ברוך גיאן) |
 |
| רחוב ז'בוטינסקי, בני ברק (צילום: גונן זיק) |
אשרינו שנותנים כבוד לעמלי תורה, לכל הפחות כמו לשוטרים וחיילים.
השבמחקולא תהא כהנת כפונדקאית?
אנשי שם אלו מחזיקים את העולם כולו, והם מלאכים עלי אדמות כפי שהתבאר בחזון איש בקובץ אגרות
כן בטח. ולחמותי יש מוסקה ללקק את האצבעות
מחקההשוואה שערכת בין ההתנגדות לשימוש בחשמל בשבת – ובעצם לא לשימוש אלא להפעלה - לבין האינטרנט אינה נכונה. בעיית החשמל בשבת היא בעיקרה פיסיקלית-טכנולוגית וכמעט אין בה מרכיב אידיאולוגי אמיתי. אופייה של ההתנגדות לאינטרנט הוא הפוך: כולה רוחנית-אידיאולוגית ותו לא. נכון יותר לדמות את "סכנת" האינטרנט לסכנות ההשכלה, לימוד שפות זרות, ההגירה למערב ובייחוד לארה"ב וארגנטינה וכדומה. גם ה"פתרונות" דומים: להסתכן רק בלית ברירה וגם אז - לצמצם את הסכנה ככל האפשר אני מבין לרוחם של רבנים אלה ומודע לתסכול שלהם כשהם נוכחים לדעת לאן מוביל המאבק בטחנות הרוח (דימוי שרובם אינם מכירים כלל). וכרגיל אצלם: מרוב פחדים וחרדות, רבים מהם אינם מבדילים בין עיקר וטפל וכך הם אוסרים מעלית שבת למשל ושוללים את מכון צומת.
השבמחקועם זאת, להתנגדות להפעלת מערכות חשמל בשבת יש גם היבט רוחני והוא החשש המוצדק לאווירת השבת ורוחה. ראה למשל את תנועת הקלנועיות ה"כשרות" בלא מעט קיבוצים דתיים. ועוד: האיסור על שימוש בגוגל בשבת הוא אחד המחסומים בתהליך הידרדרותו של הספר העברי. אם תקום אישיות רבנית בעלת משקל שתתיר זאת יתקבע מסמר חד נוסף בארון החיסול לא עלינו של ארון הספרים היהודי. לא לחינם השתדלו ומשתדלים רבנים נבונים לצמצם ככל האפשר את תפקודו של גוי של שבת, וגם זאת למדנו מדברי יעקב כץ המנוח.
כמו בכל תחום אחר יש להתקדם אבל לא לשעוט קדימה מבלי לעצור לפעמים ולהביט סביב. בעיני זהו תפקידה העיקרי של ההלכה.
"מידוט טוב" ולא "מידות טובות"! (ראו בנוסח העברי של המודעה) - למה לקלקל???
השבמחקתרבות חניות האינטרנט בציבור החרדי - עולה כפורחת, בכל עיר יש כמה וכמה חנויות שכאלו [בד"כ רשת או כמה רשתות, שלכל אחת יש כמה חנויות] ויש להם כנראה הצלחה רבה, אחרת לא היו נפתחות עוד ועוד חנויות.
השבמחקמדי דברי בענין, אני נזכר בבדיחה עתיקת יומין, על רבי אחד שדרש דרשה חוצבת להבות אש בגנות השימוש באינטרנט, ואח"כ כשנכנס לחדרו, לא עלינו ולא עליכם - הגבאי תפס אותו 'על חם' בגלישה באינטרנט הטמא!...
שאלו הגבאי הכיצד?! רק קודם דיברת כמה שזה חמור ואסור?
השיב הרבי, אני ממילא רואה ברוח הקודש כל מה שיש באינטרנט, כך שזה לא ממש משנה אם אני גולש בפועל או לא.
שאלו הגבאי התמים: אז למה באמת אתה צריך לגלוש?
השיב הרבי: ברוח הקודש רואים רק בשחור-לבן, ובאינטרנט גופו רואים בכל צבעי הקשת...
ובדיחת רשת חרדית אחרת, מתפללי בית מדרש הזמינו דרשן שידרוש לפניהם בליל תשעה באב דברי כיבושין על החורבן, אבל הדרשן הלז בחר לדבר על פגעי האינטרנט, הציבור התמרמר ואמר, "ביקשנו מכבודו לקונן על החורבן, ובמקום זה הוא מחרבן על הכונן"...