tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post6498672677077714661..comments2024-03-28T14:56:07.738+02:00Comments on עונג שבת (עונ"ש): מי, מתי והיכן? חידה מצולמתדוד אסףhttp://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comBlogger8125tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-30786676769822417382012-12-30T19:20:05.725+02:002012-12-30T19:20:05.725+02:00גם אני שם הייתי וממימיה שתיתי - קורס מכי"ם מפ...גם אני שם הייתי וממימיה שתיתי - קורס מכי"ם מפרך יולי 1957 עד דצמבר 57. אבל זוכרני הימנון ג'וערה שהיה מושר עם שאר שירי גולני של אותה העת. מלים בדרך כלל עזריה רפופורט מנגינות של מלחינים שונים או מנגינות מאומצות משל אחרים. הנוסח של רפופורט בשיריו היה הימנוני מגוחך מליצי ופאתטי ורחוק מרחק עצום מהלשון החיילית המדוברת. זוכרני איך עיוותנו בכוונת מכוון את השיר - לא פלדה אפורה שעטה במורד// לא שריון וגם לא תותחים// זהו חי"ר של גולני הרימו היד//הנה הם קרבים ובאים//...<br />ואנחנו שרנו כמובן - זהו חרה של גולני מחליק במורד// סיתמו הפה והאפים... מישהו היה חייב לפוצץ את הבלון המילולי של עזריה רפופורט.אלישע פורתnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-40127165286365229362012-12-29T11:40:13.463+02:002012-12-29T11:40:13.463+02:00בעקבות הערה של גרימי מעין-גדי אודות זה שמנגינת השי...בעקבות הערה של גרימי מעין-גדי אודות זה שמנגינת השיר הסובייטי "דווא מאקסימה" נשמעת שונה ממנגינת השיר הפלמ"חי של חיים גורי "תק תק תק", עשיתי בדק-בית ונעזרתי במוסיקאי יוצא בריה"מ איליה דובוסרסקי, והנה ממצאיו על פי שיחות טלפון שקיימתי עמו במהלך החודש:<br /><br />שתי המנגינות שונות לגמרי זו מזו, אם כי לשתיהן אותו המקצב ואותו המבנה. האפשרות שנראית פחות סבירה, שמישהו הלחין את השיר בארץ באופן לא מקצועי במיוחד (המנגינה העברית פשוטה הרבה יותר מזו הסובייטית), אולי תחת השפעה של השיר הסובייטי. בסבירות גבוהה מישהו הביא מזכרונו את השיר הסובייטי לארץ. זה יכול היה להיות למשל חייל לשעבר בצבא האדום בבריה"מ או עולה חדש אחר שהגיע משם. לחילופין, ייתכן מאוד שמישהו אחר שמע כאן את השיר מהרדיו או מתקליט או מסרט קולנוע כלשהו (וייתכן שהיה זה אפילו חיים גורי עצמו או מישהו מחבריו; אגב, בחיפוש באינטרנט לא עלה כי השיר הסובייטי שולב בסרט קולנוע כלשהו, אך ייתכן גם שמידע זה אינו שלם). השיר נקלט כאן ביתר פשטות, כי לא נלקח מתווים מקוריים של השיר הסובייטי; הוא עבר כבר איזושהי מטמורפוזה. רמז "עבה" לכך שהשיר ככל הנראה הושפע מהשיר הסובייטי, בנוסף למקצב והמבנה הזהים, הנו הרצף "תק תק תק", שקיים גם בשיר הרוסי, ושובץ כמות שהוא בשיר בעברית. Uri Jakubovichttps://www.blogger.com/profile/13831356906593034249noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-74041517007591446992012-12-21T19:09:50.771+02:002012-12-21T19:09:50.771+02:00אם כבר הוזכר במאמר שלעיל השיר "זמר הפלוגות&qu...אם כבר הוזכר במאמר שלעיל השיר "זמר הפלוגות", הרי יש לפחות שיר פלמ"חי נוסף שבו מוזכרת ג'וערה - "תק תק תק" למלים של חיים גורי, שחובר על פי עדותו האישית באזניי מתישהו בין 1944 ל- 1946. השיר פותח במלים הבאות:<br />תק-תק-תק<br />מתקתק תת-מקלע פה.<br />כך-כך-כך<br />פה צבאנו נצב.<br />כי מיום חרבותינו נשלפו -<br />לג'וערה עלינו עם רב.<br />את שאר המלים ניתן לראות ב"משפחת הפלמ"ח" בעמודים 158 - 159, שם ציינו העורכים (חיים גורי וחיים חפר): "ג'וערה - האקדמיה שלנו. הפקולטה למדעי-הטבע, הרוח, הלילה, האש, ההתגנבות והפריצה. והגבעות סביב לה - "שולחן החול של האלוהים".<br />אגב, מי שאינו זוכר או אינו יודע איך שרים את השיר הזה, אני מצרף לכם כאן קישורית לשיר סובייטי המקורי שחובר בשנת 1941 (שאת מילותיו כתב ולאדימיר דיחוביצ'ני ואת הלחן חיבר סיגיזמונד כאץ - שני יהודים), שבמקור נקרא "דווא מאקסימה" (מילולית: "שני המקסימים"), כאשר הכוונה לחברות שבין שני לוחמים שם כל אחד מהם הנו מאקסים יחד עם המקלע שלהם שאף שמו הוא כזה:<br />http://www.sovmusic.ru/m/2maxim3.mp3<br />הזמר הנו גיאורגי וינוגראדוב. תיהנו!Uri Jakubovichttps://www.blogger.com/profile/13831356906593034249noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-71687904985317533862012-12-21T12:27:05.393+02:002012-12-21T12:27:05.393+02:00ג'וערהג'וערהאבישי טייכרnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-6770478418683607182012-12-21T12:15:31.331+02:002012-12-21T12:15:31.331+02:00זאת ג'וערה, כמובן. אני עברתי שם קורס מ"כי...זאת ג'וערה, כמובן. אני עברתי שם קורס מ"כים של גולני בפברואר - מאי 1967 (סיימנו את הקורס עם הכרזת הכוננות שקדמה למלחמת ששת הימים). התמונה צולמה בתקופה בה שימש המקום בי"ס למפקדים של ההגנה והחניכים נראים מתאמנים באיתות מורס ע"י פנסים. ו/או באיתות ע"י דגלים (סמפור) שהיה נהוג באותם ימים.חיים אנליןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-73237553831129713972012-12-21T11:47:58.760+02:002012-12-21T11:47:58.760+02:00יתכן מאד שתובתו של מר עלי כהן צודקת, אבל יש לי כמה...יתכן מאד שתובתו של מר עלי כהן צודקת, אבל יש לי כמה ספקות, שמשווים צילומים מאותה תקופה של הבניין אז רואים מספר הבדלים, כאן בצלום יש קיר ימני נוסף העומד בניצב לבניין או חלק של בניין אחר דבר שלא קיים בצילומים אחרים וכמו כן האבנים במרפסת אינם זהיים . יש לי רושם שבתמונות אחרותיש מדרגות מצד ימין של הבנין דבר שלא רואים פה בתמונה. אבל כמובן יתכן שבין עשית הצילומים השונים נעשו גם שינויים במבנה עצמו. היות ואין לי תשובה יותר טובה אני מקבל את תשובתו של מר כהן אבל עם טיפת ספק.אוריnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-70570197244638275402012-12-21T10:42:56.402+02:002012-12-21T10:42:56.402+02:00לרגע חשבתי שזו מצודת ביריה, אבל כנראה עלי כהן צודק...לרגע חשבתי שזו מצודת ביריה, אבל כנראה עלי כהן צודקעצמונה Atsmona https://www.blogger.com/profile/10787828181718929195noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-9404851631061868782012-12-21T08:47:52.210+02:002012-12-21T08:47:52.210+02:00המקום הוא גבעת נח, ג'וערה, בהרי אפרים. המקום ש... המקום הוא גבעת נח, ג'וערה, בהרי אפרים. המקום שימש בתקופת הפלמ"ח להכשרת מפקדים . האהלים היו למגורי החניכים שהיו מאוחר יותר למפקדים מן המובילים ב"הגנה" וראשי צה"ל בדרגות הגבוהות ביותר. חניכים היו בין הייתר משה כרמל (אלוף) ועוד. מה הם עושים על הגג? לומדים איתות בעזרת פרוז'קטורים, אחת הדרכים לקישור בין ישובים. דרך נוסת- ה"סמאפור"- העברת אותות בשפת הדגלים.עלי כהן , קופנהגן, דנמרקnoreply@blogger.com