סיפורי רחובות: שלמה המלך, לפיד האש, לוי שבואלי ובנים ממשיכים

א. שלמה המלך הרביעי

צילום: איתמר לויתן

כך מסבירים ברמלה מי היה שלמה המלך.

כשאני למדתי תנ"ך בבית הספר, לא זכור לי שדיברו איתנו על 'ממלכת ישראל המאוחדת', אבל אני בפירוש זוכר ששלמה נחשב למלך השלישי (אחרי שאול ודוד). 

ב. לפיד האש

צילום: איתמר לויתן

אם שאלתם את עצמכם מה הוא פֶּלֶד? אל רחוב הפלד באזור התעשייה בחולון לכו.

פלד הוא בדרך כלל לשון פלדה, ברזל מלובן. כלומר, דבר מה חזק, קשה ומחושל. אין פלא שרבים מאנשי הצבא עברתו את שמם ל'פלד'. האלוף משה פלד, למשל, שהיה מפקד גֵיסות השריון, נקרא קודם בשם 'אייזנברג' (הרי ברזל), וכמותו יש גם האלוף יוסי פלד (ששם משפחתו הקודם היה מנדלביץ), וח"כ ותא"ל לשעבר משה פלד. גם בעלי שמות משפחה כמו 'פלדמן' (איש שדה), עברתו את שמם לפֶּלֶד.

מניין הגיעו יוצרי השלט ל'לפיד האש'? 

בערכים 'פלד' ו'פלדה' במילון אבן-שושן מצאתי כי אכן מקובל לפרש את הצירוף 'אש פלדות' בפסוק 'אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים בְּאֵשׁ פְּלָדוֹת הָרֶכֶב' (נחום, ב 4), כלפיד או שלהבת, והצירוף 'אש פלד' לסוגיו נמצא בשירת ימי הביניים. אם כך, מפרשי השלט לא טעו, אבל העדיפו את המשמעות הרחוקה והכמעט בלתי מוכרת על פני המשמעות הרווחת והידועה לכל דובר עברית. 

רחוב הפלד בחולון (אגב, לפי מה שקראתי, הוא לבו של אזור פשע וזנות) נמצא בסמוך לרחובות הנושאים שמות של בעלי מלאכה ומקצועות, כמו הנגר, הנפח או הסדנא, וממילא הגיוני יותר שמי שחשב על השם התכוון למפעלים ולבעלי מלאכה, כמו מסגרים, העובדים עם פלדה, ולא ללפידי אש.

ג. לוי שְׁבוּאֵלִי

צילום: נדב בירן

בחיפה יש כיכר שנקראת על שמו של לוי שבואלי (סבולסקי). אני מודה שמעולם לא שמעתי עליו קודם, אז ניסיתי לברר מי היה איש נכבד זה.  

במרשתת שמו כמעט שאינו מוזכר. אבל אני שאלה: אם הוקם 'בית העולים' ב-1924 (תאריך שאכן חופף לתחילת איכלוסה של שכונת בת גלים), כיצד הצליח שבואלי לנהל אותו בימי העלייה השנייה, שלדעת כולם הסתיימה ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה?

בין כך ובין כך, יפה שהצליחו להכניס בשלט אחד שלושה מספרים: הראשון, השנייה והשלישית.

ד. ממשיכים הלאה...

צילום: יהושע לביא

ביישובים רבים בארצנו יש רחובות, כמו 'הראשונים' או 'המייסדים', שחולקים כבוד לעבר ולדור המייסדים. בכפר ורבורג מכבדים גם את דור העתיד.