בשיטוטיו בירושלים הגיע ברוך גיאן לשכונה התימנית הלא כל כך מוכרת 'נחלת צבי', שהיא חלק משכונת בית ישראל וממוקמת מצפון למאה שערים. השכונה הקטנטנה הוקמה ב-1889, בכספי תרומות של הברון הירש וביזמתו של ניסים בכר (מנהל בית ספר כי"ח), ואוכלסה במשפחות תימניות עניות.
תימנים כבר אין שם כל כך הרבה (גם בשכונת הבוכרים כבר לא נשארו הרבה בוכרים), אבל בחצר בית מספר 6 ברחוב תרמ"ב (באנגלית: TARMAB STREET !) הוא מצא שני שלטים הסותרים זה את זה. על הימני כתוב: 'ציון לשנה בה התחילה העליה השניה', ואילו על השמאלי כתוב: 'שנת עליית יהודי תימן'.
תרמ"ב, 1882-1881, היא השנה שבה עלו ראשוני היהודים מתימן לארץ ישראל (כ-2,500 נפשות), ולכן היא זכתה להתנאות בשם עליית אעלה בתמר, על פי הפסוק 'אמרתי אעלה בתמר' (שיר השירים ז, 9). 'בתמר' בשיכול אותיות = תרמ"ב.
העלייה המכונה 'העלייה השנייה' החלה כמובן מאוחר יותר, ומקובל לצרף אליה את אלה שהגיעו להתיישב בארץ ישראל בין השנים 1914-1904.
ואולי אין זה אלא שלט מחאה המבקש לנכס לעליית התימנים את כתר העלייה השנייה האמיתית? אבל זו כמובן טעות, כי אם כבר צריך לתקן, אז עליית התימנים היא העלייה הציונית הראשונה, שכן עלייתם לארץ קדמה בכמה חודשים לעליית חבורת ביל"ו, שזכתה לשאת את כתר 'העלייה הראשונה' בזיכרון הציוני הקולקטיבי.
ובהזדמנות זו הנה עוד כמה תמונות מהשכונה שברוך צילם:
רחוב חֵיבַּר שבשכונה, הוא לא על שם שמורות הטבע חי-בר, אלא על שם חייבר, הממלכה היהודית הקדומה שבחצי האי ערב, שמוחמד חיסל את קיומה במאה השביעית לספירה...
בעלי התוספות
מאיר טורניאנסקי מיהר להזכיר לי את שירו של דן אלמגור 'כל הכבוד לביל"ויים', שעוסק בדיוק בנקודה זו - מי קדם למי, הביל"ויים או התימנים?
השיר נכתב להצגה 'ילדי הכרך' (1982) והולחן על ידי אלדד שרים. הנה הוא בביצוע הלהקה:
תימנים כבר אין שם כל כך הרבה (גם בשכונת הבוכרים כבר לא נשארו הרבה בוכרים), אבל בחצר בית מספר 6 ברחוב תרמ"ב (באנגלית: TARMAB STREET !) הוא מצא שני שלטים הסותרים זה את זה. על הימני כתוב: 'ציון לשנה בה התחילה העליה השניה', ואילו על השמאלי כתוב: 'שנת עליית יהודי תימן'.
תרמ"ב, 1882-1881, היא השנה שבה עלו ראשוני היהודים מתימן לארץ ישראל (כ-2,500 נפשות), ולכן היא זכתה להתנאות בשם עליית אעלה בתמר, על פי הפסוק 'אמרתי אעלה בתמר' (שיר השירים ז, 9). 'בתמר' בשיכול אותיות = תרמ"ב.
העלייה המכונה 'העלייה השנייה' החלה כמובן מאוחר יותר, ומקובל לצרף אליה את אלה שהגיעו להתיישב בארץ ישראל בין השנים 1914-1904.
ואולי אין זה אלא שלט מחאה המבקש לנכס לעליית התימנים את כתר העלייה השנייה האמיתית? אבל זו כמובן טעות, כי אם כבר צריך לתקן, אז עליית התימנים היא העלייה הציונית הראשונה, שכן עלייתם לארץ קדמה בכמה חודשים לעליית חבורת ביל"ו, שזכתה לשאת את כתר 'העלייה הראשונה' בזיכרון הציוני הקולקטיבי.
ובהזדמנות זו הנה עוד כמה תמונות מהשכונה שברוך צילם:
רחוב חֵיבַּר שבשכונה, הוא לא על שם שמורות הטבע חי-בר, אלא על שם חייבר, הממלכה היהודית הקדומה שבחצי האי ערב, שמוחמד חיסל את קיומה במאה השביעית לספירה...
בעלי התוספות
מאיר טורניאנסקי מיהר להזכיר לי את שירו של דן אלמגור 'כל הכבוד לביל"ויים', שעוסק בדיוק בנקודה זו - מי קדם למי, הביל"ויים או התימנים?
 |
| דן אלמגור, הצ'ופציק של הקומקום, עמ' 37 |
השיר נכתב להצגה 'ילדי הכרך' (1982) והולחן על ידי אלדד שרים. הנה הוא בביצוע הלהקה:
אולי מקור הבלבול בין השלטים הינו במאמר החדש של חיזקי שוהם ב"ציון" בו הוא דן במספרי העליות....
השבמחקלגבי השילוט באנגלית: מדובר בתרגום סביר, שכן התייר שמבקש להגיע לכתובת ברחוב הזה, לא מתעניין בהסטוריה אלא בפרקטיקה. המילה TARMAB תישמע הגיונית יותר מכל מילה אחרת. חוץ, אולי, מ-TARMAV ...
השבמחק