tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post7179905645052065544..comments2024-03-29T11:33:50.307+03:00Comments on עונג שבת (עונ"ש): עוללות מכרם עגנון: עגנון והתימניםדוד אסףhttp://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comBlogger16125tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-1264228525964286002017-11-27T21:26:58.690+02:002017-11-27T21:26:58.690+02:00הדסה קלוורי לא היתה אלמנתו של משה קלוורי אלא גרושת...הדסה קלוורי לא היתה אלמנתו של משה קלוורי אלא גרושתושמאי ברקוnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-52573540079345268042016-04-03T23:04:04.584+03:002016-04-03T23:04:04.584+03:00בארמית משמשות שתי הצורות.בארמית משמשות שתי הצורות.Mena Rhttps://www.blogger.com/profile/13564691044969457206noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-58688333941565464322016-04-03T22:57:19.771+03:002016-04-03T22:57:19.771+03:00שמעתי פעם את הביטוי חֲנוּני וגם לא מפי יהודי תימני...שמעתי פעם את הביטוי חֲנוּני וגם לא מפי יהודי תימני, אלא מילד אירופאי, ובנסיבות משעשעות/מצערות, ומעשה שהיה כך היה: לפני עשרות רבות של שנים, בעת שיעור במקרא, למדנו בבמדבר כ' י"ז את הפסוק; נעברה נא בארצך. לא נעבור בשדה ובכרם, ולא נשתה מי באר, דרך המלך נלך. לא נטה ימין ושמאל עד אשר נעבור גבולך. בפירושו רש"י מסביר את הרציונליות שבנסיון השכנע של משה את מלך אדום, בכדאיות הכלכלית של הרשאתו לישראל לעבור בתחומו: ... כך אמר משה אע"פ שיש בידינו מן לאכול ובאר לשתות, לא נשתה ממנו, אלא נקנה מכם אוכל ומים. להנאתכם מכאן לאכסנאי שאף ע"פ שיש בידו לאכול. יקנה מן החנוני כדי להנות את אושפיזו. וכאן הוטל על ילד אחד לקרוא מהרש"י והוא די התיגע בקריאה, ובסוף קרא *חֲנוּני* והניב צחוק מכמה ילדים. Mena Rhttps://www.blogger.com/profile/13564691044969457206noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-53435511546774721562016-04-03T20:09:04.112+03:002016-04-03T20:09:04.112+03:00יכול להיות שהתימני אמר באמת "חנווני" כפי...יכול להיות שהתימני אמר באמת "חנווני" כפי שאנו אומרים אלא שבפעם הראשונה אמר זאת במבטא תימני כבד (האות ו כמו W) וזה נשמע כמו חנוני.יוסףnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-89909101415665332052016-04-03T17:16:18.606+03:002016-04-03T17:16:18.606+03:00קריאת המילה המורה על בעל חנות בצורה הנזכרת - חֲנוּ...קריאת המילה המורה על בעל חנות בצורה הנזכרת - חֲנוּני - איננה כמובן חידוש שנשמע לראשונה באוזני עגנון מפיו של אותו יהודי תימני. כבר בשנת 1895 כתב פרופ' יוסף קלויזנר (אז, בחור צעיר) במאמר "עברית שפה חיה" (נדפס בסוף המאסף השנתי "אוצר הספרות" שנת תרנ"ו) שיש לקרוא כך. (ולמעשה כבר נתפרסם הדבר כמדומני בעיתון הצפירה או המליץ בשנת תרנ"ד בידי קלויזנר עצמו). נקל להבין כי קלויזנר לא שמע זאת מפי יהודי תימני.בוך בינדרhttp://buch-binder.blogspot.co.ilnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-31020308310338992552016-04-02T21:36:31.577+03:002016-04-02T21:36:31.577+03:00א. כמדומני דמותו של גויטין מזוהה גם עם אחד מגיבורי...א. כמדומני דמותו של גויטין מזוהה גם עם אחד מגיבורי "שירה". הכי קרוב שמצאתי (מדובר על בתו):<br />http://www.haaretz.co.il/literature/1.1178941<br /><br />ב. על האותנטיות של ההגייה התימנית ראה גם 'אבן ספיר' ח"א, חדרי תימן.שמואלnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-20716573929795910932016-04-02T20:00:23.829+03:002016-04-02T20:00:23.829+03:00החכמת אותי, תודה :)החכמת אותי, תודה :)יגאלhttps://www.blogger.com/profile/00518326000783596293noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-50910684995074963262016-04-02T19:59:22.678+03:002016-04-02T19:59:22.678+03:00תודה על המידעתודה על המידעיגאלhttps://www.blogger.com/profile/00518326000783596293noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-33240414063617692852016-04-02T19:56:27.443+03:002016-04-02T19:56:27.443+03:00תודה על המידעתודה על המידעיגאלhttps://www.blogger.com/profile/00518326000783596293noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-13314118859228047742016-04-02T10:30:49.100+03:002016-04-02T10:30:49.100+03:00תודה. מקש הניקוד של צירה נמצא ליד זה של החיריק... ...תודה. מקש הניקוד של צירה נמצא ליד זה של החיריק... קורה שטועים.דוד אסףhttps://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-13325704459454671252016-04-02T09:31:19.133+03:002016-04-02T09:31:19.133+03:00רשימה מרחיבת דעת. חבל שבאחת הכותרות נפלה טעות מצער...רשימה מרחיבת דעת. חבל שבאחת הכותרות נפלה טעות מצערת: גויטין בהקדשתו בכתב יד מנקד את המלה "מתימנת" בחיריק מתחת למ' הראשונה, כראוי, ואילו בכותרת המשנה ברשימה המלה הזאת מנוקדת בצירה, שלא כראוי. אנא תקן. יואב אהרוניhttps://www.blogger.com/profile/02533967118005444608noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-60605764278379668422016-04-01T16:36:01.970+03:002016-04-01T16:36:01.970+03:00חידושיך היו לעיני לפלא וגרמו להם להתרחב מהנאה צרופ...חידושיך היו לעיני לפלא וגרמו להם להתרחב מהנאה צרופה בשל עושרו הרב של המידע שמאמר זה כולל. תחזקנה ידיך!יחזקאל לביאnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-4218770063826526372016-04-01T11:35:39.288+03:002016-04-01T11:35:39.288+03:00תודה על המאמר המעניין.
בשולי הקביעה שלך על מקומה ש...תודה על המאמר המעניין.<br />בשולי הקביעה שלך על מקומה של עליית יהודי תימן בעליות הציוניות - הנה מדברי דוד בן-גוריון.<br />שהעריך עד מאוד - ואף העריץ - את יהודי תימן.<br /><br />בן-גוריון ביקש לשרש טעות נפוצה: "המושגים השגורים עכשיו בפינו על עלייה ראשונה, שנייה ושלישית הם מוטעים ומטעים. קדמה להן עלייה תימנית, ספרדית ואשכנזית של 'חסידים' ו'פרושים' שבנו את היישוב הישן." ובאותה נשימה הוסיף את הערכתו המיוחדת לעלייה התימנית: "העלייה המופלאה ורבת-הסבל ביותר הייתה עליית יהודי תימן". בקביעה זו לא התכוון בן-גוריון רק לחלקם של יהודי תימן בעליות הציוניות של שלהי המאה ה- 19, אלא לעלייתם ארצה החל מסוף המאה ה- 16, כפי שלמדים מעדותו של ר' עובדיה מברטנורא במכתבו לאחיו (רמ"ט – 1489). וכך ציטט בן-גוריון מתוך מכתבו של עובדיה מברטנורא: "ובימים האלה באו הנה יהודים מארץ תימן, וסיפרו שבמדינה ההיא היום קהילות גדולות ורבות בישראל". עוד הוסיף בן-גוריון, כי יחיא בן-סעדיה אלצ'אהרי, "מגדולי משוררי תימן", היה בארץ ישראל "לפני שנת שכ"ח (1508); והוא כתב את "ספר המוסר" המחורז, ובו תיאר את צפת "שבה קהל יהדי של ארבעה-עשר אלף איש ושמונה עשרה ישיבות". אלצ'אהרי גם תיאר את ביקורו בירושלים "בהשתפכות נפש רבה" והזכיר את ביקורו בטבריה, "שבה מצא 'בעלי מקרא ומשנה' [=יודעי מקרא ומשנה]". עוד הזכיר בן-גוריון את ר' ישועה עדני, שעלה לארץ עם כל בני משפחתו בשנת של"א – 1571 והתיישב בצפת. בן-גוריון הזכיר את השליחים בני היישוב הישן מארץ ישראל, שסייעו "במידה רבה להידוק הקשרים בין יהודי תימן וארץ ישראל". השליח הראשון היה "המדפיס הצפתי ר' אברהם בן-יצחק אשכנזי", שהגיע לתימן בשנת של"ט - 1579 "ואגב שליחותו עסק במכירת ספרים שהביא אתו מארץ-ישראל". <br />בן-גוריון הדגיש כי השליח הארצישראלי "החשוב ביותר" לתימן במאה ה- 19 היה יעקב ספיר, שעלה לארץ בשנת תקפ"ב – 1822 עם הוריו, "שנמנו עם העולם 'הפרושים' תלמידי הגר"א [הגאון ר' אליהו מווילנה]". בן-גוריון הזכיר, כי "ספיר נמשך בייחוד לתימן כי קיווה למצוא בה עקבות עשרת השבטים" אך בהיותו בתימן "'גילה' את יהודי תימן" ואף "הביא בשורת יהודי תימן לשאר יישובי היהודים, ובספרו 'אבן ספיר' סיפר על תולדותיהם ומעמדם, הליכותיהם ומנהגיהם, ספרותם ומלאכתם."<br />ועוד כתב בן-גוריון:<br />"אומר את האמת – אילו הייתה הברירה בידי, לאחר שאיינשטין סירב, הייתי בוחר בנשיא שהוא מיוצאי תימן." (1952)<br /><br />שבת שלום - מתיה קם <br />Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-40995612851780458062016-04-01T11:31:41.014+03:002016-04-01T11:31:41.014+03:00תימנים בלי חיים הזז?תימנים בלי חיים הזז?מרי סעידnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-85259792601131521762016-04-01T10:52:43.580+03:002016-04-01T10:52:43.580+03:00אביגדור המאירי כתב רומן בשם "תנובה" על ה...אביגדור המאירי כתב רומן בשם "תנובה" על הקיבוץ בו שני גיבורים ראשיים הם תימניים (לא זוג) ובעצם מיקם אותם בסופו של דבר בקיבוץ האידיאלי שלו. עניין שהיה חתרני למדי בשנות השלושים." מזל היתה בבחינת השבט התימני במשפחה.[...] מזל תפקיד מיוחד היה גם לה: לסגל את הבנים הנידחים ששבו – אל מולדת המזרח ואלוהיו אלוהי-שם, בקשריה הטבעיים אל שמש המזרח ואדמתו קשרה גם את חבריה השונים והמתיקה להם את זרותם, הסירה מעליהם את מנהגיה הזרים וקרבה אותם למקום. – [...] וגולת הכותרת שלה היתה: שירתה המזרחית-ישראלית, שהחזירה להם לחבריה את נפשם הישראלית העתיקה. – בשירה זו מצא כל אחד מהם נעימה מוכרה לו היטב מעידן ועידנים: אחד מצא בה נעימה מתפילות יום-כפור, השני מטעמי המקרא, והשלישי – משירי הגולה היהודית, שנשתמרו בהם צלילים עתיקים ויקרים משך אלפים שנות שביה." מתוך אביגדור המאירי, תנובה, הוצאת מצפה תרצ"ד ע"מ 142-143 בעניין יהודי תימן הוא התבטא גם במקומות אחרים ובשיר.מרים נייגר-פליישמןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-23897380914570640772016-04-01T10:36:40.679+03:002016-04-01T10:36:40.679+03:00צעדה או סעדה הוא מחוז שבו התגוררו יהודים תימנים וב...צעדה או סעדה הוא מחוז שבו התגוררו יהודים תימנים ובהם גם ישראל ישעיהו המנוח; כמה מן היהודים שעלו בעלייה זו הם ממחוז סעדה או צעדה ויש לי אף תמונות שלהם ואם תרצה אוכל לשלוח נתן רועיhttps://www.blogger.com/profile/15281264646646467425noreply@blogger.com