א. ארון נתינה
גילויים יפים של אחריות קהילתית ושל עזרה הדדית יש אצלנו בכל מקום, רק צריך להרים ראש ולראות אותם.
הנה למשל, בחורשת רדינג, ברמת אביב 'הישנה', נמצא 'ארון נתינה קהילתי', שיזמו תושבים וקיבלו כנראה גם את חסות העירייה. אנשי השכונה מתבקשים להביא לארון בעיקר בגדים שהם כבר אינם מעוניינים בהם (ספרים ישנים – לא כאן! בהמשך יש ארונות מיוחדים עבורם). הבגדים חייבים להיות 'במצב מעולה', כאלה שהייתם שמחים להביא לחברים או לקבל בעצמכם, וראויים לשימוש חוזר. מובן שאפשר ואף רצוי גם לקחת, ובבקשה 'בלי ג'יפה' ולא להשאיר שקיות!
יש גם ארגזי מיון (למשל בגדי תינוקות לפי גילאים). המקום עושה רושם נקי ומסודר.
כל הכבוד ליוזמה.
 |
| צילום: יוחנן פלוטקין |
ב. אזהרות חמורות במיוחד
ברחוב דבורה, באזור שוק תלפיות בחיפה, צולם השלט הזה:
 |
| צילום: טל סגל |
מיהי ברטה המסתורית?
אחרי בירור דברים עם מביני עניין הגענו למסקנה שמדובר בבַּרְטַעַה, כפר ערבי באזור נחל עירון, חציו ישראלי וחציו פלסטיני, הידוע כמרכז בינלאומי לפירוקי רכב.
אזהרה מסוג אחר צולמה בשכונת גאולה הירושלמית.
כאן יודעים באיזו אוכלוסייה מדובר, ולכן, ליתר ביטחון, הוסיפו תרגום לעברית.
 |
| צילום: גונן זיק |
ג. מתאמת שד
 |
| צילום: יריב שיזף |
בבית החולים השרון יש משרד שמשמש ל'מתאמת שד', וכיוון שמדובר בעניין רציני מאוד לא נתבדח על האפשרויות המשעשעות העולות בדמיון בהעדר ניקוד (מתאם מכשפות?).
מה שמעניין בכרזה המצורפת הוא ניצול קונצפציית האסון של שבעה באוקטובר על מנת להגביר את המודעות לבדיקות ממוגרפיות, כאלה שבכוחן לאתר סימנים מוקדמים של סרטן השד.
האומנם זה הכרחי? האם הסכנות הרפואיות שיש בסרטן שד כשלעצמן אין די בהן עד שצריך לצלצל בכל הפעמונים, כולל שבעה באוקטובר וסמל החטופים? התשובה היא כנראה, שאכן אין די בכך, וכל המרבה באזהרות הרי זה משובח. חודש אוקטובר הוא החודש שנבחר להגברת המודעות לסרטן השד, ומבחינה זו השימוש אכן קולע וכל האמצעים כשרים.
ד. בטוּב טעם
 |
| צילום: טל סגל |
סמוך לכניסה אל בית העלמין נחלת יצחק, ליד קיר הנצחה לקדושי השואה ('לזכרם של יהודי ליטא אשר נספו בשואה, תש"א-תש"ה'), חונים ארבעה פחי אשפה ירוקים, מטונפים ומצחינים. כך נאה וכך יאה?
כך נראה המקום בצילום משנת 2014, לפני בוא הפחים:
 |
| צילום: אבישי טייכר (פיקיוויקי) |
התרגום ליידיש בגאולה קצת צולע. מדרכה זה לא טרעפל. מדרהה זה טראטווא tratuva
השבמחקעקרונית אתה צודק, אך כולם קוראים לזה טערפל. מכל מקום, הצליעה במשפט הזה ממש לא מתחילה ולא נגמרת במילה הזו. זה פשוט כתוב נוראי.
מחק"ארונות נתינה" הם עניין די נפוץ בתל אביב (ואני מניחה שיש כאלה ארונות במקומות אחרים) והם משמחים מאד כל חובב "יד שניה" או חיים ירוקים. אפשר למצוא בהם צעצועים, משחקים, בגדים, נעלים, ספרים וכו'. אפילו הנכד שלי יודע מגיל רך שאפשר לגשת לארון הנתינה, לחטט ולמצוא צעצוע קטן לקחת הביתה- ולהביא בפעם הבאה ספר תמורתו.
השבמחקבקשר לסרטן השד - סיכת החטופים היא בצהוב , עבור סרטן השד משתמשים באותו סרט , אבל בצבע ורוד . ( בבל שזכור לי )
השבמחקמעבר לכך יש דעות שונות בקשר לממוגרפיה לגילוי סרטן שד .
בעיה של הקרנות רנטגן , לחץ בלתי סביר על השד ומעל לכל זה נשאלת השאלה האם לנשים בגיל הפוריות ניתן לאבחן המצאות גידולים בשד .
ההערה לשימוש-כביכול בסמל החטופים על דלתה של מתאמת השד בבית חולים השרון אינה מוצדקת. הסרט הוורוד הוא סמל בינלאומי למאבק בסרטן השד כבר למעלה מ-30 שנה, לרוב בצורת עניבה. תפקיד מתאמת השד הוא לתאם בין כל הטיפולים והמטפלים ולהבטיח למטופלות טיפול כוללני רצוף ואיכות טיפול גבוהה. עבור נשים רבות המתאמת היא עוגן הצלה חיוני.
השבמחקאם זה מעניין מישהו, רח' דבורה בחיפה, אינו ממש סמוך ל"שוק תלפיות", זו סימטה שמחברת את רח' "החלוץ" עם רח' "סירקין", מקבילה לרח' "שפירא". במונחים של שנות ה- 50 תחילתה ברחוב "החלוץ" בין "פוטו ברנר" לבין "מטבח הפועלים".
השבמחק