משחקים בארגז החול

ילדים משחקים בארגז חול בגן ילדים בבת ים, 1970 (צילום: משה מילנר, אוסף תצלומים לאומי)

מאת יעקב שביט

הסופר והמחנך הגרמני יוהאן פאול פרידריך ריכטר, המוכר בשם העט שלו ז'אן פול (1825-1763), כתב במאמר משנת 1807: 'איני מכיר צעצוע המתאים לילדים בשנותיהם הראשונות יותר מאשר חול. לעיתים קרובות צפיתי במשך שעות בילדים שאינם נמשכים אחר משחקים, שמשתמשים בחול כאבני בנייה, מפל, קמח וכדומה'. ארגז חול הוא אפוא המקום המתאים לפעוֹטוֹת: הוא זול, קל להפעלה ועמיד, ומאפשר למשחקים בו להפעיל את דמיונם ולברוא מהחול עולם ומלואו. ולכן, 'פילוסופים! אל תזרו חול בעיני ילדיכם אלא לפניהם'...

דיוקן של ז'אן פול (ויקימדיה)

למקרא הדברים האלה עלה בדעתי שאולי ז'אן פול הוא אבי הרעיון של ארגז החול בגני הילדים והשעשועים, וכי המחנך הגרמני פרידריך וילהלם אוגוסט פְרֶבֶּל (Fröbel), שייסד את גן הילדים הראשון בשנת 1837 והיה הראשון שהזכיר בכתביו את המונח Sandkasten, קיבל את הרעיון ממנו. ואולם, פרבל הציע להכין לילדי הגן מערכת 'מתנות', כלומר צעצועים, כדורים, קוביות, ציור, פלסטלינה, וכיוצא באלה, אבל לא ארגז חול. ארגז חול צריך היה להביא לגן ממרחק וגם צריך להחליף את החול מדי פעם.

מתי שהוא באמצע המאה ה-19 הופיעו לראשונה 'גני חול' Sand gardens)) בפארקים ציבוריים, אבל עדיין לא בגני ילדים. לפי מקור אחד הם הגיעו לגני הילדים רק בשנות השישים של אותה מאה, כחלק מהמגמה להפוך את גני הילדים למרחב חופשי. אפשר אפוא לומר כי לארגז החול, כמו להרבה כלים וחפצים, אין 'ממציא', ובטח לא ממציא אחד.

ארגז חול בגן ילדים באייזנהוטנשטט שבגרמניה המזרחית, 1954 (ויקימדיה)

מהיכן הגיעו ארגזי חול לגני הילדים הציבוריים בתל אביב, ומשם לכל הארץ? 

ספק אם טובה חסקינה (1948-1893), מחלוצות מקצוע הגננוֹת בארץ ישראל, הכירה את ז'אן פול, אבל אין ספק שאימצה את הרעיון ממקור כלשהו. חסקינה (לימים נקראה בשם העברי חזקי נא) הקימה ב-1921 את גן הילדים העירוני הראשון בתל אביב ויזמה הקמת מגרשי משחק בעיר. 

טובה חסקינה, 1923 (ויקימדיה)

בקיץ 1926 היא הגישה לעירייה דו"ח מפורט על מצב מגרשי המשחקים לילדים בעיר, ותיארה את 'משחקי חול': 'הקטנים שחקו על פי רוב במכשירי חול שונים, צעצועי עץ וברזל קלים, מעדרי עץ, כפות וכו'. הגדולים בנו מהחול גם בניינים שונים'. בשנת 1947 כתבה בביטאון הד הגן מאמר בשם 'חול הים מכשיר טבעי רב-ערך', שבו שיבחה את ארגז החול ברוחו של ז'אן פול. היא תיארה את ארגז החול כ'מכשיר חצר' שמכניס חיים לעולמם של ילדי הגן. מדובר בחול ים נקי – כמותו היה בתל אביב בשפע – שמפוזר בתוך ארגז גדול ועמוק, שמשמש גם ספסל לילדים לשבת עליו וגם אצטבה לשים עליה את כלי המשחק שבתוכו. אפשר לבנות בתוכו אוניות, סוכות או בתים, וכשהחול רטוב אפשר ללוש ממנו עוגות ולבנות בנינים: 'ורבה וגדולה השמחה בו ביום שהעגלון מביא בעגלתו את החול ומורידו על יד השער מבחוץ או בפנים החצר'. החול, לדבריה, מציע אפשרויות רבות וההתעסקות בו מפתחת את גופו של הילד, את מחשבתו ואת דמיונו.

טובה חזקי נא: חייה ופועלה, תוספת ל'הד הגן', תשכ"ג

ארגזי חול אכן החלו להופיע בתל אביב, בקיבוצים ובמקומות אחרים ודומה שמאמר זה נתן השראה לגננות אחרות שהלכו בעקבותיה. לא רק בארץ, כמובן. הסופר האמריקאי רוברט פולגום  פרסם ב-1988 ספר שהיה לרב-מכר ושמו All I Really Need to Know I Learned in Kindergarten. הספר תורגם לעשרות שפות (גם לעברית) ובו כתב פולגום כי כל מה שצריך היה לדעת בחיים הוא למד בגן הילדים ובארגז החול... 

למרות חשיבותו של ארגז החול – כפי שיעידו כל ילד וילדה שגדלו בארץ – לא מצאתי אזכור לתפקידה של טובה חסקינה בהבאת הרעיון לארצנו. ובהזדמנות זו, העובדה שאין בתל אביב רחוב על שמה של חלוצה זו הוא מחדל היסטורי של ממש.  

ילדות משחקות בארגז חול בתל אביב, 1970 (צילום: משה מילנר, אוסף תצלומים לאומי)

ארגז החול, שהופיע לראשונה במאמר של סופר ומחנך גרמני, מצא מקום בגני ילדים בפיקוח משרד החינוך, שאף דואג לשלוח הנחיות לטיפול בארגזים אלה. במנשר 'תקן ארגז חול בגני ילדים' משנת 2024 נכתב, בין היתר, כי ארגז החול מלמד את ילדי הגן לחקור את העולם ולהשתמש בדמיון וביצירתיות. לא ז'אן פול ולא טובה חסקינה זכו לאזכור על חלקם ב'המצאת' ארגז החול, זה שמהתעסקות בו ובתוכו זכינו כולנו, וזוכים גם ילדינו ונכדינו, לתכונות מופלאות.

________________________________

פרופ' יעקב שביט הוא פרופסור (אמריטוס) בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב  shavit.yaacov44@gmail.com