ז'אן ד'ארק בשירות הציונות

מאת דובי גולדפלם

בשנות השמונים שהיתי במיאמי כשליח חינוכי של המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית (בלשון העם נקראים שליחי החינוך ושליחים אחרים 'שליחי הסוכנות' מתוך טעות נפוצה ש'הסוכנות היהודית' ו'ההסתדרות הציונית העולמית' חד הם). תפקידי היה, בין השאר, להקים בתוך לשכת החינוך היהודי המקומית 'מרכז למורה', שהוא מרכז משאבים חינוכיים ('מרכזיה פדגוגית'), ומרכז הדרכה וייעוץ חינוכי לבתי הספר היהודיים בדרום פלורידה. עד אז כל הפונקציות הללו פעלו בנפרד וללא קשר ביניהם.

הספרייה היהודית שם סופחה גם היא למרכז למורה והיא כללה מגוון ספרי קריאה ועיון בנושאי יהדות ויהודים. רוב הספרים היו באנגלית אולם היה בה גם אוסף יפה של ספרים בעברית וביידיש. כידוע, עשרות אלפי יהודים באים לגור בפלורידה החמה באחרית ימיהם. ילדיהם כבר אינם מעוניינים בספרים שהשאירו אחריהם ועם פטירתם נמסר עיזבונם לספרייה. חלק גדול מהספרים שכב בערימות על המדפים ובמחסן וכלל לא היה מקוטלג. להפתעתנו מצאנו שם גם ספרים יקרי ערך וכן תמונות, צילומים וחפצי אמנות שונים. את עיני שבתה כרזה יוצאת דופן, שלא היה עליה לא תאריך ולא מידע כלשהו על האמן שהכין אותה. הנה הצילום ששמור אתי מאז:

הכתובת ביידיש 'עס לעבע דאָס אידישע פֿאָלק אויף דעם אידישען לאַנד ארץ ישראל' פירושה: 'יחי העם היהודי בארץ היהודים, [היא] ארץ ישראל'. הצורה החריגה 'עס לעבע' מצביעה על מקורה של הכרזה במרחב הדובר גרמנית, שבו נתפסה היידיש המגורמנת צורה הדורה ומכובדת של יידיש. והרי מרחב דובר גרמנית זה הוא ערשה ההיסטורי של הציונות! ולמי שלא ידע, הדיונים בקונגרס הציוני הראשון, שהתכנס בבזל בשנת 1897, התנהלו בגרמנית.

אך מיהי הלוחמת האמיצה הרוכבת על הסוס, מבצר אירופי ימי-ביניימי מאחוריה ודגל ישראל בידה?

עלמה זו אינה אלא בת-דמותה של לוחמת החופש האגדית ז'אן ד'ארק (Jeanne d'Arc), הבתולה מאורליאן, שהובילה את הצבא הצרפתי במלחמת מאה שנים לנצחונות על הצבא האנגלי, וסייעה בשחרור חלקי המולדת שנכבשו על ידי האנגלים. בשלב מסוים סר חנה. היא הועמדה לדין, הואשמה על ידי האינקוויזיציה בכישוף ובקשרים עם השטן, נדונה למוות והועלתה על המוקד בעיר רואן בשנת 1431 והיא בת פחות מעשרים. בשנת 1456 ביטל האפיפיור את גזר הדין ובשנת 1920 היא הוכרזה קדושה על ידי האפיפיור בנדיקטוס ה-15.

ז'אן ד'ארק בקרב על אורליאן – ציור מ-1843 של הצייר הבריטי ויליאם אתי (William Etty)

עמנואל פרמייה (Emmanuel Frémiet), ז'אן ד'ארק (פסל ברונזה מצופה זהב, פריס 1874)

ז'אן ד'ארק, כיכר קונקורד, פריס 

אינגריד ברגמן כז'אן ד'ארק בסרט משנת 1948 על שער המגזין 'לייף'

האמנם שימשה ז'אן דארק, הקדושה הנוצרייה, דגם מופת בקרב נוער יהודי ציוני באירופה?

האם יש דוגמאות נוספות שלה באקונוגרפיה הציונית?

האם מישהו מקוראי עונ"ש יכול לשפוך אור נוסף על כרזה זו או יוצרה?

בעלי התוספות


(13 במאי 2013) לפני זמן מה מצאתי מידע חדש על הפוסטר.

באתר המעולה של The Palestine Poster Project Archives מופיע כרוז זה, אמנם בלי הכיתוב ביידיש.

לפי המידע שנמסר שם הכרזה נדפסה בשנת 1919 והמעצב הוא אמריקני מניו-יורק ושמו ריצ'ארד קרונין (Cronin).