על דעת המקום: 'הבשורה' על פי כפר ויתקין

מאת יהודה זיו

השבוע לפני 49 שנים בדיוק, בחמישה בינואר 1964, ערך האפיפיור האיטלקי פאולוס השישי ביקור מרגש בישראל, אף כי בן יום אחד בלבד (וליתר דיוק 11 שעות) . שיאו של הביקור – לפחות מבחינת תושביה היהודיים של מדינת ישראל – היה עת נפגש עם זלמן 'הראשון' שז"ר, נשיא המדינה דאז, בראש הר מגידו (Armageddon). האפיפיור הגיע לשם מירושלים, דרך שכם וג'נין, ואת 'הקו הירוק' חצה במעבר תענך. 

פאולוס השישי וזלמן שזר בקבלת הפנים במגידו
(לצד שזר עומדים ראש הממשלה לוי אשכול ויו"ר הכנסת קדיש לוז)

ממגידו יצא האפיפיור לעבר נצרת וצפון הכינרת ובשובו לירושלים, דרך נחל עירון (ואדי עארה) וחדרה, חלף ב'כביש הישן' של השרון גם על פני צומת כפר ויתקין. רבים מאנשי המושב המתינו לו שם והריעו לשיירת המכוניות החולפת. באותה עת שימשתי, שמונה-עשרה שנה רצופות, כמורה בכפר ויתקין. אני יכול להעיד, כי בעקבות הביקור אכן פקדה את הכפר שנת ברכה: הפרות המליטו עֶגְלוֹת במספר רב מזה של העגלים, התרנגולות קרקרו פחות והטילו יותר, ובחוצות הכפר טופפו בגאווה רבות מנשותיו הצעירות, כשכרסיהן בין שיניהן. קיצורו של דבר, היתה זו 'שנה מעוברת'...

פעמיים בשנה היתה נערכת תחרות בין תושבי הכפר: באיזה רחוב יקשטו את עגלת הביכורים היפה ביותר ומאיזו קבוצת גיל תעלינה בנשף פורים המסכות המשעשעות ביותר. 'משנכנס אדר' תשכ"ד החלו העושים במלאכה להתכנס, לבקש רעיון קולע לתחפושת ולתכנן את דרך ביצועו. אך הפעם, לשכבת הגיל שאליה השתייכתי (קבוצת הבנים והבנות הבכורים של הכפר), היה הדבר קל מאין כמוהו. ביקור האפיפיור הוליד את הרעיון להפתיע את הציבור בקבוצת מסיכות מקורית מיוחדת: כל הנשים ההרות לבשו בגדי נזירות, עם צניפים לבנים לראשיהן, בסוף התהלוכה צעד גבר מגודל, אף הוא בעל כרס (סתם שמן!) ועטוי גלימת כומר, ובראשה נשא ילד קטן את משולש האזהרה 'ילדים בדרך!'.

אני, שדרך קבע הייתי חורז פזמונים לקבוצת המסכות מן הרחוב שלנו, נטלתי על עצמי גם הפעם את המשימה לחרוז לקבוצה זו של נזירות וכומר משהו ברוח שנת 64' ('שישים וְהַרְבָּעָה'), ובעקבות מאמר חז"ל: 'משנכנס אדר – מַרְבִּיעִין בשמחה!'. שבתאי סַפְרָא, המורה למוסיקה, הלחין את הפזמון בסגנון כנסייתי ובשלושה קולות, וְיִסַּלָח לי אם אציין בצניעות כי הופעתה המקורית של קבוצתנו זיכתה אותנו בתשואות נלהבות ובפרס הראשון!

פאולוס השישי בארץ הקודש (שער המגזין Life, ינואר 1964)

נזיר ונזירה, עטויי גלימות:

שִׁיר הַשִּׁירִים לְמִרְיָם, הִיא מַרִיָּה,

שֶׁחַנָּה אִמָּהּ וִיהוֹיָכִין אָבִיהָּ

וְנוֹלְדָה לְשְׁנֵיהֶם בְּצִפּוֹרִי…

וְאֵיךְ שֶׁהָיְתָה מִין צִפּוֹר הִיא!

כומר חסוד, התולה עיניו בשמים: אַח, אֵיזוֹ צִפּוֹר! 

מקהלה: Ave Maria, Amen!

מִיּוֹם לֵדָתָהּ הָיְתָה הִיא לְפֶלֶא –

לֹא יָדַע הַגָּלִיל מַעֲשִׂים שֶׁכָּאֵלֶּה!

רַק הֵחֵלָה מִרְיָם עַל רַגְלֶיהָּ טוֹפֶפֶת

עִם כֻּלָּם כְּבָר הָיְתָה לָהּ סַפָּה מְשֻׁתֶּפֶת.

אוֹ, פַּרַדַיְז!

Ave Maria, Amen!

בְּלֶכְתָּהּ לַבְּאֵר, מִפַּעַם לְפַעַם,

אֶת הַכֹּל הִיא נִסְּתָה, טָעֲמָה מִכָּל-טַעַם –

וְלִבְסוֹף בָּחֲרָה בְנַגָּר. וּמַדּוע?

הוּא עָבַד בַּמַּשׂוֹר וְהִיא  – בַּמַּקְצוּעַ...

גַּם שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת...
Ave Maria, Amen!   

וַיִּקַּח לוֹ יוֹסֵף אֶל כְּפָרוֹ אֶת מַרִיָּה, 

כָּל הָעָם בְּנָצְרַת אָז הָמָה והריע – 

וְשָׁעָה שֶׁיָּגַע בַּסַּדְנָה בַּמַּפְסֶלֶת

הָיוּ הֲמוֹנִים דּוֹפְקִים לָהּ… בַּדֶּלֶת.

וְגַם… וְגַם בַּחַלּוֹן!

!Ave Maria, Amen

לְשִׁבְחָהּ יֵשׁ לוֹמַר, כִּי עָשְׂתָה זֹאת בִּכְלָל 

אָךְ וְרַק מִטּוּב-לֵב, שֶׁהָיָה לְמָשָׁל: 

אֶת עֵינֵיהָּ עָצְמָה וְהִסְמִיקָה כֻּלָּה – 

וְזָכְתָה מִשּׁוּם-כַּךְ בַּכִּנּוּי 'הַבְּתולָּה'. 

אַף-כִּי לֹא הִתְבַּטְּלָה!

Ave Maria, Amen!

סַנְט-ג'וֹזֶף הַתָּם מְנַסֵּר, מְנַסֵּר,

וְאֶת מְלָאכְתוֹ עוֹשֶׂה לוֹ אָחֵר –

עַד שֶׁעָבְרָה הַשְּׁמֻעָה בְנָצֶרֶת, 

כִּי מִרְיָם 'הַבְּתוּלָה' כְּבָר הִיא קְצָת מְעֻבֶּרֶת…

כָּכָה… כְּמוֹ הַר-הַקְּפִיצָה!

!Ave Maria, Amen

וּבֹקֶר בָּהִיר הִיא עָמְדָה בִּפְּרוֹפִיל –

לְפֶתַּע יוֹסֵף פַּטִּישֹׁוֹ אָז הִפִּיל.

'מְ-מִי הָיָה זֶה?' – גִּמְגֵּם. – 'מַרִיָּה, אִמְרִי!'.

'מַלָּח!' – עָנְתָה לוֹ מִרְיָם. – כֹּה גַּבְרִי!'. 

כָּל הַכָּבוֹד לַמַּלָּח הָעִבְרִי!!!

Ave Maria, Amen!

אַךְ יוֹסֵף הוּא נַגָּר, כְּמֵיטַב הַמָּסֹרֶת,

וְאָזְנָיו, כָּרָגִיל, מְלֵאוֹת הֵן נְסֹרֶת –

וּלְפִיכָךְ פִּיו פָּעַר וְעָמַד מִתְפָּעֵל,

וְאָמַר: 'בְּאֱמֶת? הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל?'.

וּמִרְיָם לֹא נִסְּתָה לְהַכֲחִיש…

Ave Maria, Amen!

מַסְקָנוֹת יֵשׁ פֹּה שְׁתַיִם: אִם הַבַּעַל חֵרֵשׁ הוּא

אֵין כָּל קֹשִׁי לָלֶדֶת אֲפִלּוּ אֶת… יֵשׁוּ!

וּמִמִּרְיָם שֶׁהָרְתָה לְלֹא-חֵטְא, נְעָרוֹת,

יֵשׁ לִלְמֹד אֵיךְ לַחֲטֹא מִבְּלִי לַהֲרוֹת!

וְזֶה סוֹף הַשִׁיר!

                                                            Ave Maria, Amen!

זה מה שיצא לי אז (ותראו מה יצא ממני מאז)...

דואר ישראל הכין מעטפה וחותמת מיוחדת לכבוד ביקורו של האפיפיור.
הירדנים, לעומתנו, השתדלו קצת יותר והדפיסו בול מיוחד.

בעלי התוספות

זמן לא רב לאחר שהתפרסמה רשימה זו קיבלתי מארכיון כפר ויתקין את התמונה 'ההיסטורית' שבה שרים הנזירות והכומר את שיר 'הבשורה'... (בתמונה מזוהים: מרים גרבר, צפירה לבנון, שרה ארזי ומשה חפר).

[7 באוגוסט 2022]

גלית רוטברד, הארכיונאית של כפר ויתקין, העתיקה את הרשימה הזו לאתר המורשת של כפר ויתקין, והוסיפה עוד שתי תמונות מהפקת 'הבשורה'.