tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post9084825046353328856..comments2024-03-28T14:56:07.738+02:00Comments on עונג שבת (עונ"ש): 'אם ה' לא יבנה בית': מברוקלין לווילנה ובחזרהדוד אסףhttp://www.blogger.com/profile/17775230024160138445noreply@blogger.comBlogger17125tag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-32114301538537693052019-07-08T21:52:04.830+03:002019-07-08T21:52:04.830+03:00תמהני על הכותב, הרי בפסוק לא כתוב 'ישמוֹר'...תמהני על הכותב, הרי בפסוק לא כתוב 'ישמוֹר' אלא 'ישמָר', הטעות שלהם אינה בניקוד אלא בכך שזהו 'קמץ' [ככל הנראה גם בהברה ספרדית זה נקרא O ולא A, כי זה כנראה 'קמץ גדול'].חוצפית המתורגמןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-64600975843082654422015-12-03T07:21:32.949+02:002015-12-03T07:21:32.949+02:00לא אמרתי שזה לא "חי" אלא שזה מקצועי ומתו...לא אמרתי שזה לא "חי" אלא שזה מקצועי ומתוזמר היטב...Rami Neudorferhttps://www.blogger.com/profile/00688036932846101504noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-78883616461298108392015-11-30T18:30:17.117+02:002015-11-30T18:30:17.117+02:00שלום רב לכל המגיבים. רמי, אתה ממש לא צודק. אין זו ... שלום רב לכל המגיבים. רמי, אתה ממש לא צודק. אין זו הקלטה. זו שירה חיה לחלוטין. אומנם , יש שם גם אפקטים כמו למשל: זמר הבאס שר עם מכשיר הנקרא "אוקטבר". הוא שר נמוך, אך המכשיר מוריד את שירתו באוקטבה נוספת.<br /> חוץ מזה הכל חי ונושם...Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/04308471794748876969noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-41687170695442689292015-11-30T01:59:54.321+02:002015-11-30T01:59:54.321+02:00אכן, חיים בנט, הלחין כמה מהשירים היותר מוכרים.
פעם...אכן, חיים בנט, הלחין כמה מהשירים היותר מוכרים.<br />פעם סיפר בראיון לעיתון שחלק משיריו כותבים עליהם 'עממי'.<br />משום שהפכו למוכרים.<br />אכן, מכניסי רחמים הוא אחד משיריו, המאוד מוכרים,<br />ומאוד מיוחדים.<br />זכה ללא מעט גרסאות כיסוי.<br />ביצוע מוכר ביותר הוא זה ששר שלמה כהן כילד,<br /> במקהלתו של ר' חיים בנט. <br />חפשו ביו ט' מכניסי רחמים המקורי, מקהלת רננו חסידים.<br /> שם שר שלמה כהן כילד, ביצוע מקסים. <br />שיר זה נכנס כמעט לכל הקהילות החרדיות והדתיות. <br />כמעט בכל ראיון עיתונאי, שואלים את ר' חיים בנט<br /> על שירו זה. <br />מליnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-84357635529972759532015-11-30T01:51:59.831+02:002015-11-30T01:51:59.831+02:00הם מזייפים
לא רק במלה 'ישמר'
הם הוגים ב...הם מזייפים<br />לא רק במלה 'ישמר'<br />הם הוגים ב' כפא.<br />יפנה בית, שפא עמלו ...<br />תקשיבו היטב. <br />מליnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-91493701061152726942015-11-29T11:04:34.404+02:002015-11-29T11:04:34.404+02:00מה שכתבת על השירה החסידית ליד השולחן ממש לא מדוייק...מה שכתבת על השירה החסידית ליד השולחן ממש לא מדוייק. שים לב שיש מיקרופונים לכל אחד, שמחוברים לציוד מיקסינג, שים לב לשירה הפוליפונית הנהדרת ולהעדר רעשי סביבה שנובע מעיבוד דיגיטלי של ההקלטה בציוד מקצועי. זה ממש לא "סתם שירה זכה של חבורת חרדים היושבים סביב שולחן עם בקבוקי סודה וקולה ושיירי לחמניות" - זוהי הקלטה מקצועית של חבורת זמר נפלאה, והלחמניות הן תפאורה.Rami Neudorferhttps://www.blogger.com/profile/00688036932846101504noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-75891669875859491972015-11-28T23:36:49.085+02:002015-11-28T23:36:49.085+02:00תודה לפרופ' שלייפר על סיפור תולדותיו של מקס י...תודה לפרופ' שלייפר על סיפור תולדותיו של מקס ינובסקי, מחבר "אבינו מלכנו".<br />אף כי לא ידענו מי חיבר את המנגינה, החבריא שלנו בתנועת הצופים, בקן דיזנגוף בתל אביב, בשנות החמישים המוקדמות --אהבה מאד לשיר את השיר הזה בטמפו מואץ, ובאילתור כזה:<br />אבינו מלכנו--סה סי בון, סה סי בון<br />חננו ועננו-- סה סי בון, סה סי בון<br />עשה עימנו צדקה וחסד-- בום טראח<br />וכולי וכולי<br />עד כמה שהדבר זכור לי, הפיוט הזה הושמע הרבה פעמים ברדיו והפך להיות פופולרי בארץ<br />הרבה לפני שברברה סטרייסנד הקליטה אותו.אביבה אסטרינסקיnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-17453489728276548952015-11-28T21:58:43.866+02:002015-11-28T21:58:43.866+02:00אל תאיימי. תביאי.אל תאיימי. תביאי.המבדילnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-30960478219046789202015-11-28T07:58:56.599+02:002015-11-28T07:58:56.599+02:00ולמי שאהב את 'אם השם לא יבנה בית' , אני מב...ולמי שאהב את 'אם השם לא יבנה בית' , אני מביאה את 'המבדיל' במנגינה שונה, ב, צוע של מקהלת הילדים שלהם?. גם הוא מלא קסם ועמקות...<br /><br />Aviva Herman Waldsteinnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-59737178089875606692015-11-28T07:39:56.132+02:002015-11-28T07:39:56.132+02:00כששמעתי לראשונה את 'אם השם לא יבנה בית', ה...כששמעתי לראשונה את 'אם השם לא יבנה בית', הוא עורר בי תחושת התעלות, ונשאר עמי במשך כחודשיים... לא האזנתי לו עתה מתוך שרוצה אני לישון, ולא לזמר כל הלילה. היתה לי הרגשה שהם, כמוני, לא רצו לצאת מאוירת השיר וממנגינתו, וכך הם התירו את הקשר עמו לאט לאט וברחמים... <br />הצבתי אותו בדף הפייסבוק שלי, בזמנו, כדי לשמרו קרוב אלי... <br />ישר כוחך שהבאת, וישר כוחם של כל המגיבים פה, שכל תגובה ותגובה היא ספור בפני עצמו... Aviva Herman Waldsteinnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-59235809913366868972015-11-27T14:49:31.793+02:002015-11-27T14:49:31.793+02:00אִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָי...אִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, אִם יְהוָה לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר..."<br />איזה יופי של ביצוע לשיר ואיזה יופי של להקה, ואני מתכוונת דווקא ל"שירה". <br />ואמא שלי הייתה אומרת על זה: "א מחייע!"<br />דרך אגב, מה עושות הנשים בעת שהגברים פוצחים בשירה וברננה באירועים כאלו? להקשיב לפחות - מותר להן? או שגם ההקשבה אסורה, רחמנא ליצלן?<br />תמימהnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-79494034920718194632015-11-27T13:56:12.162+02:002015-11-27T13:56:12.162+02:00לפרופסור אסף הללויה
תודה על רגישות מופלאה
בעונג ...לפרופסור אסף הללויה<br />תודה על רגישות מופלאה<br /> בעונג שבת אלינו הביא<br />את מכמני הזמר היהודי-חסידי<br /><br />זה הזמר שאבי מורי זימר<br />בדבקות עצומה, בעין דמעה <br /> הקשר לאביו וסבו בגולה שומר <br />ובכל לבבו,נפש יהודי הומיה<br /><br />זמר חסידי הוא נשמת האומה<br />יקיר הנפש בבואך לשאת תפילה<br />השורש העבות המוליך אל העבר<br />מה טוב להאחז בו בעולמנו המנוכר<br /><br />שבת שלום ומבורך<br />עמוס צדקוני, רעננהnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-71799480050594928862015-11-27T13:13:51.215+02:002015-11-27T13:13:51.215+02:00ברברה סטרייסנד שהקליטה את “אבינו מלכנו” ופרסמה אות...ברברה סטרייסנד שהקליטה את “אבינו מלכנו” ופרסמה אותו זכתה שלא כדין שהשיר נקרא עכשיו על שמה, אבל האמת היא ש”אבינו מלכנו” היא יצירתו של מקס ינובסקי Max Janowski מוסיקאי יהודי גדול ועתיר זכויות.<br /><br />מקס ינובסקי נולד בשנת 1912 בברלין. אביו, חיים-חייקל ינובסקי (1868 – 1935) היגר לברלין מלודז’, שם היה ידוע כאמן שחמט בעל שם בינלאומי, נגן צ’לו חובב וממייסדי מקהלת “הזמיר”. אמו, מדאם מרים ראפ-יאנובסקה (1881 – 1992 !), אשתו השנייה של חיים-חייקל, הייתה ידועה כזמרת אופרה מצליחה בברלין, היא עלתה לארץ בשנת 1935 בערך (לא ידוע לי התאריך המדויק) והופיעה באופרה הארץ-ישראלית בניצוחו של מרדכי גולינקין. (כפי שסיפרה לי, היא הייתה נשואה בנישואים פיקטיביים לגולינקין כדי לקבל אשרת כניסה לארץ). סיפור חייה מצריך כתבה מיוחדת.<br /> <br />מקס ינובסקי היה פסנתרן וירטואוז אשר (כפי שסיפר לי) שאף להיות רחמנינוב שני. עם עליית הנאצים לשלטון ברחו מקס ינובסקי ואביו ליפן ומקס נתמנה לראש המחלקה לפסנתר באקדמיה למוסיקה מוסאשיטו Mosashito בטוקיו. הוא החזיק במשרה זאת מספר שנים. בינתיים אביו נפטר בטוקיו (הוא קבור ביוקוהאמא) ומקס היגר בשנת 1937 לארה”ב ושירת במלחמת העולם בצי האמריקאי (כפי שסיפר לי הם ניצלו את ידיעותיו ביפנית). <br /> <br />לאחר שחרורו מהצבא הופיע בארה”ב כפסנתרן והצטיין בליווי חזנים (הוא היה ידוע בכישרונו הגדול לאלתור) ונתמנה לנגן העוגב ומנהל המוסיקה בבית הכנסת הרפורמי “קהילת אנשי מעריב (!)” K.A.M. Temple בשיקאגו שם שירת עד יום מותו. השפעתו על המוסיקה של בתי הכנסת הרפורמיים והקונסרבטיביים בשיקאגו ובסביבותיה הייתה גדולה, הוא החזיק כמה מקהלות בבתי כנסת (ביניהם בית הכנסת הקונסרבטיבי שבו אני שרתי כחזן) ובכל בתי הכנסת הללו שרו את המוסיקה שלו. הוא דיבר עברית רהוטה והיה קנאי למבטא עברי נכון במוסיקה של בית הכנסת.<br /> <br />סגנונו המוסיקלי היה כעין ריאקציה למוסיקה של לואיס לבנדובסקי שהייתה שלטת בימים ההם בבתי הכנסת בארה”ב ולטעמו של ינובסקי הייתה גרמנית מדי. בסגנונו הוא שילב מוטיבים של חזנות מזרח אירופה עם השפעות של המוסיקה המתחדשת בארץ ישראל (לדוברי עברית הוא היה מציג את שמו כמרדכי בן-חיים והיה גאה באסוציאציה למלחין הישראלי הגדול פאול בן-חיים, אף שכלל לא היו קרובי משפחה). מתוך הגישה הזאת נוצרה יצירתו “אבינו מלכנו”. היצירה הופיעה בדפוס בשנת 1967, אולם נכתבה כמה שנים לפני כן. היצירה חוברה עבור בתי הכנסת הרפורמיים והיא בנויה על הטקסט המקוצר של התפילה “אבינו מלכנו” כפי שהיא במחזורי ראש השנה של התנועה הרפורמית באמריקה. ינובסקי כתב אותה לחזן או סולנית, מקהלה ועוגב (או פסנתר). לכלי המלווה יש תפקיד חשוב והוא (כפי שהמלחין הסביר לי) לייצג את פעמות הלב המלוות תפילה זאת. בביצועי היצירה בבית הכנסת שלרוב נעשו ע”י סולנית ומקהלה, ינובסקי הקפיד מאוד שהזמרה תהיה מאופקת ובעלת כוח מתוך האיפוק ושהפעימות הלב תשמענה בליווי. לצערי כל העיבודים והתזמורים ששומעים לאחרונה (כולל העיבוד שנעשה עבור ברברה סטרייסנד) מתעלמים מכך וחוטאים ליצירה. כמו כן נהוג עכשיו לשנות את האקורדים המקוריים של היצירה ולהוסיף בסיום הקטע תוספות מיותרות, חידושים שינובסקי היה ודאי מתפלץ לשמוע אותן.<br /> <br />הפליא אותי לשמוע את היצירה הרפורמית הזאת בפי שלום למר ולהקת שירה החסידיים. כנראה שלמוסיקה אכן אין גבולות. אכן שירתו מרגשת, והוא כנראה גם הרגיש היטב את רוח היצירה (מה שנראה לך כשירה מלוטשת מדי) אבל העיבוד התזמורתי חוטא בשמאלץ שאינו מתאים ליצירה ובתוספות מיותרות בסוף היצירה. פרופ' אלי שלייפר, ירושליםnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-40070451736408826352015-11-27T12:56:35.614+02:002015-11-27T12:56:35.614+02:00בשנת 1993 פרסמה להקת נגנים הונגריים לא-יהודים בשם ...בשנת 1993 פרסמה להקת נגנים הונגריים לא-יהודים בשם Muzsikás דיסק בשם: Marmaros - The Lost Jewish Music Of Transylvania. הדיסק כולו הכיל שירים שבוצעו בידי כליזמרים יהודיים לפני השואה. כדי להתחקות אחר אופן הביצוע של היצירות המקוריות פנו הנגנים אל הנגנים הלא-יהודיים המבוגרים שליוו את הלהקות היהודיות בצעירותם. הסיפור כולו מובא בחוברת קטנה שצורפה לדיסק.<br />מנחם קרן-קרץnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-47526333909453825292015-11-27T11:57:33.838+02:002015-11-27T11:57:33.838+02:00עוד תרומה נפלאה של החסידים למוסיקה היא המלחין ר...עוד תרומה נפלאה של החסידים למוסיקה היא המלחין ר' חיים בנט מחסידות סערט-ויז'ניץ. היצירה המפורסמת ביותר שלו היא ללחן הפיוט "מכניסי רחמים" של הימים הנוראים. לטעמי, הביצוע היפה ביותר הוא של שלוימה כהן, כאן<br />https://www.youtube.com/watch?v=qtg02192HP0<br />זהו קטע מסרט מעט ארוך יותר שבו מרואיין המלחין בנט, ואפשר ללמוד ממנו לא מעט על אופיו:<br />https://www.youtube.com/watch?v=1tpjkucLuxY<br />כיוון שההגייה קשה להבנה, מובאות כאן מילות הפיוט:<br />מַכְנִיסֵי רַחֲמִים הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ,<br />לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים<br />מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ,<br />לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה<br />מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ,<br />לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה<br />מַכְנִיסֵי דִּמְעָה הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ,<br />לִפְנֵי מֶלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת<br />הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה,<br />לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא<br />יאירhttps://www.blogger.com/profile/14273103464619899278noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-10880672498651779032015-11-27T09:10:02.617+02:002015-11-27T09:10:02.617+02:00תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.יאירhttps://www.blogger.com/profile/14273103464619899278noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-2758524906074419984.post-40451332578219771872015-11-27T08:47:56.545+02:002015-11-27T08:47:56.545+02:00הוכחה נהדרת שהשפה הבינלאומית האמתית היא המוסיקה.
ל...הוכחה נהדרת שהשפה הבינלאומית האמתית היא המוסיקה.<br />לפני שנים רבות, בנופש במרמריס שבתורכיה, נשמעה לי המוסיקה שלוותה את אמון ההתעמלות האירובית כשיר חסידי (שלא הכרתי נעימתו). כשהתקרבתי, הבחנתי במלים<br />"גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי<br />שבטך ומשענתך המה ינחמוני"<br />לשאלתי ענתה מדריכת האמון שאין לה כל פרטים על השיר; מישהו תפר לה כמה שירים יחד על דיסק.<br /><br />בבקור בבית הכנסת בקובנה לפני שנים רבות הופיע בפנינו בין השאר הקלרניתן, כלזמר-איש ג'ז דיויד קרקאואר בנעימות יהודיות. כל שמונת מלויו היו נערים פולנים לא יהודיים.<br /><br /><br />שבת שלום ועונג!אבישי ליוביץ'noreply@blogger.com