tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post1987462027446958363..comments2024-03-29T14:24:20.779+03:00Comments on עונג שבת (עונ"ש): על דעת המקום: האם יש גן עדן בפוריידיס?דוד אסףhttp://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comBlogger9125tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-741521133853774142012-12-31T07:45:23.199+02:002012-12-31T07:45:23.199+02:00לבד מ'ג'בל פֻרֵידִיס' (הר הורדוס/הרודי...לבד מ'ג'בל פֻרֵידִיס' (הר הורדוס/הרודיון) ומ'פֻרֵידִיס אֶ-רּוּם' – 'גן-העדן (<'הרודיס') הביזאנטי' בגיא בן-הינום, שנודע בימי קדם כמושבת מצורעים – מצאתי שלושה שימושים נוספים של השם 'פֻרֵידִיס' שכולם מלמדים על קשר אל הורדוס: <br />1) בכפר קַרָאוַת בַּנִי-חַסַן, בצד הכביש מכפר-קאסם לעבר שכם, מצויים שרידי מבנים גמלוניים אחדים הנושאים את שיבוש שמו של הורדוס – 'קַלְעֵת (מצודת) פִרְדוּס', 'חִ'רְבַּת פִרְדוּסֵי' וכן 'קַבְּר אַלְמַלֵכּ קבר המלך) פרדוס' – ומדרום לו מערת קבורה משפחתית מפוארת, המיוחסת ל'תלמי איש רודוס', ידידו הקרוב של הורדוס, 'שומר החותם' שלו, אשר הופקד על השומרון ושיוספוס מציין את אחוזתו ב'ארוס', הוא הכפר ח'ארס הסמוך, ולפיכך ייחסו גם יושבי קראוות בני-חסן מאז הכיבוש המוסלמי אף אותם להורדוס;<br />2) מצפון לעיירה טייבה שבמזרח השרון נתקיים בשעתו כפריר בשם 'פֻרְדִיסְיָא', בצד מחצבת אבן גדולה שבמערבו (לימים נבלעו שניהם בתהליך התרחבותה של טייבה!) שאף היא קשורה, כמסתבר, במפעל בנייה סמוך של הורדוס – נמל אפולוניה (תל ארשף);<br />3) המחצבה הקדומה עם הכבשנים בח'רבת אֻם אַ-טּוֹס (חורבת טווסים) – שכאמור ב'עונ"ש' נראה, כי סיפקה בשעתה מלט לבניית קיסרי ונמלה – הותירה אף היא אחריה את שם הכפר הסמוך בדרום, 'פֻרֵידִיס', ושוב לפנינו גלגול שמו של הורדוס! <br />אני משוכנע, לפיכך, כי אין כל קשר בין 'מושבת המצורעים' של ש"י עגנון - שאולי היא בית החולים 'הַנְסֶן' למצורעים לשעבר, הסמוך היום ל'תיאטרון ירושלים' – לבין הר הורדוס (הרודיון), המצויין בשטר המכר מתעודות בר-כוכבא בשם 'הרודיס' (=של הרודס/הורדוס)...יהודה זיוnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-47746286840529914182012-12-29T10:13:01.549+02:002012-12-29T10:13:01.549+02:00אני אינני נסמכת על עדות כתובה מימי המלכה אבדוקיה ו...אני אינני נסמכת על עדות כתובה מימי המלכה אבדוקיה ובודאי אינני מוסמכת לדון בגיאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל, שכן אינני בקיאה במקורות הרלבנטיים במידה מספקת, אבל נושא הצרעת מעניין אותי מאז ומתמיד בשל העובדה שקראתי בכתבי עגנון מנעוריי והוא התעניין מאד בצרעת ועל כך נכתב מאמרו המאלף של גרשום שוקן, "מוטיב הצרעת ב'שירה' ו'עד עולם'", בקובץ המחכים, 'ש"י עגנון, מחקרים ותעודות', שערכו רפאל וייזר וגרשון שקד, מוסד ביאליק ירושלים תשל"ח, והמסורת על הקשר בין כפר מצורעים רחוק ממקום ישוב שנקרא גן עדן -פאראדיס/ פורידיס שהקימה המלכה הנזכרת, עוררה את תשומת לבי לפני שנים רבות. אני מתעניינת מאד בהקשרים השונים של גן עדן, שנקרא בארמית "פרדס קושטא" בספר חנוך הראשון שנמצא בקומראן, וערכתי קובץ בנושא ששמו "גן בעדן מקדם:מסורות גן עדן בישראל ובעמים", ירושלים: מאגנס תש"ע, המציג פנים שונות של מושג טעון זה בהשתלשלותו ההיסטורית והספרותית, הדתית והאמנותית לאורך הדורות. היחסים המורכבים בין גן עדן וצרעת כמטונימיה לקדושה וטומאה או כיחס למקום נכסף אליו משתוקקים לחזור, לעומת מקום מעורר רתיעה ופחד ממנו משתדלים להתרחק, מעורר עניין רב. אם אתה, מר יהודה זיו, יודע יותר על מסורת נשכחת זו של כפר בשם גן עדן הקשור במצורעים בבקשה הצג זאת בפני הקוראים. תודה רבה רחל אליאור<br />אגב המשפט בתגובה שלי לעיל "יתכן שהרעיון עלה בלבו בשל העובדה שהישוב פרדיס שליד הרודיון היה במקורו בית מצורעים" מתייחס כמובן לעגנון ונקטע לצערי בטעות . תודה לך שאתה מאיר את עיני הקוראים בדבר הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל, שאני מתעניינת בביטוייה הספרותיים, המיסטיים השיריים והדמיוניים לאורך הדורות.רחל אליאורnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-35360183978689135342012-12-28T23:56:56.952+02:002012-12-28T23:56:56.952+02:00האם את נסמכת על עדות כתובה מימי המלכה אבדוקיה, המר...האם את נסמכת על עדות כתובה מימי המלכה אבדוקיה, המרחיקה בוודאות את מקום מושבת המצורעים הירושלמית עד לג'בל פוריידיס (הר הורדוס) שבדרום מזרחה של בית-לחם? והרי בגיא בן-הינום, ששימש כידוע מושבת מצורעים (זוכרים את הסרט 'בן-חוּר', שריתק אותנו בנעורינו?), סמוכה אל מנזר סנט אנופריוס מערת קברים מסוף ימי הבית השני - שאולי היא המכונה בפי יוספוס 'מצבת חנניה הכוהן' (ולפיכך <br />נושאת היום שכונת 'אַבּוּ-ת'וֹר', הנשקפת עליה, את שמו - 'גבעת חנניה') – נקראת אף היא בפי הערבים בשם 'מַעָ'ארַת פִרְדוּס אֶ-רּוּם': לכאורה 'מערת גן-העדן הביזאנטית' – אף כי שיבוש שמו של הֶרוֹדֶס 'הביזאנטי', שנתגלגל אף לכאן, מצביע דווקא על מקום זה כעל מושבת המצורעים הירושלמית בימי אבדוקיה!יהודה זיוnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-45441494173788880572012-12-28T23:55:25.356+02:002012-12-28T23:55:25.356+02:00רק חלק מיושבי דרום חוף הכרמל נמנים עם עַרַבּ אֶל-ע...רק חלק מיושבי דרום חוף הכרמל נמנים עם עַרַבּ אֶל-עַ'וָארְנֶה, שהעתיקו הנה את מושבם <br />מבקעת הירדן. מכאן אף כינוים, שנגזר משמה הערבי של בקעת הירדן – 'ע'וֹר' (קרי: 'ר'וֹר'!) – אם כי אין המדובר דווקא ביושבי בקעת חולה, המכונים אף הם ע'וארנה. בעוד שחורי העור, המתגוררים בכפר ג'סר א-זרקא, הריהם צאצאי עריקים מצבא מצרים, בראשות אבראהים-פחה (שכבש את הארץ בשנת 1832 וגורש ממנה, בהתערבות מעצמות אירופיות, ב-1840). רבים מחייליו, בעיקר בני מצרים העילית שחורי-העור, העדיפו אז לערוק ולהתנחל במישור החוף הביצתי והנטוש באותה עת.<br />יהודה זיוnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-48090440168538948432012-12-28T11:45:20.265+02:002012-12-28T11:45:20.265+02:00בעקבות הקריאה של הרשימה אני שוב מתמלא בזכרונות מימ...בעקבות הקריאה של הרשימה אני שוב מתמלא בזכרונות מימינו בפלי"ם, בחוף הכרמל בשדות ים ובעתלית, ולענייננו מול זיכרון יעקב, שבני ובנות פוריידיס היו בה בני בית בעבודתם.<br />בקשר לתשמיש המיטה, מעלה יהודה, אולי בלשון 'סגי נהור', שתי מלים נרדפות - 'רזון' ו'כחיש'. אם זיכרוני אינו מטעה אותי, בנות פוריידיס לא נעשו כחושות במהלך עבודתן במשקי הבית בזיכרון, לא העלו משקל, ואיכרי זיכרון טרחו והסדירו להן מוהר וחתנים בפוריידיס. לכן נהירה הייתה לנו הסיבה שבגללה שמרו בני הכפר על השלווה ולא הצטרפו לאלימות בני ג'אבע ועין רזאל, טנטורה ועין חוד ואחרים. אגב, באותה העת, התנכלו בני זיכרון לבנות פועלי בנימינה שעבדו ביקב, וכמה מאיתנו סייעו לבנות במאבקן.<br /><br />באשר ליידיש-ערבית ששימשה את זקני זיכרון, זכורה לי איכרה ששאלה את בעלה: 'אבו גייסטה', כלומר: קוו ואדיס, או לאן אתה הולך ? כשענה לה 'איך גיי צום סיקט אל חדיד', כלומר: אני הולך למסילת הברזל; הורתה לו בנחישות: 'נעמזך א ג'אחאש, אן עסט פאשפורן גיין מאשי', כלומר: קח לך עייר, ותחסוך את ההליכה ברגל.<br /><br />ובכל זאת אשאל בצניעות לגבי בני שבט עַרַבּ אֶל-עַ'וָארְנֶה, ראוורנה בלשוננו בפלי"ם. בשעתו שמענו מזקני הסביבה, שהללו שבט של שחורים היו, שהועברו מביצות החולה בעקבות 'סולחה' שפטרה אותם מנקמת דם. לפי אותה שמועה, הם התיישבו על העתיקות בג'יסר א' זארקה, על מחצבות רומאיות ומנהרת אמת המים של הורדוס, והועסקו בניקוז הביצה בכבארה, ובדייג בחוף נחל התנינים. על הנחל היו גשרים עתיקים ששימשו למעבר בין קיסריה לחיפה, ורבים מבני ג'יסר א' זארקה אכן הינם שחורים.ברוך תירושnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-62576481494512798502012-12-28T10:25:22.726+02:002012-12-28T10:25:22.726+02:00הערה בעניין פורידיס -פרדדייס- גן עדן וצרעת: יתכן ש...הערה בעניין פורידיס -פרדדייס- גן עדן וצרעת: יתכן שהרעיון עלה בלבו בשל העובדה שהישוב פרדיס שליד הרודיון היה במקורו בית מצורעים וכך סיפור המעשה לדברי רבנו גוגל: טענה נוספת גורסת כי בתקופה הביזנטית היה היישוב מושבת מצורעים שהקימה הקיסרית אודוקיה (אשתו של הקיסר הרומי תאודוסיוס מהמאה הרביעית)בתקופה הביזנטית נחשבו החולים בצרעת לקדושים הסובלים בעולם הזה למען כלל האוכלוסייה, הצרעת אף נקראה בשל כך בתקופה זו "המחלה הקדושה". החברה התייחסה אל חולי הצרעת בייראה אך בד בבד הרחיקה אותם ככל הניתן ממרכזי היישוב. בחיבור מהמאה ה-14 עולה כי בביקורה בירושלים, בנתה הקיסרית משכן לחולי הצרעת וכינתה אותו "פורידיסיה", מילה שמקורה בפרסית ופירושה - "גן" (מכאן גם מקור המילה העברית "פרדס"), שמשמעותה התגלגלה והפכה ל"גן עדן" (Paradise). שמו הערבי של האתר, ג'בל פורידיס ("הר פורידיס", הר הגן) תומך בטענה שהאתר אכן שימש כמקום מושב למצורעים בתקופה זו. עם הכיבוש הערבי במאה ה-7 ננטש המקום בפעם האחרונה.<br />כזכור הפיכת בית מצורעים לגן עדן היה רעיון ששבה את לבו של עגנון כשכתב את 'שירה' ו'עד עולם'ותיאר את 'עדה עדן' שהרי ב'פרק אחרון' של "שירה" מנפרד הרבסט הולך אחרי האחות שירה לבית המצורעים כדי להשאר שם לעולם.<br />רחל אליאורhttp://pluto.huji.ac.il/~mselio/noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-23798796190488782442012-12-24T14:39:07.622+02:002012-12-24T14:39:07.622+02:00-כמדומני, החורש הקשיש זוהה בפורום של החב' הישר...-כמדומני, החורש הקשיש זוהה בפורום של החב' הישראלית לגניאולוגיה בפייסבוק.<br />- אנשי עמק יזרעאל קוראים (או קראו לפחות) לפוריידיס - פארדיס.אוהד ל"זnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-77938888664538124652012-12-24T13:28:19.598+02:002012-12-24T13:28:19.598+02:00תודה על התיקוןתודה על התיקוןדוד אסףnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-35081141045607356802012-12-24T11:23:49.637+02:002012-12-24T11:23:49.637+02:00תודה על הפוסט המעניין.
רק דבר קטן: Uhrenkel משמעו...תודה על הפוסט המעניין.<br /><br />רק דבר קטן: Uhrenkel משמעו נין, ולא נכד. אינני יודעת אם מדובר בהגזמה, אבל הכותרת של התמונה מ1912 קובעת שמדובר ברב סב ונינו החורשים ביחד את האדמה.נעמיnoreply@blogger.com