יום חמישי, 13 באוגוסט 2026

מִשׁוּט בארץ: בנות ציפורה, קפיצת הדרך, בכי תמרורים, 500 ש"ך

א. בנות ציפורה

מי שלא גר בסביבה, כלומר ברחוב זלמן שזר 39 בשכונת נווה עופר (תל כביר) בתל אביב, יתקשה לזהות את המבנה הזה. במבט ראשוני ומהיר זה נראה כמו בסיס טילים סודי במיוחד, או אולי מדובר במועדון פורנו שבשעריו עומד טוטם המוקדש לפאלוּס.

צילומים: איתמר לויתן

לא ולא! מדובר בבית הספר הממלכתי לשעבר שז"ר, על שם הנשיא השלישי זלמן שזר, מוסד שהפך ברבות הימים לחרדי. ומה יותר מתאים לבית ספר חרדי לבנות מאשר עיפרון ענק מחודד, שנראה כמו טיל בליסטי או סמל פאלי מפלצתי?

מהשלט שמוצב בסמוך לכניסה מתבררים הפרטים האלה:


אבות ואימהות רבים למקום. גם רשת מוסדות 'אלי בעזרי', גם 'בית יעקב', ולתוספת בלבול מגדרי: 'בנות ציפורה' מכאן, ו'בני יוסף' מכאן.

בית יעקב, כידוע, הוא שמה של רשת מוסדות חינוך חרדית ותיקה, אשכנזית לכל דבר ועניין (היא נוסדה בפולין ב-1918 על ידי שרה שנירר), שפועלת עד היום בכל ריכוזי החברה החרדית. התחרות על קבלה למוסדותיה, בעיקר התיכונים והסמינרים למורות, מוציאה מהחברה החרדית את המיטב הגזעני-עדתי שלה. אבל 'בית יעקב' שלפנינו הוא שונה: כאן זה על פי מורשת הרב עובדיה יוסף, כלומר ספרדי-מזרחי, ובמילה אחת: ש"ס.

עתה כבר לא נופתע מרשימת ההטבות שלהן זוכות הבנות בגילים שלוש עד חמש: תוכנית הזנה מסובסדת, יום לימודים ארוך, לימודי ליבה ברמה גבוהה, 'מעלה אחת מעל'. הלוואי על כל בנות ישראל מכל העדות ומכל המגזרים.

יש לי הרגשה שהמודעה הזאת, על לימודי אנגלית, מדעים ומתמטיקה, מחשבים, תקשורת ויישומי מחשב, לא ממש מכוונת לזאטוטות בנות הגן, אלא לבנות בית הספר, אבל קשה לדעת זאת מן השלט.


ב. קפיצת הדרך

צילום: דותן גורן


ברחוב אלחדיף בטבריה נמצא מתחם הארחה ואולם אירועים ('אירועים קטנים') הקרוי 'קפיצת הדרך'. שם שנון, שמרמז כי כדי להגיע למקום יש לסור מדרך המלך ו'לקפוץ' אליהם. 

ככל שלמדתי מאתר האינטרנט של הבית, מדובר במקום המיועד לציבור מסורתי ודתי. יש בו מקווה, נערכות בו חגיגות בר/בת מצווה, מסיבות חינה, הפרשות חלה ועוד 'אירועים מפנקים'. הכול עם נוף מהמם ובהפרדה מגדרית מלאה.

המושג 'קפיצת הדרך' מוכר היטב בספרות המדרש ('שלשה קפצה להם הארץ: אליעזר עבד אברהם, ויעקב אבינו, ואבישי בן צרויה', סנהדרין, צה ע"א), בספרות העממית (לא רק היהודית, אלא גם בספרות העולם), ובעיקר בסיפור החסידי. זהו נס שנעשה לצדיקים ולקדושים שאצה להם הדרך והקב"ה מסייע בידם להגיע מייד למחוז חפצם. 

באתר האקדמיה ללשון העברית מצאתי הסבר מעניין: 'קפיצה' היא לא רק ניתור, אלא גם לשון כיווץ (למשל, 'קפץ את ידו'), ומכאן שקפיצת הדרך היא מעין כיווץ הדרך וקיצורה.

אגב, לא הרחק משם, מדרום לעיר נצרת, נמצא הר קדוש לנוצרים המכונה 'הר הקפיצה'. המסורת הנוצרית העממית רואה כאן את המקום שממנו נמלט ישוע מרודפיו בקפיצה פלאית מההר לעמק שמתחתיו.

גם בלשון היום-יומית שלנו הביטוי 'קפיצת דרך' משמש לתיאור הישג גדול שאליו הגיעו בפרק זמן קצר. כך למשל, ספרו של אריה לוֹבָה אליאב (2010-1921), שבו תואר מפעל ההתיישבות הגדול שהיה בשנות החמישים באזור לכיש והמחבר היה אחד מראשיו, נקרא בשם קפיצת הדרך (עם עובד, 1970).


ג. בכי תמרורים: מה לא מובן פה?

צילום: עידו יעקבי

'השלט הזה', כתב לי עידו יעקבי, 'נמצא בצומת מרכזי בכפר סבא כבר כמה חודשים. הייתי רוצה שעוד רבות ורבים ייהנו מהממצא הזה, הנדיר בעילגותו'. כמו עוד יצירות אומנות גדולות, השלט הזה הוא קטגוריה לשונית בפני עצמה. 

הנה מעט ממה שמצאנו: 'רמזור', צריך להיות 'הרמזור', למה צריך להוסיף 'פניה' (הכתיב התקני הוא 'פנייה') ו'תנועה', אם ברור מה זה 'ישר' ומה זה 'ימינה'? הניסוח המוזר הזה גורם לך להאט, אולי גם לעצור, ולקרוא שוב כדי להיות בטוח שהבנת את כל אשר יורוך. 

וכל זה עוד לפני שאנו תוהים מה עם הנהגות, ומה עם קוראי ערבית או אנגלית...


ד. הרב ש"ך

צילום: דוד אסף


'אנחנו אוהבים לגרום לך לחייך', מכריזה (באנגלית) המודעה של מרפאת השיניים ברחוב לויד ג'ורג' בירושלים. 

אבל אם רק תעז לחנות בפיסת המדרכה שליד המרפאה, נדאג למחוק לך את החיוך מהפנים. אתה צפוי לקנס גבוה: 500 ש"ך!

17 תגובות:

  1. סיפור הקפיצה בהר הקפיצה הוא מעשיה מאוחרת. בסיפור המקורי, על-פי לוקס, פרק ד', רדפו אנשי נצרת אחרי ישוע בזעמם עלדבריו בעת דרשתו בבית הכנסת בשבת והוא חמק מהם.
    וזה גם מקור הביטוי 'אין נביא בעירו'.

    28 וְכֹל אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֵסֶת כְּשָׁמְעָם אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּמָּלְאוּ חֵמָה׃
    29 וַיָּקוּמוּ וַיַּדִּיחוּ אוֹתוֹ אֶל־מִחוּץ לָעִיר וַיְבִיאֻהוּ עַד־גַּב הָהָר אֲשֶׁר נִבְנְתָה עִירָם עָלָיו לְמַעַן הַשְׁלִיכוֹ מָטָּה׃
    30 אַךְ־הוּא עָבַר בְּתוֹכָם וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֹ׃
    31 וַיֵּרֶד אֶל־כְּפַר־נַחוּם עִיר הַגָּלִיל וַיְלַמְּדֵם בַּשַּׁבָּתוֹת׃

    השבמחק
    תשובות
    1. כל הרעיון של ישו זה לצאת מתחום השבת

      מחק
    2. אם ישוע לימד בשבתות, סביר להניח שהגיע לישוב שבו לימד קודם כניסת השבת.
      דעת לנבון נקל שאין להבין מן הכתוב בהכרח שישוע יצא מתחום שבת אלא אם כן הקוראים נחושים בדעתם לעקם את הכתוב.

      מחק
    3. אין בעיה גם ללמד בשבת עצמה, אדרבא, הכוונה היתה שהקונטקסט של הברית החדשה והשבת הוא תמיד חשדני, בלשון המעטה, וידועים הדיונים של ישו עם 'הרבנים' על הצורך בשמירת שבת, על היכולת לרפא בשבת או לחולל ניסים וכיו'ב, ודעת לנבון נקל שהקפיצה של ישו מתוך השבת לא באה ללמד את הנוצרים ל'ט אבות מלאכה..

      מחק
  2. עבורי, 'קפיצת הדרך' האמיתית והמשמעותית תוארה על ידי פרנק הרברט. בספק אם הטברייני שמע על זה.

    השבמחק
    תשובות
    1. דווקא יותר ב"מסע בין כוכבים" הנערץ, על כל פרקיו ודורותיו.

      מחק
    2. "בספק אם הטברייני שמע על זה": אפשר את זה ביותר גזעני?

      מחק
  3. לדעתי התמרור בכפ"ס מעביר את המסר ונא להפסיק עם בכי התמרורים היכן שלא צריך.
    לגבי 500 ש"ך - כנראה שברח' עמק רפאים יש השתלטות של דוברי אנגלית ומכאן הטעות בשלט המאולתר...

    השבמחק
    תשובות
    1. מצד שני, 500 שך מזכיר שזו מרפאת שיניים...

      מחק
  4. כל הזמן לתקוע "חרדי", "שס" וכדו'
    יאללה אובסס

    השבמחק
  5. א. אכן יש לבדוק ולבחון מהי האפליה הנוהגת בבית יעקב ע"פ מורשת מרן הרבבודיה זצוק"ל כלפי הבנות מן המוצא "הנכון"? ומן המפורסמות, שאותו מרן שנא בכל ליבו את העדה מן הפינה הצפון-מערבית של יבשת אפריקי (למעט אולי בן טיפוחיו שהשתכנז בישיבה ליטאית כהלכה).
    ב. ותמהתני איך "חינוך על טהרת הקודש" מסתדר עם "מדעים, אנגלית ומתמטיקה (ומחשבים)": באיזה שלב, למשל, מלמדים מתורתו של הרה"ג טשארלס דארווין? או על גיאולוגיה (מדעים, כן?) בת 5,786 שנה?
    ג. "קפיצת הדרך" נוכחת מאד (גם אם לא נזכרת בהכרח בשמה) ב"מעשה העז" של עגנון, הקלסי והמרגש תמיד, על אבדן הדרך הקצרה לארצישראל.

    השבמחק
  6. לא רק לאבישי בן-צרויה קפצה הדרך. גם לאבישי בן-חיים, האחראי לקפיצת הדרך לחורבן בית שלישי. והלואי שאתבדה.

    השבמחק
  7. לפני שנים רבות היה שר חינוך שקראו לו יוסי שריד . איש חינוך שנפשו זעקה חמס על כך שיש מפעל הזנה לרשת החינוך התורני של מפלגת ש"ס . אבל על ולמה הוא זעק חמס , על כך שהורים ישלחו את ילדיהם ללמוד במקום שבו ההורים לא צריכים לקום בבוקר ולהכין כריכים לילדיהם הרכים .
    אז אולי הוא בכלל פיספס את עיקרון השיוויון בשם החוק , זאת אומרת - אם אתם נותנים תקציב הזנה למגזר אחד . הרי אתם פוגעים בעיקרון השיוויון , ולכן בשם השיוויון יואילו נא לתקצב גם את שאר עוללי וילדי ישראל במפעלי הזנה בכל בתי הספר .
    אז כנראה חוכמה או פיקחות לא נדרשים ממי שאנחנו בוחרים לנהל את המדינה שלנו . פיקחותם צריכה להיות מספקת בכדי שנבחר בהם שוב ושוב לתפקיד ציבורי .
    ומאז ועד היום יש אנשים שתקציבים קואליציוניים עוברים להם חלק בגרון , והם ימשיכו לבחור את אותם מנהלים לנהל לנו את המדינה . וזה אינו משנה אם זה מימן או משמאל ( שאינני יודע מה ההבדל ביניהם - מבחינתי כולם מושחתים ומטומטמים ) .
    כל טוב
    ובבנין ירושלים ננוחם .
    שבוע טוב .

    השבמחק
  8. אתיחס רק ל-מה שנכתב אודות פרנק הרברט ומושג קפיצת הדרך. החזון המיסטי-הריאלי של האפוס הענק של הרברט [שהומשך ע"י בנו] היה קפיצת הדרך, הגאולה הסופית של האדם. ממה?
    עפ"י עקלתוני חולות - מהטכנולוגיה והיברידיות תודעתית - דאנקן איידהו וארסמוס מתאחדים תודעתית, זו קפיצת הדרך.

    השבמחק
  9. המונח המקורי של קפיצת הדרך אינו ניתור אלא כיוון, כפי שנזכר בגוף הפוסט, המקור לכך הוא רש"י בחולין. זה גם משתמע מהניסוח החזל"י "קפצה לו הדרך" - הרי שהקפיצה מתייחסת אל ה'דרך' והיא לא ניתרה אלא נתכווצה, אילו הייתה הכוונה לאדם שניתר במהירות מנקודה לנקודה היה צריך לנסח זאת ביחס לאדם.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', אם יש לכם חשבון דוא"ל בגוגל, לחצו על 'חשבון גוגל' ושמכם יעלה מיד. אם לא - לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.