הגהות וזוטות: חובות המתרחץ והחלב של שמיל

השלט הזה צולם באיזו שהיא בריכת רחצה בישראל (מי שיודע היכן, שיספר לי).

עונג מובטח למי שישווה את ההוראות בעברית לתרגומן העילג – שלא לומר המזעזע והמטומטם – לאנגלית.



(תודה למנחם בטלר ולאלן ארקוש)

לגבי התרגום לערבית כתב לי פרופ' עמי אילון:

בתרגום לערבית ההברקות יותר מרשימות אפילו מאלה שבתרגום האנגלי. הטקסט הערבי הוא תרגום אידיוטי של האנגלי, ובמקרים שבהם המתרגם לא הבין מה הוא קורא הוא פשוט הכניס את המילה האנגלית בתעתיק לערבית. כך למשל, הכותרת הערבית נקראת "חובות הבאת'ר" (חסר משמעות בשפה זו); והשורה הלפני-אחרונה פותחת במילים: "יש לשים לב ל'פרובידנס'," וכיוצא באלה פנינים...

והנה מודעה שנשלחה אליי מגלות ניו-יורק והתפרסמה בעיתון חרדי מקומי.

זהו סיפורם של משגיחי כשרות נועזים המוצאים את פרנסתם ברפתות הממוקמות בחוות נידחות בארה"ב. עבודה משעממת למדי, רחוק מקהילה יהודית ומחיי תורה ומצוות.

המשגיחים הללו, אבוי, אינם זזים מהרפת שבעה ימים בשבוע. לא מתפללים במניין ולא טובלים במקווה. הייתם סומכים על משגיחים כאלה?

אבל המשגיחים של 'חלב שמיל' מתפללים במניין וטובלים במקווה כל יום!

נו, אז איזה 'חלב ישראל' תקנו? ברור שאת החלב של שמיל.

(כנראה שבשלב הבא גם הפרות תלכנה למקווה).

 (תודה לארי חיטריק)