ברוך הבא: סתם יום של חול בפארק המסילה

כתב וצילם ברוך גיאן

ירושלים מתחדשת כל הזמן. 'פארק המסילה' המקסים, שבנוי לאורך מסילת הברזל העות'מנית, משתרך על פני כחמישה קילומטרים, הוא מתחיל (או נגמר) בתחנת הרכבת הישנה שליד תיאטרון החאן, חוצה את שכונות בקעה, המושבה הגרמנית, קטמון ובית צפאפה, ומגיע עד שיפולי שכונת מלחה ו'איצטדיון טדי'. את סיפורו של הפארק צריכים ללמוד בכל מקום בארץ. זו הייתה יזמה מבורכת שצמחה 'מלמטה', בהתארגנות של איכפתניקים מתושבי האזור, שהקימו את 'ועד פארק המסילה' והצליחו לכפות את רצונם והגיונם על העירייה, שתכננה לסלול שם עוד כביש ראשי סתמי.

הפארק הארוך שינה לגמרי את איכות החיים של תושבי השכונות הגובלות בו בפרט ושל תושבי ירושלים בכלל. הוא הפך ל'ריאה ירוקה' ולמסלול אטרקטיבי של הליכה וריצה, מסלולים לרוכבי אופניים ומקום מפגש פופולרי לכל כלבי העיר (מי תיאר לעצמו שיש בירושלים כל כך הרבה כלבים!). תענוג לראות איך שטח שהוזנח במשך עשרות שנים, הפך לפארק ירוק ומזמין של פעילות ספורטיבית וחברתית לכל כך הרבה משפחות ואנשים.

פסי הרכבת הישנים מולאו בריצוף בטון, דמוי עץ, ולצדם נשתלו דשאים ופרחים ונִטעו עצי דולב שמצלים על ספסלים ופינות שתייה. יש עוד הרבה מה לשפר, והמבחן הגדול יהיה כמובן הניקיון והתחזוקה השוטפת, אבל בינתיים אפשר לשמוח על המתנה הבלתי צפויה שהיינו זכאים לה מזמן וקיבלנו באיחור רב.

ביום שישי בבוקר יצאתי לצלם בפארק המסילה ובמתחם החדש של תחנת הרכבת.

















תחנת הרכבת הישנה נמצאת בקצה פארק המסילה והיא נקודת התחלה או סיום להולכים בו. התחנה המקורית – שנקראת עכשיו 'התחנה הראשונה' – נחנכה בשנת 1892. מאז שבת קו הרכבת בין ירושלים לתל אביב, לפני כעשרים שנה, הוזנח המבנה והתפורר וכל פרטי הריהוט, העץ והברזל נגנבו. עתה קמה התחנה לתחייה. המתחם המשוקם, על שלל מסעדותיו ודוכניו, נפתח לפני כמה שבועות והוא משתלב היטב במכלול פארק המסילה. כבר עתה אפשר לקבוע בסיפוק כי עוד עוגן של שפיות ונורמליות נוסף לעירנו הסוערת. לירושלמים הייתה אורה ושמחה.

מקצת החנויות שבמתחם פתוחים גם בשבת, ותושביה החילוניים של העיר, ותיקי ה'קרבות' על פתיחת בתי הקולנוע והסינימטק בשבת, שפשפו עיניהם בתדהמה נוכח ההמונים שגדשו את המקום בשבתות האחרונות ובהם גם חובשי כיפות רבים.

מבנה התחנה נוקה ושוחזר בחלקו ובקומה העליונה עוד ניתן להבחין בטיח המקורי וב'רֶלְסִים' ששימשו לקירוי הגג.





בחזית הכניסה לתחנה, בקומה השנייה, השתמר דרך נס לוח האבן המקורי ובו נחקק השם 'ירושלים' בשלוש שפות. נדמה לי שהכתובת העברית נוספה רק בתקופת המנדט.



בפנים, על קירות המבנה ההיסטורי, מוצגת תערוכת צילומים מעניינת על תולדות הרכבת, כולל מרקע ועליו מוקרן סרט וידאו שכולל הפתעה: בשנת 1897 שלחו האחים לומייר, חלוצי הראינוע הצרפתיים, את נציגם במזרח התיכון לנסיעה ברכבת והוא תיעד את הנסיעה.

בתי הקפה והמסעדות שעל הרציף שוקקים חיים ומסביב המולה משפחתית נעימה.

סתם יום של חול בפארק המסילה.