tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post726305717362036774..comments2024-03-29T17:17:52.497+03:00Comments on עונג שבת (עונ"ש): יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל: מאיר'קה חוּמַש, 'בן היוֹרֶה'דוד אסףhttp://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comBlogger11125tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-4304607785424347412017-09-03T20:12:21.848+03:002017-09-03T20:12:21.848+03:00..."לדבריו [אריה טפר], מספר ימים לפני תחילת ה......"לדבריו [אריה טפר], מספר ימים לפני תחילת הקרב היה תרגיל אימונים באזור קיבוץ גַלעֵד. שני מפקדי הקבוצות המתאמנות רבו ביניהם ולא תיאמו את תכנית האימונים. כתוצאה מכך ירו הקבוצות זו על זו ובחילופי האש 'הידידותיים' הללו נהרגו שישה חיילים. כנהוג באותם ימים, לא מיהרו להודיע על כך למשפחות, שייכו את ההרוגים לקרב בתל מוטילה וכך 'החליקו' את הפרשה."<br />נו באמת. פער הזמנים בין התאונה לבין קרבות השפך לא היה כמה ימים, אלא יותר משבועיים. בתאונה נהרג חייל אחד, ושמו פורסם בפקודות השגרה של הגדוד. <br />תודות לאריה יצחקי שחקר את הקרב ופרסם את העובדות. <br />כל מי שיודע איך מתנהל גדוד ואיך הוא נראה מבפנים, יודע טוב מאוד שאין שום אפשרות מעשית לנהל בתוך גדוד מבצע הסתרה כזה, לא של חמש גופות (לפחות) ולא של העובדות, בלי שעשרות אנשים ישמעו וידעו ובלי שחלק מהם יוציאו אותו החוצה תוך יומיים. <br />חוץ מזה, נניח שמישהו תכנן מבצע הסתרה כזה. לא הייתה לו אפשרות לדעת מראש שבעוד שלושה שבועות יפלו בקרב יותר משלושים חללים, ובזה יתאפשר לסיים את ההסתרה. הוא היה אמור לתכנן הסתרה שתימשך עד סוף כל הדורות. Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-60835441035120596672016-05-16T23:01:15.552+03:002016-05-16T23:01:15.552+03:00קראתי והתרגשתי. כל פעם שמספרים את סיפור הקרב המביש...קראתי והתרגשתי. כל פעם שמספרים את סיפור הקרב המביש בתל-מוטילה מתרגשים מחדש. לראשונה שמעתי הסיפור<br />מאחד החיילים שהשתתף בקרב, נועם משלי, בן כתתי ובן קיבוצי, איילת-השחר. נועם השתתף בקרב כקשר והיה עד לכל מהלך הקרב. אין ספק שהחיילים לחמו בגבורה וחיפו בכך על כישלונות הפיקוד הבכיר.Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/08229032988453418087noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-24391347653043285752016-05-15T10:02:17.797+03:002016-05-15T10:02:17.797+03:00קראתי והתרגשתי. קראתי והתרגשתי. יאיר דקלnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-72038428783534452312016-05-14T18:33:26.402+03:002016-05-14T18:33:26.402+03:00הכרתי את סיפור הקרב, הכישלון הכואב, וההדחקה של המח...הכרתי את סיפור הקרב, הכישלון הכואב, וההדחקה של המחדלים ואי לקיחת האחריות של האחראים לכישלון. ובכל פעם שעולה מחדש זיכרון האובדן הכבד (ולצערנו ככל הנראה גם המיותר) של חיי החיילים הצעירים בתל מוטילה - אני מתרגש מחדש. אסתר, בת כיתתי היקרה, מיטיבה לתאר את האירועים וכל שנלווה להם ברגש ובעצב רב, ואני בתחושתי האישית גם חש כעס נורא על המפקדים - ובראש ובראשונה על רחבעם זאבי (גנדי) שעל מעלליו ו-"מורשתו" האמיתית אנחנו מתחילים לשמוע רק עתה.מיכאלnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-46717126536224608782016-05-13T18:45:31.599+03:002016-05-13T18:45:31.599+03:00אכן ,קשה היא העצמאות ! גם נפתלי בזם , כמו אברהם א...אכן ,קשה היא העצמאות ! גם נפתלי בזם , כמו אברהם אבינו לפניו היה אב ליצחק. אבל יצחק בזם הי"ד לא ניצל מהעקידה ונלב"ע אחרי כמה שבועות של ייסורים שנגרמו מפציעה בפיגוע הידוע כ"פיגוע מקרר התופת בכיכר ציון". Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-31681722105258511862016-05-13T18:27:12.990+03:002016-05-13T18:27:12.990+03:00קרוב לוודאי שבתחילת שנות החמישים מערכת הביטחון עוד...קרוב לוודאי שבתחילת שנות החמישים מערכת הביטחון עוד לא גיבשה דפוסי עבודה, ופוליטרוקים טרחו לסנן מידע שלא היה רצוי למערכת.<br />כאשר כתבתי את "אולי הוא עוד יבוא..." (2013, בהוצאת כרמל), על ה"נעדרים", שלא היו נעדרים, בפרשת גשר אכזיב ב"ליל הגשרים", ב-1946 (ובעוד חודש 70 שנה למבצע האדיר), לא העליתי על דעתי להשוות עם פעולות אחרות ש"הצטיינו" באי-הודאה בכישלון מבצעי, קבורה מבועתת של חללים, התעלמות ממשפחות החללים, והנצחתם רק ביזמה עצמית. ואף על פי כן אולי הייתי צריך לאזכר את תל מוטילה.דב גבישnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-4121052498344531462016-05-13T11:57:51.602+03:002016-05-13T11:57:51.602+03:00אסתר מספרת את סיפורה המשפחתי כאחותו של מאיר ז"...אסתר מספרת את סיפורה המשפחתי כאחותו של מאיר ז"ל, ואת סיפור הקמתה של המצבה, אך מספרת מעט מאד את סיפורו המביש של הקרב עצמו. למתעניינים מומלץ, בנוסף לקישור המצוי בגוף הכתבה (עדותו של אריה טפר), לראות את את המצגת המפורטת על אריה טפר (גגלו "אריה טפר גיבור ישראל" ותקבלו אותה). באופן אירוני, אריה טפר שהתחיל את ההסתבכות כאשר ירה בשוגג על חיילי מחלקת הטירונים של עמוס גל והרג ארבעה מהם, הוא גם היחיד מכל המפקדים שפעל כהלכה בהמשך הקרב והוא זה שהצליח לסיימו בהצלחה. הוא גם היחיד מכל המפקדים שהודה בטעותו באומץ וביושר בתוך סיפור קפקאי שלא נודע כמוהו לטיוח בכל תולדות צה"ל.יואב אהרוניhttps://www.blogger.com/profile/02533967118005444608noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-54917677500787179232016-05-13T10:40:41.073+03:002016-05-13T10:40:41.073+03:00תודה לך, אסתרתודה לך, אסתרמרינהhttps://www.blogger.com/profile/10539801597590785244noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-55852383897217214152016-05-11T12:19:21.439+03:002016-05-11T12:19:21.439+03:00אסתר היקרה,
מעבר לעניין שבסיפור ולטרגיות שבו, אפשר...אסתר היקרה,<br />מעבר לעניין שבסיפור ולטרגיות שבו, אפשר להרגיש מאחורי כל מילה בו את אהבתך הגדולה לאחיך, אהבה שבזכותה, כפי שכתבת, חוט הסיפור עדיין נמשך.<br />תודה גדולה לך על הרשימה הזו.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-24789610792629484662016-05-11T03:03:34.571+03:002016-05-11T03:03:34.571+03:00נפלאות החיים במיטבן. כל כך מרגש!
אליזר שמאלי אולי ...נפלאות החיים במיטבן. כל כך מרגש!<br />אליזר שמאלי אולי לא ידע, אבל חוט הסיפור נמשך גם נמשך, ובגדול!!!<br />ליליAnonymoushttps://www.blogger.com/profile/13157730688537488298noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-46578800636295699942016-05-10T22:09:24.467+03:002016-05-10T22:09:24.467+03:00תודה על השיתוף. סיפור מרתק. עשית צדק עם מאיר בהנצח...תודה על השיתוף. סיפור מרתק. עשית צדק עם מאיר בהנצחתו. ראי כמה זמן נדרש עד ש"חילצת" את סיפורו. <br />ולענין השכול בחייך, למרות הנסיבות השונות, כמה אכזר לאבד אח ובת. <br />אני איתך<br />יעליעל זיוnoreply@blogger.com