גלגולו של ניגון: שמונת הגרסאות של השיר 'וְיוֹיוֹ גַּם'

מסתבר שלשיר החביב של דן אלמגור, המוכר לנו בשם 'וְיוֹיוֹ גַּם', יש לפחות שמונה גרסאות שונות, משונות ושנונות.

למי ששכח, זהו יו-יו! בראשית שנות השישים היינו מקבלים יו-יו כזה – כדור צבעוני מגומי עם חוט – בחנות 'פיל' בתל אביב, בכל פעם שקנינו שם נעליים. אפשר היה לקבל גם בלון או כף מפלסטיק להכנסת הרגל לנעל. אבל הכי מגניב היה היו-יו (איור: איתן קדמי; דיוויד סלע, אמת או חובה: משחקי הילדות שאהבנו, כתר, 2005)

הגרסה הראשונה: ז'ורז' בראסאנס ו'אשתו של הֶקְטוֹר'

בראשית היה ז'ורז' בראסאנס, הטרובדור הצרפתי הענק. 

השיר 'אשתו של הקטור'(La femme d'Hector)  הוא שיר מתוחכם, פילוסופי, שעוסק באשתו של השכן הקטור (לא בנז'מן, לא תאופיל, לא אונורה), שכולם מתפעלים מפועלה.

כאן מילות המקור (בצרפתית) והתרגום (לאנגלית), וכאן שר בראסאנס את השיר בצרפתית:

וכאן המקור עם כתוביות בעברית, פרי תרגומו של ראובן וימר:

הגרסה השנייה: 'וְיוֹיוֹ גם' של דן אלמגור

דן אלמגור בביתו, 2012 (צילום: דוד אסף)

באתרי השירים בעברית נרשם בדרך כלל שאת מילות השיר 'ויויו גם' חיבר והלחין ז'ורז' בראסאנס ותרגם דן אלמגור. אבל האמת היא שאין קשר בין המילים שכתב אלמגור לבין המילים המקוריות על אשתו של הקטור. 

בשירו של אלמגור, שכבר הפך לקלאסיקה ישראלית, מתוארים החבר'ה מן השכונה (ברחובות? עיר הולדתו של אלמגור), שנפגשים שוב בתנועת נוער ואחר כך בהיאחזות הנח"ל. 

השיר נכתב ב-1959 לתכניתה של להקת הנח"ל 'בדרך כלל', ואכן השמות והכינויים של הנערים והנערות נושאים את חותם מדינת ישראל של שנות הארבעים והחמישים:

הצ'ופצ'יק של הקומקום: משירי דן אלמגור, כינרת, 2012, עמ' 27

  

כאן שרות ירדנה ארזי ועפרה חזה (שרתי לך ארצי, 1979):

כאן להקת הנח"ל (עם מיקי קם, אסתר שמיר, אפרת וייל ומלי מאיו), בביצוע משנות השבעים:




כאן בביצוע הזוי מעט של שתי נסיכות דראג ירושלמיות:

לימים תרגם דן אלמגור את השיר המקורי תרגום מילולי, פחות או יותר, עם שמות צרפתיים למהדרין. השיר לא הוקלט אף פעם והנה מילותיו:

הגרסה השלישית: יוסי בנאי ו'אשתו של בֶּנְץ'

התרגום של יוסי בנאי – האמן המזוהה עם שירי בראסאנס בעברית – הרבה יותר דומה למקור אך כמעט שלא מוכר. השמות הם ישראליים למהדרין:

מי כאן בכל הסביבה,

מי הכי חביבה?

זו שיותר מכולם

יש לה אופי מושלם.

זו שתמיד תגרום לך

טיפה של אושר ושמחה,

מי כמו פיה טובה דואגת

מטפלת בנו ומפנקת?

זאת לא אשתו של יואב,

לא אשתו של נדב,

לא אשתו של מתניה.

זאת לא אשתו של חגי,

לא אשתו של איתי,

גם לא של עמיחי.

זאת לא אשתו של ערן,

לא אשתו של אורן,

לא אשתו של חנניה.

זאת גם בכלל לא אשתו של חץ,

לא, זאת אשתו של בנץ.

ואם ישנם גם ימים

שקשה לפעמים,

מי מופיע אז פתאום

כמו מלאך ממרום,

לתת כתף ולעזור

להיות בחושך קרן אור.

מי מכבסת, מי תופרת,

מי לנו אמונים תמיד שומרת?

זאת לא אשתו של יואב ...

וכשריחות של אביב

את ליבנו מציף,

וכשהגוף משתוקק

כל דבר לחבק.

מי אז נותנת את עצמה,

עם כל הגוף והנשמה?

מי בלילות שקופים של חסד,

את כל חמודותיה לנו פורשת?

זאת לא אשתו של יואב ...

לא נגלה רגשות

לנשים אדישות,

לא נבזבז שום תקווה

על בובות שעווה.

לא, לעולם לא נתאהב,

בכל אותן קשוחות הלב.

ולא נקשור כתרים של יופי,

לכל אותן נשים חסרות היופי.

לא לאשתו של יואב

לאשתו של נדב

לאשתו של מתניה

לא לאשתו של חגי

לאשתו של איתי

גם לא של עמיחי

לא לאשתו של ערן

לאשתו של אורן

לאשתו של חנניה

לא גם בכלל לאשתו של חץ

רק לאשתו של בנץ

וכאן בביצוע של עמית חיו:

הגרסה הרביעית: 'ויויו גם' של שנות האלפיים

זמרי מופע קברטי ושמו 'מאי נפקא מינה' (2008) הכינו גרסה חדשה לגמרי. את המילים חיבר נדב ויקינסקי, הפסנתרן והמנהל המוזיקלי של הלהקה.

הפעם שמות החבר'ה אינם עוד תמימים ויפים כמו בגרסה המקורית של דן אלמגור. השיר שם ללעג את אופנת השמות ה'תל-אביביים' המודרניים (שון, שונית, טים) מכאן, והשמות ה'אמוניים-מתנחליים' (תקומה, נקמה וישושון) מכאן:

עוד כשהיינו קטנים עם פלאפון דור ראשון

היינו מתפננים בחצר של הגנון

את המטרנה מקפיצים,

עם איזה וודקה תפוזים

החבורה של גן שושנה

תמיד היה שם קרחנה.

יחד עם צוף וסרפד ומרווה וסחלב ואיילת הבן

יחד כורל ומושית

קמומיל ונועית

ואביגדור הבת

יחד עם עץ השקד ושונית ואלמוג

ועם ים ועם מלח

וגם עם שון ועם פן ועם טים וגם

עם רחמים

גיל הגנון הסתיים והגיעה העת

עת הבשלות המינית כשעליתי ל- ב'

באינטרנט פגשתי גברים

כולם על תנאי משוחררים

כשאליהם בפארק ניגשתי

לא תאמינו מי פגשתי

בטח שצוף וסרפד ומרווה וסחלב ואיילת הבן

בטח כורל ומושית

קמומיל ונועית

ואביגדור הבת

יחד עם עץ השקד ושונית ואלמוג

ועם ים ועם מלח

וגם כן שון וגם פן וגם טים וגם כן

רחמים

זמן הגיוס הנה בא והרמתי ת'נס

באתי לשכת הגיוסה כ'די לא ל'תגייס

גם כן מטעמי מצפון

גם כן בדיוק היה full moon

ובסיני יש מסיבבה
לא תאמינו מי שם בא
באים שמה צוף וסרפד ומרווה וסחלב ואיילת הבן
באים שם כורל ומושית קמומיל ונועית ואביגדור הבת
יחד עם עץ השקד ושונית ואלמוג ועם ים ועם מלח
וגם עם שון ועם פן ועם טים וגם עם רחמים

כשהצבא הסתיים בא לי חשק לנדוד

תיכף נסעתי להודו שם יש מסיבות

בין פטריה להזיה

התעוררה הבעיה

במקום רומן אמריקנה

אותם החבר'ה מנתניה...

עוד פעם צוף וסרפד ומרווה וסחלב ואיילת הבן ו ...

שבנו מהודו עם כיפה של ברסלב לראש

יש אלוהים בעולם ונותן הוא בראש

כך התנחלנו בשומרון

כל השמות מהפזמון

ומי קיבל שם את פנינו

הדובדבן של בני עמנו:

שמה תקומה ראומה נקמה הגנה שבות עמי ושלהבת

שם גיבוראל בחיראל נבואל קצבאל מחסנית וצפירה

שמה פצועה זעקה עתיקה אשתאול וגם ברוך הגבר

שבו בנים, ישושון, יבולעם, קדומית

ויו יו גם.

הנה השיר בביצוע מאי נפקא מינה

הגרסה החמישית: אשתו של סרקוזי

אשתו של סרקו

'אשתו של סרקו' – הלא היא קרלה ברוני אשתו של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי – היא פרודיה על השיר של בראסאנס (הזמר גם מחופש לבראסאנס ומחקה את קולו). הנה LA FEMME DE SARKO בביצועו של 'המנוח' ז'ורז' בראסאנס...

תודה לרמי נוידרפר ול'עמיש'

בעלי התוספות

הגרסה השישית: אלכסנדר אוונסוב שר ברוסית

אלכס נקראיקוב מצא לאחרונה גרסה נוספת, ברוסית, ושר אותה אלכסנדר אוונסוב (Alexander Avanesov). אלכס שלנו הכין מצגת עם המון בחורות יפות:


הגרסה השביעית: המנון לגרעין 'אֵלָה'

דן אלמגור, מחבר 'ויויו גם' המקורי, מצא אגב דפדוף מקרי בשירון של תנועת 'המחנות העולים' משנת 1962, גרסה התולית נוספת של השיר.

השיר נדפס בשירון ושמו פזמונית: קובץ פזמונות התנועה מאז ועד היום, תל אביב, תנועת הנוער הלומד בארץ ישראל – המחנות העולים. יצא ליובל הל"ה ל'מחנות העולים', ועידת התנועה גבעת השלושה, שבועות תשכ"ב, יוני 1962.

הגרסה השמינית: כן לזקן

גרסה היתולית זו התגלתה לאחרונה (ספטמבר 2019) והועלתה לאתר 'זמרשת'. היא נכתבה בין 1961-1959, ומעניין שמי שכתב אותה 'גנב' מן השיר המקורי של דן אלמגור את הכיונוי 'ג'ורה', והדביק אותו לגיורא יוספטל, שהיה שר העבודה ואחר כך שר השיכון והפיתוח, שזה אכן היה כינויו.

אנו עוד כולנו ילדי הזקן
יחד לימד הוא אותנו לומר לו רק כן
עם הזקן בגיל שלוש, יחד עמדנו על הראש
כשהתרחצנו באמבטיה, הוא שר שירים על דמוקרטיה

פזמון:
יחד היינו בגן, משה דיין יוספטל ג'ורה
יחד עם עוד מתאגרף, אלמוגי יוסף – איזו פיגורה
יחד עם ילד גאון, פרס שמעון איזו קולטורה
וכמובן גם עוד ילד שמנמן אבא אבן גם

ללמוד בביה"ס יחד התחלנו לצאת
במקום אלף בית במחברת כתבנו שין בית
ולמורים לפני בחינה, שמנו מכשיר האזנה
יחד השגנו מבלי אומר, אז תיק סודי על כל החומר
יחד היינו...

יש אהבות בין זקנים ונשים בנות עשרים
אך הזקנצ'יק שלנו אוהב צעירים
יחד עבדנו בלשון, יחד עלינו לשלטון
אז לקשישים ולכל היתר, מיד הכנו את הקבר
יחד היינו...

היום כבר קיבלנו כולנו תיקים של שרים
את הקשישים במפא"י אנו לא מכירים
יחד עדיין לזקן אנו אומרים 'הגידו כן'
יחד כולנו פה נצבוטה, את דוד לבון ודודה גולדה
יחד היינו...

(תודה לרותי פריד)