מסע מן הכורסא: בעקבות 'שיר הפרטיזנים'

אחד השירים המזוהים ביותר עם זיכרון השואה והגבורה הוא 'שיר הפרטיזנים', (מוכר גם במילות הפתיחה: 'אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה'). השיר חובר ביידיש, בחודש מאי 1943, תחת הכותרת 'זאָג נישט קיינמאָל' (לעולם אל תאמר') על ידי הירש גליק (1944-1922). גליק, משורר צעיר יליד שניפישוק שליד וילנה, היה פרטיזן בעצמו. הוא נורה בידי גרמנים לאחר שנמלט ממחנה ריכוז באסטוניה והוא בן 22 בלבד.

הנער הירש גליק (ארכיון יד ושם)

את השיר כתב גליק בגטו וילנה לאחר שנודעו שם פרטי דיכויו של המרד בגטו ורשה (על נסיבות חיבור השיר העיד ידידו של גליק, הפרטיזן והמשורר שמריה קצ'רגינסקי). מילות השיר הותאמו ללחן של שיר רוסי מוכר שחובר ב-1937. השיר התפשט במהירות הבזק והפך להיות המנונם הבלתי רשמי של הפרטיזנים היהודים. התרגום לעברית נעשה ב-1945 בידיו של אברהם שלונסקי. הנוסחים השונים – המקור ברוסית, הנוסח המקורי ביידיש והתרגום לעברית – הובאו באתר זמרשת (שיר הפרטיזנים היהודים). השיר גם תורגם לשפות רבות (כולל אנגלית, צרפתית, רוסית, פולנית, רומנית, ספרדית, בולגרית, דנית והולנדית) וזכה לגרסאות רבות ומרשימות.

נצא אפוא לסיור קצר בעקבותיו.

התמונה האחרונה של הירש גליק

א. השיר הרוסי

כאמור, המנגינה המקורית של השיר נכתבה ב-1937 על ידי המלחינים היהודים-רוסים דמיטרי ודניאיל פוקראס (בעבר כבר עסקנו בשיריהם של האחים פוקראס, כאן וכאן), למילות שיר שחיבר שנה קודם לכן המשורר אלכסיי סורקוב (Алексе́й Сурко́в), שמוכר גם הוא לחובבי הזמר העברי משיר אחר שלו שתורגם לעברית – 'תהבהב לה האש בכירה'.

אלכסיי סורקוב (1983-1899)

דמיטרי פוקראס (1978-1899)

דניאיל פוקראס (1954-1905)

הנה השיר המקורי Терская походная (מסע מפרך), שעוסק במלחמת האזרחים ברוסיה (את המילים ברוסית אפשר למצוא כאן). כאן אפשר לשמוע את הזמר הרוסי המפורסם ליאוניד אטיוסוב שר את השיר המקורי:

ועוד ביצוע:

אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה
את אור היום הסתירו שמי העננה
זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא
ומצעדנו עוד ירעים אנחנו פה

מארץ התמר עד ירכתי כפורים
אנחנו פה במכאובות וייסורים
ובאשר טיפת דמנו שם ניגרה
הלא ינוב עוד עוז רוחנו בגבורה

עמוד השחר על יומנו אור יהל
עם הצורר יחלוף תמולנו כמו צל
אך אם חלילה יאחר לבוא האור
כמו סיסמה יהא השיר מדור לדור

בכתב הדם והעופרת הוא נכתב
הוא לא שירת ציפור הדרור והמרחב
כי בין קירות נופלים שרוהו כל העם
יחדיו שרוהו ונאגאנים בידם

על כן אל נא תאמר דרכי האחרונה
את אור היום הסתירו שמי העננה
זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא
ומצעדנו עוד ירעים: אנחנו פה!

ועוד אחד כאן.

ב. השיר ביידיש: זאָג נישט קיינמאָל 

נתחיל במילים:



למרות הגיל הצעיר בו נרצח, הירש גליק הספיק לחבר ארבע עשרה שירים ופואמות. שיר מוכר נוסף, שחיבר גליק ב-1942, הוא 'שטיל די נאַכט איז אױסגעשטערנט'. שיר זה הוקדש, כך מקובל (אף כי אין לכך ראיה), לפרטיזנית ויטקה קמפנר (לימים אשתו של אבא קובנר), שנפטרה לפני חודשיים וחצי.

שירו של גליק תורגם שלוש פעמים (אמיתי נאמן, 'שיר מזמור לפרטיזנית'; אפרים דרור, 'שָׁקֵט, כָּכוּב היה הלילה'; ולאחרונה על ידי תמר ועמוס רודנר, 'שָׁקֵט הליל', בספרם 'זמר'ל', הקיבוץ המאוחד, תשע"ב, עמ' 105-104), אך הוא מוכר בעיקר בגרסתו של אברהם שלונסקי, 'עומדים אנו במשמרת', שמועד חיבורה אינו ברור. ולה אולי אקדיש בעתיד פינה נפרדת. לאחרונה הראה קובי לוריא במאמר בעתון 'הארץ', כי מנגינתו המקורית של שיר זה איננה רוסית עממית, כפי שהיה מקובל לחשוב, אלא היא, ככל הנראה, מעשה ידיו של המשורר והמלחין הקרקובאי הנערץ מרדכי גבירטיג, שחיבר אותה לשירו 'הי, כליזמרים'.

שיריו של גליק כונסו על ידי נחמן מייזל ונדפסו בניו-יורק בשנת 1953 עם מבוא רחב יריעה של מייזל על גליק ויצירותיו.

ככל הנראה השיר הוקלט לראשונה בשנת 1946 עבור הוועדה ההיסטורית היהודית שהתכנסה במינכן. שרה אותו בטי סגל (שבעצמה הייתה ניצולת שואה). ואפשר לשמוע אותה כאן. בתחילת ההקלטה אומר שמריה קצ'רגינסקי כי הוא זה שחיבר את המילים, מה שכמובן איננו נכון.

בטי סגל

ביצוע מיוחד במינו הוא של זמר הבס האגדי פול רובסון, ששר את שיר הפרטיזנים ביידיש בקונצרט פומבי שערך ב-1949 במוסקבה (לחצו על 'לצפייה ב-YouTube'):

הרבה סופר על ביקורו זה של הזמר השחור רובסון, שהזדהה בגלוי עם הקומוניזם, אך גילה אהדה רבה לגורלם של הסופרים היהודים. במוסקבה הוא נפגש עם המשורר איציק פפר (שבעצמו הוצא להורג בשנת 1952) ומפיו למד על רציחתו של שחקן התאטרון שלמה מיכואלס בידי סוכניו של סטאלין (רובסון פגש את שניהם ביולי 1943 כאשר ביקרו בארצות הברית כשליחי הוועד היהודי האנטי פשיסטי). עם זאת, כשחזר לארה"ב סירב רובסון לגנות את רדיפת היהודים בברית המועצות וטען שפגש יהודים בכל מקום.

פול רובסון (מימין) עם אלברט איינשטיין (1947)

כאן אפשר לשמוע את הקונצרט הנפלא בשלמותו, כולל דברי הקישור של רובסון ברוסית (שבה שלט היטב). הקונצרט עצמו כלל שירים ידועים כמו Ol' Man River וכמובן את שיר הפרטיזנים, שנקרא כאן 'שיר מורדי גטו ורשה' (Song of the Warsaw Gehtto Rebellion). השיר נמצא בתזמון 51:25.

אגב אורחא, דמותו השנויה במחלוקת של רובסון שימשה ממש לאחרונה השראה לסופר הבריטי הצעיר טום רוב סמית, מחבר ספר המתח 'סוכן מספר 6', שראה אור לפני כמה חודשים.

כאן חוה אלברשטיין:

וכאן, במה שעשוי להיראות כסוג של חילול הקודש, להקת היידיש Gevolt בביצוע רוק מטאלי של השיר. להקה זו, שצמחה באשדוד, כוללת בעיקר נגנים וזמרים יוצאי רוסיה (אפשר לקרוא עליהם כאן וגם כאן):

עוד כמה ביצועי אודיו ראויים לציון, שהובאו באתר Save the Music (ללחוץ על סימן PLAY בצד ימין של העמוד):

תיאודור ביקל

יאן פירס

ג. השיר בעברית

כאמור, השיר תורגם לעברית בידי אברהם שלונסקי. הוא פורסם לראשונה בעיתון 'משמר' (לימים 'על המשמר'), בג' באדר תש"ה (16 בפברואר 1945), תחת הכותרת 'שיר של פפ"א' (הפ.פ.אוֹ [FPO] היה ארגון הפרטיזנים המאוחד בווילנה, שבמסגרתו לחמו יחד פרטיזנים יהודים מכל המפלגות, מקומוניסטים ובונדיסטים ועד ציונים ובית"רים).

לימים שונתה הכותרת ל'שיר הפרטיזנים', או 'שיר הפרטיזנים היהודים' (ארנסט הורביץ, מן המצר: משירי הגטאות, תל אביב, תש"ט, עמ' 12).

שתי שאלות עלו בי בקריאה מחודשת של השיר:

1. לְמה התכוון גליק כאשר כתב 'פֿון גרינעם פּאַלמענלאַנד' ('מארץ התמר')?

אני מניח שהוא חשב על ארץ ישראל. אולי דימה שהגרמנים הגיעו גם לפלשתינה והמאבק בהם מקיף את העולם כולו –
 מ'ארץ התמר' ועד 'ירכתי כְּפוֹרִים' (סיביר מן הסתם).

2. ומה פירוש שורה זו: 'יַחְדָּיו שָׁרוּהוּ וְנאַגאַנִים בְּיָדָם'?

לאחר חקירה ובדיקה התברר לי כי ה'נאגאנים' אינם אלא אקדחי נאגאנט (Nagant), שהיו בשימוש ברוסיה עוד מימי הצארים ובמלחמת העולם השנייה נעשה בהם שימוש רב. בלשון בני התקופה הנאגאנים היו שם כולל לאקדחים ולאו דווקא לדגם המיוחד הזה.

כאן שר שמעון ישראלי בקול הבס העמוק שלו (לאחר מכן מובא השיר ביידיש בביצוע שאינני מזהה):

כאן שרה דורית ראובני:

ד. השיר ביידיש וברוסית

חבורת שחקני התיאטרון היהודי 'ניגונים', בהופעה בקייב (1989), שרים את השיר ביידיש ואחר כך ברוסית:

ה. השיר בצרפתית

הזמר היהודי-צרפתי אנריקו מסיאס שר את שיר הפרטיזנים בגרסה מתורגמת לצרפתית, שנקראת Ne Dis Pas (אל נא תאמר לא). התרגום הוא של קלוד צופרידן (Claude Zuffrieden). השיר הוקלט בשנת 2011 בתקליטו של מסיאס Voyage D'Une Mélodie (מסע בשיר). 

(תודה לגרימי גלעד)