א. רחובות חדשים בבני ברק
עיריית בני ברק פרסמה השבוע הודעה לציבור על שינויים הצפויים בקרוב בשמות רחובות העיר:
תודה לאבי בלדי |
לא צריך להיות מבין גדול כדי לראות את מה מחליפים וּלְמה מחליפים. הנה כמה דוגמאות:
רחוב המכבים ייקרא מכאן ואילך רחוב הרב עובדיה יוסף
רחוב החלוצים ייקרא על שם הרב שלום כהן
רחוב הראשונים ייקרא על שם הרב קורח
רחוב גיבורי ישראל ייקרא על שם הרב מנצור בן שמעון
רחוב ועד ארבע ארצות ייקרא על שם הרב ינון חורי
גם רחובות הנושאים שמות של ערים ואתרים בישראל, כמו ירושלים, טבריה, הירקון, והירדן, ואפילו חברון והר סיני, כבר אינם נאים לפרנסי העיר. גם הם ייקראו על שמות רבנים וצדיקים או על שמות ספריהם.
למי מותר לערער? רק לאלה שגרים סמוך למקום או ל'בני המשפחה של האישיות שאת שמה מתכוונים לשנות', כלומר יורשי המכבים ונציגי הפרנסים של ועד ארבע ארצות, צאצאי החלוצים והראשונים... וכל השומע יצחק.
בני ברק, שהייתה פעם מושבה שגרו בה משפחות חילוניות וציוניות, שינתה את פניה – איש לא יכחיש זאת וזכותה של העירייה לקרוא לרחובות שבתחומיה על פי ערכיה והשקפת עולמה, אבל ההתנכרות לסמלי העבר ומחיקתם היא בזויה.
מעניין מה היו אומרים דוברי החרדים בבני ברק אם עיריית תל אביב למשל הייתה מתחילה לשנות בשיטתיות את שמות עשרות הרחובות שבעיר הקרויים על שם רבנים וצדיקים. צעקות הגעוואלד היו נשמעות עד שדרות הבעש"ט שביפו הערבית!
ועוד הערה למקרא הרשימה.
סוף סוף מממשת עיריית בני ברק את הבטחתה לקרוא רחוב על שמו של השוטר אמיר חורי, שמסר את נפשו בפיגוע שהיה בעיר ב-29 במארס 2022. אבל שימו לב, הרחוב לא ייקרא בשמו המפורש – בסופו של דבר הרי חורי לא היה יהודי – ולכן יצאה העירייה ידי חובתה והרחוב יקרא בשם הגֶנֶרִי השוטר (הנה תירוץ מוכן: ברמת גן השכנה יש רחוב השוטרת, על שם השוטרת יונה קוממי שנהרגה ב-1965 בידי רוצח יהודי).
היו כאן פעם ראשונים... המושבה בני ברק בשנותיה הראשונות (ויקימדיה) |
ב. מייסדות ומייסדים
צילום: מנחם רוזנברג |
ג. תהיה עיננו ליפי ההר וליבנו לרעוּת
צילומים: יוחנן פלוטקין |
ידעתי שקיבוץ צוֹבָה שבהרי יהודה הוקם ב-1948 על ידי יוצאי הפלמ"ח – כתב לי יוחנן פלוטקין – אבל לא הבנתי למה הם דוחפים את זה בכל שילוט. עד שראיתי בוויקיפדיה שזה שמו הרשמי של הקיבוץ: פלמ"ח צובה.
רבים הם המבקרים עם ילדיהם בפארק השעשועים 'קיפצובה' (למה באמת שלא יקראו לו 'פלמ"ח קיפצובה'?), כדאי להם להסתכל גם קצת ימינה ושמאלה.
על מגדל הסִילוֹ שבכניסה (למה ממשיכים לקרוא לו סִילוֹ ולא מגדל תחמיץ?) הוצבה חנוכיה של שמונה קנים, ובחזיתו הפונה לכביש ציור פסיפס יפה, שווריאציה שלו הפכה להיות לוגו של הקיבוץ.
אך מה פשר הפסוק שמצוטט בפסיפס?
תהיה עיננו ליפי ההר וליבנו לרעות
אין זה פסוק מהמקורות, וגם לא משיר, אלא חלק מברכת שבת יפה שכתב אחד מחברי הקיבוץ.
המשפט הוא מבִרכת השבת של קיבוץ צובה שכתב חבר הקיבוץ אמנון מגן: 'נברך את השבת למנוחת הגוף ולשלוות הנפש שנתברכנו בשבוע עמל, ויבורך הבא אחריה, שתהיה עינינו ליפי ההר וליבנו לרעות, שתהא שבתנו שלום, ובביתנו הברכה שבת שלום'.
הפסיפס מוצב על הסילו בכניסה לקיבוץ צובה.ִ העיצוב הוא של הגרפיקאית חברת הקיבוץ גלי מנבר בסיוע האמן ורכז התרבות מוטי בלבין. גלי מנבר אף עיצבה את הסמליל של קיבוץ צובה (מצד שמאל).
ד. עברית שפה קשה
טל סגל ניחן בעין מיוחדת לשיבושי תרגום מעברית לאנגלית ולהיפך.
הנה למשל ברכת התודה של הטורקים למדינת ישראל על הסיוע שהוגש להם בימי רעידת האדמה. השלט נמצא בשדה התעופה באיסטנבול, ורצונו לומר: 'תודה לכם על ההזדהות איתנו'. יצא הפוך...
במלון לאונרדו בירושלים לא ממש מבחינים בין מיטה (bed) לרע (bad).
מישהו מכיר בסביבה מלון על בסיס 'חדרים טובים'?
בגן הלאומי של מערות קומראן התבלבלו בין אתר (site) לאתר אינטרנט (website), וגם הספרדית לא משהו...
ה. סיבוב בטכניון
בחצר הטכניון, על הדשא, מוצגת תערוכה חדשה ושמה 'החיים כמדענית'. איתמר לויתן ניצל את ההזדמנות, התרשם מה'אובליסק' יוצא הדופן והבולט למרחקים של האדריכל הנודע סנטיאגו קלטרווה ועל הדרך לכד כמה קוריוזים.
ריטה לוי מונטלצ'יני הייתה ביולוגית יהודיה מאיטליה שזכתה בפרס נובל בשנת 1986 |
חייבים רפורמה משפטית! |
תודה לך, ה' |