tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post4875956314380110341..comments2024-03-28T19:50:52.675+02:00Comments on עונג שבת (עונ"ש): מִי יוֹדֵעַ עִיר לִישְׁטִינָא? עִיר לִישְׁטִין אֲנִי יוֹדֵעַ! – שיר ולחן, סיפור וביקור (א)דוד אסףhttp://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comBlogger12125tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-7480755549862853852016-11-08T18:45:35.769+02:002016-11-08T18:45:35.769+02:00להאזנה לשיר באתר זמרשת (מוזר מאד שלא מוזכר בפוסט):...להאזנה לשיר באתר זמרשת (מוזר מאד שלא מוזכר בפוסט): <br />http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=708Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-29536745192409878772016-11-06T08:30:09.929+02:002016-11-06T08:30:09.929+02:00תשואות חן-חן על תרומתך לידיעת ספרותנו. תמה אני על ...תשואות חן-חן על תרומתך לידיעת ספרותנו. תמה אני על בנימין הרשב, שהיה לא רק מלומד, אלא גם משורר מצוין, ונדחק להסביר את הצורה "לישטינה" של "עיר לישטין" כהגחכה של "פלשתינה", והתעלם מן הטעם הפשוט: בשורה הראשונה ביאליק הוסיף את הֵא המגמה לשם העיירה מן הטעם המֶטרי: כדי להשלים ארבע רגליים (טטראמטר) של טרוכיאוס – זה המשקל הטבעי לשירה העברית בהברה האשכנזית (אף על פי ששתי השורות הראשונות יוצאות במקרה טרוכייות גם בהברה ה"ספרדית"). מבין שלוש צורות שם העיירה שאתה מביא, צורת השם בשיר קרובה לצורה האוקראינית Лiщин. שמא בארכיון הכללי לתולדות העם היהודי שרד איזה תיעוד מן העיירה הזאת, ובו שמה ביידיש?<br /><br />שתי הערות: "עצרת" בלשון חכמים הרבנית נקרא חג השבועות ("בין פסח לעצרת"); ככינוי לשביעי של פסח השם "עצרת" משמש רק אצל הקראים. לא נראה לי שבאיזו שהיא קהילה עסקו בעובדין דחול של בחירות ביום-טוב של שמיני עצרת. כנגד זה בפנקס קהילה אשכנזית שבו עסקתי לאחרונה, פנקס האג שבהולנד, נאמר בתקנות:<br />"חול המועד סוכת זאל דיא ריגיהרונג מן הקהל שלנו בזה אופן גימאכט ווערין ראשון זאלין ע"י הפרנסים גבאי צדקה אין פריזענצי מן נאמן הקהילה... <=בחול המועד של סוכות תיבחר הנהגת הקהל שלנו באופן זה: ראשית, ייעשה הדבר על ידי הפרנסים, גבאי הצדקה, בנוכחות נאמן הקהילה...>"<br />מתקבל על הדעת שזו הייתה המסורת בכל הקהילות האשכנזיות. בשביל בדיחות-הדעת ביאליק עושה את הרגיל כאילו הוא חידוש גדול. כמו שעשה בעניין הערבה:<br />"ולערבה נוהגים שמה, ליטול דווקא ה"א שרביטין" – אין כוונתו לערבה שעם הלולב, שנוטלים שני ענפים, אלא לערבה ל"חיבוט ערבה" ביום שגם נקרא במסורת חכמים "יום ערבה" (ורק המסורת המאוחרת הסבה את שמו ל"הושענא רבא"!).<br /><br />"ואחד סחר בשערות חזיר" – הבדיחה היא, שאחד זה סוחר במה שאין לו, כמו בשיר הומוריסטי אחר של ביאליק שבו שמר לסוף השיר את את עוקץ הבדיחה החריפה על היהודי הביש-גדא: "...תֹּאמַר: הֱיֵה מֵינֶקֶת – / אֵין לִי, אוֹיָה, דַּדִּים". גם היה קיים משל הדיוט גויי: "יש לו... [כסף, רכוש] כמו חזירים ליהודי"!<br /><br />מסופקני אם תוספת הפתגם העממי "פֿון אַ חזיר עק קאָן מען ניט מאַכן קיין שטרײַמל", שהוסיף הרשב הוא ממין העניין. המילה "עק" ביידיש פירושה גם זנב, ואין הפתגם אומר שאי-אפשר לעשות "שטרײַמל" משערות חזיר, ולא זה עוקצו של הפתגם המבודח. "שטרײַמל" מכינים מזנבות חיה שאיננה "כשרה" יותר, אלא יש לה זנב עשיר יותר. לחזיר יש זנבנב דקיק ועלוב, והפתגם האומר "אי-אפשר לעשות שטרײַמל מזנב חזיר" רוצה לומר: אי-אפשר לעשומ משהו בעל ערך מדבר פחות-ערך.שלמה צוקרnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-76661228340833224352016-11-05T20:52:22.433+02:002016-11-05T20:52:22.433+02:00דוד שלום ! כמדומני שהביטוי "ראשון למפטירים&qu...דוד שלום ! כמדומני שהביטוי "ראשון למפטירים" הוא אירוני משלושה היבטים: 1. "מפטיר" הוא אחרון העולים, נמצאת אומר ש"ראשון למפטירים", היינו ראשון לאחרונים.... 2. ל"מפטיר" רשאים להעלות גם קטן שלא הגיע למצוות,ולפיכך נחשבת ככיבוד "נחות" בהשוואה ל"שלישי" או "ששי". 3. ב"מפטיר" מתכבד מי שיש לו יום זכרון אחרי מי מהוריו שנפטר בשבוע הסמוך. ("מפטיר לנפטר"), ולפיכך: "ראשון למפטירים" הוא מי שהתייתם ראשון, "אשרי! יתום אני".... בכבוד ובהוקרה על האתר עדיאל לוי Adiel Levyhttps://www.blogger.com/profile/16913729745831600799noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-4615693767947595902016-11-05T10:44:19.330+02:002016-11-05T10:44:19.330+02:00האם יש דמיון או שוויון בין ליסטין לליסטים (שפרושו ...האם יש דמיון או שוויון בין ליסטין לליסטים (שפרושו בארמית שודדים)?Zemachhttps://www.blogger.com/profile/00046023440639792674noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-30783895805443795042016-11-04T13:13:54.704+02:002016-11-04T13:13:54.704+02:00באשר לניגון 'מה יפית' - זה יידון בפרק הבא,...באשר לניגון 'מה יפית' - זה יידון בפרק הבא, אבל כבר עכשיו אפשר לומר שאין מדובר בניגון שהפנית אליו, שידוע יותר בשם ר' דויד'ל ניגון' (כתבתי עליו כאן: onegshabbat.blogspot.co.il/2012/02/blog-post_17.html). נסה לשיר את 'עיר לישטינא' בניגון הזה ותראה שזה לא עובד...דוד אסףhttps://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-54305160847348534132016-11-04T12:41:39.902+02:002016-11-04T12:41:39.902+02:00בקשר לפתגם: מזנב חזיר לא תעשה לך שטריימל - זכורה ל...בקשר לפתגם: מזנב חזיר לא תעשה לך שטריימל - זכורה לי אמרה של טוביה החולב המשוויץ "בידיעותיו" בארמית:<br />מזנבא דחזירתא לא תעביד לך שטריימלתא". ואולי י.ד. ברקוביץ הכניס את הפתגם הזה בתרגומו?Sim Kohttps://www.blogger.com/profile/14895982862513444927noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-40696936497162433102016-11-04T11:17:41.452+02:002016-11-04T11:17:41.452+02:00כמה השלמות:
- "ובזכותם כל העיר יוצאת טלאי על ...כמה השלמות:<br />- "ובזכותם כל העיר יוצאת טלאי על טלאי". ייתכן שהכוונה לכך שהחייט העיוור למחצה לא מצליח לתפור את הטלאים במדויק, ולכן הוא נדרש להטליא שוב את החורים שנותרו סביב הטלאים המקוריים.<br />- "המטיל בטלית ציצית" - ייתכן שביאליק מלגלג על כך שאין שם אדם היודע לתפור טלית מא' עד ת', אלא המומחיות היא לכל היותר בתפירת הציצית לקצה הטלית.<br />- התואר "חריף ובקי" ניתן לרוב לרבנים נכבדים. כך למשל כתב בהומור יוסף פרל (מגלה טמירין, 1819): "הרב הגדול החריף ובקי בנגלה ובנסתר גאון תפארת ישראל האלקי חסידא ופרישא, בוצינא קדישא, גולה עמוקים, שמו הטוב נודע למרחקים". אלא שבעיירה הזאת אין אדם שיש לו שתי היכולות המורכבות האלה גם יחד, אלא "אחד חריף ואחד בקי".<br />- נעימת "מה יפית" אמורה ללוות על פי ביאליק את מילות השיר:<br />https://www.youtube.com/watch?v=MrzDCQfDUugרוני ה.noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-34331626794582068362016-11-04T10:55:36.946+02:002016-11-04T10:55:36.946+02:00כתב חיים חפר על העיירה מטולה:
"למה תמיד כותבי...כתב חיים חפר על העיירה מטולה:<br />"למה תמיד כותבים רק על העמק והחולה?<br />למה לא כותבים אף פעם על מטולה?<br />הלא בכל ארץ ישראל אין מושבה כזאת, בכלל.<br />...<br />יש אצלנו זקן אחד, יש לו אולי תשעים,<br />בריא כמו שור, ביד אחת מרים שלושה חרשים.<br />אבל כשהם צועקים 'תוריד אותנו'<br />הוא לא שומע שום דבר, לגמרי."<br />וכן הלאה וכן הלאה.<br />השיר עם האלמנטים הלישטינאים–ארצישראליים בוצע ע"י רביעיית מועדון התיאטרון בתכנית "פצצת הזמן" 1963 ומזכיר את נשוא הכתבה מרחיבת הדעת של אסף ושות'. ותודה גם לדני קרמן.<br />וכן נזכרתי איך בילדותי, בתקופת פסח בה אמרנו "אחד מי יודע", סיפר לי אבי עליו השלום על "מי יודע עיר לישטינא". כששאלתיו מי זאת "עיר לישטינא", ענה: "אינני יודע. ביאליק בודאי ידע". נחה דעתי.ישראל שקnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-54254881716815197622016-11-04T09:22:53.312+02:002016-11-04T09:22:53.312+02:00א. אכן, Лещин; Ліщин הוא באנגלית Hazel ובלשון הקו...א. אכן, Лещин; Ліщин הוא באנגלית Hazel ובלשון הקודש לוז, אלסר. אני מציע השערה מרחיקת לכת שאולי הכיר ביאליק את שם העיר פרישטינה (כיום בירת קוסובו) והיות ש"פרישטש" ביידיש פרושו פצעון, החליף המחבר "פר" ב"ל" ונשאר עם שם מוכר המהדהד משהו לא כל כך נחמד.<br />ב. לוז סלבי זה מופיע גם בשמות משפחה כמו של סטניסלאב לשצ'ינסקי, מלך האוניה הפולנית-ליטאית במאה ה18, ומשלנו, יזכר לטוב ההסטוריון יעקב לשצ'ינסקי, מחלוצי החוקרים הדמוגרפים של עם ישראל בעת החדשה. על המהנדס רב הפעלים אליהו לשצ'ינסקי אפשר לקרוא באנציק' דוד תדהר בקשור http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2126<br />ג. האמריקאים, כידוע, מתחכמים לקבוע מונחים שראשי תיבותיהם מסתדרים למלה מוכרת, ועל כן לגשושית לחקר מאדים ששוגרה על ידי נאס"א ב-2013 קראו Mars Atmosphere and Volatile EvolutioN ובר"ת (פלוס סוף תיבה אחד) MAVEN, הוא המבין העברי-יידי שלנו.<br />ד. גם לעולם ההיי-טק חדר המבין: כלי לארגון פרויקטים ובנייה אוטומטית לשפת Java קרוי גם הוא Maven.<br /><br />גוט שבת!<br />אבישי ליוביץ'noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-73792401689081609142016-11-04T08:41:47.187+02:002016-11-04T08:41:47.187+02:00אכן נראים דבריך, ותיקנתי בהתאם. תודה!אכן נראים דבריך, ותיקנתי בהתאם. תודה!הרד"אnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-31715348791569734312016-11-04T08:27:59.904+02:002016-11-04T08:27:59.904+02:00מתוך ספר הבדיחה והחידוד (אולי זה קשור)
סח חסיד אח...מתוך ספר הבדיחה והחידוד (אולי זה קשור)<br /><br />סח חסיד אחד:<br /><br />פעם אחת היינו עומדים לפניו ברחמיסטרובקה ושותים בצמא דבריו הקדושים. פתאום קפץ מעל הכיסא, ספק כפיו ומפיו פרצה אנחה איומה, מעין יללה רחמנא ליצלן: "אש מן השמים! אש מן השמים!" – רעדה אחזה אותנו... לא היו רגעים מועטים חזר וצנח על הכיסא ושוב יללה רחמנא ליצלן: "לישטשין, לישטשין!"...<br /><br />קישקשו השומעים בלשונם ושאלו:<br /><br />ואותה שעה ממש היתה השריפה בלישטשין?<br /><br />השיב המספר:<br /><br />לא... לא היתה כלל שריפה בלישטשין.<br /><br />אם-כן, – תמהו השומעים, – מה מופת הוא זה?<br /><br />החזיר המספר:<br /><br />מופת לאו דווקא, אבל הראייה[1] – מרחמיסטרובקה עד לישטשין!..מיקוnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-81738347984052406642016-11-04T08:09:59.438+02:002016-11-04T08:09:59.438+02:00הגהות הרש"ש על פירוש הרד"א
בשר חזיר אינ...הגהות הרש"ש על פירוש הרד"א<br /><br />בשר חזיר איננו אסור בהנאה. למרות שיש איסור לגדל ולסחור בהם <br /><br />'מקריא', או בעל מקריא פירושו המקריא את התקיעות להבעל תוקע. המקריא מכריז 'תקיעה' והתוקע תוקע. 'שברים תרועה', ועושה שברים תרועה. וכן הלאה. (תיקון שגיאות הבעל קורא הוא אומנות חופשית. כל מי שיש בידו למחות מוחה. וכמובן אותם שזה עושה להם את זה נוטלים חלק בראש) Nachman Horowitzhttps://www.blogger.com/profile/05499579800491677782noreply@blogger.com