מי האיש ומי האשה? חידה מצולמת

א. מי הוא החייל חבוש הכובע, והיכן צולמה התמונה (בשנת 1944)? 

ב. ומי זו הנערה בת השבע-עשרה עם הגרמושקה?

אין קשר בין האיש ובין האשה. 

הפתרון המלא יובא כאן מאוחר יותר.
_______________________________

והנה הפיתרון. כבוד למרים אהרוני מקיבוץ יפעת שהייתה הראשונה לזהות את רות דיין, ולאסתרקה לין מקיבוץ כינרת שזיהתה את מרדכי זעירא.

א. מרדכי זעירא

ובכן, האיש המצולם על גדות תעלת סואץ ב-1944 אינו אלא המלחין מרדכי זעירא (1968-1905), ממייסדי קיבוץ אפיקים, שהיה אז חבר בלהקת 'מעין זה', להקת הזמר של מתנדבי הצבא הבריטי, ויחד אתה הגיע גם להופעות במצרים.

מרדכי זעירא -ציור של משה וילנסקי, 1963

לאחר שזעירא עזב את הקיבוץ הוא עבר להתגורר בתל-אביב, שם עבד בחברת החשמל, בין היתר עסק בניהול חשבונות ובקריאת מונים...  כשחשבתי על צילום מתאים לחידה, התלבטתי בין זה לבין אחד משני הצילומים הבאים, שמראים את זעירא הקטן-הגדול קורא מוני חשמל מעל גבי סולם. היו ימים.

הנה שתי תמונות של זעירא קורא מונים בשנת 1953 (ותודה לבנו, יובל זעירא):

 בספרו הנהדר 'הביתה' (עמ' 150), תיאר אסף ענברי את מיטיה (דמיטרי) גְּרֶבֶּן, הלא הוא זעירא, כשכבר גר בתל-אביב:

לזכרו של זעירא הנה 'שיר החלוץ', אחד משיריו הראשונים, שאותו חיבר ב-1925 (יחד עם דודיק וורטמן ולוי מלינובסקי), וחידש לאחרונה אמוץ ברונטמן, בן אפיקים:



ב. רות דיין

המצולמת עם הגרמושקה היא רות דיין, ילידת 1917, שלאחרונה ציינה את יום הולדתה התשעים ושש, והיא ערנית ותוססת כבת שבע-עשרה.

התמונה נלקחה מאלבום תמונות משפחתי שהשתמר אצל זהר בצר מנהלל, נכדתם של דבורה ושמואל דיין, ופרסם אותה לראשונה נדב מן מארכיון ביתמונה. התמונה צולמה בנהלל, אליה עברה רות שוורץ מירושלים בשנת 1934, כדי ללמוד בבית הספר החקלאי לבנות. שם היא הכירה את בן המשק משה דיין ונישאה לו, והשאר היסטוריה.

תמונה זו העניקה השראה לציירת חיה גרץ-רן, מקרית טבעון, שבימים אלה מציגה כמה מציוריה בתערוכה 'תחנה בזמן', שנפתחה באתר רכבת העמק בכפר יהושע (התערוכה פתוחה בחודשים מאי-יוני). חיה בחרה לצייר את רות דיין על רקע פסלו המפורסם של אלכסנדר זייד. לציור היא קראה 'רות ואלכסנדר', ולדבריה:

רות (דיין) בת העמק (נהלל) מייצגת עבורי את המיתוס הנשי. במפעל חייה (משכית) ובדרך שפילסה (ומפלסת גם כיום) עבור נשים אחרות שסומנו כ'חלשות' מבחינה חברתית, היא יצקה תוכן ומשמעות לחייהן. עבורי, תולדות חייה – תמצית ההוויה הישראלית במיטבה. רות דיין משמיעה את 'הקול הנשי' הנעדר בהתייחס למיתוסים גבריים עליהם גדלנו (טרומפלדור, אלכסנדר זייד). 

רות דיין וחיה גרץ-רן בפתיחת התערוכה

(תודה לדן אלמגור)