על קצה הלשון: סברי רבנן

מרנן ורבנן

ברשימה ישנה בעונ"ש נדונה השאלה מתי נכנס ללשוננו שֵׁם-התואר 'אלוף'. הובא שם מכתב מאפריל 1949, ששלח הפרופסור נפתלי הרץ טור-סיני לדוד בן גוריון, ובו הציע הפרופסור הנכבד לקרוא את דרגת הגנרל בצה"ל בשם 'תַּרְתָן'. ההצעה נדחתה, תודה לאל, ובצה"ל יש לנו אלופים.

אך מהי המילה העברית שאמורה הייתה להחליף את התואר 'צֶ'מְפְּיוֹן'? ממתי יש לנו 'אלוף ישראל בבוקס' (למשל) או 'אליפות ישראל בכדור מים' (נניח)?

מכמה כרזות השמורות במחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית (ותודה למתן ברזילי ולאביעד רוזנברג) עולה כי בשנות השלושים היה ניסיון, שבלי ספק נכשל במבחן התוצאה, להציע תואר אחר – רבן, ושם-עצם אחר – רבנאות.

בבדיקה שטחית, שערכתי באתר 'עיתונות יהודית היסטורית', התברר לי כי השימוש בשמות אלה היה נפוץ במיוחד בשנות השלושים. העיתון שהרבה להשתמש במילה זו היה 'דֹאר היום', בעריכתו של איתמר בן אב"י, ואולי הוא גם היה זה שהמציא אותה (במילונו של אביו, אליעזר בן יהודה לא מצאתי את החידוש הזה).

כך למשל דווח שם ב-8 באפריל 1935 על 'רבנאי המכביה':

והנה דיווח מ-24 באוקטובר 1935 על תחרות כדור מים בין רבנאי מצרים לרבנאי ארץ ישראל (המודעה הובאה לעיל). היו ימים...




הממציא של ה'רבנאות' – כפי שעולה מהתוספת שמובאת בסוף הרשימה – היה, כנראה, צבי נשרי (אורלוב), המורה הראשון לחינוך גופני בגימנסיה הרצליה, שהיה גם ה'בן יהודה' של מונחי הספורט בישראל.

צבי נשרי (1973-1878)

להפתעתי גיליתי כי ה'רבן' וה'רבנאות' המשיכו ללוות את ענפי האתלטיקה הקלה והאגרוף גם בשנות החמישים. כך למשל מצאתי במכתב למערכת בעיתון על המשמר, מיום 5 ביוני 1951:

וגם העיתון מעריב מדווח, ב-30 במרס 1958, על מאבקים בדרך לתואר 'רבן ישראל':

מדוע הוצמדה ה'רבנאות' דווקא לענפים אלה, ומתי היא נעלמה מחיינו והוחלפה ב'אליפות' או בסתם 'תחרות'?

הבלשן יצחק אבינרי כתב בספרו 'כִּבּוּשי העברית בדורנו' (ספרית פועלים, 1946, עמ' 39), כי 'אלוף' הולך ודוחק את ה'רבן', משום יתרון 'האליפות' על 'רבנאות', ובייחוד בזכות האלופות שיש לנו בין הבנות (הללו לא רצו להיקרא 'רבניות' ואף לא 'רבנאיות'...).

ובמילון אבן-שושן (קרית ספר, תשכ"ט) כבר הוכרע בתמציתיות:

רַבָּן ... צ'מפיון, מנצח בתחרות ספורט [נתבטל בימינו והוחלף ב'אלוף'].

כנראה שהקרבה הלשונית – או ליתר דיוק, הריחוק הממשי – בין ענפי הספורט לבין עולם הרבנות, היא שגרמה לבסוף לאלופי הבוקסים והשחייה לוותר לתלמידי הישיבות ולעולם התורה על תארי הרבנות.

המתאגרף היהודי-האנגלי, רבן דניאל מנדוזה (1836-1764), מכניס סנוקרת 'ימנית' לרבן ריצ'רד האמפרי
(איור משנת 1788)

בעלי התוספות

פרופסור חיים כהן, עורך המילון ההיסטורי של הלשון העברית, הוסיף:

הנה קצת השלמות לתיאור ההיסטורי: המונח רבן (ובנטייה: רבנאים, רבנאית, רבנאיות) נקבע על ידי ועד הלשון בתרצ"ז (1937), בכלל מונחי חינוך גופני – התעמלות. המונח הוחלף פורמלית רק במילון למונחי חינוך גופני מאוחד ומעודכן שיצא ב-1958. אבן-שושן, במהדורתו הראשונה, קבע לגבי 'רבן', שהוא 'כינוי מקובל לאלוף (!) בספורט', כלומר הוא הכיר גם את 'אלוף'. במהדורת 1966 ה'רבן' כבר 'נתבטל בימינו', ובמילים אחרות: התיאור של אבן-שושן עוקב את פעולת ועד הלשון בעניין הזה. 

התיעוד שהבאת ממחיש יפה את הדברים ומראה שהמילון של 1937 לא המציא את המילה אלא אימץ מילה שכבר הוכנסה לשימוש והוא אך נותן לה מעמד פורמלי מבחינת ועד הלשון.  

ההקדמה למילון מונחי הספורט מ-1937 מאלפת מאוד, וזו הזדמנות להציגה ברבים. מעניין במיוחד הוא המקום שתפסה במילון זה השפה הפולנית! (ההדגשות שלי).

המלון למונחי ההתעמלות והספורט הוא השמיני בסדרת המלונים שהוצאו לאור מטעם ועד הלשון העברית.  

מלון זה מכיל את המונחים העיקריים בהתעמלות ובמקצועות ספורט שונים. כמה ממונחי ההתעמלות (ביחוד בסעיף ההתעמלות במכשירים) ומונחים מפורטים למקצועות הספורט ולמשחקי תחרות עדיין הם נדונים והולכים; לבל תתעכב הדפסת המלון, ראתה הוועדה, שטיפלה במלון זה, לדחות לעת עתה את הדפסת המונחים הנ"ל ולפרסמם – לאחר שתוכרענה הפלוגתות – ברשימות נוספות. כמו-כן רוצה הוועדה להעיר את אזנם של המשתתפים במלון זה על התרגומים הלועזיים הניתנים בצדו של כל מונח עברי: אלה נתכוונו לתרגם רק את הוראתו של המונח בדיני התעמלות, ואינם ממצים את כל הוראותיו בלשוננו החיה, ולפרקים אף שונים הם במידת-מה מהוראתה של התיבה הנדוֹנה בדיבור ובספרות.  

המלון הזה סודר לפי רשימות מונחים (עברית וגרמנית), שלקטם ואספם מר צבי נשרי (אורלוב), מורה להתעמלות בגמנסיה "הרצליה" ובבית המדרש למורות ולגננות בת"א. רוב המונחים הם חידושי לשון משלו. יסוד המלון היא רשימת מונחים, שאושרה ע"י ועד הלשון עוד בשנת תרע"ג ונתפרסמה בזכרונות ועד הלשון, חוברות א'-ג', עמ' 88-83. רשימה זו בצורה מורחבת ומתוקנת נתפרסמה שנית ב"לשוננו" כרך ו', חוב' ג'-ד', עמ' 256-248. מחברן של שתי הרשימות הנ"ל שיכללן והרחיבן הרבה, והן נדונו בפרוטרוט ובהרחבה בישיבותיה של ועדה מיוחדת, אשר נתמנתה למטרה זו מטעם ועד הלשון. הוועדה עבדה קרוב לשנתיים ימים, ובה השתתפו בראשונה: חברי ועד הלשון ה"ה ד"ר ש. איינהורן והמשורר י. פיכמן, מחבר הרשימות מר צ. נשרי, שהיה יו"ר הוועדה, וב"כ [בא כוח] "המכבי" – מר י. אלוף. תוך כדי עבודתה של הוועדה הצטרף אליה ב"כ "הפועל" מר מ. בניהו; ומאחר שמר אלוף לא יכול להשתתף בעבודת הוועדה עם התחלת המאורעות בקיץ תרצ"ו (הוא גר בירושלים, ואילו הוועדה ישבה בתל-אביב), צורף לוועדה במקומו מר א. רובינשטיין. הסתדרות "ביתר" לא נענתה לבקשתה של לשכת ועד הלשון לשלוח ב"כ משלה לוועדה. מראשית עבודתה של הוועדה השתתף בה גם מזכיר לשכת ועד הלשון בת"א: מתחילה ד"ר זאב בן-חיים ואחריו מר שמואל ייבין, ובימי העדרו של האחרון מהארץ (בחורף תרצ"ז) מ"מ מר י. א. זיידמן.  

בהיות מלון זה מכוון לא רק לבני א"י, אלא גם לתפוצות הגולה, שבהן אין העברית שגורה בפי חוגי המתעמלים כשפת דיבור, ראתה הוועדה להוסיף כמה מונחים (כגון שמות חלקי הגוף) ובטואים (כמאה במספר), שהוראתם אינה תכנית בלבד, אלא שמרבים להשתמש בהם בהתעמלות ובספורט, אם כי מלים אלה הן מן המפורסמות, ולגבי המתעמל בארץ מציאותן במלון מיותרת. מונחים "נוספים" אלה נלקטו מן החומר שנשלח למחבר הרשימות מר צ. נשרי, מחו"ל, בשאלה כיצד להביע את הדברים בעברית.  

המהדורה המודפסת: במפתח העברי, שנדפס בסוף המלון ובו נרשמו המונחים במדורות עניניים, נאספו מלים ובטואים אלה בשני מדורות מיוחדים.  

המונחים העברים נתרגמו כאן לשלוש לשונות: גרמנית, אנגלית ופולנית. גרמנית על שום מה? משום שהיא משמשת יסוד לרשימת מונחים זו; כי בגרמניה – וכן בארצות הסקנדינאביות – התפתח מקצוע ההתעמלות ביותר והגיע למדרגה גבוהה מאוד. ויש להעיר, כי במדינות שונות שבהן נוהג הפיקוד בגרמנית (גרמניה הישנה והחדשה, אוסטריה, שווייץ) אין אחידות במונחים; מכאן ריבוי המונחים הנרדפים בשפה זו. התרגום הגרמני הגַה בידי מר קורט מרכס, מורה להתעמלות; והוא, הוא אשר ערך את המפתח הגרמני בסדר הא"ב, שנדפס בסוף המלון.  

אנגלית על שום מה? משום שהיא השפה האירופית הרשמית בארץ, וגם שפת דיבורם של המוני יהודים רבים בתפוצות הגולה. התרגום האנגלי נעשה בידי מר מאיר מרט, מורה להתעמלות בבית הספר העברי הריאלי בחיפה; והוא, הוא אשר ערך את המפתח האנגלי בסדר הא"ב שבסוף הספר.  

פולנית על שום מה? משום שבמדינת פולניה יושבים אוכלוסים יהודים עצומים וקיימים בה איגודי התעמלות רבים שיהיו נזקקים לספר. התרגום הפולני נעשה בידי מר נ. לבנבאום, שהיה מורה להתעמלות בפולניה, ועתה עוסק הוא במקצוע זה בארץ. הוא ערך גם את המפתח הפולני בסדר הא"ב שבסוף הכרך הזה. המונחים הפולניים נלקטו מן ההוצאה הפולנית הרשמית imnastykaWALERJAN SIKORSKI, G.  

[...] אע"פ שהמשתתפים בעבודה – מחבר הרשימות, הוועדה שטיפלה בהן, ועד הלשון – עשו את מלאכתם באמונה ככל אשר הגיעה ידם, יודעים הם, שאין אדם יכול להוציא מתחת ידו כלי משופר שלא יהיה טעון תיקון כל עיקר. ובקשתם שטוחה לפני כל המעיין במלון זה והמשתמש בו, שיואיל להעמידם על טעויות שימצא בו או על תיקונים שיעלו בדעתו; ולכל מי שיענה לבקשתם זו הם מכירים תודה רבה מראש.  

תל-אביב, כ"א בתמוז תרצ"ז.

בעז קרצ'מר, ממוזיאון צאן ברזל בקיבוץ צאלים, שלח לי את התמונה הבאה, והוסיף: 

אני מצרף מדליה ('פרס') מעניינת, תוצרת סבי שמואל קרצ'מר, שהוכנה לרבנאות הארצית ב-1935, מטעם 'התאחדות אגודות הספורט לחובבים בארץ ישראל.  

למיטב ידיעתי נותרו 'שרידים' של הרבנאות עד היום, במונחים וביטויים כמו רב-אלוף (אלוף האלופים), רב-אומן, רב-בנאי וכדומה.